מאמרים נבחרים
מהותו של חג הסוכות- חג ההשגחה וחג הדביקות
א
מהותו של חג הסוכות צריכה ביאור באשר לכאורה בדברי המקרא נדרשים בה ב' תכנים שונים במהותם בהשקפה ראשונה
בפרשת משפטים [כ''ג ,ט''ז] מבואר שמו של החג
''וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה''
וכן בפרשת...
עיונים ע''ס הרמב''ם הלכות תשובה
פרק א' ה''א
כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַּעֲשֶׂה אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה ו)...
בענין אכל ביוה"כ חצי שיעור בהיתר וחזר ואכל חצי שיעור באיסור
ילה"ק, הנה נאמר בגמ' בכ"ד (כריתות יג:, שבת קב., ובשבועות כד:, ויבמות לד.): "יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם אחד. הטמא שאכל חלב, והוא נותר מן המוקדשין ביום הכיפורים". ופרש"י (ד"ה אכילה אחת) וז"ל: זית אחד. ולכאורה צ"ע, הרי...
איפה היינו ואיפה אנחנו היום?
למה תמיד, שבועות ספורים אחרי שתמה תפילת 'נעילה' ונעלמו קולות השופר, האור הגדול דועך? איך קורה שמי שעמד ביום הכיפורים כמלאך ה', מנותק מן החומר, מרומם מעם ומלא בכיסופים ודמעות, מוצא את עצמו ביום חול רגיל של שגרה נאבק על שורה בגמרא, מתמודד עם עייפות קיומית, ומרגיש...
מי שמסתובב בשוק ארבעת המינים בערב סוכות מגלה עד מהרה שלא כל האתרוגים דומים זה לזה. יש אתרוגים קטנים ועדינים, ויש המגיעים לממדים גדולים מאוד; יש בעלי פיטם ויש שהפיטם נושר מהם כבר בתחילת הגידול; יש עסיסיים ויש שכמעט כל תוכם קליפה לבנה עבה. לצד ההבדלים החיצוניים יש גם שמות רבים: מרוקאי, תימני...
כתב המחבר (או"ח סי' תרכ"ה): בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש: ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר י"כ. מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה [מהרי"ל], ע"כ.
וכתב על זה הפרי מגדים: "לתקן. עיין מג"א ועיין דרכי משה אפילו בערב שבת עיין עטרת זקנים". ואבאר...
עשרת ימי תשובה אינם עוד תאריך בלוח השנה. הם מרחב זמן שבו היקום כולו עוצר את נשימתו, ימים שבהם המלך נמצא בשדה, קרוב, מקשיב, וממתין לפסיעותינו. ברקע הימים הנוראים הללו, מהדהדים דברי חז"ל על הפסוק המכונן בתהילים: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב". הגמרא במסכת ראש...
כאשר אנו חושבים על חורבן בית המקדש, עולים בדעתנו להבות האש שאחזו בהיכל, חומות ירושלים שנפרצו ואלפי היהודים שהובלו לגלות. נדמה כי הכול הסתיים בתשעה באב. אולם למעשה, גם לאחר החורבן נותר בארץ ישראל שריד קטן של חיים יהודיים. על אותה גחלת אחרונה הופקד גדליה בן אחיקם, וברציחתו היא כמעט כבתה לחלוטין...
דברי הפמ"ג והשעה"צ שמותר להתוודות במקוה
א. בשו"ע סימן תרו ס"ד ובמשנ"ב ס"ק יז מובא המנהג לטבול בערב יום כיפור. ובמ"ב שם ס"ק כא כתב דיש אומרים דטעם טבילה זו הוא משום תשובה, ולכן יש לטבול שלש פעמים. ובשעה"צ אות כב כתב: "ולענין וידוי כתב הט"ז דעכשיו נהגו הרבה אנשים להתוודות במקוה, ועיין בפרי מגדים...
הגענו לקו הישורת האחרון. ראינו במאמרים הקודמים את מהות השיבה ואת כוחו העצום של הרהור הלב המגיע עד לכיסא הכבוד. אך דווקא כאן, רגע לפני תקיעת השופר של ראש השנה, אנו נתקלים ביסוד מחייב המרעיש את אמות הספים ומנפץ אשליה מסוכנת. הרמב"ם קובע כי אדם שנמצא "בינוני" בראש השנה, תלוי ועומד עד יום הכיפורים...
לאחר שנוכחנו במאמר הקודם כי התשובה אינה תגובה בדיעבד לחטא אלא שיבה קיומית אל השורש, אנו עומדים כעת מול אחת השאלות הנוקבות ביותר בעולם ההלכה והמחשבה: האם התשובה היא בכלל חובה? הרמב"ן רואה בה מצוות עשה מפורשת, בעוד הרמב"ם מדהים את המפרשים וקובע שהתשובה אינה נמנית כמצווה חיובית עצמאית. כיצד ייתכן...
מה היה קורה אילו גילית שכל מושג התשובה שגדלת עליו – פשוט אינו מדויק? אנחנו רגילים לחשוב על חודש אלול כעל מערכת לתיקון תקרים: חטאנו, נפגמנו, ועכשיו צריך לתקן את הנזק. אבל חז"ל חושפים סוד מטלטל: התשובה נבראה עוד לפני שהעולם ואדם הראשון באו לעולם, כלומר – לפני שהיה קיים חטא אחד לרפואה. אם אין חטא...
במהות ענין התשובה ובענין תשובה בדורינו
א} ידוע דברי המבי''ט כי חקרנו על גדר התשובה ומצאנוהו והוא שיבה לה' מריחוק החטא, והוא מוכח מיניה וביה מלשון ''תשובה''' שהוא מלשון שיבה, והינו שנשמת ישראל בשורשה הרי הוא מחובר וקרוב לקוב''ה והחטאים מבדילים וע''י התשובה הוא חוזר לאותו מקום של קרבה להשי''ת...
פרק א
שופר קטן (סתם) לעומת שופר גדול – דברי האריז"ל לפי משנת החסידות
לשון רבינו ר' חיים וויטאל זי"ע (שער הכוונות ענין ראש השנה דרוש ז):
סוד תקיעת שופר, ובתחילה אכתוב ענין אחד שנראה לעניות דעתי ששמעתי ממורי זכרונו לברכה, והוא זה, כי ב' שופרות הם, שופר הקטן ביום ראש השנה והוא בתבונה, ושופר הגדול...
המקור הקדום לימי הפגרא
מקור נאמן וקדום, ואולי הישיבה הראשונה שמצינו בה סדר של "בין הזמנים", היא ישיבתו של רבא. כדאיתא במסכת ברכות (לה:), שביקש רבא מתלמידיו שלא יבואו ללמוד בישיבה בימי ניסן ובימי תשרי, אלא יעסקו אז במלאכת השדה, וזאת כדי שלא יהיו טרודים במזונותיהם בשאר ימי השנה ויוכלו לעסוק בתורה...
ענין התשובה
קושיית הזכרון דוד והצידה לדרך
ידועה קושיא מפורסמת בעניין התשובה דהנה על כל לאו אשר יחטא האדם ישנו מצוות עשה של תשובה, א"כ נמצא דכל הלאווין שבתורה הוי כלאו הניתק לעשה ואמאי מי שעובר על לא תעשה לוקה הרי קיי"ל במכות יד: ופירש"י שם וז"ל דבא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין...
שורת מאמרים זו יסודה ותשתיתה נעוצים בתוך 'תשובה' הלכתית מקיפה שהעליתי על הכתב לפני מספר שנים. לנוכח ריבוי הטרדות והעול המוטל עליי, מובאים הדברים כאן ועכשיו כנתינתם אז – בקצירת האומר ובצמצום היריעה. ואף שבוודאי יש עוד להאריך ולהרחיב בסוגיא חמורה ונחוצה זו, אמרתי להגיש את הדברים כמות שהם, ואקיים...
הקדמה קצרה, המאמר כתוב בצורה של מתוך הדברים, ובלי אריכות לשון בביאור כל שלב, ובכל זאת המעוניין הבינו מומלץ לקראו בזרימה קולחת לפני ההתעכבות על פרטיו.
מי שמתו מוטל לפניו.
כל אדם באשר הוא אין קיומו בגופו ובחמרו אלא בנפשו הרוחנית. וכשינסה בעצמו לחפש ולמצוא היכן הוא ואיזה מין דבר הוא, ישתגע...
בס"ד
אבילות החורבן ליהודי פשוט
אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמתה, השו"ע בתחילת או"ח, פסק הלכה שראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש.
ונשאלת השאלה היאך שייך לדאוג ולהצטער על חורבן בית המקדש, וביותר הא שכתוב בירושלמי ביומא, דכל דור שלא נבנה...
בפתח הלילה הנורא והקדוש הזה, עם כניסתו של יום האבל הלאומי והפרטי שלנו, תשעה באב, אנחנו נדרשים לעצור הכל, לשבת על הארץ הנמוכה, ולהביט פנימה – עם יד על הלב. כדי להבין באמת מה אנחנו עושים כאן הלילה, מה פשר הדמעות שאנו מנסים למצות מעינינו, עלינו להסיט לרגע את המבט מספר הקינות המצהיב, ולחשוב על תמונה...
חורבן בית שני על עוון שנאת חינם
בשפת אמת על פרשת וארא מצאנו נקודה חדשה בהבנה של שנאת חינם שחרב הבית, איתא בגמ' יומא ט: "ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קיצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קיצם וכו' בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים" וברש"י – בני מקדש שני רשעים היו בסתר, ובביאור ענין הרשעות...
ביאור המחלוקת בין חכמים לר' זכריה בן אבקולס
איתא בגמ' בגיטין (נ"ו ע"א) במעשה דבר קמצא: אזל אמר ליה לקיסר מרדו בך יהודאי, א"ל מי יימר, א"ל שדר להו קורבנא, חזית אי מקרבין ליה. אזל שדר בידיה עגלא תלתא. בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים, ואמרי לה בדוקין שבעין, דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא...
מי שמת לו מת, כל זמן שלא נקבר הרי הוא אונן, ומאחר שנקבר נקרא אבל. ויש חילוק בדיניהן.
שהאונן אסור באכילת בשר ושתיית יין, ופטור מכל מצוות האמורות בתורה ומכפיית המיטה ועיטוף הראש, ומותר בנעילת הסנדל. אבל אסור לישב ולישן על גבי מיטה אפי' כפויה, אלא יושב וישן על גבי קרקע. כמו שכתוב במסכת שמחות (פי"א...
תנן (תענית פרק ד) שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת, ובגמ' (תענית דף כט עמוד ב) איתמר עלה אמר רב לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו מותר ושמואל אמר אפילו לאחריו נמי אסור, ומסיק שם אמר לך שמואל תנאי היא דתניא כו' ואסור לספר ולכבס מר"ח ועד התענית דברי רבי מאיר...
מבנה כללי :
קינה א
מאות א-כ החצי הראשון של הקינה, המקונן מקונן בל' נסתר על חורבן העיר והאומה מתוך תמהון עצום וקושי להעלות מילים בצורה גלויה, כאשר באות ט כבר העיר מתחילה לדבר ראה ה' את עניי אך עדיין בנסתר כי הגדיל אויב, ובאות כ מוסיפה ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה כהפניה לחצי השני של הקינה.
מאות...
נהגו לכפול הסיום קריאת איכה את הפס' השיבנו וגו', וכבר מובא מנהג זה ברש"י בסוף המגילה, ובי' רש"י שהוא בשביל שלא לסיים בפסוק כי אם מאוס מאסתנו וגו' שהוא דברי תוכחה.
והנה, בירושלמי ברכות פ"ה ה"א 'שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות, אמר ר' אלעזר חוץ מירמיהו שחתם...
הרבי ר' יהונתן איבשיץ פירש "אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קיצם" דהיינו שכפרו בלב ולא עבדו ע"ז בגלוי כבבית ראשון.
ופירש הבית הלוי[1] האיך אין זה סותר את מה שאמרו חז"ל שהיה בהם שנאת חינם-
כיון ששנאת חינם פירושו ששנאו לחכמים ולא נשמעו להם, ומזה הגיעו לכפירה.
אולם היו שתירצו, שהרי אדם הלקוי בבין...
בס"ד
בסליחות לשבעה עשר בתמוז, בסליחה שניה אנו אומרים, "הביא מועד במלאתו לשבר בחורי גמוז, ורבה בו פעמים כמסמוס ומזמוז, זבולו כשר שאננות מבכות את התמוז, חיבני איבני אזי בירח תמוז".
וכדי להבין על מה נסובה סליחה זו, צריכים אנו לילך למקור ענין זה, שמקורו בנביא יחזקאל (ח, יד), "ויבא אותי אל פתח שער...
עבור מה באה אריכות גלותנו
בביאור אריכות הגלות נאמרו במפרשים כמה וכמה פרושים לזה.
היום אם בקולו תשמעו
איתא בגמ' בסנהדרין (צ"ח ע"א) רבי יהושע בן לוי אשכח לאליהו, דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי, אמר ליהאתינא לעלמא דאתי אמר ליהאם ירצה אדון הזה. אמר רבי יהושע בן לוישנים ראיתי וקול שלשה...
