"נשים בנר חנוכה"
כתב הרמב"ם הלכות חנוכה פ"ד ה"א וז"ל: כמה נרות הוא מדליק בחנוכה מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שלא היו אלא בן אדם אחד, והמהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד "בין אנשים ובין נשים" וכו' עיי''ש, ומבואר בדברי הרמב"ם שגם נשים חייבות במצות חנוכה, ובאמת דין זה מוזכר בגמ' שבת כה. אשה ודאי מדליקה דאמר ריב''ל נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס, ופירש''י שגזרו היוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחילה ועל יד אשה נעשה הנס [מה שבעצם נקרא מעשה יהודית כמבואר ברמ''א סי' תר''ע ס''ב עיי''ש], וא''כ צריך להבין מדוע היום נשים לא מדליקות נר חנוכה, הרי נראה שהחיוב עליהם כמו האנשים בדיוק ובשלמא לפי השו''ע שהבע''ב מוציא יד''ח את כל בני הבית ניחא אבל לפ''ד הרמ''א שכל אחד מדליק בעצמו גם נשים היו צריכים להדליק, והנה הרמ''א סוף סי' תרע''א כתב וי''א דכל אחד מבני הבית ידליק וכן המנהג פשוט, וכתב המשנ''ב [סק''ט] לבד מאשתו דהיא כגופו, מבואר דאה''נ אשתו חייבת רק היא יוצאת ממנו דהרי היא כגופו, ותימה על המשנ''ב דלא הזכיר כלום על בנות בתולות אם מדליקות או לא או שיכתוב שיוצאות יד''ח בהדלקת בעה''ב?
ומבואר שהחיוב של אשה בהדלקה הוא מצוה שהזמן גרמא מדרבנן ואע"פ שבשאר מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות פה תהיה חייבת דהרי בכל מצוה דרבנן יש לאו דלא תסור ולכאו' גם בזה נשים חייבות, וכבר הק' החות יאיר [סי' ח' ט'] ובשו"ת שאילת יעב"ץ [ח"ב סי' קב'] דלמה הוצרכו בחנוכה ופורים וד' כוסות לטעם שנשים חייבות משום שאף הם היו באותו הנס תיפוק ליה דכל דרבנן יש לאו דלא תסור ובלאוין גם נשים חייבות, ותי' היעב"ץ דאם יש כאן גילוי מיוחד שנשים חייבות מצד שאף הם היו באותו הנס זה אומר ששונה מכל מ"ע שהזמן גרמא שנשים פטורות וז"ל: אכן בדבר שציוו לעשותו ויש מקום לומר שלא כיוונו בו שיכלול גם את הנשים ממילא לא חייל עליה חיובא בלא תסור כגון הכא דסד"א דלא עדיף מקרא מגילה וכו' משאר מצוות עשה שהזמן גרמא דנשים פטורות מש"ה אי לא אשמעינן דחייבות במקרא מגילה מסתמא הוה אמרי' דפטירי דכל דתקון דרבנן כעין דאוריי' תקון להכי ודאי איצטריך גילוי ורמז לחייבן ואז קיימי עליה בלא תסור בלא"ה מהי תיתי לחיובינהו דליחול עליה דין לאו דלא תסור זה פשוט וברור עכ"ד. א"כ מבואר שהחיוב בנר חנוכה לנשים וגברים מגיע מאותו חיוב ולשניהם זה לאו דלא תסור א"כ קשה מדוע בתולות לא מדליקות?, והנה האדר"ת מת' אחרת קצת דהמ"ד של הג' שמעתות אלו שנשים חייבות בנר חנוכה (שבת כג.) מקרא מגילה (מגילה ד.) וד' כוסות (פסחים קח:) הוא ר' יהושע בן לוי וריב"ל לשיטתו דס"ל בסוכה (כא(: דאין מברכין כל שבעה על הלולב מפני שהוא מדרבנן וכמש"ש רש"י, וא"כ בע"כ דס"ל דליכא לאו דלא תסור כלל על מצוה דרבנן, ולפי"ז לדידן דקיי"ל דאיכא לאו דלא תסור במצוה דרבנן אפשר דנשים באמת חייבות בנר חנוכה משום לאו דלא תסור ובזה יתיישב שפיר זה שהרמב"ם לא הזכיר בשום מקום הטעם שאף הם היו באותו הנס דבחנוכה השמיט לגמרי הא דריב"ל דנשים חייבות בנר חנוכה ובפורים וד' כוסות כתב סתמא "הכל חייבים בקריאתה" (מגילה פ"א ה"א) "וכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים חייב לשתות בלילה זה ד' כוסות (חו"מ פ"ז ה"ז) עכ"ד. גם כן מבואר מדבריו דנשים חייבות בנר חנוכה כמו אנשים.
