השמטות הבית יוסף

מהדורת חשון תשפ"ו

השמטות הבית יוסף​

הקדמה[2]​

הב"י בהקדמתו לספרו כתב בזה הלשון: "נמצא שמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו דברי התלמוד עם פירוש רש"י והתוספות והר"ן ופסקי הרי"ף והרא"ש והמרדכי והרמב"ם והגהותיו ומגיד משנה ורבינו ירוחם וספר התרומה ושבולי הלקט והרוקח ושערי דורא וספר התשב"ץ וספר העיטור ונמוקי יוסף וסמ"ג וסמ"ק וארחות חיים ותורת הבית והגהות אשירי וספר המנהיג והאגור וספר בעלי הנפש להראב"ד ותשובות הרא"ש והרשב"א והר"י בר ששת וה"ר שמעון בר צמח ומהר"י קולון ותרומת הדשן. כל דבריהם מבוארים היטיב, ובקצת מקומות מאמרי הזוהר". ולאחר מכן הוסיף הב"י שהגיע לידו גם כתבי מהר"י אבוהב ומהר"י בן חביב.

והנה רשימה זו מייצגת את הספרים שהב"י מרבה להביא מהם, מי פחות ומי יותר, אבל לא הובאו ברשימה זו הרבה ספרים שהביא מהם הב"י מעט פעמים ואף אם הביאם מכלי ראשון. במאמר זה אסקור מעט את כמות ההשמטות שהב"י השמיט מספרי הראשונים.

ראשית, אעיר שכדי לידע איזה ספרים היו לב"י, צריך לבדוק מה הוא מביא מכלי ראשון ומה אינו מביא בשום מקום מכלי ראשון. החיד"א ועוד אחרונים דנו מה הוא סדר כתיבת חיבורי רבינו יוסף קארו זצ"ל, ואחד מהדרכים לפשוט ספק זה הוא על ידי שבודקים איזה ספרים הוא לא הביא בחיבור מסוים כלל ובחיבורו האחר הוא מביאו, וזו הוכחה שהחיבור שבו הוא מביא ספרים נוספים הוא המאוחר, כי מסתבר שספרייתו הלכה וגדלה ולא הלכה ופחתה.

סדר כתיבת הב"י היא אורח חיים יורה דעה אבן העזר חושן משפט, ולאחר מכן בדק הבית לפי סדר זה, להלן יבואר שתוך כדי כתיבת הב"י נוספו לו כמה ספרים, ועל כן כל ספר שנזכר בב"י וניכר שאינו תוספת מאוחרת אחר כתיבת הדברים, דהיינו שאין זו תוספת המובאת לאחר גמר דברי הב"י באותו ענין, הרי זה סימן בדרך כלל שמזמן כתיבת סימן זה והלאה היה לב"י ספר זה, ועל כן רצוי יותר למצוא איזכור מוקדם יותר לפי סדר הב"י. יצויין שהרבה מספריו של הב"י היו בכתב יד ולא בדפוס יען כי עוד לא נפוץ הדפוס בימיו. הב"י באבן העזר סי' צג,כה-כט ד"ה ומ"ש וכן אם מכרה, כתב ועיין במה שכתבתי בסוף הסימן הנזכר, ע"כ, וכוונתו במה שכתב להלן בסימן קג, ומבואר מזה שהוסיף תוספות אף אחרי שגמר את כתיבת סימן זה, או שלא תמיד כתב סימן סימן לפי הסדר ולפעמים כתב דברים בסימן שעוד לא הגיע אליו לפי הסדר, ועל כן כשהיה בסימן צג, היה כבר לאחר שכתב את דבריו בסי' קג. וכיוצא בזה בחו"מ סי' לו,א אות ב, ציין לדברי הטור לקמן בסי' לח, וכתב ושם כתבתי דלדעת רש"י וכו', ע"כ, והיינו שהב"י מציין בסי' לו, למה שכבר כתב לקמן בסי' לח.

החיד"א בד"ה בדק הבית, הסתפק אם השו"ע נתחבר אחר בדק הבית או איפכא, ע"כ, ונפקא מינה על מה יש לסמוך כשסותר זה את זה, ויש להוכיח שבדק הבית קדים, דבחו"מ בסוף סי' שצו, הגיה בעל הב"י בדברי הרמב"ם בבדק הבית דלא כמו שכתב בב"י, וכהגהתו כך העתיק בשו"ע, וכן בחו"מ סי' שמט,ב, וכן ביו"ד שפ,כא, חזר בו בבדק הבית ממה שפסק בב"י, ובשו"ע כתב כמו בבדק הבית, ומבואר דבדק הבית קדים לשו"ע. מסתבר שהכסף משנה קדם לבית יוסף, שהרי כך מסתבר לפי סדר החיבורים, שקודם יש להבין את דברי הרמב"ם, ואחר כך לפסוק הלכה, ואכן הכסף משנה מוזכר בבית יוסף בכמה מקומות, אמנם באבן העזר סי' קיד,א, כתב הב"י ואני כתבתי טעם להוראה זו בביאורי לרמב"ם בהל' מכירה ובביאור לחושן משפט סי' ס, ע"כ, והערה זו היא תוספת מאוחרת על הבית יוסף שהרי את חושן משפט חיבר אחר אבן העזר, כמבואר מדברי הב"י בסוף חושן משפט שכתב שם את הזמן ומקום חיבור כל הבית יוסף. השו"ע באבן העזר בסוף סימן קסט, כתב את סדר חליצה בקצרה, וכתב בצידו פירוש כעין בית יוסף על הטור, ובפירוש שם בסעיף קטן מב, מבואר מלשונו להדיא דהוא חיברו, מדכתב על דברי השו"ע שם, ומה שכתבתי וכו', ומכיון שכתבו אחר שגמר לכתוב את כל הבית יוסף וכן כבר חיבר את רוב השו"ע, על כן יש בדבריו תוספות שאינם בבית יוסף וכן ספרים שלא היו לו כשחיבר את הבית יוסף, כגון סדר הגט למהר"י מרגלית, שהביא שם בפירושו באות פב.

