מלאכת בונה א' - בפלוג' רב ושמואל[שבת ק''ב ב']

מצינו בגמ' ג' מחלוקות בין רב ושמואל האם מחיבים בהאי גונא מצד מכה בפטיש או מצד בונה וז''ל הגמ' ''מסתת משום מאי מיחייב רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש העושה נקב בלול של תרנגולים רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש עייל שופתא בקופינא דמרא רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש וצריכא דאי אשמעינן קמייתא בההיא קאמר רב משום דדרך בנין בכך אבל עושה נקב בלול של תרנגולים דאין דרך בנין בכך אימא מודה ליה לשמואל ואי אשמעינן בהא בהא קאמר רב משום דדמי לבנין דעבדיה לאוירא אבל שופתא בקופינא דמרא דאין דרך בנין בכך אימא מודה ליה לשמואל ואי אשמעינן בהא בהא קאמר שמואל אבל בהנך תרתי אימא מודה ליה לרב צריכא בעא מיניה רב נתן בר אושעיא מרבי יוחנן מסתת משום מאי מיחייב אחוי ליה בידיה משום מכה בפטיש והאנן תנן המסתת והמכה בפטיש אימא המסתת המכה בפטיש ת''ש הקודח כל שהוא חייב בשלמא לרב מיחזי כמאן דחר חורתא לבניינא אלא לשמואל לאו גמר מלאכה הוא הכא במאי עסקינן דבזעיה ברמצא דפרזלא ושבקיה בגוויה דהיינו גמר מלאכה''

ויל''ע בביאור הפלוג' וממה שמבואר בגמ' צריכותא בין כל המקרים משמע ששורש אחד לכל הנידונים,ועי' בתוס' ק''ג ע''א מש'כ שם בביאור קו' הגמ' מדינא דקודח כל שהו דנתקשו דנאי לא דברו רב ושמואל בכה''ג ומהו קו' הגמ' וז''ל התוס' ''אע''ג דלא דמי לעושה נקב בלול של תרנגולין דהתם עשוי להכניס ולהוציא מ''מ מטעם בנין כל דהו מיחייב כמו מעייל שופתא בקופינא דמרא ומסתת אלא לשמואל דמשום בנין כל דהו לא מיחייב אמאי חייב הא אין כאן גמר מלאכה.''

ומבואר מדברי התוס' דעיקר שורש פלוג' הוא ברמה מסוימת של ''בנין כל דהו'' ובזה נחלקו רב ושמואל האם יש בזה דינא דבונה, ויש לבאר דזה כונת הגמ' דלא הווה דרך בנין הינו שאינו עיקר בנין והווה בנין כל דהו.

ומה דהווה בנין כל דהו הוא מבואר מצד דאין כ''כ העמדה ויצירה חדשה וכל כה''ג נחלקו אם שיכא בו איסורא דבונה, וע''ע מש''כ בסוגיא דבנין בכלים ביאור הר''ח דנחלקו רב ושמואל אם יש בנין בכלים [בעיל שופתא בקופינא דמרא] אך גם זה הוא ע''ד בנין כל דהו והינו שגם בנין בכלים הוא אינו העמדה ויצירה כמו בנין,וגם ע''ז יש נידון של בנין כל דהו.

ואמנם יל''ע בדינא דנקב בלול של תרנגולים וכתבו התוס' ע''ז וזה''ל ''לול של תרנגולין. דלא חשיב ליה שמואל בונה אומר ר''י משום דלא חשיב להאי פתח עשוי להכניס ולהוציא''

ועין להלן בסוגיא קמ''ו שם מבואר בדין נקב בחבית[ושם אנו דנים מצד מכהבפטיש עי' בראשונים שם,ולכאורה ל''ב חיזוק ואומנות ולכן דנים רק מצד מכבפ''ש], ומבואר דגזרו בזה אטו נקב בלול תרנגולים, אע''פ שהתם הוא רק להוציא היין ואינו להכניס אך גזרינן אטו לול תרנגולים ששם הוא גם בנקב להוציא ההבל ולהכניס האורה,ובתוס' כאן מבואר שלשמואל לא חשיב נקב להכניס ולהוציא.