והנה החת''ס בחידושיו למסכת שבת כ''א: כתב בד''ה והמהדרין וז''ל מי שנתקשה מ''ט לא נהיגי נשי דידן להיות מן המהדרין והיכא דליכא זכר והיא מדלקת היא מוספת והולכת הרי היא מהמהדרין מן המהדרין, וא''כ מדוע אשה לא תהיה מן המהדרין, ונראה לענ''ד שבתחילה תקנו נר חנוכה איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ ונמצאו בישראל מהדרין שיצאו לחוץ והדליקו בעצמם נוסף על הדלקתו של בעה''ב אז לא נמצא שום אשה שתהיה מהמהדרין כי אין כבודה לצאת בחוץ ברה''ר ולהדליק בין האנשים, וסי' והשתא אע''ג שכולם מדליקין בפנים מ''מ מנהג הראשון לא זז ממקומו עכ"ד. מבואר מידי דאה''נ דאשה חייבת וצריכה להדליק רק כיון שאין זה צניעות שתצא בין האנשים לכן לא יוצאה בזמן שהדליקו בחוץ ועכשיו המנהג לא זז, אמנם זה עדיין לא מיישב את הקושייה על המשנ''ב דהרי לא הרמ''א הזכיר את הדין של נשים בתולות וגם המשנ''ב התייחס לענין של אשתו כגופו כלומר שאשתו צריכה באמת להדליק אבל רק יוצאת ע"י בעלה דהוי כגופו [וא"כ מוכח דמצות נר חנוכה אינה מצוה שמוטלת על הגברא אלא חובת בית דאל"כ לא יכל להוציא את אשתו דאטו אם הבעל נוטל ד' מינים אשתו תצא בזה], אמנם לגבי בנות בתולות המשנ"ב לא כתב שיוצאות בהדלקת האב, ועוד תימה דלפי ד' החת"ס הבנות גם לא היו צריכות לשמוע את הברכות מבעה"ב וזה תימה דתמיד שאחד יוצא ע"י השני צריך לשמוע הברכות כמבואר במ"ב שנביא לקמן, א"כ זה חידוש עצום מה שכתב החת"ס.
והנה השו"ע בסי' תרע"ה ס"ג כתב דאשה מדלקת נר חנוכה שאף היא חייבת בה, ובמשנ"ב סק"ט כתב וז"ל: מדלקת פי' אפי' בעד כל בני ביתה ואפי' איש יכול לעשות אותה שליח להוציאו אם עומדין ושומעין הברכה וכו', וכן איש מברך לאשה ויוצאת יד"ח אם עומדת שם ושומעת הברכה לא בענין אחר, ועי' בתשובת עולת שמואל סי' קה' דלדידן שמדליקין כל אחד בפנ"ע מ"מ אשה אינה צריכה להדליק דהוין רק טפילות לאנשים ואם רוצות להדליק מברכות דהוי כשאר מצות עשה דהזמן גרמא דיכולות לברך וכשאין האיש בבית תדליק האשה בברכה דהוי בת חיובא וכו' עיי"ש עכ"ד המשנ"ב,א"כ מבואר בדבריו כמה דברים א. שאשה חייבת בדיוק כמו הבעל בנר חנוכה ויכולה להיות שליח להוציא את בעלה, (אמנם עי' ביה"ל שצי' לדברי הגמ' שתבוא מארה למי שאשתו ובניו מברכין לו), ב. שאשה צריכה לשמוע את הברכה שיוצאת מבעלה ודלא כמבואר בחת"ס, ג. דיש בנר חנוכה משהו שונה משאר מצוות דהנשים טפילות לאנשים מדוע? [אמנם כוונת הדברים ע"פ התוס' במגילה ד. ד"ה שאף שהלשון שאף הם היו באותו הנס משמע מהלשון "שאף הן" שהם טפילות בחיובן כלומר שנכתוב שהיו באותו הנס, מ"מ הענין צריך ביאור], ד. אם האשה רוצה יכולה לברך בדיוק כמו שנוהגים בכל מ"ע שהזמן גרמא (לולב וכדו') והעולם נוהג שאשה כן מברכת בלולב א"כ מדוע פה לא נאמר שהבנות הבתולות יברכו לעצמן דהרי גם בהם אמרי' מצוה בה יותר מבשלוחה?,