באופן כללי ההשמטות מתחלקות לג' קבוצות. א' השמטות מחמת שלא היו הספרים לפני הב"י, ב' היו הספרים לפני הב"י אבל לא היה מזמנו לעבור על כל ספריו בכל נושא ונושא, ג' היו הספרים והיה אפשר לב"י לבדוק בהם ולהביא את דעתם, אלא שלא ייחס להם חשיבות להעלות או להוריד בנושא כזה, מחמת שכבר נחלקו בו גדולי הפוסקים.

אגב ראוי להביא בזה את לשון הב"י באו"ח תמב,ז, שכתב "ואין להאריך בנתינת טעם והכרח לכל אחד מהפירושים ולבאר גם כן הדוחקים הנופלים בו לפי שאין זה ענין למלאכתנו". ובחו"מ סי' ריד,ב-ג בד"ה ומ"ש לדעת הרמ"ה, כתב "ועוד צריך עיון ליישבה לדעת הרמ"ה, ולהיות שלברר הדבר היה צריך לפרש כל סוגיית הגמרא ונמצא הדבר רב הטורח מעט התועלת לא חששתי להאריך בו כדי להקל על המעיין פן יקוץ באריכות הדברים".

עוד אעיר שהמעיין היטב בדברי הב"י יראה שאין מלאכתו שוה, שיש מקומות שהוא יאסוף רק את עיקרי הדעות ומאידך יש מקומות שהוא יאסוף הרבה מאוד שיטות ויעשה עבודה מקיפה עד כדי שהלומד משתאה מגודל העבודה שעשה, ובדרך כלל במקומות חמורים כגון נדה מקוואות וגיטין מלאכת הבית יוסף היא מקיפה מאוד הרבה יותר משאר המקומות ואין שם הרבה השמטות של שיטות.

כמות השמטות מספרים​

עמודי ההוראה. נדירה ביותר השמטה מרי"ף רא"ש ורמב"ם וכן רש"י בדוכתיה, דהיינו בגוף הסוגיא הנידונה, אף השמטה מר"ן על הרי"ף בדוכתיה או מתורת הבית לרשב"א או משער המים הקצר לרשב"א נדירה.

המאור המלחמות והראב"ד על הרי"ף. הב"י לא ראה את ספר המאור של הרז"ה, וכן את מלחמות הרמב"ן והשגות הראב"ד על המאור או על הרי"ף, וכ"כ החפץ חיים בהקדמתו לליקוטי הלכות חלק א', שהב"י לא ראה את המאור והמלחמות, ע"כ, ועל כן הב"י מביאם רק מכלי שני, דהיינו בדרך כלל הר"ן, ומחמת כן יש מהם השמטות לרוב.

תורת הבית הארוך. אע"פ שלב"י היה את תורת הבית הארוך ומביאו בכל דוכתא, ביו"ד קצח,כח, דן בדעת הרשב"א בספרו הקצר, וכתב לבסוף וצ"ע בתורת הבית הארוך, ע"כ. ונידון זה מבואר יפה בתורת הבית הארוך כמו שכתב הב"י, ומבואר בבירור שלא היה לפניו את דברי תורת הבית הארוך בזה, ונראה שבספר של הב"י היה קרוע הדף האחרון של תורת הבית הארוך, וכיון שדבר זה כתוב בסוף תורת הבית הארוך, על כן לא היה לו דבר זה, ובאמת הב"י לא הביא ממה שכתוב בתורת הבית הארוך משם ואילך.

תוספות. הב"י מרבה להביא מהתוס' הנדפסים בגמרא לפנינו, אמנם כשהוא מביא ציטוט הוא מעדיף לצטט מהרא"ש או מהר"ן אע"פ שמקור הדברים הוא בתוס'. באו"ח סי' תקלג,א, הביא מפסקי התוספות.

רש"י במועד קטן. כבר הוכח דהפירוש הנמצא לפנינו במקומו של רש"י במסכת מו"ק אינו לרש"י אלא הוא מבית מדרשו של רבינו גרשם כמבואר בכל הראשונים במו"ק. ובדורות האחרונים הדפיסו את דברי רש"י האמיתי מכתב יד. אמנם הב"י בהלכות חול המועד כגון בסי' תקלא סעיף ג, וכן מעט בהלכות אבילות כגון בריש סי' תג, מביא כמה פעמים את דברי רבינו גרשם וקורא להם רש"י בטעות.

פירוש המשניות לר"ש משאנץ. הב"י בהרבה מקומות מביא מדבריו, כגון בהל' נטילת ידים, ובהל' חלה, ובהל' מקוואות, ובהל' כלאים.

חידושי הרשב"א והרמב"ן. על אף שהב"י מרבה להביא מחידושי הרשב"א והרמב"ן, מכל מקום יש מהם השמטות רבות, וכמו כן הב"י מביאם בדרך כלל מכלי שני, שהוא בדרך כלל המגיד משנה, ואפשר שלא היה לו את כל חיבוריהם אלא מקצתם.

הב"י בהל' טריפות מביא לפעמים את דעת הרמב"ן מכלי שני דרך הר"ן, ובדברי הר"ן שהיה לפני הב"י נפלו טעיות סופר וכמה פעמים היה כתוב לפני הב"י הרמב"ן במקום הרמב"ם, ומחמת כן הב"י סמך לפסוק כהרמב"ם כיון דהרמב"ן מסכים עמו, אבל בדברי הרמב"ן בחידושיו מבואר להדיא דהוא חולק על הרמב"ם בזה, כגון ביו"ד סי' נב, סעיף ז, ובסי' נח, סעיף ג, ונמצא שלא רק שאין הרמב"ן מסייע אלא הוא אף חולק, ויש לזה משמעות כבידה בהלכה, וציינתי את הדבר על אתר בספרי.