אנו עומדים עתה בימי בין המצרים, ימים בהם אנו מתאבלים על צער החורבן, ועל גלות השכינה, ואמרו חז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה, אבל בכדי שנוכל להתאבל ולהצטער על החסרון הגדול צריך לדעת, מה נחסר מאיתנו, אנו כבר כמעט 2,000 שנה אחרי החורבן, ואיך יוכל בן דורנו להשיג ולתפוס בשכלו את החסר...
איך מתאבלים על חסרון המקדש:
הנביא ירמיה מתאונן, "ציון היא אין דורש לה"
ובגמ' בסוכה [מא:] מכלל דבעיא דרישה, וע"כ אומרת הגמ', כך, הדין הוא שמדאו' בעי ליטול ד' מינים במקדש כל הימים ובמדינה ביום הראשון, משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש,
ולכאו' אם...
כתב המג"א בסי' קכ"ג ס"ק א': ג' פסיעות. עבב"י שכתב הרבה טעמים ועוד שמעתי טעם דבזכות ג' פסיעות זכה נ"נ להחריב ב"ה ולכן אנו פוסעים ג' פסיעות ומתפללין שיבנה ב"ה, ובאמ' בגמרא אית' ד' פסיעו' וברב' ש"ה דף ד' איתא ג' פסיעות וכ"ה בזוהר מקץ ע' תמ"ז ופשוטו של דבר פוסע לאחריו כעבד הנפט' מרבו:
ונ"ל להעיר...
בס''ד
איתא בגמ' בתענית כו: חמשה אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז וחמשה בתשעה באב, בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. ואע"פ שלכאו' אלו הם חמשה דברים שונים אין זה סתם שחמשה אלו אירעו ביום זה, ונצטרך למצוא את הקשר ביניהם.
ונקדים שהנה בספר...
בספר מלכים (ב כה) גבְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹא־הָ֥יָה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ דוַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכׇל־אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֤ה ׀ הַלַּ֙יְלָה֙ דֶּ֜רֶךְ שַׁ֣עַר ׀ בֵּ֣ין הַחֹמֹתַ֗יִם אֲשֶׁר֙ עַל־גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים עַל־הָעִ֖יר סָבִ֑יב וַיֵּ֖לֶךְ...
מצינו במסכתא ב"ק כ"ב ע"א אתמר, רבי יוחנן אמר: אשו – משום חציו. וריש לקיש אמר: אשו – משום ממונו... תא שמע: גמל טעון פשתן ועבר ברשות הרבים; נכנסה פשתנו לתוך החנות (ודלקו), [ודלקה] בנרו של חנווני, והדליק את הבירה – בעל גמל חייב. הניח חנווני נרו מבחוץ – חנווני חייב. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה – פטור...
מתן תורה ללא חטאת: הסתירה בין החומשים
בפרשת פינחס (במדבר כח, כו-לא), כשהתורה מפרטת באריכות ובפירוט רב את סדר קורבנות המוספים של החגים, אנחנו נפגשים בשינוי הלכתי ומחשבתי חריג ומפתיע בפרשת חג השבועות. בכל חגי ומועדי השנה, התורה מצווה את עם ישראל להקריב שעיר מיוחד לכפרה ומגדירה את הקורבן הזה בלשון...
אע"פ ששבועות חלף עבר לו, כתב המהרש"ם בשו"ת תורה לשמה (סי' ק"מ), שבאסרו חג מתפשטת ההארה של החג, ואסרו חג של שבועות הוא "הגדול ביותר". ובחק יעקב (תע"ג, ס"ק א', וכן משמע במג"א שם) כתב שמי שלא ברך "שהחיינו" ביו"ט של שבועות, יש לו תשלומין כל שבעה. ולכן שייך וראוי להמשיך הלאה את הארת החג בס"ד.
כידוע...
אור ליומיים לפני ר"ה לפני כמה שנים למדתי בישיבה מחוץ לעיר עמוק לתוך זמן אלול המרומם לן בעומקה של הלכה אחר יום ארוך בשעות הקטנות בלילה/אשמורת הבוקר סיימנו הלימוד והלכתי עם חבר לקנות קופסה סיגריות. הלכנו ברחובות כולו תושבים גוים/חופשיים וכדרך העולם ברחוב ראשי עדיין מסתובבים כל מיני אנשים בשעות...
למה התורה ניתנה על הר סיני?
הכל יודעים שהר סיני נבחר בגלל שהנמיך את עצמו. אכן.
תלמידי ר"ע נפטרו בימי הספירה- מפורסם?!
אבל למה דוקא בימי הספירה?
העומר היה קרבן משעורים שהם מאכל בהמה. למה?
משום מה חשוב כל כך לספור ולציין את עומר השעורין הללו בהכנה לקראת מתן תורה?
התשובה לכל- גאוה!
הר סיני היה...
בס"ד
"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה, עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כ"ג, ט"ו-ט"ז), בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים מנחה מהתבואה החדשה לה', בחג הפסח היו מקריבים מהתבואה החדשה של השעורים ובחג השבועות היו מקריבים...
וברחקנו ממנו... טוב מאוד! מותנו מחיינו...
כמה דברים להלהיב הלבבות לקראת יום מתן תורתינו אשר לקטתי וביארתי בציצין ופרחים-
אמונה היהדות על האמונה, ומאמינים אנו באמונה שלימה כי התורה היא חיינו, לא ערך מוסף על החיים אלא הם בעצמם!
ננסה בשיטין לחדור אל השיתין, מעמקי הלב העקוב, לְחָיות את הדברים...
עצם ההתקרבות להר סיני היא בעלת משמעות
ידועה ומפורסמת שאלת העולם, על לשון הפייט (בהגדה של פסח):
ותמהו רבים מה היא המשמעות של ההתקרבות להר סיני בלא התורה, והרי לכאורה כל ההגעה להר סיני הייתה על מנת שתינתן לנו התורה, ובלעדיה אין שום משמעות לאותו המאורע, ואם כן מדוע יסד הפייט 'דיינו'?
והנה תירוצים...
הנה ידוע שיטת הבה"ג דאם לא מנה יום אחד שוב אינו יכול לספור אך המשנ"ב בביאור הלכה הביא את דעת רב האי גאון דס"ל דאם לא מנה ביום האתמול ימנה אתמול היה כך וכך והיום כך וכך.
ולכאורה צ"ב דמה יועיל שיספור היום מה שהיה אתמול הרי אתמול הפסיד המצווה ומה תועיל אמירתו היום שאתמול היה כך וכך. והביאור בזה...
(תמלול של שיעור)
לפני הרבה שנים היה את התנא הקדוש רבי עקיבא. רבי עקיבא כמו שסיפרנו היה לו 24,000 תלמידים שכולם נפטרו בימים האלה של ספירת העומר. ואחרי זה היה לו חמישה תלמידים, רק חמש חדשים.
שם, אחד מהם קראו לו רבי שמעון בן יוחאי, (בר יוחאי. לאבא שלו קראו יוחאי.)
רבי שמעון בר יוחאי היה צדיק מאוד...
רבות מרבותינו הפוסקים פסקו דס"ס לחומרא בברכות מברכים. והמה הלבוש בהלכות ציצית סימן יז סק"ב, הפרי חדש סימן תפט ס"ח, הגרע"א סימן יז על מג"א סק"ב, המאמר מרדכי סימן יז סק"ג והגר"ז בשו"ע שלו סימן תפט סכ"ה, והלח"מ פ"ד מהל' ברכות ה"ו ביאר דכן הוא דעת הרמב"ם.
והוכיחו מפסק השו"ע בסימן תפט דהמסופק אם לא...
בענין חובת בדיקה
בטעם הבדיקה
במתני' אור לארבע עשר בודקין את החמץ לאור הנר.
שיטת רש"י
פירש"י ד"ה בודקין, שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא.
והק בתוס', וקשה לר"י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל, ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל. מהא דהקשו מתרי, חדא...
תשובה בענין מי מברך ספירת העומר בציבור הרב או השץ
אל מעלת כבוד המופלא, בפז לא יסולא, דעסיק בתורה תדירא, חשיכה כאורה, לילה כיום יאירה, ה"ה ... ני"ו ויצ"ו
אחר דרישת שלום כבוד תורתו כנהוג !
בענין שאלתך על ספירת העומר על ידי המרא דאתרא, האם נאה ויאה שיברך הרב או שמא עדיף בכלל שיברך הש"ץ. אביא...
האם הוי מצות עשה שהזמן גרמא ואם נשים חייבות
בפשטות רוב הראשונים הלא הם החינוך הרמב"ם והמאירי ועוד ס"ל שספירת העומר הוי מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות וכך נפסק להלכה אמנם דעת הרמב"ן בקידושין [לג:] אינו כן וז"ל: ובמצות עשה שאין הזמן גרמא שייר טובא מורא וכבוד בכורים וחלה כסוי הדם ראשית הגז מתנות ספירת...
בס''ד פרשת שמיני: האם מותר לאונן לספור ספירת העומר
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה (י, ו) על מות נדב ואביהוא, ועל ציווי הקב''ה לאהרון, אלעזר ואיתמר, שלא להתאבל כפי שבדרך כלל נדרש: ''ויֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀...
כתוב בתורה בבאורי משה על יום השביעי של חג המצות הנאכלות על הפסח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה.
ובפשט הששת ימים הולך על ששה ימים ראשונים של חג המצות שהרי מסיים וביום השביעי עצרת, וצריך עיון גדול שהרי כבר נאמר לפני כן שבעת ימים תאכל עליו מצות ודרשות חז''ל הידועות...
בענין זמן חיוב סיפור יציא"מ בליל ט"ו בניסן עד אימת מחויב (תשובה שכתבתי בענין משכבר)
ב
ד] ובעיקר מהות החיוב מהי, האם רק עד שתחטפנו שינה, וכפי שהעלה כת"ר לעורר היכא שהתעורר לאחמ"כ בהמשך הלילה אי הדר ליה חיוב הסיפור:
הנה בשו"ע (תפ"א, ב') כתב: "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים, ולספר...
תיאור של נס קריעת ים סוף והניסים שאירעו לבני ישראל בעת המעבר בתוך הים.
והנה, למול העיניים המתפעלות של עם ישראל, הים פשוט נקרע! 12 שבילים אדירים, רחבים רחבים כמו כבישים ענקיים, נפתחו בים. המים נהיו כמו חומה בגובה עצום ואדיר של 300 קילומטר. גובה אדיר.
וקירות החומות לא היה סתם קירות. זה לא היה...
בגמ' פסחים לט. מונה כמה סוגים של מיני ירקות שיוצאים בהם ידי חובת מצוות מרור. וביניהם, חזרת (חסא כמ' בגמ') ותמכא (חריין). ובמ"ב (סימן תע"ג ס"ק מב) הביא בשם האחרונים שיש להדר אחרי החזרת יותר משאר מרור [1].
אמנם יש המקפידים לקחת למרור גם חסה וגם "חריין". וטעמם, משום שחוששים לדעת הלבוש (שם ס"ה)...
(תמלול של שיעור מהכיתה.)
תיאור ההכנות המלחמתיות של פרעה וצבא מצרים לקראת המרדף אחרי בני ישראל בים סוף.
המצרים התכוננו בכל הכוח למלחמה האדירה שהם הולכים לעשות כנגד היהודים. כל תרועת חצוצרות של המלחמה הידדה באוויר.
המלך בעצמו קשר את הסוסים למרכבה שלו, ובמקום לשים שתי סוסים כמו הרגילות, הוא שם...
התיאור הבא הינו תימלול של שיעור שלי מהכיתה, מאוד אשמח להארות והערות!
הלילה, ליל כ"א בניסן, כמה ימים בלבד אחרי שעם השם עברים, עם ישראל, יוצאים ממצרים מבית עבדים מכור הברזל.
והנה, הם רואים מאחוריהם רבבות רבבות, מיליוני חיילים מצריים עם חיצים, עם חרבות, שכל המטרה שלהם היא אחת, להשמיד את כל...
בענין זמן חיוב סיפור יציא"מ בליל ט"ו בניסן עד אימת מחויב (תשובה שכתבתי בענין משכבר)
אביא הידוע לי בזה בקצירת האומר, וזה החלי בעזר העוזר האמיתי, וזה באופן של מערכה לקראת מערכה:
א
א] ב'משכנות יעקב' (סי' קל"ט) הביא, שבמכילתא (פרשתא דפסחא פרשה י"ח) נאמר: "ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שאם היתה...
מפורסמת חקירתו של מרן הגרי"ז (פ"ז מהל' חמץ ומצה ה"ז) האם מצוות הסיבה נתקנה כחלק ממצוות אכילת מצה, או שהיא מצוה בפני עצמה שזמן קיומה הוא בזמן אכילת הפסח והמצה, ותלה חקירה זו בפלוגתת הרמב"ם והרא"ש.