בספר תשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך שליט"א (ח"ב סי' שמ"ב) האריך לבאר הענין מדוע בנות היום לא מדליקות נר חנוכה, וזה תמצית דבריו דנראה דבעצם מצות נר חנוכה יש ב' טעמים א. מפני הנצחון במלחמה שהיתה לשם שמים וזה מוכח מזה שזרזו להדליק במקדש וע"ז גם נשים מצוות כיון שהנס נעשה ע"י כמבואר ברש"י שם, ב. מצות מהדרין בנר חנוכה שאינה מדין הידור מצוה בעלמא וכמ"ש בחידושי הגרי"ס על הרמב"ם שבנר חנוכה זה הלכה של הידור כלומר שההידור הוא חלק מהמצוה עיי"ש מה שהאריך, והטעם ביארו המפרשים שהרי עיקר הנס שמצאו שמן טהור היה רק להידור שבלא"ה טומאה דחויה בציבור רק הם לא סמכו על כך כיון שטומאה רק דחויה בציבור ואינה הותרה בציבור ומזה נלמד להדר במצות ה' בציבור, וא"כ לפי הטעם הראשון שאף הם היו באותו הנס ראוי להם לקיים את המצוה וכמו שמבואר בגמ', אבל לפי הטעם השני של ציבור אין לנשים חיובים בציבור כמבואר בגמ' זבחים עח. עיי"ש, ולכן הידור בימים של מוסיף והולך שעיקרה להכיר בגודל הנס נשים מהדרות אבל הידור של נר לכל אחד ואחד שיסודה זכר להידור בציבור במצות הדלקה במקדש נשים לא נצטוו בהאי הידור כלל ויוצאין איש וביתו וא"ש שכבני הבית לא נהגו נשים להדליק אבל אה"נ במקרה שאין בעה"ב אשה חייבת להדליק ומוסיפה והולכת להדר להכיר בגודל הנס שניכר יותר כל יום כמנין הימים, ולפי"ז יש ליישב מה שתמוה דהמשנ"ב לעיל כתב שכל אחד מב"ב מדליק חוץ מאשתו דהיא כגופו ולא הביא שבתולות לא מדליקות ולפמ"ש א"ש דאינם בכלל דין הידור,
וכן בספר הליכות שלמה פט"ז ס"ד כתב בדבר הלכה דזה דבר פלאי מדוע אינם מדליקות הרי אם האשה תכוון לא לצאת בהדלקת בעה"ב יכולה לכאו' להדליק והרי היא מחוייבת מצד עצמה והו"ל כאשה השומעת קידוש וכדו' ואינה רוצה לצאת ולא דמי כלל למצות עשה שהזמן גרמא שהרי היא מחוייבת לברך מפני שהיא חייבת עתה בנר חנוכה, אלא דנראה שאף שמצות נר חנוכה עשאוה כחובת הבית כמ"ש עיי"ש, מ"מ יש בה גם חובת גברא ולא דמי למצות עירוב תבשילין שהיא מוטלת על כל בני הבית ומ"מ בעה"ב פוטרם ממילא בעירובו ולאחר שעירב בעה"ב אם יניח איש אחר מבני הבית עירובו לעצמו ויברך נראה דברכה לבטלה היא ואף אם יכוון בתחילה שאינו רוצה לצאת בעירובו של בעה"ב הרי זה שלא כדין ואפשר דהוי ברכה שאינה צריכה דדינא דכל הסמוכים על שולחן בעה"ב נפטרים בעירובו, ואילו נר חנוכה שאני ואדרבה הידור הוא שיכון כל אחד שלא לצאת בהדלקת בעה"ב אלא מדליק בעצמו ומברך וזהו משום דין פירסומי ניסא הנוהג במצות נר חנוכה, וכיון שכן נראה דהוה ס"ד דבאשה הדר דינא דאסור לה להכניס את עצמה בחיוב הדלקה בפנ"ע וכמו בשאר דוכתי וע"ז קמ"ל דשפיר דמי וכמ"ש בשאר מצות עשה שהזמן גרמא שמכנסת עצמה לחיוב ומברכת אע"פ שמעיקר הדין פטורה ה"נ בנר חנוכה רשאית לברך בפנ"ע כמו אנשים מיהו בעיקר הדין עדיין צ"ע דהתינח נשים נשואות שפיר נטפלות לבעליהן משום דאשתו כגופו אבל בנות שאינן נשואות מה טעם נהגו שאינם מדליקות כלל, ובשלמא בקטנותן שפיר א"צ להדליק מדין חינוך שהרי לכשינשאו ידליק רק הבעל אבל בגדולות צ"ע, ומביא שם את החת"ס והוא דוחק וצ"ע, אלא דנראה דע"כ צריכים אנו לומר דכיון דכל בתולה עומדת להנשא ואינה עתידה לנהוג בהידור זה כל ימיה לא חיישינן לנהוג כך בשנים הספורות שעד הנישואין עכ"ד הגרשז"א.