כפי הנראה לא היה לב"י חידושי הרמב"ן והריטב"א על עבודה זרה וכן לא היה לו בדק הבית לרא"ה, וג' גדולים אלו נמשכים זה אחר זה בדבריהם, הריטב"א אחר הרא"ה והרא"ה אחר הרמב"ן, ועל כן בהרבה מקומות הב"י הכריע כדעת הרשב"א, ולפנינו נמצא בספרים אלו ששלושתם חולקים עליו, וציינתי הדבר בספרי בכל אתר ואתר.

חידושי הר"ן והרא"ה והריטב"א. הב"י כמעט שאינו מביא כלל מחידושי הר"ן והרא"ה וגם כשמביאם מביאם בדרך כלל מכלי שני, וכן אינו מרבה להביא מהריטב"א אע"ג שהריטב"א הוא ראשון עם דעה נחרצת ובכל נידון מכריע את ההלכה בלשון נחרצת, כגון ולא נהירא כלל, והנכון, ושאר לשונות. בהמשך יצויין מקצת מהמקומות שהב"י מביאם.

תשובות הריטב"א והלכותיו. לפעמים הב"י מביא מתשובת הריטב"א מכלי ראשון כגון ביו"ד סי' רסה, לפני סעיף ג. אמנם הב"י אינו מביא מדברי הריטב"א בהלכות ברכות, ומדברי הריטב"א שם מבואר שעשה הלכות לעוד הרבה נושאים, וחבל על דאבדין.

המאירי. הב"י לא מביא מבית הבחירה להמאירי מכלי ראשון וודאי שלא ראהו, אמנם היה לו את ספר קרית ספר למאירי ומביאו באו"ח סי' לב.

גאונים. הב"י כמעט שאינו מביא מכלי ראשון מבה"ג ושאילתות ותשובות הגאונים אלא כמעט תמיד הוא מכלי שני ואף מכלי שלישי ורביעי, הגם שהב"י בחו"מ כתב "בדקתי בספר הלכות גדולות שאצלי", וביו"ד סי' רא סעיף מ, כתב בבדק הבית "אחר כך בא לידי הספר של השאילתות".

המנהיג. הטור מביא לעתים נדירות מהמנהיג, וכן הב"י מביא מהמנהיג רק מעט מאוד.

שבולי הלקט. הטור אינו מביא בשום מקום משבולי הלקט, ולעומתו, הב"י מרבה להביא ממנו. אמנם הב"י מביאו רק כדי להביא ממנו חידושי דינים שלא נזכרו בפוסקים, אבל במחלוקות של גדולי הפוסקים אינו מביא את דעתו בדרך כלל, ואולי מחמת שלא החשיבו להכריע ביניהם. יצויין שכשהב"י מצטט משבולי הלקט לשונו קצת שונה מהלשון שלפנינו, ואין ספק שהיה לפניו כת"י אחר מהכת"י שממנו נדפס הספר שלפנינו.

הב"י באו"ח סימן שח, סעיף כב, כתב 'אחר זמן רב שכתבתי זה בא לידי ספר שבולי הלקט', ע"כ. ונראה מזה שהב"י שיבץ הרבה מדברי שבולי הלקט זמן רב לאחר שסיים לכתוב את הבית יוסף באותו נושא, וכיוצא בדבר מצינו בעוד מקומות כגון באו"ח סי' תנה,א-ג, שכתב הב"י בסוף הדברים, אחר זמן רב מצאתי כתוב בתשובות הרשב"א. ספר שבולי הלקט בנוי מעיקר הספר שהוא שע"ב שיבולים, ולאחר מכן בסוף הספר הוסיף המחבר על ספרו הרבה הלכות כגון הל' אבילות ומילה ושחיטה ועוד, והב"י מביא הרבה פעמים מדברי שבולי הלקט בחלק השיבולים ואינו מביא בשום מקום מחלק ההלכות שבו, מלבד ביו"ד סי' נד,ה, ובסי' נה,ה, שהביא משבולי הלקט בהל' טריפות. יש ספר נוסף לבעל שבלי הלקט והוא מכונה בטעות שבלי הלקט חלק ב, והב"י מביא ממנו כמה פעמים.

סמ"ג וסמ"ק והתרומה. הב"י מביאם הרבה פעמים ומכלי ראשון, אבל עדיין הוא מעט ביחס למה שכתוב בהם. בדרך כלל הב"י מביא מסמ"ג רק מהדברים שמביא מבתי המדרשות הצרפתיים או דברים שכותב מדעתו אבל משאר דברי סמ"ג שהם ברובם העתקה מלשונו של הרמב"ם, הב"י כמעט ואינו מביא. פעמים רבות הב"י מביא את דברי סמ"ג מכלי שני דרך הגהות מימון.

