הכנה לליל הסדר | ח"א | בביאור גודל ועוצם קדושת ליל הסדר
הבית הלוי עה"פ בעבור זה עשה לי ד' בצאתי ממצרים כתב:
נמצאנו למדים מדבריו, דאין מצוות מצה ומרור רק זכרון למה שהיה בזמן פרעה ומשה, אלא טעם המצווה אף היה קודם היציאה, ואין הוא נודע, אבל אנו רואים את פעולתו, שבמצרים בזכות מצוות מרור ומצה יצאו אבותינו ממצרים, וא"כ גם השתא קיום המצווה מביא אותנו לגאולה.
וע"כ צריך לדעת שכל מעשינו בזה הלילה הנקרא ליל הסדר, הוא סדר מיוחד שסדרה תורה, ופרטהו רבותינו הקדמונים, שהוא הוא הסיבה לגאולתינו, וצריך להבין הא אנו לא נמצאים במצרים, ואף בזמן שלמה המלך בני ישראל עשו הפסח, אף שלא היו בגלות, ואדרבא עיקר מצוות הפסח היא כשבהמ"ק קיים, אז החיוב מרור הוא דאו' ועל מה נצטוונו לעשות כן.
והביאור הוא, וכמו שאומרים בהגדה, אילו לא הוציא הקב"ה אותנו משם הרי אנו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים, ולכאו' כיצד אפשר לומר זאת, הרי עברו הרבה דורות, והעולם עבר הרבה תהפוכות, סנחריב וכדו', וכיצד אפשר להכריז ע"כ, אלא הכוונה שאף אי היו מתחלפים מלא מלכים במצרים, מ"מ בנ"י היו מחוברים למצרים והיו שקועים במ"ט שערי טומאה, ולא היה אפשרות להוציאם, והקב"ה הוציא אותם חוץ מהגלות הפיזית, אף מהגלות הרוחנית, וזה היה העובר ממעי אמו, שהיו מחוברים לתועבת מצריים, כמעט חיבור מושלם, והקב"ה גאלם, וזה אילו לא הוציא הקב"ה אותנו משם הרי אנו ובני בנינו הינו משועבדים לגלות מצריים הרוחנית, שזה לא היה ביד בשר ודם להושיענו, ורק הקב"ה בכח גדול ובזרוע נטויה הוציאנו משם.
והשפע הזה והסדר הזה חוזר כל שנה מחדש, שבלילה הזה הקב"ה גואלנו ממצרים, וכמו שביוה"כ הוא לא רק זכר למחילה שמחל הקב"ה אחר חטא העגל, אלא כל שנה הוא מוחל לנו על כל העבירות למען לא נהיה שקועים בחטא, כמו"כ בליל הסדר הקב"ה גואל אותנו כל שנה מכל שערי הטומאה בהם אנו נמצאים, כדי שלא נשקע עוד ועוד בשערי הטומאה, וזה מהות הברכה שאנו מברכים בליל הסדר אחר ההגדה, אשר גאלנו וגאל את אבותינו, שאותנו הוא גואל כעת בליל הסדר, וזה ע"י קיום המצוות שהם הם הזכויות שמסובבות את הגאולה, מצה ומרור.
וכל זה מבואר, במח' ב"ש וב"ה האם לומר בחצי הלל הראשון שאומרים בליל הסדר גם בצאת ישראל ממצרים או לא, ואמר בירושלמי שטעמא דב"ש שא"א להגיד בצאת ישראל ממצרים משום שעדין לא נגאלו ישראל, וב"ה ענו שא"כ לא נגאלו עד מחר, ולמשנ"ת הדברים מאירים שא"א לומר ההלל כל עוד שעדין לא נגאלנו קודם אכילת המצה והמרור חסר הסיבות לגאולה, וע"כ לא שייך לומר ע"כ הלל, וב"ה ס"ל דע"כ בעי לומר, דא"ה לא היה הגאולה בפועל עד עצם היום הזה.
וכן הק' המהרש"א בפסחים קטז., אי טעם מצוות מצה משום שלא הספיק בצקם א"כ היה צריך לאכלו אחר חצות הלילה, ותי' כעין תי' הבית הלוי, דהאכילה היא היא סיבת הגאולה, עי"ש.
ונסיים בדברי הרמח"ל שמבואר ככל הנ"ל, הנה ביציאת מצרים נבררו ישראל ונבדלו מכל העמים להיות מתעלים במדריגתם ממדריגת האנושיות החומרית, ולהיות ראוים להתעטר בעטרות הקדושה, ומה שעד אותו הזמן היה חשך החומריות מתגבר בגוף וגורם לאור התורה והקדושה שלא יאיר, הנה אחר שסבלו ישראל העינוי והשעבוד הגדול שסבלו נתפייסה מדת הדין ונשאר המקטרג בלי מענה ונזמנו ליאור באור העליון. והנה בלילה זה כל זה מתחדש ומתעורר מה שנעשה בראשונה וזה עצמו סיוע אל הגאולה האחרונה שתעשה.
- המאמר הבא בסדרה 'הכנה לליל הסדר': הכנה לליל הסדר | ח"ב | השפעות המצוות בליל הסדר | קרבן פסח (אפיקומן)