לסיכום הדברים יוצא כך: א) שי' החת"ס שמשום צניעות אינם מדליקות, וק' מדוע אינה צריכה לשמוע הברכה, ומדוע לא פלוג במקום שאין פריצותא? ב)העולת שמואל שנשים טפילות לאנשים, וזה תימה דמהרמב"ם והשו"ע לא משמע כך בכלל אלא דהמצוה על כל או"א, ג) הגר"מ שטרנבוך שבדין של הידור שכל אחד מדליק שזה דין בציבור נשים לא מחוייבות, ולכאו' קשה מדוע אשה צריכה לצאת מדין אשתו כגופו תיפו"ק כמו כל בני הבית והבנות בכללם. ד) הגרשז"א שכיון שעתידה להנשא לא נוהגת.
ולענ"ד נראה לומר מהלך אחר דהנה ענין ההודאה בחנוכה כמו שאומרים בעל הניסים היה "להשכיחם תורתך" מטרת היונים היה לקעקע את התוה"ק שתהיה כמו שאר חכמות ולא משהו אלוקי ושלא יהיה כל הבדלה בין הגויים לעם ישראל (שפרצו יג' פרצות בחיל איפה שהיה מחיצה בין אומות העולם לעם ישראל ואכמ"ל) א"כ עיקר המלחמה בהם היתה על רוחניות על תוה"ק ולא על גשמיות, [לא כמו פורים ששם היה הגזירה על הגופים חנוכה זה הלל והודאה ופורים זה משתה ושמחה], המלחמה היתה פנימיות מול חצוניות, על הנשים מבואר שהיתה הגזירה שכל בתולה תבעל לטפסר תחילה וע"ז אינם מצויים למסור את הנפש דקרקע עולם הם משא"כ האנשים שעליהם היתה הגזירה כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל דבזה מצווים למסור נפש ישנו הבדל מהותי בין נס ההצלה של הנשים לגברים, וביותר מבואר במפרשים שענין הדלקת נר חנוכה הוא זכר לנס שהיה בביהמ"ק שמצאו פך קטן שדלק שמונה ימים וכו' ולכאו' בזה אין נשים חייבות ולא שייכי כלל, דהרי כל ענין המנורה בביהמ"ק הוא כנגד התוה"ק שזה חכמה דהרי היתה מונחת בדרום וכו'[5] עי' הערה. א"כ מבואר שעיקר הדלקת נר חנוכה זה ההצלה הרוחניות הגדולה שהיתה בזה יש לנשים פחות שייכות, [רואים זאת בכל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות, ונשים בספק ברכה"ת לא חוזרות ומברכות], א"כ אחר כל הנ"ל נראה לומר שאה"נ נשים באמת חייבות בנר חנוכה כמבואר בגמ' אמנם יש לה עדיפות שהיא תצא מבעה"ב בהדלקה דהוא הרבה יותר שייך במצוה ובכלל מאתים מנה, וזה צריך לדון האם יש ענין שאשה תצא בהדלקה של מישהו שמחוייב יותר דהנה מצד אחד אם יש ב' אנשים אחד אכל כדי שביעה ומחוייב מדאוריי' בברכהמ"ז והשני אכל פחות מכדי שביעה ומחוייב מדרבנן יש לדון האם יש עניין שיצא אותו אחד שמחוייב מדרבנן ע"י השני שמחוייב מדאוריי' ולענ"ד נ"ל שאין שום ענין שיצא ע"י הדאוריי' דכל החיוב שלו הוא מדרבנן ומה הענין שיצא מדאוריי' [לא מדובר כאן בספק], אמנם נראה דאי"ז דומה לנידון דידן דאצלנו מטרת ההדלקה היא לפרסום הנס ואם היא תצא ע"י מישהו שההדלקה שלו הרבה יותר מפרסמת את הנס שהלל והודאה הרבה יותר גדול שפיר יש לומר דיש ענין שתצא דזה נכון שאינה שייכת כ"כ אבל אם תצא יד"ח יכול להיות שתרויח גם את הלל על נס פך השמן שמציין את ההצלה של התוה"ק. וביותר הרי כל עניני חנוכה זה הידורים כדי לגלות ולהראות חביבות המצוה ועי"ז שהיא משתתפת בהודאה והלל של הגברים יש יותר פירסומי ניסא אצלה.[6]