מדברי הב"י בהרבה מקומות מבואר שספר סמ"ק שלפניו היה מעורבב עם הגהותיו ולא היה ניכר בו בהרבה מקומות מה סמ"ק ומה הגהה. דוגמא לדבר באו"ח קעח,ד, שסמ"ק כותב דין ובעל ההגה מפקפק בדין זה, והב"י כתב שסמ"ק כתב דין זה ואחר כך נסתפק הרבה בדבר ולבסוף העלה להיפך, ע"כ. וכעין זה באו"ח סי' רנז,ד ד"ה ומ"ש או להוסיף, וכן בהרבה מקומות קורא להגהת סמ"ק בשם סמ"ק, אמנם הטור באו"ח בסי' קפד,ב, הביא בשם ה"ר פרץ את דין הגהת סמ"ק הנזכרת, והב"י ידע לציין שזה כתוב בהגהת סמ"ק, וכן ביו"ד רא,לו ד"ה ומ"ש ואם, הזכיר את הגהת סמ"ק, ובאו"ח סי' רנז שם, הביא הב"י את דעת הגהות סמ"ק, ובהמשך דבריו כתב דאף סמ"ק חזר וכתב הכי, ע"כ, ולפנינו רק ההגהות כתב הכי אבל סמ"ק לא חזר בו מדבריו, ומבואר דלפני הב"י היה סמ"ק שמקצת הגהותיו היו במקומן כהגהה, ומקצתן נתערבו יחד עם דברי סמ"ק.

האשכול רבינו ישעיה היראים והרוקח. הב"י מביא מהאשכול ורבינו ישעיה (הרי"ד) רק מעט פעמים ומכלי שני, ואינו מביא מהיראים אלא מעט. וכן מביא מעט מהרוקח ומכלי ראשון כגון באו"ח ריש סי' תקלט.

מהר"י אבוהב. הב"י באו"ח מרבה להביא את דברי מהר"י אבוהב, אמנם ככל שמתקדמים בחלק או"ח כך פוחת והולך מלהביא מדבריו.

איזה ספרים היו לבית יוסף​

חידושי הרא"ה. הב"י באו"ח בסי' קנט,ז ד"ה ומ"ש רבינו אע"ג, וכן בסי' קס,יג ד"ה ומ"ש רבינו בין, הביא מהרא"ה לחולין, וזה קצת חידוש כי אם היה לב"י חידושי הרא"ה על חולין מפני מה לא הביאו תדיר לאורך כל יורה דעה. הב"י שם בסי' מו,א ד"ה ועל כן, ובסי' קס,א, הביא מהרא"ה בברכות.

חידושי הריטב"א. הנני מעתיק בזה מה שכתב בזה הרב יהודה גליס. חידושי הריטב"א לעירובין מוזכרים בב"י או"ח סי' רמח, ג; רסו, יג; רעא, יד; שיג, א-ג; שטו, ב; ובהל' עירובין בי"ד מקומות. החידושים ליבמות מוזכרים ביו"ד סי' רסז, טז. החידושים לב"מ מופיעים רק בבדק הבית ולא בב"י, וכפי הנראה לא היו לפניו בעת כתיבת הב"י, ובבדק הבית הזכירם בכמה וכמה מקומות. יו"ד סי' קס, ה; קסד, א; קעב, ג (ג); שם, א )ד); קעג, א; שם ז; קעז, כד. החידושים לב"ב מוזכרים באו"ח סי' רעב, ד; שם, ח; יו"ד רנא, יא. החידושים למכות מוזכרים ביו"ד בבדק הבית סי' קפא, ט; רא, ו-ז; רכח, כא )א); שם כא (ח). החידושים לנדה מוזכרים ביו"ד סי' קפד, ו; קפח, ד; קפט, לג; קצ, כג-כד; שם לג (ב), ע"כ מהרב הנזכר, והנני מוסיף: החידושים לכתובות מוזכרים באהע"ז סי' קג,א בד"ה ומ"ש אבל.

שערים דרב אלפס. הב"י בחו"מ סי' קעו אות ח, הביא משערים דרב אלפס, והב"י סבור שחיברו הרי"ף בעצמו, ומחמת כן כתב הב"י דאין נפקותא מה דעת השערים כיון דדבריו בפסקי הלכות מסכימים עם הני רבוותא וכו', וכן ביו"ד סי' קעו,ג, ושם קעז,ג, מייחסו לרי"ף, אמנם החיד"א בשם הגדולים כתב דבעל השערים הוא לנכד הרי"ף, ע"כ, ובאמת לא יתכן כלל שהוא מהרי"ף שהרי בשער השני כתב המחבר ורב האי זצ"ל פירש וכו' ונראין לי דבריו וכו' וראיית האלפסי זצ"ל לא הבנתי וכו'.

שו"ת הר"ן. באהע"ז סי' צו,א בד"ה ומ"ש רבינו לפיכך.

תשובות הגאונים. באהע"ז סי' צג,כה-כט בד"ה ומ"ש ולא לבוא, ושם סי' ק,ה ד"ה ומ"ש רבינו בשם, ובאו"ח ריש סי' תקיח.

תשובות הראב"ד. ביו"ד סי' קסז, (והם מודפסות לפנינו בספר תמים דעים).

ספר הפרדס. באו"ח סי' שיח,ד בד"ה והא.

ספר ההשלמה. באו"ח סי' תקטז,ג.

ספר המכתם. באו"ח סי' רעא,ז-ח.

הערוך. באבן העזר סוף סי' קכה.

החינוך. בחו"מ סי' רז,יג.

הרוקח. באו"ח סי' קנה,ב-ג, ובסי' תקג,א ד"ה ומ"ש, ובסי' תרנא,ב-ג, וביו"ד סי' נה,ה.

ריקאנטי. ביו"ד סי' רסח,א בד"ה ומ"ש בשם גאון, הביא מפסקי הריקאנטי, ובאו"ח סי' לב,מד, הביא מחיבור הריקנאטי על התורה.

רבינו יונה גירונדי. ביו"ד סי' יח, סעיף יז, הביא משערי תשובה לה"ר יונה. באו"ח רס,א, הביא מספר חיי עולם, וציינו דהיינו ספר היראה לרבינו יונה.

כפתור ופרח. ביו"ד סי' רצד,טו, בבדק הבית, וכן באו"ח סי' י,י.

צרור הכסף. בחו"מ סי' קד,ז, בבדק הבית.

