כמה ידיעות בהיסטוריה​

ספרד, צרפת, אשכנז, הודו וסין, אלו חמש מילים מהתנ"ך שהיהודים נהגו לכנות בהם מלכויות מסויימים כי זיהו את בני הארץ הזאת עם העם הזה המוזכר בתנ"ך (לעיתים הזיהוי טעות, ואף פעם הוא לא מדוייק). אם ילך אדם היום לפריז שבצרפת או לברצלונה שבספרד או לרנסבורג שבגרמניה או להודו וסין, וישאל עוברים ושבים שאינם יהודים: כאן זה צרפת? כאן זה ספרד? אשכנז? סין הודו? - הם לא יבינו מה הוא מתכוין!

צרפת נקראת בלעז פרנק או פרנס, ספרד - היספן או כיוצא בזה, אשכנז - גרמניה או יותר נכון 'מזרח גרמניה', הודו - אינדיה, סין - צ'יינה.

הזיהוי של צרפת עם פרנק, גרם לזה שבזמן הראשונים שדרום צרפת של זמנינו - פרובנס והחלקים הסמוכים לה, לא היו בשלטון מלכות פרנק, האנשים שהיו דרים באיזור פרובנס, לא היו מכונים צרפתיים (הראב"ד מפרובנס קורא לרש"י - הצרפתי) וכעת שמדינת פרנס שולטת גם על חבלים אלו, נקראים גם הם צרפתיים. כיוצא בזה יש ראשונים המכנים 'ספרד' רק לחלקים במדינת ספרד שהיו תחת שליטה ערבית, כלומר דרום ספרד של זמנינו, ויש אף שמכנים בכלל זה גם את כל צפון אפריקה בשם 'ספרד' (המאירי), והיינו כי הם זיהו את ספרד המקראית עם מלכות הערבים שבאיזור. כל הזיהויים האלו אינם מדוייקים, כי המילה במקרא מדברת על עם, ולא על מלכות או מדינה שמתפשטת ומצטמקת עם הדורות, ועם ההתפשטות או ההצטמקות היא בולעת עמים או פולטת חלק מהעם שלה.

כאן המקום להעיר: שאין שום קשר היסטורי בין מלכות רומא שבאיטליה עם 'אדום הוא עשיו', וכל הסיבה שבמדרשי אגדה מכונה גלות רומא - גלות אדום, היא טכנית גרידא, כי צרות הרומאים לא התחילו בזמן חורבן בית שני אלא עם מלכותו של 'הורדוס האדומי' וצאצאיו, שכדברי ההיסטוריון יוסיפוס, אמרה משלחת היהודים לקיסר ברומא, שלא היו לעם היהודי ימים קשים כמו ימי הורדוס האכזרי והמושחת.

יוסיפוס הוא יהודי שהיה ממנהיגי פלוגות היהודים בזמן המרד ברומאים, והגלוהו הרומאים לרומא בזמן החורבן והוא ישב ברומא וכתב בלטינית את ההיסטוריה היהודית של התקופה הסמוכה לו. לעומת זה ספר יוסיפון הוא ספר שנתחבר בתחילת תקופת הראשונים על ידי חכם יהודי שעשה תרגום וקיצור מספרי יוסיפוס. בספר יוסיפון יש טעויות רבות ואינו בר סמכא כל כך. הסיבה שהראשונים שמחו בספר יוסיפון, כי הוא היה הספר היחיד שתרגם את דברי יוסיפוס לעברית. בתקופת ההשכלה תרגמו את ספרי יוסיפוס לעברית כצורתם וכלשונם.

יוסיפוס עצמו לא היה מתייוון ממש אבל הוא לא חיבב את הפרושים וחכמי הסנהדרין, ומחמת צורת כתיבתו שהעמידה את עם ישראל כעם מתקומם ומתמרד בלי סיבה - דבר שנסתר מהמחקרים החדשים של בעל דורות הראשונים ותלמידיו (שהם ברוב המקרים מביאים ראיה מדברי יוסיפוס עצמו במקומות אחרים בספריו) - הוא הביא שנאה רבה ואנטישימיות אצל גויים רבים במשך מאות השנה האחרונות, עד זמנינו אנו, ואת הנעשה אין להשיב, כי כל חוקר היסטוריה של הזמנים ההם משתמש בספרי יוסיפוס.

כל הדיבורים על גדול פלוני או אלמוני שזיהה את אדם פלוני או את אומה פלונית עם עמלק - שתיקתם יפה מדיבורם. בכלל, אין לחפש את העמלקים באירופה, ובערות היא לחשוב שכל מי שהוא אכזרי ביותר - הוא עמלקי. אכזריות בגויים - תאמין.

בעל דורות הראשונים - רבי יצחק אייזיק הלוי, חיבר ספר היסטורי מחקרי על ימי חז"ל, שבו סתר את המסקנות של המשכילים הרפורמים שהכניסו בספרי ההיסטוריה שלהם את מה שחשבו בליבם על התורה והמצוות. רבי יצחק אייזיק חיבר את ספרו בגרמניה בגרמנית, אך אינו יליד גרמניה, אלא הוא יליד ליטא והוא היה מבחירי ישיבת וולוז'ין ומוערך ביותר אצל רבי חיים מבריסק ורבי חיים עוזר, הוא היה ממייסדי 'אגודת ישראל', וגדול תורני בעל מעוף עסקני שהצליח לבטל כמה גזירות כשהיה גר בוילנא, והיה מתרועע עם אחד מראשי צמרת השלטון הרוסי, אולם הוא ירד מנכסיו ונאלץ לנדוד, עד שבא לגרמניה.

מאז שעזב את וילנא, לא היה מי שיסייע לרבי חיים עוזר לבטל את הגזירות, והיהדות ירדה ברוח ובגשם עד השואה הגשמית של הגרמנים. לאמיתו של דבר יודעים קוראי ההיסטוריה, שכבר לפני השואה הגשמית - עם ישראל באירופה פשט את הרגל מבחינה רוחנית, ורוב הישיבות החשובות נעלמו מהמפה עם מלחמת העולם הראשונה, ורק ישיבת גרודנא הצעירה שקמה בגרודנא לאחר מלחמת העולם הראשונה, הרימה מעט את התורה בהנהגתו של רבי שמעון שקופ, ושם נולד וגדל רבי שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניביז'. אך המצב בכללות האומה היה עגום ביותר עוד לפני השואה הגרמנית! אפילו בעיר גרודנא עצמה היו בחורים שדיברו בלימוד בשבת עם סיגריה - פרדוקס שבזמנינו נבצר מלהבין.

ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי, והלכתי עמכם בחמת קרי, ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאותיכם (ויקרא כו,כז). נהוג בעם ישראל לומר שאת השואה אין להתיימר להסביר על מה עשה ה' ככה, ובכלל אנו קטנים מלהסביר חשבונות שמים. הדברים נכונים, אך מי שירצה למצוא סיבה, יתכן שלא יתקשה למצוא.