הנה הרא"ש (פסחים י, כ) הוכיח מלשון הגמ' שם קח. "איתמר מצה צריך הסבה מרור אין צריך הסבה וכו', איבעיא...
בס"ד
יסוד חשוב בעבודת השם – להנמיך את הציפיות
אני לא יודע אם הדברים שיכתבו יביאו תועלת מרוב פשטותם, אבל לי אישית היה בזה מן החידוש, ואם יהיה תועלת מזה למישהו יהיה זה שכרי.
למעשה הדברים מפורשים בהרבה הרבה ספרי מחשבה והדרכה, אבל אכתוב את הדברים מהזוית שלי, ואין בית המדרש ללא חידוש.
הנקודה...
עניין חג הפסח במשנתו של רבינו המהר"ל
א. מתי מותר לספר בשבחיו ית'
מצות סיפור יצי"מ אינה סיפור גדולתו ועוצמתו של הבורא ית' שמו, דזה לא יתכן, דאסור לספר בשבחיו של הקב"ה כדכתי' 'מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו', ופסוק זה משמיע שלא יתכן לספר בגדולתו של ה' מב' פנים, א' משום שא"א להשיג גדולתו של...
בס"ד
קודם יציאת מצרים, נצטוו ישראל להקריב קרבן פסח, כמוש"כ (שמות י"ב כ"א-כ"ב), "ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח, ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו אש מפתח ביתו עד בקר".
קרבן הפסח שעם...
בדין חמץ מו' שעות ומעלה- הערות ועיונים בסוגיא[פסחים ד' ב']
א} הנה שיטת רש''י דהכרח דאביי הוא מדכתיב אך ביום הראשון תשביתו ולעולם הדין של ההשבתה הוא קודם זמן האיסור וא''כ בהכרח יש חלק ביום שמותר, והתוס' הקשו ע''ז דאדרבה כל עיקר דין תשביתו מגיע אחרי שכבר יש איסור ד''לא צוה הכתוב לשורפו אלא אחר...
בס''ד חג פסח: מה יעשה מי שמצא חמץ בפסח
פתיחה
כפי שראינו במקום אחר (פסח שנה ג'), בעקבות סתירה במסכת פסחים נחלקו הפוסקים האם קמח שעורבב במי פירות מחמיץ. מצד אחד הגמרא כותבת בשם ריש לקיש (פסחים לה ע''א), שאדם האוכל בפסח עסה שנילושה במי פירות פטור מכרת. מצד שני הגמרא לאחר מכן (לו ע''א) כותבת בשם...
ערב פסח הגיע, הלחץ בשיאו, משתדלים מאוד מאוד, שלא להכשל במידת הכעס, (לא כ''כ מצליחים...), מתארגנים במרץ, לסוף זמן, אכילת וביעור חמץ, הבית מצוחצח למשעי, הנקיון המייגע והמפרך, על מנת להמלט, מחשש אבק דאבק, הגיע אל קיצו, ואולי הגיע הזמן, לקחת פסק זמן, ולחשוב קצת, מה רצון ה' שנרגיש בביעור החמץ, איך...
בענינא דביטול חמץ ומהותו
שיטת רש''י בביאור ענין ביטול וביאור הענין
א} מבואר בגמ' דאשה נאמנת על בדיקת חמץ שהבית בדוק אע''פ שהוא בחזקת שאינו בדוק ובעלמא אינה נאמנת בכה''ג, כיון דמדאוריתא מהני ביטול חמץ וכל דין הבדיקה הוא מדרבנן וע''כ הימנוהו רבנן בדרבנן.
ובביאור ענין הביטול חמץ שאומר שמבטלו...
א] כתב הר"ן בפסחים דף ג' ע"ב מדפי הרי"ף, ז"ל, וכתב הרב בעל העיטור ז"ל דמסתבר דשליח מבטל, דגבי הפרה וגבי השואל את פרתו הוא דפליגי בה תנאי בפרק השואל אי שלוחו של אדם כמותו, משום דבשואל כתוב בעליו ובהפרה כתוב אישה יקימנו, הא בעלמא כו"ע מודו דשלוחו של אדם כמותו, ואחרים חולקין דכיון דביטול מתורת הפקר...
בס"ד
"ליל האמונה" – ומה למעשה
הלילה הגדול ביותר בשנה מתקרב בצעדי ענק, וכולנו נרגשים לקראתו, משתדלים להתכונן כראוי, בחלק הגשמי – בית נקי ומצוחצח, יין טוב, מצות מהודרות, לא להגיע עייפים ללילה זה.
בחלק הרוחני, רעיונות, הלכות, מנגינות חדשות.
אבל בעיקר, איך אנחנו מעבירים את "מצות והגדת לבנך"...
יש לדון אי איכא בהך לאו איסורא דחצי שיעור, והיינו שיש לא' מבני החבורה [או לשוחט בעצמו] חצי כזית חמץ, מי איכא איסור בהשחיטה דחצי שיעור. ולא מבעיא לפמש"כ האחרו' דבאיסור התלוי בראייה כבל יראה ל"ש ח"ש דליתא לסברא דחזי לאצטרופי, בזה ודאי דליכא איסור ח"ש. אלא אי מבעיא היא להשיטות דאף באיסור כזה איכא...
סוגיא דשוכר ומשכיר חובת בדיקה פסחים ד' א'
א} הגמ' דנה האם חיוב הבדיקה הוטל על השוכר או על המשכיר ומוכיחה ממזוזה ודוחה ושוב מכריעה דאם מסר המפתח קודם י''ד כבר חל על השוכר, ויל''ע בביואר הצדדים בזה ויבואר להלן.
ובהקדם יל''ע מלבד הדין בדיקה מי עובר על האיסור דבל יראה האם המשכיר או השוכר, והיה...
אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרור כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיעינו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים [הגדה]
הנה אנו אומרים קודם "מן הזבחים" ואח"ז "מן הפסחים", ועי' במרדכי [פסחים דל"א...
קיי"ל פסחים דק"ח ע"א דאין תלמיד מסב בפני רבו שמורא רבך כמורא שמים. וילה"ס אם ראוי לבקש מהרב רשות להסב בפניו.
ונראה, דהנה יש לחקור בהא דתלמיד איננו מסב בפני רבו, אי נאמר דין "דיחוי" שמצוות כבוד רבו דוחה למצוות ההסבה. ויוצא שבאמת אין התלמיד מקיים מצות ההסיבה לפני רבו. [ויל"ע מפני מה נדחית מצות...
בס''ד פסח: האם מותר לשתות בפסח מים הבאים מהכנרת
פתיחה
כפי שראינו בעבר פעמים רבות (מטות מסעי שנה ד', ח', אחרי מות קדושים שנה ז', וישלח שנה ז' ועוד), כאשר דנו בסוגיות ביטול בשר וחלב בהקשרים שונים, בדרך כלל, כאשר איסור נפל להיתר והתבשל בו, כדי שניתן יהיה לאכול את התערובת, צריך שיהיה פי שישים...
ועד שנמסר מפי הגר"נ רוטמן שליט"א - אשמח לתגובות
מובא במשנ"ב כי הטעם שתיקנו חכמים בסדר ד' פרשיות את פרשת החודש קודם ר"ח ניסן, הוא משום שצריכים לייחד ולזמן את חודש ניסן שהוא ראש החדשים, ואע"פ שקידוש החודש לא תלוי בקריאת פרשיות אלא בקידוש המועדות שנקבע ע"פ בי"ד בזמן שקידשו ע"פ הראיה או בזמנינו ע"פ...
גדר מצות אכילת מצה לדעת העמק שאלה
הנה ידוע ומפורסם מה שכתב הנצי"ב (שאילתות פרשת יתרו שאילתא נ"ג אות ד'), דכל שמאריך בקיום מצוה חשיב הכל קיום מצוה דאורייתא, וכמו בקריאת שמע דאפילו למ"ד דמדאורייתא סגי בפסוק שמע ישראל בלבד, מ"מ כל מה שמאריך בקבלת עומ"ש מקיים בזה מצות עשה מדאורייתא, שכל שבדעתו...
נקודות ומ"מ בענין מין המרור
בו יתברר דין החסה, החסה המרה, החזרת ועלי החזרת
(הדברים מיוסדים על מאמרו של הרב י. לנדמן גליון קולמוס 143 פסח תשע"ו, ודברי הגרמ"מ קארפ בספרו הלכות פסח בפסח פי"ז, בתוספת מרובה)
מיני המרור שבגמ'
א. סוגית הגמ' פסחים ל"ט א', ה' מינים במשנה, חזרת תמכא חרחבינא עולשין...
העיר הר"מ שחר שליט"א דבר נכון:
פרס הוא חצי ככר שיש בו מזון ב' סעודות, והפרס הוא מזון סעודה אחת. שיעור אותו ככר של ב' סעודות נחלקו בו תנאים עירובין פ"ב ב' דעת רבי יוחנן בן ברוקה שהוא ככר של ו' ביצים ודעת רבי שמעון שהוא של ח' ביצים. דעת רש"י למעשה עירובין ד' א' ד"ה פרס וכ"פ הטור הל' יוה"כ סי'...
מצות
מצה בארם צובא היו המצות קשות, אבל לא מפני שיש חיסרון הלכתי במצות הרכות, אלא מפני שבחלבּ היו אופים בתנור הנקרא סאג' המורכב משלהבת אש ועליו פח של מתכת, והיו שמים את הבצק על המתכת והיה הפח מגולה מלמעלה, שאז היו מוכרחים לעשות את המצות דקות כדי שיאפו בצד העליון וממילא היו קשות, כמו שהוכיח...
ענין הכרפס ומינו
דע שענין הכרפס הוא אכילת איזה ירק להתמיה התינוקות לפי שאין דרך לאכול ירק קודם הסעודה. וכתב הב"ח בשם קצת מפרשים שישיבם שהוא דרך חרות לאכול ירק קודם הסעודה לפתח בני מעיים. (ובזה יש להטעים דעת הרמב"ם פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה ב' שצריך כזית דווקא, ובאבודרהם כתב כזית בהסיבה, ויבואר שכן...
א
אנו עושין יחץ קודם הא לחמא עניא והראשונים מפרשים מנהגנו משום דאמרי' הא לחמא עניא
א. יחץ, ענינו לקיים מה שדרשו חז"ל פסחים קט"ז א' עה"כ לחם עוני, מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. ובוצעין אותה קודם הא לחמא עניא, כבמואר בשו"ע תע"ג ו'. המנהג לבצוע קודם הא לחמא עניא הוא קדמון, וכבר בסדר רב...
א. פסחים קח,א פרקדן לא שמיה הסיבה, הסיבת ימין לא שמה הסיבה, ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה. ומבואר שהסיבת ימין אינה הסיבה מטעם עצמי, לא משום סכנה שהוא טעם נלווה כמש"א ולא עוד כו'. והטעם שהסיבת ימין ל"ש הסיבה כ' רשב"ם שבימינו צריך לאכול. וכ"כ הר"ן על הרי"ף. והיינו שלהסב על היד שבה...
אקדים ואומר, שחששתי מאד להעלות כאן נושא זה, שמא יצור הדבר את האפקט הלא נכון - הנובע לרוב מאי קריאת המאמר כולו.
יחשבו שיש כאן זלזול במנהגי ישראל הטהורים, ויחשבו שיש כאן בוז לאנשים רציניים. חלילה לי מעשות כן! וכל הדיבור כאן הוא מראש על החמרות עמרציות, אשר מתנגשות בבין אדם לחברו ועוד. אשמח לתגובות...
בענין קיום האבות במצוות שנצטוו בהם לזכרון
יש לעיין הרי ישנם הרבה מצוות שמצווים בהם זכר ליציאת מצרים כמצות סוכה (עי' ויקרא פכ"ג פמ"ג) , ומועדים (עי' בסידור הרוקח, עמ' תרלג ובשבלי הלקט, סי' רפ"ו), תפילין (עי' שמות פי"ג פט"ז), ציצית (עי' במדבר פט"ו פמ"א), ועוד רבים, וא"כ יש לעיין האם האבות היו...
הבסיסה (ע"פ עדות אחד מיוצאי תוניס)
ראש חודש ניסן הוא חג "הבסיסה" עם הברכות והמאכלים כמו של ראש השנה. הוא נחוג בעדה התוניסאית (במיוחד בדרום) ובעדה הטריפוליטאית, כמעט כמו ראש השנה.
הבסיסה מורכבת מתערובת של דגנים שונים (סימן לשנה פורייה), שעוברים בשלב ראשון קליה ולאחר מכן טחינה לאבקה דקה.
לאבקה...
ליל הסדר:
א. נהגו לצאת במצוות מצה בליל הסדר, במצה שמורה משעת קצירה.
ב. מנהג מרוקו לברך ברכת "שהחיינו" בליל הסדר ולא טרם בדיקת החמץ.
ג. סדר הקערה הוא כמנהג האר"י ז"ל:
זרוע ביצה
מרור
חרוסת כרפס
חזרת
ד. אופן הכנת החרוסת הנהוגה במרוקו...