ועדיין צ"ע.ומבואר שהחיוב של אשה בהדלקה הוא מצוה שהזמן גרמא מדרבנן ואע"פ שבשאר מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות פה תהיה חייבת דהרי בכל מצוה דרבנן יש לאו דלא תסור ולכאו' גם בזה נשים חייבות, וכבר הק' החות יאיר [סי' ח' ט'] ובשו"ת שאילת יעב"ץ [ח"ב סי' קב'] דלמה הוצרכו בחנוכה ופורים וד' כוסות לטעם שנשים חייבות משום שאף הם היו באותו הנס תיפוק ליה דכל דרבנן יש לאו דלא תסור ובלאוין גם נשים חייבות, ותי' היעב"ץ דאם יש כאן גילוי מיוחד שנשים חייבות מצד שאף הם היו באותו הנס זה אומר ששונה מכל מ"ע שהזמן גרמא שנשים פטורות וז"ל: אכן בדבר שציוו לעשותו ויש מקום לומר שלא כיוונו בו שיכלול גם את הנשים ממילא לא חייל עליה חיובא בלא תסור כגון הכא דסד"א דלא עדיף מקרא מגילה וכו' משאר מצוות עשה שהזמן גרמא דנשים פטורות מש"ה אי לא אשמעינן דחייבות במקרא מגילה מסתמא הוה אמרי' דפטירי דכל דתקון דרבנן כעין דאוריי' תקון להכי ודאי איצטריך גילוי ורמז לחייבן ואז קיימי עליה בלא תסור בלא"ה מהי תיתי לחיובינהו דליחול עליה דין לאו דלא תסור זה פשוט וברור עכ"ד. א"כ מבואר שהחיוב בנר חנוכה לנשים וגברים מגיע מאותו חיוב ולשניהם זה לאו דלא תסור א"כ קשה מדוע בתולות לא מדליקות?, והנה האדר"ת מת' אחרת קצת דהמ"ד של הג' שמעתות אלו שנשים חייבות בנר חנוכה (שבת כג.) מקרא מגילה (מגילה ד.) וד' כוסות (פסחים קח:) הוא ר' יהושע בן לוי וריב"ל לשיטתו דס"ל בסוכה (כא(: דאין מברכין כל שבעה על הלולב מפני שהוא מדרבנן וכמש"ש רש"י, וא"כ בע"כ דס"ל דליכא לאו דלא תסור כלל על מצוה דרבנן, ולפי"ז לדידן דקיי"ל דאיכא לאו דלא תסור במצוה דרבנן אפשר דנשים באמת חייבות בנר חנוכה משום לאו דלא תסור ובזה יתיישב שפיר זה שהרמב"ם לא הזכיר בשום מקום הטעם שאף הם היו באותו הנס דבחנוכה השמיט לגמרי הא דריב"ל דנשים חייבות בנר חנוכה ובפורים וד' כוסות כתב סתמא "הכל חייבים בקריאתה" (מגילה פ"א ה"א) "וכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים חייב לשתות בלילה זה ד' כוסות (חו"מ פ"ז ה"ז) עכ"ד. גם כן מבואר מדבריו דנשים חייבות בנר חנוכה כמו אנשים.
והנה החת''ס בחידושיו למסכת שבת כ''א: כתב בד''ה והמהדרין וז''ל מי שנתקשה מ''ט לא נהיגי נשי דידן להיות מן המהדרין והיכא דליכא זכר והיא מדלקת היא מוספת והולכת הרי היא מהמהדרין מן המהדרין, וא''כ מדוע אשה לא תהיה מן המהדרין, ונראה לענ''ד שבתחילה תקנו נר חנוכה איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ ונמצאו בישראל מהדרין שיצאו לחוץ והדליקו בעצמם נוסף על הדלקתו של בעה''ב אז לא נמצא שום אשה שתהיה מהמהדרין כי אין כבודה לצאת בחוץ ברה''ר ולהדליק בין האנשים, וסי' והשתא אע''ג שכולם מדליקין בפנים מ''מ מנהג הראשון לא זז ממקומו עכ"ד. מבואר מידי דאה''נ דאשה חייבת וצריכה להדליק רק כיון שאין זה צניעות שתצא בין האנשים לכן לא יוצאה בזמן שהדליקו בחוץ ועכשיו המנהג לא זז, אמנם זה עדיין לא מיישב את הקושייה על המשנ''ב דהרי לא הרמ''א הזכיר את הדין של נשים בתולות וגם המשנ''ב התייחס לענין של אשתו כגופו כלומר שאשתו צריכה באמת להדליק אבל רק יוצאת ע"י בעלה דהוי כגופו [וא"כ מוכח דמצות נר חנוכה אינה מצוה שמוטלת על הגברא אלא חובת בית דאל"כ לא יכל להוציא את אשתו דאטו אם הבעל נוטל ד' מינים אשתו תצא בזה], אמנם לגבי בנות בתולות המשנ"ב לא כתב שיוצאות בהדלקת האב, ועוד תימה דלפי ד' החת"ס הבנות גם לא היו צריכות לשמוע את הברכות מבעה"ב וזה תימה דתמיד שאחד יוצא ע"י השני צריך לשמוע הברכות כמבואר במ"ב שנביא לקמן, א"כ זה חידוש עצום מה שכתב החת"ס.