רבי יהונתן מלוניל. רק בהלכות עירובין.

פירוש המשניות לרבינו עובדיה מברטנורא. ביו"ד סי' שט,ב ד"ה נפגם.

ספר שערי אורה. באו"ח סי' תקפב,ד.

ספר המנוחה לרבינו מנוח. באו"ח סי' צז,ב, וכן בהרבה מקומות.

ספר הפליאה. באו"ח צ,כא-כג.

השגות הרמ"ך על הרמב"ם. ביו"ד סי' שלד,לט.

קונדריסין. ביו"ד סי' שלד, הביא הרבה פעמים מהקונדריסין, והיינו חיבור על עניני נידוי, והרא"ש המוזכר בחיבור זה היינו הרא"ש מלוניל, והב"י סבר דהיינו הרא"ש מטוליטולא, ועל כן נתקשה בדבריו.

מהר"ר אליה מזרחי. הביא מתשובותיו בחו"מ סי' סט אות ט, והביא מביאורו לסמ"ג באו"ח סי' תרלח,א-ב.

מהר"י בן חביב בספר עין יעקב. באו"ח סי' תצד.

ספר שולחן של ארבע לרבינו בחיי ב"ר אשר. באו"ח סי' קנח,יב.

ספר חזה התנופה. באו"ח שצב,ו בד"ה ומ"ש רבינו וצריך.

אוהל מועד. באו"ח סי' צ,א-ב.

תשובות רבי יהודה בן הרא"ש. בחו"מ סי' קכט,י.

תיקון סופרים לה"ר שלמה בן דוראן. בחו"מ סי' מה,ט, והוא המכונה הרשב"ש.

כתבי בנו של הרשב"ץ. באו"ח סי' שח,כג, והוא המכונה הרשב"ש.

דברים שכתב מה"ר דוד בן יחייא ז"ל. ביו"ד סי' לט,יח בד"ה והא.

חידושי תלמיד הרשב"א לבבא מציעא. בחו"מ סי' רד אות יא, וכן ביו"ד בהל' רבית. ספר זה נדפס על שם הריטב"א, אמנם הספר הנדפס על שם הריטב"א הוא חיבור של שני ספרים ועד דף יב, הוא החיבור שמביא הב"י, ומשם והלאה הוא חיבור אחר לתלמיד של רבי שלמה מן ההר, ועל כן מה שמביא הב"י משם והלאה אינו בידינו.

תרגום אסתר, פירוש רבי אברהם בן עזרא על דניאל והרד"ק בשרשים. הזכירם באבן העזר סי' קכח בסוף סעיף ב-ג, כשדן מה נחשב מדינה.

פירוש הגט לר"ש. באבן העזר סי' קכח בסוף סעיף ב-ג, הביא דברים מפירוש הגט לרשב"ץ, אמנם דברים אלו כתובים בשלטי הגיבורים על המרדכי בגיטין סי' תמו, בשם פירוש הגט לר"ש מקינון, ובאמת מהלשון משמע שהדברים נכתבו לפני גירוש צרפת, כי כתוב שם מה נוהגים בגליל צרפת, והיינו בזמן הר"ש מקינון, אמנם אפשר דהרשב"ץ העתיק מפירוש הר"ש מקינון.

ספרים שהיו לב"י ואינם מצויים​

ספר הנקרא מקדש. באו"ח ריש סימן שח.

ספר מחזיק הבדק. ביו"ד סי' א,ב.

שיטה אחת לנדרים. בחו"מ סי' רז,טו בד"ה ואם קנו.

תשובות רבני צרפת. בחו"מ סי' לז,ד.

דברי אביו מהר"ר אפרים קארו. באו"ח סי' צז,ב, וכן שם תרנא,ט ד"ה והנענוע, הביא מה שנהג אביו.

דברי ה"ר שמואל סבע. בחו"מ סי' רז,יד-טו. והוא היה גיסו של הב"י מאשתו השניה של הב"י.

דברי רבי אהרן מטראני ז"ל. בחו"מ סי' פב,ו אות ג, ובסי' נא,א ד"ה ומ"ש אבל. בחו"מ סי' עז אות ב, כתב וכבר שאל ממני החכם ה"ר אהרן מטראני ז"ל דין זה והעלינו לדון כן.

דברי הר"י בן מיניר. בחו"מ סי' צד אות ה-ו.

דברי ה"ר לוי בן חביב ז"ל. באו"ח סי' רטו,א.

דברי מהר"י בי רב והשגת הר"ש חכים עליו וישוב המבי"ט על השגה זו. בחו"מ בסוף סי' לו, ושם בסעיף א אות ב, הביא את דברי הר"ש חכים על רבינו ירוחם.

דברי ה"ר מנחם הארוך. בחו"מ סי' כח,טו אות כב בד"ה כתב.

דברים בשם מהר"ר מאיר בן ערמה. באו"ח סי' תפו.

דברי הרב הגדול מהר"ר יוסף פאסי. באו"ח סי' שמג.

החכם המרשים. בכמה מקומות כגון בחו"מ סי' רסב,ז, ובסי' צ אות ג, הביא דברים בשם 'החכם המרשים', או 'כתב המרשים', דהיינו איזה חכם שרשם הערות על הטור, וכן ביאר החיד"א בשם הגדולים, ובזמנינו התברר ששמו רבי יחיאל ב"ר אברהם אשכנזי מקושטא.

ספרים שלא היו מצויים תמיד אצל הב"י​

העיטור. הב"י מביא מעט מהעיטור ומכלי ראשון, כגון בחו"מ סי' רט,ה-ו, ובאו"ח סי' תרנא,ב-ג, וביו"ד סי' יג,א, ובאבן העזר סוף סי' קכה, אמנם באו"ח סי' יא, סעיף יב, כתב "אחר זמן בא לידי ספר העיטור".