ועי' מהרש''א שכתב ע''ז דכונת התוס' דשמואל פליג על הגמ' להלן בדף קמ''ו, וכנראה כונתו דשמואל ס''ל דלא חשיב להכניס ולהוציא, ומ''מ מה שחיב מצד מכה בפטיש הינו מצד דס''ל דמכה בפטיש כלל לא בעי להכניס ולהוציא והינו שכל דין זה הוא רק בהלכות בונה דבעי דרך בנין ויצירה א''כ יש בו דין של פתח חשוב, ובגדרי בונה לא סגי בהכנסת ההבל והוצאת האויר, אבל במכב''ש ליתא כלל להאי דינא.

ואמנם לדברי המהרש''א יוצא שיש כאן מחלוקת חדשה האם יש דין להכניס ולהוציא במכה בפטיש או רק בבונה,וזה מחלוקת נוספת מלבד עיקר המחלוקת אם מהני לדין בונה בכה''ג שך עשוי להכניס ולהוציא, ועכ''פ גם לדברי המהרש''א יש כאן מחלוקת על בנין כל דהו ולכן נחלקו אם סגי בבונה בלהכניס ולהוציא כזה, אבל יש כאן מחלוקת נוספת במכ''ש, [ויל''ע אם לפי''ז לשמואל האיסור בדקמ''ו הוא דאוריתא גם בחבית],וצ''ע א''כ מדוע לא דנה הגמ' את הצריכותא מצד המחלוקת הנוספת, וצ''ע בזה.

ואמנם במהרש''ל מבואר באופ''א דלענין מכב''ש שפיר סגי בלהכניס אויר וכו' וכהגמ' לקמן דאירי לגבי מכה בפטיש רק דס''ל לשמואל דלענין בונה לא סגי בכה''ג אלא בעי להכניס והוציא ממש, ויוצא לדבריו דנחלקו בבנין כל דהו האם מהני לבונה אך למכב''ש לכו''ע מהני.

ויוצא מדברי המהרש''ל דענין להכניס ולהוציא הוא משותף לבונה ומכה בפטיש רק דחלוקים בשיעוריהם, ולמהרש''א יוצא דדין להכניס ולהוציא לכו''ע הוא בבונה ולשמואל הוא רק בבונה.

וע''ע בתוס' בכתובות ו' ע''ב גבי מפיס מורסא בשבת שמפורש מדבריהם דדין להכניס ולהוציא הוא דין גם בבונה ,ושם אירי לגבי בנין באדם, עי''ש.

ויל''ע בביאור המכנה המשותף לבונה ומכב''ש שבשתיהם בעי פתח של להכניס ולהוציא וצ''ל דבפחות מזה אין לזה חשיבות של עשיה כלל וכאילו לא עשה כאן כלום, ואי''ז רק סברא בבונה שענינו להעמיד יצירה וכמשנ''ת גבי בנין כל דהו דדוקא בבונה בעי ילפותא לזה, אלא רק זה סיבה שיצטרכו יותר פתח למהרש''ל, אבל מ''מ בלא להכניס ולהוציא אין כאן שם פתח ואין כאן כלל אופן ומהלך של יצירה, ויל''ע בזה.

והנה בדברי הרמב''ם הלכות שבת פרק כג הלכה א מצינו בזה דברים מחודשים וז''ל הר''מ ''העושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא כגון נקב שבלול התרנגולין שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל הרי זה חייב משום מכה בפטיש, לפיכך גזרו על כל נקב אפילו היה עשוי להוציא בלבד או להכניס בלבד שמא יבוא לעשות נקב שחייבין עליו, ומפני זה אין נוקבין בחבית נקב חדש ואין מוסיפין בו, אבל פותחין נקב ישן, והוא שלא יהיה הנקב למטה מן השמרים שאם היה למטה מן השמרים הרי זה עשוי לחזק ואסור לפתחו.''