והנה השו"ע בסי' תרע"ה ס"ג כתב דאשה מדלקת נר חנוכה שאף היא חייבת בה, ובמשנ"ב סק"ט כתב וז"ל: מדלקת פי' אפי' בעד כל בני ביתה ואפי' איש יכול לעשות אותה שליח להוציאו אם עומדין ושומעין הברכה וכו', וכן איש מברך לאשה ויוצאת יד"ח אם עומדת שם ושומעת הברכה לא בענין אחר, ועי' בתשובת עולת שמואל סי' קה' דלדידן שמדליקין כל אחד בפנ"ע מ"מ אשה אינה צריכה להדליק דהוין רק טפילות לאנשים ואם רוצות להדליק מברכות דהוי כשאר מצות עשה דהזמן גרמא דיכולות לברך וכשאין האיש בבית תדליק האשה בברכה דהוי בת חיובא וכו' עיי"ש עכ"ד המשנ"ב,א"כ מבואר בדבריו כמה דברים א. שאשה חייבת בדיוק כמו הבעל בנר חנוכה ויכולה להיות שליח להוציא את בעלה, (אמנם עי' ביה"ל שצי' לדברי הגמ' שתבוא מארה למי שאשתו ובניו מברכין לו), ב. שאשה צריכה לשמוע את הברכה שיוצאת מבעלה ודלא כמבואר בחת"ס, ג. דיש בנר חנוכה משהו שונה משאר מצוות דהנשים טפילות לאנשים מדוע? [אמנם כוונת הדברים ע"פ התוס' במגילה ד. ד"ה שאף שהלשון שאף הם היו באותו הנס משמע מהלשון "שאף הן" שהם טפילות בחיובן כלומר שנכתוב שהיו באותו הנס, מ"מ הענין צריך ביאור], ד. אם האשה רוצה יכולה לברך בדיוק כמו שנוהגים בכל מ"ע שהזמן גרמא (לולב וכדו') והעולם נוהג שאשה כן מברכת בלולב א"כ מדוע פה לא נאמר שהבנות הבתולות יברכו לעצמן דהרי גם בהם אמרי' מצוה בה יותר מבשלוחה?,
בספר תשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך שליט"א (ח"ב סי' שמ"ב) האריך לבאר הענין מדוע בנות היום לא מדליקות נר חנוכה, וזה תמצית דבריו דנראה דבעצם מצות נר חנוכה יש ב' טעמים א. מפני הנצחון במלחמה שהיתה לשם שמים וזה מוכח מזה שזרזו להדליק במקדש וע"ז גם נשים מצוות כיון שהנס נעשה ע"י כמבואר ברש"י שם, ב. מצות מהדרין בנר חנוכה שאינה מדין הידור מצוה בעלמא וכמ"ש בחידושי הגרי"ס על הרמב"ם שבנר חנוכה זה הלכה של הידור כלומר שההידור הוא חלק מהמצוה עיי"ש מה שהאריך, והטעם ביארו המפרשים שהרי עיקר הנס שמצאו שמן טהור היה רק להידור שבלא"ה טומאה דחויה בציבור רק הם לא סמכו על כך כיון שטומאה רק דחויה בציבור ואינה הותרה בציבור ומזה נלמד להדר במצות ה' בציבור, וא"כ לפי הטעם הראשון שאף הם היו באותו הנס ראוי להם לקיים את המצוה וכמו שמבואר בגמ', אבל לפי הטעם השני של ציבור אין לנשים חיובים בציבור כמבואר בגמ' זבחים עח. עיי"ש, ולכן הידור בימים של מוסיף והולך שעיקרה להכיר בגודל הנס נשים מהדרות אבל הידור של נר לכל אחד ואחד שיסודה זכר להידור בציבור במצות הדלקה במקדש נשים לא נצטוו בהאי הידור כלל ויוצאין איש וביתו וא"ש שכבני הבית לא נהגו נשים להדליק אבל אה"נ במקרה שאין בעה"ב אשה חייבת להדליק ומוסיפה והולכת להדר להכיר בגודל הנס שניכר יותר כל יום כמנין הימים, ולפי"ז יש ליישב מה שתמוה דהמשנ"ב לעיל כתב שכל אחד מב"ב מדליק חוץ מאשתו דהיא כגופו ולא הביא שבתולות לא מדליקות ולפמ"ש א"ש דאינם בכלל דין הידור,