אורחות חיים. הב"י באו"ח סי' מב, סעיף ב-ג, כתב "אחר כך בא לידי ספר אורחות חיים".

ביאור טור להר"י אסכנדרני. הב"י ביו"ד סי' ערה, סעיף ב, כתב "אחר זמן בא לידי ביאור טור אורח חיים להר"י אסכנדרני".

שאילתות ושבולי הלקט. לעיל הובא שכתב מעין זה לגבי השאילתות ושבולי הלקט.

הלכות נדה לרמב"ן. ביו"ד סי' קפט,ה-יא-יב-יג, כתב "אחר זמן שכתבתי כל זה באו לידי הלכות נדה להרמב"ן".

עבודת הקודש לרשב"א. כנראה שלא היה לב"י, כי הוא מביא את דבריו רק דרך המגיד משנה.

תוספות הרא"ש. באו"ח סי' ריט, סעיף ד-ה, כתב על הרא"ש "ואפשר שכתב כן בתוספותיו". ונראה מזה שלא היה לו את כל חיבור תוס' הרא"ש, אמנם ביו"ד קעז,ב, הביא מתוס' הרא"ש לבבא מציעא.

אגודה. ביו"ד סי' סד, סעיף ח-ט, כתב "ואני מצאתי כתוב בשם ספר אגודה". וכעין זה כתב גם באו"ח סי' תקיד,א ד"ה ומ"ש אסור, ונראה מזה שלא היה לו אגודה.

מהר"י מולין. באו"ח סוף סימן תקיא, כתב "מצאתי בתשובה אשכנזית כמדומה לי שהיא של מהר"י מולין".

מהר"י וייל. ביו"ד סי' רכח,כ ד"ה כתב הרשב"א, הביא מתשובותיו.

רבי דוד כהן. ביו"ד סי' רכח,כ ד"ה כתב הרשב"א, הביא מתשובותיו.

מהר"י בן חביב. באו"ח סי' רנח, כתב "ומצאתי כתוב כמדומה לי שהוא לשון מהר"י בן חביב". וכן בסימן שא, סעיף כה, כתב "אחר שכתבתי כל זה מצאתי כתוב ביאור לשון זה בסידור נכון וכו' וראיתי להעתיקו", וכתב הט"ז בס"ק טו, שהם דברי מהר"י בן חביב, ע"כ. ומבואר שלא תמיד היו התשובות מסודרות לפני הב"י לפי דברי כותבם, ולא תמיד ידע מאיזה מקור באו. לעיל הוזכר ספר עין יעקב למהר"י בן חביב.

הב"י ביו"ד סי' קה,ט בסוף ד"ה ומ"ש ולא, הביא שכתב המרדכי דין בשם רבי יצחק מוינא ואור זרוע, ע"כ, והיינו משום שהמרדכי הביא שכן הורה רבי יצחק מוינא, ואחר כך הביא דכ"כ אור זרוע, ומלשון הב"י נראה דלא ידע שרבי יצחק מוינא חיבר את האור זרוע. החיד"א בשם הגדולים ד"ה בדק הבית, כתב שספרי הראשונים שהיו לב"י היו בכתב יד, כי עדיין לא נדפסו בימיו, ע"כ. הב"י ביו"ד בהל' רבית שינה מדרכו ואינו פורש לפני הלומד את כל לשון הגמרא, אלא רק מציין שהוא גמרא במקום פלוני בפרק איזהו נשך, ואפשר שהטעם כיון שהיה לב"י על מסכת בבא מציעא גמרא עם סדר הדפים כמו שלנו, וכיון שיכול לציין למקום המדוייק של הגמרא ויכול הלומד לעיין שם בגמרא לא טרח להעתיק את הגמרא.

ספרים שלא היו לב"י​

שלטי הגיבורים. החיד"א בשם הגדולים ד"ה שלטי הגבורים, כתב שהב"י לא ראה את ספר שלטי הגבורים על הרי"ף, ע"כ, וכ"כ החפץ חיים בהקדמתו לליקוטי הלכות חלק א', אולם הדרכ"מ מביאו וקורא לו הגהות אלפסי.

משמרת הבית לרשב"א ובדק הבית לרא"ה. החיד"א שם בד"ה הרשב"א, כתב שהב"י לא ראה את ספר משמרת הבית לרשב"א וכן את ספר בדק הבית לרא"ה, ע"כ, אמנם לפעמים מביא הב"י את דברי הרא"ה בבדק הבית מכלי שני דהיינו בדרך כלל מהר"ן ולפעמים מהאורחות חיים.

בהקדמה להוצאת הטור כתבו המהדירים שהב"י לא ראה את חיבורי רבינו חננאל ור"י אבן מיגאש, ראבי"ה, אור זרוע ואגודה.

יש עוד הרבה ספרים שאין דרך הב"י להביא מהם כלל או שמביא מהם רק לעתים נדירות, ואלו הם: החינוך, הערוך, העתים, הפרנס, הנייר, ראב"ן, הרי"צ גיאת, השטרות, המקח והממכר, חידושי הרמ"ה, הפירוש המיוחס לרבינו גרשום, רבי אברהם מן ההר, המאורות, אמרכל, תמים דעים, ספר הישר לר"ת, פסקי ריא"ז, מחזור ויטרי, הפרדס, האורה, סדר רב עמרם, הפרדס על הל' ברכות, עליות דרבינו יונה ושערי תשובה ואגרת התשובה לרבינו יונה, וכן ספרי שו"ת לגאוני בבל ולרמב"ם ולרש"י ולמהר"ם מרוטנבורג ולרי"ף ולר"י מיגאש ולמהר"ח אור זרוע ולריטב"א ולרי"ד ועוד הרבה.