רבו המנהגים (המרתקים...) בסדר של ליל הסדר, ובס"ד ברצוני לפרוש את היריעה, והתחיל במנהגי יהדות תימן.
לבני תימן אין "קערת פסח" אלא הכול פרוס על השולחן. בהיקף השולחן מונחים הירקות בשכבות: בתחילה צנון עם עלים ועליו פטרוזיליה ובשכבה העליונה חסה. בחלק הפנימי של השולחן מונחות המצות מכוסות במטפחת נאה...
בקושיא היאך הסתפר מרדכי ע"י המן, הלא יום התספורת היה ט"ז בניסן והרי הוי יו"ט שני של גלויות, או חוה"מ:
הנה במגילה (טז.) אמרו: "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס, א"ל [למרדכי] קום לבוש הני מאני, ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא, אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני [לבית המרחץ] ואשקול למזייא [ואספר שערי]...
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור, שמחה זה יום טוב וכ"ה אומר ושמחת בחגך, ששון זו מילה וכ"ה אומר שש אנוכי על אמרתך, ויקר אלו תפילין וכ"ה אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר"א הגד' אומר אלו תפילין שבראש וכו'...
בס"ד
ערב פורים תשפ"ו
"לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי"
ימי הפורים בכלל ושבת זכור בפרט הינם קריאה נוקבת ועמוקה אל תודעתנו כעם ישראל, "זכור את אשר עשה לך עמלק", לא כזיכרון היסטורי בלבד, אלא כהתבוננות מתמדת וחדה, מהי נקודת החולשה שבה עמלק נאחז? היכן הקרירות, היכן הרפיון, היכן ה"אשר קרך בדרך"?
עמלק...
קריאת המגילה מתוך הכתב
שנינו במגילה (יח:) תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא. מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רשומן ניכר כשרה, ואם לאו פסולה. לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. ע"כ. מבואר בגמ' שיש דין שצריך שתהא כל המגילה כתובה ושיקרא מתוך הכתב את...
מעלה כאן סיכום שערכתי בהלכות קריאת המגילה בדרך קצרה ולפי נושאים (לא לפי סימנים)
אודה להערותיכם והארותיכם!
סיכום הלכות מגילה - מסודר לפי נושאים ועניינים
מקרים שבהם בן עיר המוקפת חומה יצטרך לקרוא בי"ד
אם הוא במדבר או בספינה (תרפ"ח ה')
אם נסע לעיר הפרזים שלא על דעת לחזור בבוקר י"ד ונשאר שם...
בספר תקון יששכר שנדפס בצפת עוד בימי הב"י מתואר מעשה שקרה בקהילתם קהילת המוסתערבים וז"ל: התחיל החזן שלנו לסרב ביום שני מלהעלות בו ספר תורה לפי שראה כאן קהילות אחינו הספרדים שלא להעלות והתחיל לומר בעבור הברכות שלא יברכו על הספק ואמרתי לו ממקומי בקיצור לפי שהקהל היו עומדים להוצאת ספר תורה כמנהג...
מנהג התחפושות
כתב השולחן ערוך (תרצו סעי' ח') ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא, וכן בלבישת כלאים דרבנן. וי"א דאסור, אבל המנהג כסברא הראשונה, ע"כ.
טעם המנהג
והנה מנהג ישראל תורה, ומקור המנהג קדום מאוד, וכבר הוזכר...
מספר תשובות שהשיב לי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בעניני פורים:
א) שאלה: האם יש מצות שמחה באדר א'.
תשובה: אין בין אדר ראשון לשני אלא משלוח מנות ומתנות לאביונים[1].
ב) שאלה: האם יש מצות שמחה בליל פורים.
תשובה: קצת[2].
ג) שאלה: האם יש ענין להשתכר בליל פורים.
תשובה: לא[3].
ד) שאלה: בסידור השל"ה כתב...
א) איתא בחולין (קל"ט ב') המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ. וראיתי בשם המהרש"ם שביאר בזה, עפ"י מה מה דאיתא במגילה (י"ב א') שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כליה, ואמרו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע, וביערות דבש כתב שהחטא במה שנהנו מהסעודה היה במה ששתו יין נסך כמ"ש במגילת...
א) כתב הרמ"א (סי' תרצ"ה ס"ד) ואם שולח מתנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו יצא.
והאחרונים תמהו על דבריו, מנא ליה דין זה.
והנה איתא בנדרים (כ"ד א') האומר לחבירו קונם שאתה נהנית לי אם אי אתה נותן לבני כור של חיטין ושתי חביות של יין, יכול להתיר את נדרו שלא על פי חכם שיכול לומר הריני כאילו...
משנכנס אדר מרבין בשמחה
א
מקור הדין, וטעם להשמטת הרמב"ם והשו"ע דין זה
א) במס' תענית (כ"ט א') איתא, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.
והרמב"ם (פ"ה מתעניות ה"ו) והשו"ע (סי' תקנ"א ס"א) הביאו את הדין שמשנכנס אב ממעטין בשמחה...
בספר פסקי תשובה (סימן ק"מ) רצה לחדש דבשולח מנות לאדם חשוב, יצא האדם חשוב במצות שילוח מנות, כיון דנותן האדם חשוב למשלח המנות הנאה ע"י שמקבל המנות ממנו, וכדאיתא בפ"ק דקידושין דבאדם חשוב כשנותן לו שווה פרוטה הו"ל כאילו קיבל ממנו שו"פ, ומהני לקנות בקידושין, ואף דבמצות משלוח מנות בעי הנאה דאכילה...
לקראת פורים הבעל"ט, ראוי להתבונן, מהו הוורט המרכזי של פורים?
שמענו כל שנה ב"ה, נקודות רבות מענייני הפורים, אבל האם יש נקודה מרכזית אחת שמחברת את כולן?
אינני מתיימר להציג נקודה כזו, אך ראויה שנעמיד לעצמנו נקודות מרכזיות במהותו של חג הפורים, כך שליבנו יפעם את אותן הרעיונות בשמחת הפורים בע"ה.
אציג...
"סדר היום"
יום הגדול מתקרב, אהה!!! יש אומרים שיום כיפור הוא רק כמו פורים, מי נסמך על מי, הדר קיבלוה באהבה, כמה אפשר לזכות ולקבל ביום זה!!!
אבל, אליה וקוץ בה, כאן טמון איזה מוקש, וננסה בעז"ה להתחקות אחריו.
מי שלא יודע על מה מדובר, ואינו מתחבר להמשך הדברים, אשרי חלקו, ומוזמן לקרוא את שאר הדברים...
בגדר שמחת פורים ובענין מערבין שמחה בשמחה בפורים בהלכה ובאגדה
א. במגילה ה,ב אקשינן היכי נטע רבי נטיעה בפורים והא אסירא מלאכה בפורים, ומפרקינן דנטיעה של שמחה הויא, דהיינו נטיעת אבורנקי, שהוא אילן שצילו נאה והמלכים מתעדנים תחתיו בימות החמה. וחזינן דכל מיני שמחה שייכי בפורים, גם מה שאין לו הנאה ממנו...
מעבר למצווה, בין אדם לחברו - הוללות - ליצנות ו... הפסד
ה'אמרי אמת' מגור אמר דר"ת בסומ"י הוא "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי" (תהילים קיט) כמש"כ בגמ' (ברכות ל:) "וגילו ברעדה" - במקום גילה שם תהא רעדה". וכ"כ רבינו האר"י ב'פרי עץ חיים', "לא ישתכר אלא יתבסם עד דלא ידע, כי...
בדין משלוח מנות מה שיעורו
א. מגילה ז,א רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.
ופירש"י, הכי גרסינן, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות דהא תרי מנות איכא. הדר שלח ליה איהו, לא גרסינן ליה הכא, עכ"ל. והיינו דגרסינן...
מצינו ד' מלכויות ששעבדו את ישראל, שהם בבל, יון, פרס ואדום, שהם המלכויות שראה דניאל בחלום, וכדכתיב (דניאל ז' ב' - ח') " עניה דניאל ואמר, חזיה הוית בחזוי עם ליליא, וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא".
ופי' רש"י, ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם , ונלחמות עם הים הגדול וסוערין אותו . "קדמיתא...
בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו
פירושי הראשונים
א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו.
ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה...
במאמר הקודם הבאנו את שיטות הראשונים שסוברים שזה שהגמרא מביאה את המעשה של רבה ור' זירא, כוונתה לומר שנדחים דברי רבא שחייב איניש לבסומי, ואסור להשתכר בפורים.
אך מאידך יש ראשונים שסוברים שדברי רבא שחייב איניש לבסומי הם להלכה, וחיוב גמור להשתכר בפורים.
ראש וראשון לסוברים כך הוא הרי"ף (מגילה דף ג...
בדין כתיבת עשרת בני המן
א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים...
כתיב (איוב יג, יב), "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם". ובמדרש תנחומא, פרשת כי תצא, "זכור את אשר עשה לך וגו', רבי תנחומא בר חנילאי פתח 'זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם', אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אותן שתי זכירות שכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן 'תמחה את זכר עמלק', 'זכור את...
בְּכָל מוֹעֵד נִשְׁפַעַת עָלֵינוּ אוֹתָה הָהַשְפָּעָה בְּסִיבָּתָהּ נוֹסַד הֶחָג
הרמח"ל (בדרך ה' ח"ד פז) כותב על קדושת המועדים, ונותן לנו הבנה מהו מועד, ומדוע הוא קדוש, ומדוע זמנו של המועד מוגבל - כשמו, וז"ל "ושורש כולם הוא סדר שסידרה החכמה העליונה שכל תיקון שניתקן, ואור גדול שהאיר - בזמן...
רש"י (כי תצא כ"ה י"ט) כ' דחלק ממצוות מחיית עמלק הוא למחות את שם עמלק ולהרוג את כל בהמותיהם שלא יאמרו זו בהמת פלוני העמלקי. ולכאורה מקורו משמואל שציווה את שאול לא לחמול אפי' על הצאן. או דס"ל דזה פי' תמחה, שימחה זכרם לגמרי.
ויל"ק דבשמואל (א' ט"ו ג') פי' רש"י שהיו בעלי כשפים ומשנין עצמן ודומין...
בנושא זה – האם יש חיוב להשתכר בפורים, מצאנו מחלוקת ראשונים; ומקורה מהגמרא במגילה דף ז' ע"ב, וזה לשון הגמרא:
היינו שרבא אומר שיש חיוב להשתכר בפורים, ומיד אחר כך מביאה הגמרא מעשה שרבה הרג את ר' זירא בגלל שהשתכר.
והראשונים נחלקו איך להבין מה כוונת הגמרא.
הר"ן מבאר בשם רבינו אפרים, שכוונת הגמרא...
נוסח המגילה - ולהרג/לפניהם
(תמצית מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, והערות)
מנהג מקובל בקהילות אשכנז לקרוא "להשמיד להרג" ולחזור לקרוא "להשמיד ולהרג" (אסתר ח' י"א), וכן קוראים "לא עמד בפניהם" וחוזרים לקרוא "לפניהם" (אסתר ט' ב'), והציבור מדמה לחשוב שיש כאן קרי וכתיב או ספק מה הוא הנוסח הנכון, ויבואר...
מאמר חירום – לא לדחות !!!
אחד מהדברים התמוהים ביותר שיש בעולם, זה עניין הדחיינות.
כלפי מה הדברים אמורים? הנה יש כעת מגבית ימי הפורים, וזעקת הרבנים והגבאים שעולה עד למרום "אנא, אל תאחרו את מעות הפורים, אנחנו רוצים להתארגן בהתאם" בוקעת את כל הרקיעים, אבל כנראה שאם זה נושא שעולה שוב ושוב ושוב...
במאמר זה נסקור את המנהגים שהונהגו בתפוצות בית ישראל בימי השובבי"ם.
מנהג א' - תענית:
מנהג זה נחלק לשתי דרכים:
א. להתענות בכל שנה מעוברת, בכל יום חמישי מפרשיות שובבי"ם ת"ת.
מנהג זה הובא בלקט יושר (ונזכר במאמר הקודם בסדרה), וז"ל:
וכך גם מובא במהלכות ומנהגי מהר"ש (אות תמ"ד), וזה לשונו:
וכן...
נהגו ישראל קדושים לנהוג תוספת קדושה וטהרה בימי פרשיות שמות – משפטים, ובשנה מעוברת אף בפרשיות תרומה ותצווה, בין בחיזוק בטהרת וקדושת הבית, ובין בלימוד ברציפות, וכן כל חיזוק בשמירת התורה והמצוות.
ויש הנוהגים אף להתענות בו.
ושומה עלינו לברר מאין הגיע ענין זה, ומה ביאורו ושורשו.
המקור הראשון שבו...
"כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו
מוצאי הצום, אפשר עכשיו לכתוב ולדבר על כל מיני ענייני אוכל...