וכן בספר הליכות שלמה פט"ז ס"ד כתב בדבר הלכה דזה דבר פלאי מדוע אינם מדליקות הרי אם האשה תכוון לא לצאת בהדלקת בעה"ב יכולה לכאו' להדליק והרי היא מחוייבת מצד עצמה והו"ל כאשה השומעת קידוש וכדו' ואינה רוצה לצאת ולא דמי כלל למצות עשה שהזמן גרמא שהרי היא מחוייבת לברך מפני שהיא חייבת עתה בנר חנוכה, אלא דנראה שאף שמצות נר חנוכה עשאוה כחובת הבית כמ"ש עיי"ש, מ"מ יש בה גם חובת גברא ולא דמי למצות עירוב תבשילין שהיא מוטלת על כל בני הבית ומ"מ בעה"ב פוטרם ממילא בעירובו ולאחר שעירב בעה"ב אם יניח איש אחר מבני הבית עירובו לעצמו ויברך נראה דברכה לבטלה היא ואף אם יכוון בתחילה שאינו רוצה לצאת בעירובו של בעה"ב הרי זה שלא כדין ואפשר דהוי ברכה שאינה צריכה דדינא דכל הסמוכים על שולחן בעה"ב נפטרים בעירובו, ואילו נר חנוכה שאני ואדרבה הידור הוא שיכון כל אחד שלא לצאת בהדלקת בעה"ב אלא מדליק בעצמו ומברך וזהו משום דין פירסומי ניסא הנוהג במצות נר חנוכה, וכיון שכן נראה דהוה ס"ד דבאשה הדר דינא דאסור לה להכניס את עצמה בחיוב הדלקה בפנ"ע וכמו בשאר דוכתי וע"ז קמ"ל דשפיר דמי וכמ"ש בשאר מצות עשה שהזמן גרמא שמכנסת עצמה לחיוב ומברכת אע"פ שמעיקר הדין פטורה ה"נ בנר חנוכה רשאית לברך בפנ"ע כמו אנשים מיהו בעיקר הדין עדיין צ"ע דהתינח נשים נשואות שפיר נטפלות לבעליהן משום דאשתו כגופו אבל בנות שאינן נשואות מה טעם נהגו שאינם מדליקות כלל, ובשלמא בקטנותן שפיר א"צ להדליק מדין חינוך שהרי לכשינשאו ידליק רק הבעל אבל בגדולות צ"ע, ומביא שם את החת"ס והוא דוחק וצ"ע, אלא דנראה דע"כ צריכים אנו לומר דכיון דכל בתולה עומדת להנשא ואינה עתידה לנהוג בהידור זה כל ימיה לא חיישינן לנהוג כך בשנים הספורות שעד הנישואין עכ"ד הגרשז"א.
לסיכום הדברים יוצא כך: א) שי' החת"ס שמשום צניעות אינם מדליקות, וק' מדוע אינה צריכה לשמוע הברכה, ומדוע לא פלוג במקום שאין פריצותא? ב)העולת שמואל שנשים טפילות לאנשים, וזה תימה דמהרמב"ם והשו"ע לא משמע כך בכלל אלא דהמצוה על כל או"א, ג) הגר"מ שטרנבוך שבדין של הידור שכל אחד מדליק שזה דין בציבור נשים לא מחוייבות, ולכאו' קשה מדוע אשה צריכה לצאת מדין אשתו כגופו תיפו"ק כמו כל בני הבית והבנות בכללם. ד) הגרשז"א שכיון שעתידה להנשא לא נוהגת.