ישנם ספרים רבים שלא היו לב"י ואף אנו לא זכינו לאורם, כגון ראשונים שחיברו ספרים על רוב התלמוד ויש בידינו רק על מסכתות בודדות, כגון של ר"י בן מיגש והראב"ד והרמ"ה והרא"ה והרמב"ם, וכן עוד הרבה ספרים שידוע לנו שהיו ונעלמו, וכן ישנם הרבה ספרים שנעלמו ואנו לא יודעים כלל שהיו, ולמשל בדורות האחרונים נדפסו ספריו של רבי דוד בונפיד תלמיד הרמב"ן על מסכתות סנהדרין ופסחים, ומבואר ממנו שהוא חיבר על מסכתות רבות, ועד הדורות האחרונים לא ידעו כלל על קיומו, וכיוצא בזה היו אלפים ורבבות ספרים שנעלמו, וכן היו הרבה מאוד גדולים שלא נכתב דעתם עלי ספר ואף אלו שנכתבה דעתם ודאי שלא נכתב כל מה שהיה בדעתם, וזה לא רק בדורות הראשונים והגאונים אלא אף בזמן התנאים והאמוראים ואף למעלה בקודש, ואילו היה ידוע כל מה שהיה בדעת כל הקדמונים היו הרבה מאוד הלכות שהיו מתחוורות לנו.

יש בחיבור הטור כמה חלקים שהם מבוססים על כמה ספרים שונים. השליש הראשון של חלק יורה דעה העוסק באיסור והיתר, וכן הל' יין נסך ונדה, מיוסדים על סדר תורת הבית לרשב"א, והלכות אבל בסוף יורה דעה מבוססות על ספר תורת האדם לרמב"ן, ובהלכות תלמוד תורה הטור העתיק חלקים גדולים מהרמב"ם, והלכות הלוואות בחושן משפט מבוססות על ספר התרומות, ובהלכות גיטין הטור מרבה להביא חידושי דינים מהרמ"ה.

הטור בכמה מקומות מביא את דברי אביו הרא"ש וחולק עליו כגון ביו"ד ריז,יח, אמנם בחו"מ סי' קז,ד אות ח, הביא הטור תשובה מאביו הרא"ש, וכתב על דבריו, אף על פי שאין נראה כן אלא כמו שכתבתי, איני משיב על דבריו, ע"כ.

יחסי הבית יוסף ושאר החכמים​

הב"י ביו"ד סי' רא,ח ד"ה ומ"ש ויוצאין, כתב ומהר"ר יוסף טאיטסאק ז"ל כתב לי שפירוש זה שכתבתי וכו'. והב"י שם חלק עליו, וכן באהע"ז סי' יז,ג-יד-טו, כתב וההר"י טאיטצאק ז"ל כתב לי וכו'. הב"י באו"ח סי' קסח,י, כתב ולשון זה נשאל בישיבת מאור גולת אריאל הגאון מהר"ר יצחק אבוהב זלה"ה בפומבי גדול של חכמים ושל סופרים ובכללם הנשר הגדול הה"ר יצחק אברבנאל זלה"ה ובעיני כולם הוכשר דרך זה, גם הרב הגדול מוהר"ר יהודה בן שושן זלה"ה פירש כן, ע"כ, והב"י שם חלק על כולם. הב"י באו"ח בתחילת סי' שמג, כתב וכיוצא בזה מצאתי שכתב מורי חמי הרב החסיד הה"ר חיים בן אלבלג ז"ל, ע"כ. באו"ח סי' קפג,ב ד"ה ומ"ש רבינו ויין, הביא הב"י דין בשם אביו. באבן העזר סי' מג,ב ד"ה ומה שכתב וחייב, כתב וכתב מורי הר"י בי רב ז"ל שה"ר דוראן וכו'. בחו"מ סי' עז אות ב, כתב וכבר שאל ממני החכם ה"ר אהרן מטראני ז"ל דין זה והעלינו לדון כן. ביו"ד סי' קצו,יא, כתב וכן ראיתי למורי כמהר"ר יעקב בי רב זלה"ה דורש ברבים. הב"י באו"ח סי' רטז,ג ד"ה ואדוני אבי, השתמש בביטוי 'ודו"ק'. הב"י באבן העזר סי' צו,ה ד"ה ומ"ש רבינו אבל, כתב והארכתי בזה בתשובה. נראה שספר שהבית יוסף לא ידע מי חיברו הוא מכנה אותו בלשון רבים, כגון שכותב כתבו תוס', ונראה שמפני זה הוא כותב כתבו הגהות מימון, כי לא ידע שחיברו רבי משה הכהן.

לפעמים יש בדברי הב"י הד לפולמוסים שהיו בזמנו, כגון בחו"מ סי' ס,א אות ד, שכתב דברים חריפים נגד המבי"ט בלא להזכיר להדיא את שמו, וכתב על הדין שעסק בו שם, דכל דיין שלא דן כן לאו דיינא הוא וטועה בדבר משנה הוא וחוזר, ונראה לי שראוי לסלקו מדיין, והוצרכתי לכתוב לפי שראיתי מי שטעה בזה והחזיק בטעותו לעשות מעשה, אחר שחלקו עליו כל בעלי הוראה, ע"כ, ובבדק הבית כתב שהדיין הטועה הנזכר כתב וכו', והביא את לשון המבי"ט בתשובותיו, ובחו"מ בסוף סי' לו, הביא את דברי מהר"י בי רב, והביא שהשיג עליו הר"ש חכים, ואחר כך הביא בבדק הבית ישוב על זה מהמבי"ט, אבל הביא את דברי המבי"ט בלא להזכיר את שמו, אלא כתב מצאתי כתוב על זה וכו', והיינו משום שלא היה בשלום כל כך עם המבי"ט. הב"י באו"ח סי' תמג,א, כתב דאין לסמוך על דברי המאור שמתיר חמץ באכילה בי"ד ניסן אחר חצות, והגס לבו בהוראה להתייהר בפני עם הארץ להורות קולא בדבר על סמך בעל המאור ראוי לנזיפה, ע"כ. הב"י בלשונות אלו רצה לבטל את דברי מי שפסק פסקים אלו, אמנם לולי מחה הב"י בפסקים אלה, היה בזמנינו משתכח כליל שהיה מי שהורה כן.