ומבואר בדבריו דבעי להכניס ולהוציא בשביל להתחיב במכה בפטיש, וחיובו בלול תרנגולין הוא מצד מכה בפטיש וכשיטת שמואל.

ואמנם עי' בדברי הרמב"ם הלכות שבת פרק י הלכה יד וז''ל שם ''העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים כדי שיכנס להן האורה חייב משום נ בונה, המחזיר דלת של בור ושל דות ושל יציע חייב משום בונה''

ועמד כבר הכס''מ בסתירת דבריו ויש בזה ב' סתירות א] האם חיב בנקב בלול מצד בונה או מצד מכה בפטיש ב]האם בעי להכניס ולהוציא או מספיק להכניס כדמשמע בלשונו.

ביאר המג''א שי''ג את הסתירה בר''מ דמש''כ דהוא מצד בונה אירי בנקב בלול המחובר לקרקע, ומש''כ מצד מכה בפטיש הוא בלול שאינו מחובר לקרקע

וע''ע במשנ''ב שי''ד סק''ח ובשעה''צ סק''ט שמבואר שם להדיא שעיקר דינא דלהניס ולהוציא שיכא רק בדיני מכה בפטיש אך בדין בונה ליתא לדרישה של להכניס ולהוציא, ובאמת פוסק שם שהעושה נקב ברצפת הבית כדי שיצאו מים חיב אע''פ שהוא רק להוציא.

וכן ראיתי בעבר בדברי החזו''א[ולא מצאתי כעת] נשקט כן דהוא דין רק במכה בפטיש, וביאר שם הענין דכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו חלק מצורתו של הכלי אלא כיוצא מצד הצד דרך חור וזה סברא דוקא נבתיקון כלי אך בבונה חיב על כל הוספה.

ויוצא דאיכא ג' צדדים או שזה דין רק בבונה[מהרש''א אליבא דשמואל] או בשניהם[מהרש''ל] או נרק במכה בפטיש[חזו''א ומשנ''ב ע''פ המג''א בדעת הרמב''ם].

והנה בעיקר דעת רב דחיב משום בונה יל''ע דבדעת שמואל נתבאר שלא שיכא כאן בונה אך יל''ע האם לפי רב עכ''פ יש גם חיוב של מכה בפטיש וגם בונה או רק חיובא דבונה.

המנ''ח במוסך השבת דן שיהיה חיב שניהם וכן מהיא מהלח''מ י' י''ד שדן כן בדעת הר''מ,אך מצינו כמה שיטות שחיב רק מצד בונה ולא מצד מכה בפטיש דכ''ה היראים החזו''א והפנ''י [המובא במנ''ח שם]

ונראה שיש כאן נידון מהותי בכל מלאכה שיש בה גם מכה בפטיש האם יש לחיבה גם מצד המכב''ש או רק מצד המלאכה.

ובראשונים יש לציין בזה לדברי הר''ן בדף ע''ה שמביא להדיא שיטה מהראשונים דמסתת חיב גם מצד ממחק וגם מצד מכה בפטיש עי''ש, ומאידך בדברי הר''ח בסוגין מבואר דלרב חיב רק משום בונה, דהנה בר''ח כותב חידוש שהנ''מ בין רב ושמואן היא אם יבנה הלול וכדו' וגם יעשה נקב וכו' בהעלם אחד דלרב חשיב כצלאכה אחת ולשמואל יתחיב שתים, ומבואר להדיא דס''ל דלרב לא דנים מכה בפטיש כלל.

וביאור הסברא בזה יל''ע דהרי סו''ס יש כאן גם מכה בפטיש, ועין שפ''א ע''ד ע''ב שכתב דהמכה בפטיש נתחדש רק היכא דאין מלאכה אחרת מלבדה, וצל''ע יותר בעומק הסברא בזה.

ויל''ד באופ''א שהכיוון הוא שמלאכה הוא עשיה בתוך הדבר ומכב''ש הוא עשיה של גמר הדבר ולא שיכא אותו באותו מעשה לדון ב' צורות עשיה,וצ''ע, ועי' ביראים בלשונו כעי''ז.