ולענ"ד נראה לומר מהלך אחר דהנה ענין ההודאה בחנוכה כמו שאומרים בעל הניסים היה "להשכיחם תורתך" מטרת היונים היה לקעקע את התוה"ק שתהיה כמו שאר חכמות ולא משהו אלוקי ושלא יהיה כל הבדלה בין הגויים לעם ישראל (שפרצו יג' פרצות בחיל איפה שהיה מחיצה בין אומות העולם לעם ישראל ואכמ"ל) א"כ עיקר המלחמה בהם היתה על רוחניות על תוה"ק ולא על גשמיות, [לא כמו פורים ששם היה הגזירה על הגופים חנוכה זה הלל והודאה ופורים זה משתה ושמחה], המלחמה היתה פנימיות מול חצוניות, על הנשים מבואר שהיתה הגזירה שכל בתולה תבעל לטפסר תחילה וע"ז אינם מצויים למסור את הנפש דקרקע עולם הם משא"כ האנשים שעליהם היתה הגזירה כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל דבזה מצווים למסור נפש ישנו הבדל מהותי בין נס ההצלה של הנשים לגברים, וביותר מבואר במפרשים שענין הדלקת נר חנוכה הוא זכר לנס שהיה בביהמ"ק שמצאו פך קטן שדלק שמונה ימים וכו' ולכאו' בזה אין נשים חייבות ולא שייכי כלל, דהרי כל ענין המנורה בביהמ"ק הוא כנגד התוה"ק שזה חכמה דהרי היתה מונחת בדרום וכו'[5] עי' הערה. א"כ מבואר שעיקר הדלקת נר חנוכה זה ההצלה הרוחניות הגדולה שהיתה בזה יש לנשים פחות שייכות, [רואים זאת בכל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות, ונשים בספק ברכה"ת לא חוזרות ומברכות], א"כ אחר כל הנ"ל נראה לומר שאה"נ נשים באמת חייבות בנר חנוכה כמבואר בגמ' אמנם יש לה עדיפות שהיא תצא מבעה"ב בהדלקה דהוא הרבה יותר שייך במצוה ובכלל מאתים מנה, וזה צריך לדון האם יש ענין שאשה תצא בהדלקה של מישהו שמחוייב יותר דהנה מצד אחד אם יש ב' אנשים אחד אכל כדי שביעה ומחוייב מדאוריי' בברכהמ"ז והשני אכל פחות מכדי שביעה ומחוייב מדרבנן יש לדון האם יש עניין שיצא אותו אחד שמחוייב מדרבנן ע"י השני שמחוייב מדאוריי' ולענ"ד נ"ל שאין שום ענין שיצא ע"י הדאוריי' דכל החיוב שלו הוא מדרבנן ומה הענין שיצא מדאוריי' [לא מדובר כאן בספק], אמנם נראה דאי"ז דומה לנידון דידן דאצלנו מטרת ההדלקה היא לפרסום הנס ואם היא תצא ע"י מישהו שההדלקה שלו הרבה יותר מפרסמת את הנס שהלל והודאה הרבה יותר גדול שפיר יש לומר דיש ענין שתצא דזה נכון שאינה שייכת כ"כ אבל אם תצא יד"ח יכול להיות שתרויח גם את הלל על נס פך השמן שמציין את ההצלה של התוה"ק. וביותר הרי כל עניני חנוכה זה הידורים כדי לגלות ולהראות חביבות המצוה ועי"ז שהיא משתתפת בהודאה והלל של הגברים יש יותר פירסומי ניסא אצלה.[6]
[3] [עי' שו"ת מהרש"ל סי' פה' דכתב דאיש ואשתו ודאי מספיק להם נר אחד וכן נוהגים שהנשים הנשואות יוצאות בהדלקת בעליהן מדין אשתו כגופו, וכן עי' אורחות חיים (הל' מגילה אות ב') שאין הנשים מוציאות את האנשים במקרא מגילה והטעם משום דקול באשה ערוה ואע"ג דמדליקות נר חנוכה ומברכות לא דמי לפי שאין צריך שיהיו שם אנשים בשעת הדלקה, וע"ע משמרת שלום דהביא הטעם שאין נשים בתולות מדליקות משום שאי"ז ראוי שהבת תדליק מתי שאמא שלה לא מדליקה, וע"ע א"א בוטשאשט שהביא טעם מהזוה"ק].
[5] וז"ל המהר"ל בנר מצוה: וא"ת וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה שלא תהיה בטילה ההדלקה היו קובעין חנוכה כי מה שחייב להודות ולהלל זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצווה כי אין המצווה הנאה אל האדם ולפי הדברים אשר בארנו למעלה כי כונת היונים לבטל התורה והקדושה של ישראל כי המצוה לנו היא המעלה שכלית האלוקים ובודאי ביטול התורה הוא ביטול ישראל וכל העולם היה בטל ולפיכך נעשה להם הנס במצות ההדלקה שהיא מצות אחת מן המצות התורה שבאו היונים לבטל וכו'.