אספר לכם, כעת הייתי בתפילת ערבית של מוצאי הצום, ובעוונותי המרובים אינני יכול לומר שקויתי שהתפילה תהיה ארוכה במיוחד, אבל אפשר לומר שהשתדלתי להתפלל במתינות, אחרי הכל אנחנו לא רוצים להֶרָאוֹת כמו ילדים...
קביעת ימי החנוכה לימים טובים
קביעת שמונת ימי החנוכה לימים טובים, נעשתה על ידי בית חשמונאי ושאר חכמי ישראל שבדורם, שנה אחת אחרי חנוכת המזבח, כשראו שעבודת בית המקדש ממשיכה כסדרה, וראו לנכון לתקן שימי החנוכה יהיו ימים טובים לדורות. וכלשון הברייתא דמגילת תענית, שהובאה גם בגמרא במסכת שבת (כא:)...
בני חשמונאי מלכו בארץ הקדושה
כאמור, ירדה מלכות יָוָן מגדולתה על ידי מלחמות אלו, וכן סייע ה' את עמו על ידי שאר מלחמות שקמו על מלכי יָוָן בשנים אלו, כגון מלכי פרס שמרדו ביוונים, כמובא לעיל (פרק י"א), ומלכי רומי שכרתו ברית עם ישראל ופרקו עול היוונים מעל צווארם, כמובא בפרק הקודם.
וכך נאמר במגילת...
מלחמת בני חשמונאי עם ניקנור
בברייתא דמגילת תענית (הובא בירושלמי תענית פ"ב הי"ב) מסופר, ששליט יווני בשם ניקנור איים להחריב את בית המקדש, אך נלכד ונהרג בידי אחד מבית חשמונאי. ולפי המובא בספר הקדום 'סדר עולם זוטא' גרם רשע זה צער גדול לבני ישראל, והמלחמה עמו היתה המלחמה האחרונה של בני חשמונאי עם...
מהלך דבריו:
ביטול מהני מדאו'. ואף לחמץ ידוע.
המקור: לרש"י מדכתיב 'תשביתו' ולא כ' תבערו, והיינו בלב.
התוס' הקשו עליו תרתי
ומשו"ה חלקו וס"ל דהשבתה היינו הבערה וא"כ לית להו מקור לביטול, ופירשו דביטול היינו הפקר ואינו עובר דאי"ז 'לך'.
והרמב"ן האריך להוכיח שהביטול אינו הפקר, שהרי:
אין כאן לשון...
גבורתו של הצבא העצום שצר על ירושלים
כשראו היוונים הרשעים שבני ישראל יצאו מתחת שעבודם, וחזרו לעבוד את ה' בירושלים בבית מקדשו, לא אמרו נואש, וחזרו לאסוף כל צבאותיהם במטרה לחזור ולכבוש את ירושלים, וקראו לשם כך אל כל הגויים הנתונים למרותם, הקרובים והרחוקים, לעשות עמם יד אחת ולבא להילחם בירושלים...
טיהור בית המקדש ותיקון פרצותיו
לאחר שנפלו עם היוונים במלחמה, וגם מלכם אנטיוכוס הרשע ברח ומת, חזרו בני ישראל אל ירושלים עיר הקודש, העזובה והשוממה, וחזרו וחידשו שם את עבודת בית אלקינו בקול רינה ותודה, ולזיכרון עולם קבעו רבותינו לשבח ולהודות על כך בנוסח 'על הניסים', ולומר: וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ...
חג החנוכה שמו מורה על תוכנו כידוע והיינו חנו כ"ה, והרי לנו חג החנוכה לפי פשוטו והוא עניין החניה שבאה לכאו' אחר המלחמה, ובנוסף מורה על עניין החניכה שהייתה באותם ימים, ולכאו' אלו ב' עניינים ללא שייכות.
אך בשביל לבאר איזה חניה היה באותם ימים (ולפ' שסיום המלחמה היה באותם ימים, זה אינו, וכידוע בדברי...
כתב השו"ע (ריש סימן תרעט) בערב שבת, קודם מדליקין נר חנוכה ואח"כ נר שבת. וכתב שם המ"ב שאם הדליק נר שבת ולא קיבל שבת במחשבתו יכול להדליק אח"כ נר חנוכה, וזהו באיש המדליק, אבל באשה המדלקת כיון שהמנהג שמסתמא מקבלת שבת בהדלקת הנר על כן לא תדליק שוב נר חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק והוא יברך להדליק והיא...
הרמב"ם כותב בהלכות חנוכה שמצות חנוכה היא מצוה חביבה עד מאוד. ונשאלת השאלה: מהי החביבות הגדולה שאנו מוצאים בחנוכה? שנית, יש לשאול- מהי הייחודיות של חנוכה? ועוד, יש להקשות, שהרי נס החנוכה הוא נס בגודל תנכ"י. צבא יוון שהיא המעצמה הגדולה בעולם כובשת בסערה את כל הארצות חוץ מפרס אבל הם בהחלט גדולים...
מצות חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד
מאמר חנוכה תשפ"ו
א. בנוסח דעל הנסים אנו אומרים שגזרה מלכות יון הרשעה 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך', נוסח זה מלמדנו שכלל גזירות יון הרשעה מתבטאים הם בלשוננו בחלוקה לשתים, 'השכחת התורה', ו'העברה על דת'. חלוקה זו עומדת בפנינו לעיון, דהלא השכחת התורה היא...
ניצחונם של בני חשמונאי בעיר הגדולה אנטוכיא
אחרי מלחמתם של בני חשמונאי בעיר עכו, וגירוש חיילי יָוָן מארצנו, כמובא לעיל [בפרק י"ג], פנו בני חשמונאי משם להילחם ביוונים בתוך ארצם בעיר הגדולה אנטוכיא, מקום מושבו של אנטיוכוס המלך, והכניעו את היוונים שבתוכה, וחזרו אל ירושלים עטורי ניצחון.
ובמדרש 'מעשה...
מאי חנוכה דתנו רבנן וכו': ותמוה מדוע לא הוזכר או הוקבע הנס אף על הניצחון, ומדוע יש התייחסות רק למציאת הפך ונס השמן.
ועוד יש להקשות והקושיא מפורסמת, מהו שכתבה הגמ' שם לשנה אחרת קבעום, מדוע לא באותה שנה כשנמצאים בתוך הנס קבעו אותו גם לשנה הבאה ומדוע חיכו עד שנה שאחרי.
והתירוץ על שאלה ב' הוא שלא...
מתתיה ובניו התחננו לפני ה' במצפה
בשעה שכבש בגירס הרשע עם חיילותיו את עיר הקודש, לא היו מתתיה ובניו שם אלא מחוצה לה, ושם שמעו על כך שהעיר ירושלים נפלה ביד האויבים, וכן שמעו על ריבוי האויבים שאין שום דרך לנצח אותם בדרך הטבע, וידעו שאין להם אלא לישא עיניהם למרומים ולבקש רחמים מאת האלקים אשר בשמים...
כבתה אין זקוק לה – מדוע לא ידליק שוב מפני החשד?
איתא בגמ׳ שבת כ״ג ״כבתה אין זקוק לה״ וכן נפסק בשו״ע סי׳ תרע״ג ס״ב ״הדלקה עושה מצווה לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אין זקוק לה״
הקשו הרבה מהאחרונים מהגמ׳ שם שחצר שיש לה ב׳ פתחים צריך להדליק בשניהם מפני החשד, ונפסק בשו״ע בסי׳ תרע״א ס״ח, והיינו שלא...
עצתו של בגירס הרשע לאנטיוכוס
כאשר שמע אנטיוכוס המלך[1] את תוצאות המלחמה עם בגירס משנהו, בו נוצח בגירס על ידי יוחנן ואחיו וכל צבאו התפזר, כמובא לעיל [בפרק ח'], לא השית את לבו לדעת כי ה' נלחם לבני ישראל עם קרובו, וחשב כי אך מפלה טבעית היתה זאת, וכאילו היו בני חשמונאי מלומדי מלחמה מנעוריהם, וכוח...
א
הנה בטור ובשו"ע כ' [סימן תרעא סעיף ב] בזה"ל "כמה נרות מדליק בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה, ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר".
והק' על לשונם באבי עזרי, שבדבריהם כלל לא ביאורו שישנו עיקר המצוה שהוא נר אחד וישנו הידור של הוספה לפי...
"נשים בנר חנוכה"
כתב הרמב"ם הלכות חנוכה פ"ד ה"א וז"ל: כמה נרות הוא מדליק בחנוכה מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שלא היו אלא בן אדם אחד, והמהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד "בין אנשים ובין נשים" וכו' עיי''ש, ומבואר בדברי הרמב"ם שגם נשים...
הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת
האם מברכים על ההדלקה בבית הכנסת
כתב הריב"ש בתשובותיו (סימן קי"א), וזה לשונו:
היינו שס"ל שצריך לברך על ההדלקה בבית הכנסת, ואין זה ברכה לבטלה – כי מברכים על מנהג, חוץ מאשר מנהג קל.
וכן פסק המחבר בשולחן ערוך שצריך לברך, וזה לשונו (סימן תרע"א סעיף ז'):
ולכאורה...
מלחמת אליפורני ומעשה יהודית ע"פ 'מגילת יהודית'
בידי הגויים מצוי ספר בשפה היוונית ששמו 'מגילת יהודית', ובו מסופר אודות הריגתו של אליפורני השר ביד האשה 'יהודית', ויש מהראשונים שהעתיקו או ציטטו מתוך ספר זה, ונראה כי היתה קבלה בידם שסיפור זה אכן קרה, ומדובר במלחמה שהיתה בימי החשמונאים, ו'אליפורני'...
תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד
בטעם שלא שנה רבינו הקדוש נס חנוכה במשנה
חלק ב
דרכו של הבית יוסף: 'לא ניתנה להיסדר'
מצאתי דברים חדשים ממרן הבית יוסף (קטעים חדשים לספר מגיד מישרים, נדפס בצפונות גליון ו' עמ' פ"ו) דכתב: וענין חנוכה אע"פ שהראהו הקב"ה בסיני, לא ניתן...
הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת
מקור המנהג
האזכור הראשון למנהג הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת נמצא בתשובת הגאונים ("תשובות הגאונים החדשות" סימן קע"ז). בתשובה זה מוזכר כמנהג פשוט ומקובל והתשובה דנה כמה נרות צריך להדליק.
אך כפי שנראה אין זה פשוט, ויש מרבותינו הראשונים שהתנגדו למנהג זה, ומאידך יש...
דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות
וברש"י מהמדרש למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות
וברמב"ן מהמדרש אמר לו הקב"ה...
הכלה עוררה את אחיה לצאת למלחמה
במדרשי חנוכה השונים[1] מסופר סיפור זה ביתר הרחבה, ושם נאמר שכאשר נודע לחשמונאי שההגמון בא לטמאה, היה סבור שאין למסור את הנפש להילחם עמם על כך[2], אבל הכלה החליטה שלא תסכים לכך בשום אופן, ועוררה את אחיה למסור נפשם עליה, וכן עשו.
וכך מסופר במדרש 'מעשה חנוכה' הארוך...
בס"ד
הגמ' בשבת (כא:) דורשת את הפסוק "וישליכו אותו הבורה והבור ריק אין בו מים", ממשמע שנאמר והבור ריק איני יודע שאין בו מים, אלא מה תלמוד לומר אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו.
והזוהר בפרשת כי תצא (רעט.) כ' וז"ל, גלותא רביעאה תהום רבה חלל דאגוזא, והאי איהו (בראשית א) וחשך על פני...
אחרי שהבנו היטב במאמר הקודם את הזיוף הגדול שמבצבץ מתחת לעדינותו הממכרת של "יפת" ואיך שכל מחשבותיו נתונות לדבר אחד, האדרת עצמו. רצונו אחד ויחיד, תיקון עצמו לצורך עצמו, הוא אינו רואה את המרחב המתוקן אלא את היחיד האציל. זה שחכמתו מרובה ממעשיו, וגאוותו שחקים.
במאמר זה אנו נסקור את חלקו של "שם", שם...
במאמר הקודם דיברנו בהרחבה על שלושת בני נח, הרחבנו בייעודם בעולם, שמנו דגש על ניתוח תכונות נפשם על ידי נח אביהם, ועתה אנו ניגשים לדובדבן שבקצפת, שם ויפת חוגגים חנוכה. כן ממש כך. הם יצרפו כמובן לסעודה החגיגית את חם אחיהם הקטן.
בסיפור מעשה החנוכה אנו עדים להתנגשות שני עולמות זה בזה, ההלניזם...
קודם שנבוא לבאר את הקושיות שנתבארו במאמר הקודם נוסיף להקשות.
בגמ' גיטין (נו: נז.) איתא: "אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה, בעי לאיגיורי, אזל אסקיה לטיטוס בנגידא, אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא? אמר ליה ישראל. מהו לאידבוקי בהו? אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו, זיל איגרי בהו בההוא...
תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד
בטעם שלא שנה רבינו הקדוש נס חנוכה במשנה
חלק א
הקושיא
הנה האחרונים (שד"ח (ח"ט מערכת חנוכה אות ז'), אוהב ישראל (פר' וישב עניני חנוכה), בני יששכר (חנוכה), דברי ישראל (עניני חנוכה), פחד יצחק (חנוכה מאמר א'), ועוד) נתקשו, מפני מה לא שנה...
בית דינו של חשמונאי עומדים על משמר הדת
בימי מצוק אלו, כאשר הרימו רשעי ישראל ראשם לפרוץ באיסורים, ראה חשמונאי סגן הכהנים שיש מבני ישראל המקילים ראשם לבא על הנכריות שהיו מצויות ביניהם, ועמד הוא ובית דינו ותקנו, שהבא על הגויה בנידותה ייענש עליה משום איסור נדה, כיוון שביאה זו היא מיאוס וחילול לקדושת...
גזירת בריחי הדלתות
במדרש 'מעשה חנוכה' נאמר:
תָּנוּ רַבָּנָן, בִּימֵי מַלְכוּת יָוָן גָזְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ בְּרִיחַ הַבַּיִת, יַחֲקֹק עָלָיו חָרוּת שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מֶה עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, עָקְרוּ בְּרִיחֵי בָּתֵּיהֶם. הם פחדו שהיוונים יראו שעל...
בס"ד
איתא בגמ' בע"ז (ח.), תנו רבנן, לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר, מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה...
גזירת שמד על לימוד התורה
ברוב רשעותם גזרו היוונים איסור על לימוד התורה[1], וכשבטלה הגזירה תקנו חכמים לומר בחנוכה בברכת ההודאה:
בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ...
ברכת 'שעשה ניסים': ברכת המצווה או ברכת ההודאה
מעמיד הצדדים:
יש לדון בעיקר ברכת 'שעשה ניסים': האם נתקנה על מעשה ההדלקה, והיינו שקיום מצות ההדלקה מחייב לברכת 'שעשה ניסים', או"ד דברכת 'שעשה ניסים' היא ברכה בפנ"ע שצריך לברך ולהודות על הנס, וזמן הברכה הוא בשעה שמדליק או רואה את הנרות.
ולכאורה היה...
האם החשמונאים היו מתאבדים רח"ל? מה חשב נמרוד שהיה יודע את בוראו ומתכוון למרוד בו? ואיך זה קשור למסירות נפש אמיתית?
הנה אנחנו עומדים שוב לקראת הימים המאירים והכ"כ נפלאים – ימי החנוכה.
וכמידי שנה לרבים מתעוררת המחשבה, האם החשמונאים שיצאו להלחם, חלשים נגד גיבורים, מעטים נגד רבים, טהורים נגד טמאים...
בגירס הרשע נשלח לגזור שמד על ישראל
אם היו מבני ישראל שסברו כי תוחלתו של אנטיוכוס נכזבה, והוא לא יצליח להנחית על ראשם את גזירותיו הקשות, הרי שבמשך הזמן נוכחו לראות כי עוד נכונו להם זמנים קשים, ונסיונות עצומים וחזקים, בהם יצטרך כל שומר תורה ומצוות להוכיח את נאמנותו להקב"ה, ולמסור את הנפש על כל צעד...
הנה יש לדון ולעורר במה שנתנו רבותינו לחג זה בשם "חנוכה" [עיי' שבת (כא:) "מאי חנוכה וכו'", ועוד], דבשונה מחגים ומועדים אחרים אשר מצינו בהם מפורשות לטעם קריאת שמם כדוגמת "סוכות" - על שם: "כי בסוכות הושבתי"; "פסח" - על שם: שפסח הקב"ה על בתי בנ"י; "שבועות" - על שם: "שבע שבתות תמימות תהיינה"; [ואף...
מאי חנוכה. הפילוספיה ותרבות אנוש לעומת תורת השם
תוכן הדברים
א. האנוש והמלאך.
ב. ההבדל בין תורת אמת לשכל.
ג. לא להתמכר להגיגים.
ד. גדרי המעשה.
ה. לא להתמכר לתחושה ומישוש.
בשם ד' קל עולם
א. האנוש והמלאך
ישנו אופי מסוים שהמעלות שלו הם ההגינות הנימוס והצדק, הסתכלות אנושית על החיים...
יוחנן בן מתתיהו הכהן קינא לכבוד ה'
נפילתו של ניקנור היתה בידי יוחנן, בנו של מתתיהו הכהן גדול, שהצליח להיכנס בערמה אל בית המקדש ולהרגו שם בחשאי, ולאחר מכן יצא להילחם בגלוי בחייליו הרבים ולהבריחם.
וכך מסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס יב-כד):
וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה אֶת...
ניקנור נשלח לטבוח בתושבי ירושלים ולהכניעה
בכדי לממש את זממו הנתעב, להכניע את עם ישראל, ולאסור עליהם את קיום המצוות. בחר אנטיוכוס בשר צבאו, המשנה למלך 'ניקנור', ושלח אותו מעירו 'אנטוכיא' אל ירושלים עיר הקודש, בראשות צבא גדול.
וכך נאמר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס י):
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה...
![השחוק ב"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה - מקור והשתלשלות המנהג](/data/attachments/10/10948-83c3fb8f9afa627d138414acd6f2ba3d.jpg?hash=Gvda58kMQ0)
שלום וברכה
ראיתי רבים נבוכו בענין זה, מהיכן בא מנהג ה"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה, ואכתוב בקצרה את אשר העליתי במצודתי, הלא בספרותי.
אע"פ שנראה הדבר כחידוש בעיני שומעי הדברים, ויראתי מדיברת רבים מגור מסובבים שידחו הדברים בקש, ויאמרו מעולם לא שמענו וראינו שמץ מנהם בלתי היום, אך מכל מקום לא...
מלכותו של אנטיוכוס מלך הצפון
בימים ההם מת המלך 'אנטיוך' שמלך על החלק הצפוני של מלכות יָוָן, ובמקומו מלך בנו הרשע אנטיוכוס[1], שהיה מלך גדול ואדיר, כמו שכתבו עליו זקני בית שמאי וזקני בית הלל במגילת בית חשמונאי[2] (מגי' אנטיוכוס א-ד) בלשון ארמית.
וזה תרגום הדברים שם:
וַיְהִי בִּימֵי...
שריפת התורה על ידי אפוסטמוס הרשע
דרכם של מלכי יָוָן היתה לרומם את קרנם של המשומדים, הם היהודים המתייוונים, שבימי צר ומצוק נטו אל יפי תרבותם של היוונים, ואותם קירבו היוונים והגדילו את כבודם, ואילו את שומרי התורה היו רודפים ומשפילים ככל יכולתם, וגוזרים עליהם גזירות קשות בכל עת, ומשתדלים לעקור מהם...
מלחמות מלכי הנגב ומלכי הצפון
בתקופת מלכות יָוָן עברו על ישראל כמה תהפוכות, תחילה נשתעבדו למלך היווני שמלך במצרים, ואחריו נכבשה הארץ בידי מלך הצפון שהתגבר עליו, ולבסוף חזר נכדו של מלך מצרים הראשון ונלחם בו עד שניצחו, ושיעבד את בני ישראל תחתיו שנים רבות, ומלכותו נמשכה עד שנכבש על ידי אנטיוכוס מלך...
גזירותיו של גסקלגס הרשע
בימי שמעון הצדיק עמד על ישראל מלך רשע ושמו גסקלגס[1], וביקש לעקור מישראל את דתם, וגזר שיכניסו את הפסל שלו לתוך בית המקדש, וכל ישראל היו מצטערים ומתפללים על כך, וכשבטלה גזירה זו תיקנו חכמים את יום ביטולה ליום טוב.
וכך מסופר בברייתא דמגילת תענית (חודש שבט):
שֶׁבִּימֵי...
וצפיר העיזים הגדיל עצומיו
קורא הדורות מראש הראה לדניאל איש חמודות שעתיד לצאת מלך מיון שיילחם עם מלכות פרס ומדי וינצח אותם וימלוך תחתם. ודניאל היה אז בעיר הבירה של מלכות מדי, היא שושן הבירה, על יד מימי הנהר 'אוּלָי', ככתוב בספר דניאל (ח א-ח), ואז נראה לו המחזה הבא.
וזה לשון הכתובים שם...
הנה בגדר מצוות נר חנוכה יש לחקור מה עניינה, והנה פשוט שיש בה ענין לפרסם הנס. אך נראה דיש בזה עוד ענין לבד מפירסום הנס לאחרים כדמוכח משיטת התוס' דס"ל דלתירוץ הגמ' דברייתא דמשתשקע החמה וכו' אתי לשיעורא אפשר להדליק אף לאחר החצי שעה. ולכאורה הרי אין בזה פירסומי ניסא לפי שאין עוברים ושבים, ומוכח מזה...
עליית מלכות יָוָן לגדולה
בתחילת ימי בית המקדש השני הגיעה שעתם של עם בני יָוָן לעלות לגדולה, לכבוש את כל מדינות העולם תחת מלכותם, ולרדות בהם במשך שנים רבות, לגבות מהם מיסים שונים, ואף להשליט בהם את תרבותם – תרבות יָוָן.
הצורה בה שלטו היוונים על העמים הרבים הנתונים למרותם, היתה על ידי כך שמלכי...
שאלה: האם מקיים המנהג בשתיית חלב? או שמא צריך דוקא גבינה וכדומה?
תשובה: מנהג זה הוזכר ברמ"א בשו"ע תר"ע סעיף ב', וז"ל: "יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב".
מקור דברי הרמ"א בפי שמובא בדרכי משה הוא מהר"ן והכל בו, וז"ל הר"ן (על הרי"ף) שבת י, א "וע"י אשה...
זמר לחנוכה
שיר ושבח לפני צור ישועתנו על ישועתנו מד' גלויות ובכללם גלות יון ייסדו הר"ר מרדכי ז"ל וחתם שמו בראשי החרוזות
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ. מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר, בְּשִׁיר...
"כתבו לכם על קרן השור"
א."והארץ היתה תוהו ובהו זהו גלות מדי, וחושך זה גלות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל"
[בר"ר ב' ד', ויק"ר יג' ה']
כתוב כאן כי התואר "חושך" מתייחס למלכות יוון, וסיבת הדבר שדווקא יוון קיבלה תואר זה של "חושך"...
נכון, אנו אחרי סוכות, אך בשביל שנה הבאה חובת קריאה כבר היום.
א. הקשו התוס' סוכה ד"ט ע"א אמאי בעינן קרא למפסל סוכה גזולה תיפו"ל דהו"ל מהב"ע, עיי"ש מש"כ דמהב"ע אינו אלא מדרבנן והכא פסול היינו מדאו', וידוע מש"כ המנ"ח מצווה שכ"ח ביישוב קושייתם דתרתי מצות עשה נינהו, חדא מצווה חיובית אקרקפתא דגברא...
בס"ד
מצינו בתורה ב' שמות לחג הסכות, האחד חג הסכות, כלשון הפסוק; "שבעת ימים תחוג לי את חג הסכות, באספך מגרנך ומיקבך" (דברים טז, יג), וכן מצינו במק"א; "דבר אל בני ישראל לאמר, בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים לה'" (ויקרא כג, לד).
השני הוא חג האסיף, דכתיב (שמות כג, טז), "שלוש...
יש לעיין היכא שבגין סיבה שרק לא תהיה הפיל אדם ספר תורה בשמחת תורה, והיה שיכור, אי יש לחייבו או\ו לאשר ראו הס"ת על הרצפה:
הנה עיקר הדין להתענות כשנופל ספר תורה, הוא מהמג"א (סימן מ"ד סק"ה) שהביא מה'משפטי שמואל' שכתב קצת סמך למה שנהגו העולם להתענות כשנפלו תפילין על הארץ, וה"ה כשנפל ס"ת, עיין שם...
עמדתי ואתבונן אי אית לן חובת בדיקה לד' מינים בכל יום מימות החג, ואעלה הנראה לעניות דעתי בקצירת האומר:
תחילה וראש עלינו להביא מקור הענין בהלכות ציצית, ולדון בטעמים המובאים שם אי שייכים הם לענין ד' מינים: בטור (או"ח סי' ח') כתב: 'ויעיין הציצית קודם לכן שיהיו שלמים, שאם נתקלקל אחד מהם היא ברכה...
הידוק הסכך ע"י דבר שאינו מקבל טומאה
תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה)...
בגמ' סוכה כז. פליגי ר"א וחכמים בחובת אכילה בסוכה אם מחוייב לאכול כל יום או רק בלילה הראשון. ובגמ' שם מביאה מקור הילפותא לדעת חכמים שחובת האכילה אינה רק בלילה הראשון גזירה שווה ט"ו ט"ו מחג המצות "מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות" עיין שם.
ובחי'...
בס"ד
מתי חובת ברכת לישב???
מהו גדר תשבו כעין תדורו???
האם ברכת סוכה כברכת תפילין???
האם יש חילוק בין תלמוד תורה לסוכה???
האם מברכים על טיול ושינה???
מה מהות הקביעות באכילה בסוכה???