הב"י בחו"מ סי' סז,יט-כ אות כג, כתב וראיתי במצרים נוהגים וכו', וכן באו"ח סי' שכ,א-ו, כתב ויש לתמוה שבמצרים נוהגים לסחוט וכו'.

הב"י ביו"ד סי' שמ,ו ד"ה ומ"ש רבינו וא"א, כתב על הטור שם 'לא חש לקימחיה'. הדרכי משה ביו"ד סי' רעו אות ב, כתב בתוקף על הב"י שם, שפירש את כוונת הטור בצורה רחוקה כדי להשיג עליו. אמנם בהקדמתו לדרכי משה, וכן בתשובה אל הב"י בשו"ת הרמ"א סי' מח, משבחו מאוד מאוד. הב"י ביו"ד סי' שמג, סעיף א, כתב שהרמב"ן הוא גדול שבאחרונים. הב"י ביו"ד סי' קי, ה ד"ה ומ"ש רבינו ואיני, כתב על הרשב"א שהוא "מעיין המתגבר עמוד העולם אשר באורו נראה אור". ובסי' קיב,ה, כתב עליו דנהירין ליה שבילי רקיעא, ובסי' קה, ב ד"ה כתב הרשב"א, כתב שהוא אורו של עולם. הב"י כתב לשונות אלו כיון שלפני הטור היה רק את תורת הבית הקצר, ולפעמים דחה את דברי הרשב"א מחמת שנתקשה בדבריו, ואותן קושיות כבר תורצו יפה בתורת הבית הארוך, ועל כן הב"י תמה על הטור כיצד דחה את דברי הרשב"א בקושיות כאלו שודאי לא נעלמו מעיני הרשב"א שהרי הרשב"א גדול מאוד. הב"י ביו"ד סי' קלה,יב ד"ה ומ"ש רבינו בשם, ביאר את דברי הרשב"א, וכתב דאחר כך מצא בדברי הרשב"א כמו שביאר את דבריו, וכתב הב"י "וזכיתי לכוין לדעתו תודה לאל".

הדרכי משה ביו"ד סי' רעו אות ב, כתב בתוקף על הב"י שם, שפירש את כוונת הטור בצורה רחוקה כדי להשיג עליו. אמנם בהקדמתו לדרכי משה, וכן בתשובה אל הב"י בשו"ת הרמ"א סי' מח, משבחו מאוד מאוד. הב"י ביו"ד סי' שמ,ו ד"ה ומ"ש רבינו וא"א, כתב על הטור שם שהוא לא חש לקימחיה. הב"י ביו"ד סי' שמג, סעיף א, כתב שהרמב"ן הוא גדול שבאחרונים. עי' בסוף המאמר העוסק במשמרת הבית להרשב"א, שהבאתי שם את דברי הב"י שמשבח את הרשב"א. הרמ"א לא ראה את ספר בדק הבית של הבית יוסף, כשחיבר את הדרכי משה, כמבואר מדבריו ביו"ד סי' שפ,כא, ובאבן העזר סי' לא,ג-ד אות ד.

בחיבור הטור ישנם כמה חלקים שהם מבוססים על כמה ספרים שונים. השליש הראשון של חלק יורה דעה העוסק באיסור והיתר, וכן הל' יין נסך ונדה, מיוסדים על סדר תורת הבית לרשב"א, והלכות אבל בסוף יורה דעה מבוססות על ספר תורת האדם לרמב"ן, ובהלכות תלמוד תורה הטור העתיק חלקים גדולים מהרמב"ם, והלכות הלוואות בחושן משפט מבוססות על ספר התרומות, ובהלכות גיטין הטור מרבה להביא חידושי דינים מהרמ"ה.

הטור בכמה מקומות מביא את דברי אביו הרא"ש וחולק עליו כגון ביו"ד ריז,יח, אמנם בחו"מ סי' קז,ד אות ח, הביא הטור תשובה מאביו הרא"ש, וכתב על דבריו, אף על פי שאין נראה כן אלא כמו שכתבתי, איני משיב על דבריו, ע"כ, וכעין זה כתב באו"ח סי' קב. הטור התחיל לחבר את חיבור הטור אחר פטירת אביו הרא"ש, שהרי כבר מהסימנים הראשונים הוא מזכירו בתואר ז"ל, ובאו"ח סי' קב, כתב עליו אין משיבים את הארי אחר מותו.

---

[1] מאמר זה מקורו בהערותי על ספר שם הגדולים להחיד"א המובאות בספרי 'אור חדש' שנאספו בו רבבות שיטות ראשונים שלא נזכרו בב"י, והם מסודרים על סדר סימני הטור והשו"ע בכל ד' החלקים, ואפשר לקבלו למייל על ידי שליחת בקשה למייל- GMAIL.COM@0583234688A
[2] בהמשך מאמר זה יצויינו גם ספרים שהיו לב"י, והנני מעיר שבנושא זה וכן על עוד נושאים הקשורים לספר בית יוסף, אפשר לעיין בעבודה מקיפה שעשה בזה הרב יהודה לביא שליט"א, במאמר שנתפרסם במעין כרך לד, הנקרא 'אוצר הספרים של מרן הבית יוסף'.