בסוגיא דתקפו כהן

הגמ' מביאה את הברייתא שדיברה לגבי מקרה של ספק בכור שהישראל מוחזק בולד המסופק (שהרי הפרה הולידה את הולד ברשותו) ונוקט רב המנונא שאפי' שהישראל מוחזק עדיין אם הכהן יתקוף מיד הישראל לא יוציאו מידו ואילו רבה חלק עליו שאם תקפו כהן מוציאין מידו וצ"ב שורש פלוגתתם. וכדי לבאר את שורש פלוגתתם צריך להקדים...

והנה האחרונים מיאנו בפירוש זה שהכרעה בממונות מבוססת על חזקה של בית המנוגע והא לך לשון הקונטרס הספיקות בכלל כ"א אות ו' וז"ל "דאפי' אי נימא דחזקת מ"ק היא חזקה המכרעת כדרך שמכרעת חזקה קמייתא בספק איסור חזק"מ לחוד בלי חזקת מ"ק ודאי חזקה שאינה מכרעת היא דלאו מקרא ילפינן לה ואין לה ענין לחזקה קמייתא...