האם מזונות מחייבים בברכת לישב???
האם בקידוש בבוקר מברך לישב???
מה דין הבא לסוכת חברו???
בגודל הזהירות בישיבת הסוכה...
(סוכות תשפ"ו)
עוררו שישנם הסבורים שמכיון שהפעלת מוסיקה מרבה שמחה - הם מזכים את הרחוב בשמחתם, אלא שלא נתנו דעתם שמא השכנים אינם אוהבים את סגנון המוסיקה הזו, אולי הם כלל לא אוהבים מוסיקה, ואולי אין להם רצון למוסיקה רצופה שהולמת להם בראש? אולי הם רוצים לישון או לנוח? וסביר שהמוסיקה הורסת ומטרידה...
הטעם שאין נפילת אפים לאחר סוכות
האם יש תשלומין לשמיני עצרת
מדוע הרא"ד מבוטשאטש חזר בו
א] וכן אחר הסוכות אנו נוהגים שלא ליפול על פנינו עד ב' חשון, ובתשובה חלק א"ח סימן נ"ז [1] כתבתי דמי שאמר דהטעם בימים אלו שאחר הסוכות שאין נופלין על פניהם הוא משום דיש לו תשלומין כל ז' כטעם ימים שאחר השבועות...
המלכת השי"ת בעולמו
לא אתיימר לחדש דברים שאין הקורא ידעם מתחילה, כי אם את הפשוטות והנודעות לו, ומה שאכתוב כן זהו משום דאדרבא, דפעמים כאשר פינו ידבר גבוהות ורמות נשכח ונשכיח את הנודעות ועל של זה באתי.
אחד מן הבריאות אשר ברא וחקק הוא ית"ש בעולמו, הוא בריאת המלכות, דהיינו הנהגה חופשית אשר נתונה...
פירוש חוטמו
דעות הראשונים
ועל חוטמו אפילו במשהו נמי פסול. הנה כשהאתרוג עומד בדרך גדילתו וכמצוות נטילתו ומתחיל להתקצר, ניתן לחלק את גובה התקצרותו לארבעה חלקים, וזהו סידרן מלמטה למעלה, א' מחצי האתרוג ומעלה התקצרות כלפי מעלה בלתי משמעותית, ב' התקצרות כלפי פנים, ג, התקצרות כלפי מעלה, ד, הפיטם...
קידושין מ: איתא ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שוב רשעו שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וניהוי כמחצה עונות ומחצה זכיות אמר ריש לקיש בתוהא על הראשונות...
וישב ראובן אל הבור והיכן היה ר"א אומר עסוק היה בשקו ותעניתו, א"ל הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ועתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה זה הושע שאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך ע"כ. ויש לעמוד בדברי המדרש הללו בכמה אנפי, ראשית דהנה בביאור העניין ד"פותח בתשובה תחילה" הביאור...
כתב הרמב"ם פ"ג מתשובה ה"ג ז"ל וכשם ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו, ביום טוב של ראש השנה. מי שנמצא צדיק נחתם לחיים. ומי שנמצא רשע נחתם למיתה. והבינוני תולין אותו עד יום הכפורים אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה ע"כ...
הקשה הגרא"ו [סוה"ס קובץ הערות – דוגמאות לענייני אגדה ס"ג] מהו החידוש בדין תשובה, הלא אף לעניין קיום מצוות מצינו דמאן דניחם על מצוותיו וזכויותיו חשיב שלא עשאם וכפי שפסק הרמב"ם פ"ג מהל' תשובה ה"ג ז"ל כל מי שנחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר בלבו ומה הועלתי בעשיתן הלואי לא עשיתי אותן הרי זה אבד...
מאי אמר, אמר רב אתה יודע רזי עולם, ושמואל אמר ממעמקי הלב, ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר, ר' יוחנן אמר רבון העולמים, רב יהודה אמר כי עוונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר, רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא...
בס"ד
האם שירת האזינו כנגד תשובה???
מדוע יסוד התשובה בעזיבת החטא???
האם החרטה לשעבר ועזיבת החטא לעתיד???
האם חרטה בלא עזיבת החטא מועילה???
מהי מעלת התשובה בעשרת ימי תשובה???
מהם הקבלות בבחינת הקלות???
איך מגיעים לתשובה ביום הכפורים???
האם תשובה היא דבר קשה???
מהו מעוות לא יוכל לתקון???
כיצד...
קדושת קרקע הסוכה - נסרים שטיחים וכדו'
כתב אבני נזר (שו"ת יו"ד סי' שס"ג) שקרקע הסוכה דינה כגוף הסוכה, ולעניין כמה דינים חמורה הקרקעית מהדפנות.
ונהגו עלמא להניח כל דהו על הקרקע וכדכתב פרי מגדים (סי' תרמ"ג מב"ז סק"ד) 'וראוי שיהא גם למטה דפים מרוצף וכו' זכר לעננים, וגם משום כבוד קרקע לאשוויי גומות...
הסתפקות מעצי סוכה סכך ודפנות בחג הסוכות והמסתעף
מקור הדין וטעם האיסור[1]
בגמ' (סוכה ט.) איתא "דאמר רב ששת משום רבי עקיבא מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה תלמוד לומר חג הסכות שבעת ימים לה'. ותניא רבי יהודה בן בתירה אומר כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, שנאמר חג הסכות שבעת ימים...
ב"ה במאמר הזה נדון:
באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב
כשלא בא לבקש סליחתו
כשמחל בלי שבא לבקש ממנו מחילה
מחילה במזיק בגרמא
באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב
ונראה להכריח שאין מעכב עבירות שבין אדם לחברו לעבירות שבין אדם למקום ולעולם נמחל לו עכ"פ כששב מהן גם אם בפועל לא פייס חבירו...
שני חלקים בעבירות שבין אדם לחבירו
ידועים דברי האחרונים שהיות והעובר בינו לבין חברו עובר גם בינו לבין המקום וצריך לעשות תשובה גם לפני המקום. כך כתב הרב מהר"ש גארמיזאן והביאו הפר"ח (סימן תרו) דבעבירות שבינו לחבירו איכא נמי חלק גבוה. וכן כתב במנ"ח סוף מצוה שסד "כי שתים רעות עושה אם חוטא לחבירו...
אכילה בערב יום כיפור
"ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב" (ויקרא כג, לב), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (ברייתא ברכות דף ח עמוד ב, פסחים דף סח עמוד ב, ראש השנה דף ט עמוד א, יומא דף פא עמוד ב)
והמגיד משנה...
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. (דברים לא, א)
ובכלי יקר כתב לבאר להיכן הלך משה, שרצה משה לזרזם על התשובה אשר עיקרה בדברים כמו שנאמר (הושע יד, ג) 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה', לכך נאמר 'וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל', ואם כן אחר כך כשאמר 'ויאמר...
כידוע בראש השנה עוברים כל באי עולם לפני בורא העולם כבני מרון. ונגזר על כל אדם בדיוק מה יעלה לחלקו בשנה הבאה, בכל התחומים. וכדברי הפייטן ב'ונתנה תוקף', מי יחיה ומי ימות וכו', מי יעני ומי יעשר, מי ישפל ומי ירום.
והשאלה, המנקרת והנשאלת היא, מה ענין יש, אם כן, להתפלל במשך השנה, ג' תפלות כל יום, הרי...
מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בשו"ת יביע אומר (חלק א ,אורח חיים, סימן ח) שש"צ שטעה בעשרת ימי תשובה ואמר בחזרת הש"צ הא-ל הקדוש במקום המלך הקדוש, שחוזר ל"אתה קדוש" ולא חוזר לראש התפילה. הרב מאיר מאזוז זצ"ל הקשה על דבריו בשו"ת בית נאמ"ן (חלק ב, אורח חיים, סימן ל"ד), משום שאין חילוק בין יחיד ובין...
האם יש הבדל בין אתרוג חזו"א לאתרוג מהרי"ל דיסקין?
על יחוס ומסורת אתרוגי ארץ ישראל הישנים והחדשים, ומעט על אתרוגים נוספים.
המאמר מהווה סיכום של ספר מסורת האתרוג מאת הרב יצחק פרנקל, תשע"ז
(נקודות זעירות הוספתי ממקורות אחרים)
סיכום זה הוא לדעת המסכם, ואינו משקף בהכרח את מסקנות מחבר הספר מסורת...
בסוגית הפסק בין שברים לתרועה
א. בגמ' סוכה נג,ב נתבאר דפליגו רבנן ורבי יהודה, דרבנן סברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד (ולהכי מנו כל סדר תר"ת וג' ואמרו אין פוחתין מכ"א תקיעות במקדש), ורבי יהודה סבר תקיעה תרועה ותקיעה אחת היא (וכל תר"ת חשיב קול אחד ומש"ה תני הפוחת לא יפחות משבע). ואמרינן בגמ' דהא דאמר רב...
האם יש פסול תעשה ולא מן העשוי במזוזה ולולב??? >>> האם מועיל כשסיכך פחות משיעור והשלים ע"י תעשה ולא מן העשוי??? >>> מה הדין מי שסיכך במחובר לקרקע??? >>> האם בסוכה בבית או תחת סכך פסול יוצא יד"ח??? >>> מה החילוק בין אם מסכך בבית למסכך בצריף??? >>> האם כשעשה את הסכך קודם לדפנות הסוכה כשרה??? >>>...
מקדמת דנא הורגלנו לחשוב שעיקרי התשובה באים בחבילה אחת. וככל שאדם חיסר באחת מהם אין ערך לתשובתו. אמנם במאמר הזה נראה שיש ערך לכל מעשה ואפילו מחשבה, ככל ואדם רוצה לשוב בתשובה.
חידושו העצום של המבי"ט
המבי"ט בספרו בית אלקים (שער התשובה פרק י"ב) כתב לחדש יסוד עצום במעשה התשובה. וזה לשונו:
ואחר...
אנו נצבים ועומדים סמוך ונראה לפתחה של שנה חדשה, והיום העומד בראשה, הלא הוא 'ראש השנה' - יום בו הקב"ה ברא את אדם הראשון ובזה התבטאה מלכותו ביחס לבני האדם -אין מלך בלא עם, ומידי שנה בשנה הקב"ה יושב ביום זה על כס המלכות מעביר את נתיניו במשפט וסוקר את כל מעשינו משך השנה. בכל קטעי התפילה שזורים תוארי...
חציצה בשופר
א. בקונטרס הדרכה לתקיעת שופר הארכתי לפרש שאחת הסיבות לכך שהתוקע אינו מצליח לתקוע בראש השנה, הוא שהלחץ גורם ליבוש הפה והשפתיים, ועצה לזה שיחזיק אצלו כוס מים, יטבול אצבעו במים ויעבירה על שפתיו. והעירני ח"א האם אין בזה משום חציצה. וביאור שאלתו, דהנה בגמ' ר"ה כ"ז אמרינן דציפהו לשופר זהב...
במהות היום של ראש השנה ידועים שני עניינים מרכזיים בעבודת היום.
א. היותו יום הדין, ביום זה הקב"ה יושב על כסא דין ודן את כל העולם כולו, וכלשון הרמח"ל – "הנה ביום זה הקב"ה דן את כל העולם כולו, ומחדש כל המציאות בבחינת הסיבוב החדש דהיינו השנה החדשה".
ב. יום חידוש המלוכה, וכלשון הרמח"ל – "ביום ר"ה...
בגדר קול שבר
(סוגיא דתקיעות ר"ה ל"ג ב')
שיטת רש"י דשלש יבבות הם שלש כוחות כל שהוא ושברים ארוכים יותר
א. ר"ה ל"ג ב' מתני', שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות. ואקשינן בגמ' והתניא שיעור תקיעה כתרועה, אמר אביי תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי, ותרועות דכולהו בבי, תנא ברא קא חשיב חד...
פרק א
כיצד מפיקים קולות מן השופר
קול השופר אינו נובע מנשיפת האויר
א. אפתח בעובדה מפתיעה: על מנת להשמיע קול תקיעה אין הכרח לנשוף אויר לתוכו. ניתן לבצע תקיעות ע"י שאיפה דרך השופר, ממש כשם שניתן לבצע אותן ע"י נשיפה!!! (אין כאן התייחסות לשאלה ההלכתית, אלא תיאור עובדתי של המציאות.) עובדה זו, שדומני...
שבעא דנחמתא – על מה הנחמה?
אחרי שעברנו את התקופה של בין המצרים, בהם קראנו על תלתא דפורענתא, כעת מתחיל סדרה של שבעה דנחמתא, אחרי האבל והחורבן מגיע הנחמה.
וכאן הבן שואל, על מה הנחמה?, הן בית המקדש נותר חרב, בעיקר למתבאר בשבוע שעבר שהסיבה לצער על המקדש גם אחרי כ"כ הרבה שנים הוא כיוון שהדבר דומה...
"כמו אשה בציריה, וכבתולה חגורת שק על בעל נעוריה"
נסעתי לביקור בבית החולים, הייתי שם במחלקת יולדות, ואני שומע צרחות, בכיות יללות זעקות נוראיות עד לב השמים, שוכבת שם אשה צעירה בצירי הלידה, אינני מכיר אותה, מילמלתי כמה פרקי תהילים שהכל יעבור בשלום, וייצא הוולד לאוויר העולם בניקל ובריווח בלא צער או...
בעניין תוספת מבעוד יום בתשעה באב
דעת הרמב"ן (תורת האדם, שער האבל, ענין אבלות ישנה) שבתשעה באב אין דין תוספת מבעוד יום. וכן היא דעת תוס' (פסחים דף נד עמוד ב ד"ה לקביעא)[1], תוספות רבינו פרץ (עירובין דף מא עמוד א ד"ה בתשעה באב), נמוקי יוסף (הובא בקובץ שיטות קמאי תענית דף ל עמוד א ד"ה גרסינן...
זמן קריאת המגילה, ואופן קריאתה
המקור הראשון שנוהגין לקרוא את מגילת איכה בתשעה באב, הוא במסכת סופרים (פרק י"ח, ד') – וז"ל:
על אף שזהו המקור הראשון שנוהגים לקרותו, מצאנו רמז לכך אף בתלמוד ירושלמי (מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה א' – דף ע"ט.), וזה לשונו:
חזינן שישבו וקראו במגילת איכה בערב תשעה באב...
בעניין קריאת מגילת איכה
בהגהות מיימוניות (הלכות תעניות פרק ה הלכה ג, אות ב) מבואר שנהגו לקרוא מגילת איכה בתשעה באב, וכן פסק הרמ"א (סימן תקנט סעיף ב). והוא במסכת סופרים (פרק יח הלכה ד).
ברכה
בהגהות מיימוניות (שם) הביא בשם רבינו שמחה שיש לברך על קריאת המגילה, ושכן נהג המהר"ם (הובא במנהגיו...
כה התנבא הנביא זכריה, (פרק ח' פסוק י"ט):
"כה אמר ה' צבא-ות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו".
היינו שהצומות שנקבעו עקב צער שהיה לעם ישראל – בשונה מיום כיפור ותענית אסתר שנקבעו מחמת שמחה – כשהמשיח יגיע ועם ישראל יגאל...
מה האיסור לאדם למלא פיו שחוק??? >>> האיסור משום החורבן או הרחקה מעבירות??? >>> האם מותר שחוק בשמחה של מצוה??? >>> האם יש איסור לשחוק בעולם הזה??? >>> האם היה מותר שחוק בבית שני??? >>> יאמרו בגוים הגדיל ה' – שמחה בקידוש ה'. >>> מהי שמחה של מצוה בדברי תורה???
אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם...
מה הביאור שיבנה בית המקדש ותן חלקנו בתורתך??? >>> מהי חכמת התורה שהסתלקה בחורבן??? >>> במה היתה השפעת החכמה מבית המקדש??? >>> מהו החורבן בחלק הנשמה הרוחני??? >>> מה היה החורבן בבנין בית שני???
טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה...
כתב השו"ע סימן תקנד סעיף ה' וז"ל עוברות ומיניקות מתענות בט' באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור; אבל בג' צומות אחרים פטורים מלהתענות. ומדבריו הללו היה נראה דאין חילוק בט"ב אם דחוי או לאו, וחומרתו גדולה משאר הצומות ומשום כך הדין נותן שאף מעוברות ומניקות חייבות לצום בו, בשונה משאר צומות שאין מוטל...
אודות המנהג לקונן בהפטרת שבת חזון
א) רבים מכלל ישראל נהגו לקונן בהפטרת שבת חזון, ומנהג זה מקורו קדום מאוד, ומובא כבר בספר מגן אבות להמאירי (סי' כ"ד) בשם הגאונים. וזה לשונו, "כתבו הגאונים, שאף על פי שהשבת נאסר בכל מיני הספד ובכל ענין של קינה, בשבת איכה התירו לקונן בצבור דרך הכנעה ושבירת היצר...
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ג'
יל"ע אם דיני בין המצרים מתחילין מליל י"ז תמוז או מבוקרו של י"ז
יל"ע האם דיני בין המצרים הנוהגים מי"ז תמוז ואילך מתחילים כבר מליל י"ז או רק מבוקרו של י"ז תמוז, כתב החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' סימן כ"ד דאין לברך שהחיינו בליל י"ז תמוז או לאכול בשר לאלו הנוהגים...
בס"ד
ישבנו שם, אני ואבי, בינות ליהודים רבים - על הקרקע למרגלות ה"כותל", כותל האוצר בתוכו ים דמעות של בנים המתגעגים לאביהם, הזועקים ממעמקי ליבם "אם תמצאו את דודי מה תגידו לו, שחולת אהבה אני!!!"
ושוב בכינו את הגלות, את הריחוק, את הכמיהה והכיסופים לימים אשר היה בהם חפץ, ימים בהם יפו פעמינו...
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב'
פירוט מנהגי "בין המצרים"
איסור ריקודים ומחולות: כתב המ"א בסימן תקנ"א סק"י ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, והובא במשנה ברורה שם ס"ק ט"ז.
ובכלל זה האיסור הוא גם לנגן בכלי זמר כמו שנראה מדברי הפמ"ג באשל אברהם סק"י, או לשמוע נגינה מנגן או...
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק א'
כבר אמרו בגמ' תענית ל' ב' "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה", מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה... חלילה וחס!
ואנו מצפים ומקוים ומתפללים כי צום הרביעי יהיה לבית יהודה...
להתחבר רגשית לאבל על החורבן
על מה מתענים בתשעה באב? ואיך מתחברים רגשית לתוכן האבל והצער על חורבן בית המקדש (מאמר שנכתב בגישה רכה לאנשים מסורתיים)
מעגל השנה מסתובב על צירו, והחודש הקודר הלא הוא חודש אב -שממעטים בו בשמחה, שוב הגיע לפתחנו.
חודש אב שבו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, הוא למעשה...
ירידת הדורות, מושג שכה הרבה נרעשו ממנו, יראו ממנו, נשתמשו בו הלוך וחזור, להסביר, לאיים, ולהפחיד, אך לשווא, אין אנו באים כעת לדבר על עצמותו של מושג רק על אחד מהשפעותיו הקשות יותר, השפעה שמתחוללת כל העת וגורמת לעיוות מהתפיסה הנכונה, רובינו איננו שמים לב כלל שהרגשתינו שגויה היא, המעטים ששמים לב...
בשו"ע סי' תצ"ג סעיף ב' כתב הטעם שנוהגים באבלות בימים הללו עד ל"ג בעומר, משום שבאותו זמן 'פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות'.
ומקור הדברים בגמ' יבמות סב: שמתו בימים הללו כל תלמידי ר"ע. וז"ל: "אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה...
ביום ל"ג בעומר יש ב' עניינים.
שהוא יום שמחה בשונה משאר ימי הספירה – ולכל הפחות בשונה משאר ימי הספירה עד אליו.
שהוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי.
בשני המאמרים שלפנינו נרד למקורם של ב' עניינים אלו.
וזה החלי בע"ה.
בגמ' יבמות דף ס"ב: כתוב:
ואם כן בכל ימי הספירה יש לנהוג מנהג אבלות.
אמנם...
עיונים וביאורים בספירת העומר
טעם המצוה
טעם ראשון מצאנו בכמה ראשונים שהוא כדי להראות את התשוקה ליום מתן תורה (א):
מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ג:
ושבועות, הוא יום מתן תורה. ולהגדיל היום ההוא, נמנו הימיס מן המועד הראשון אליו, כמי שממתין בו הנאמן שבאוהב, ושהוא מונה היום וגם השעות וזאת היא סבת ספירת...
"מצות ספירת העומר"
כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז').
"שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט').
מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד...
ספק ספיקא בספירת העומר
הנה בשו"ע [תפא ח] כתב אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה; אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה, עכ"ל, מבואר הדין שאם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, ומבאר המ"ב [ס"ק...
שומע כעונה בספירת העומר
השו"ע [תפט ס"א] "ומצוה על כל אחד לספור לעצמו", ורצו חלק מהאחרונים לפרש את דבריו שא"א לקיים מצוות ספירת העומר ע"י שמיעה מש"צ, ולכאו' דבר זה נלמד מדרשת הגמ' במנחות סה: 'וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד', דהיינו שכל אחד סופר לעצמו ולא ע"י שמיעה ממישהו אחר, דלא כמו שאר...
זמן קיום המצווה
בגמ' במנחות דף סו. מיום הביאכם... תספרו - יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור? תלמוד לומר: מהחל חרמש בקמה תחל לספור, אי מהחל חרמש תחל לספור, יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא? ת"ל: מיום הביאכם, אי מיום הביאכם, יכול יקצור ויספור ויביא ביום? ת"ל: שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי...
בס"ד
בדברי המנח"ח
המנחת חינוך [סימן שו'] הביא מחלוקת האם ספירת העומר בזמן הזה מדאוריתא או מדרבנן וכתב שדעת רוב הראשונים שהוי מדרבנן ודעת הרמב"ם שהוי מדאוריתא.
האם הוי מצוה אחת או כל יום בפני עצמו
ונחלקו הראשונים האם ספירת מט' יום הוי כל יום מצוה מצד עצמה או דהוי השלמה למצוה אחת, דתוס' במגילה...
קטן שהגדיל יכול להמשיך לברך בברכה???
אם ספר בטעות האם יכול לספור בברכה???
האם אפשר לספור בכתיבה???
האם המצוה בכל לילה או מצות ספירה כללית???
מה הדין כששכח לספור בלילה וביום???
האם ספירת העומר דאורייתא או דרבנן???
מדוע לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר???
האם מצות צריכות כונה???
בטעם מצות ספירת...
האם ביטול חמץ משום הפקר או סילוק??? >>> לגבי מה עשאו הכתוב ברשותו??? >>> איך מבטל את החמץ??? >>> שכח לבטל, האם יכול לבטל??? >>> האם מועיל ביטול במחשבה??? >>> האם בל יראה ובל מצא ניתק לעשה??? >>> האם צריך שיהיה לו חמץ לבערו???? >>> באיזה אופן צריך לבער חמץ??? >>> האם יכול לבער חמץ באשפה??? >>>...
הגדה של פסח
בעזרת ה' ובישועתו, נדבר היום על ההגדה של פסח.
למעשה אפשר לומר שזה הספר היהודי חוץ מתנ"ך סידור ותלמוד שהוא נדפס כ"כ הרבה פעמים במהדורות בווריאציות שונות עם איורים עם ציורים עם חריטות. בחיפוש קצר באוצר החכמה אתה מוצא למעלה מאלף (!) הגדות. בנוסף השלחן ערוך פוסק שיש כל מיני דברים שאדם...
שי' הרא"ש והטור בדין חמץ ידוע
א.
כתב הרא"ש (פ"א סי ט') אמר רב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל מיד אחר בדיקתו. וכו' ומ"ט צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא אי נימא משום פירורין דקים (לן) שלא מצא בבדיקה ונשארו ועובר עליו בבל יראה ואע"פ שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא...
בדין ביטול ואיסורי הנאה
א.
פסחים ו: בגמ' - וכי משכחת ליה לבטליה דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימא ולא מצי מבטיל דאמר רבי אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה.
וכתב שם רש"י ע"ד הגמ' "לאו ברשותיה קיימא" - אינו שלו...
חובת בדיקה כמה הערות בשיטת תוס' הרע"ב והפר"ח
א
פסחים ב. משנה אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. וכתב שם רש"י בודקין - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא. ובתוס שם ד"ה אור העירו ע"ד וז"ל וקשה לר"י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו...
א. ידוע שיש דין במצה שעשייתה תהיה לשמה, ואמנם חלוק שורש דין זה מדין לשמה דציצית ותפילין וכדומה ששם נאמר דין שעיקר העשייה תהיה לשמה, אבל כאן לא נאמר שעיקר העשייה תהיה לשמה אלא רק נאמר דין ושמרתם את המצות שצריכים שימור לשם מצה ולכן יש לעשות את פעולות עשיית המצה לשם מצת מצוה שעל ידי זה תישמר...
בדין גזל חמץ ועבר עליו הפסח - חלק א - ראיית הגמרא מדין זה דייאוש לא קני
א. ב"ק סו. אמר רבה שינוי קונה כתיבא ותנינא וכו' מיהו לא ידעינן אי דאורייתא אי דרבנן אי דאורייתא מידי דהוה אמוצא אבידה מוצא אבידה לאו כיון דמייאש מרה מינה מקמי דתיתי לידיה קני ליה האי נמי כיון דמייאש מרה קני ליה אלמא קני או...
מדוע מברכים על "ביעור" חמץ, ולא על "בדיקת" חמץ?
רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה ו:
כשבודק החמץ בלילי ארבעה עשר או ביום ארבעה עשר או בתוך הרגל מברך קודם שיתחיל לבדוק ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ. ובודק ומחפש בכל המקומות שמכניסין להם חמץ כמו שבארנו. ואם בדק...