בפתח חודש אלול אנו שומעים כל הזמן תשובה... תשובה... ושוב תשובה...
ואנו תוהים ומבולבלים איך באמת עושים תשובה...
שמא להתעמק בחשבון הנפש...
פשוט להתבודד עם עצמנו על עצמנו...
לקבל קבלות גדולות או קטנות...
באמונה ובטחון או שמא בלימוד התורה...
יכול להיות שנדרש בעיקר בעניני בן אדם לחבירו...
אולי עם לימוד שערי תשובה או אגרות ר' ישראל....
אך יתכן ששיחות של הרב פנקוס או צדיק אחר יחזק אותנו דווקא...
או ללכת לשמוע שיחת התעוררות ממשגיח או מרב ומרביץ תורה...
יכול להיות שדווקא דיון מעמיק עם ידיד וחבר יואיל...
בקיצור אנו רוצים להשתנות...
להתקרב את השי"ת כל כך...
ואנו לא יודעים איך...
איננו מוצאים ידינו ורגלנו בפרשה עמוקה זו...
לא יודעים מאיפה להתחיל...
מה לעשות ומה לא לעשות...
זה גורם תיסכול ועצבים...
ופעמים עצב ודכאון...
עד הדחקה של האלול למקום עמוק ובלתי נראה...
שחס ושלום לא יצוץ ויתראה...
נו ו...
שמעתי לפני כמה שנים הערה וזה תפס אותי מאוד!
אם אנו כל כך רוצים...
כל כל משתוקקים...
הנה הפתרון נמצא כל כך קרוב אלינו
והוא במילים ספורות בתפילת השמונה עשרה
ג' תפילות ביום אנו מתפללים 'והחזירינו בתשובה שלימה לפניך'
כאן מונחת הנקודה!
לפני שאתה מתחיל לחשוב איך? מה? ולמה?
קודם כל תתבונן במילות התפילה הללו.
אנו לא מבקשים כאן שה' יקבל את התשובה שלנו..
אלא אנו פונים אל הבורא בלשון זה, לא אנחנו באים וחוזרים בתשובה, אלא אתה ה' תחזיר אותנו בתשובה...
אנחנו לא נחפש דרך לשוב.. אתה תיתן לנו את הדרך אליך.. אתה תבנה לנו את המסלול... אתה הוא שתנווט אתנו באיזה אופן נתרצה לפניך.
ועתה בע"ה בתפילה הקרובה נעצור חצי שניה לפני שנומר את הברכה הזו,
ואז נפנה את השי"ת מכל הלב, ובכל התשוקה והרצון החזירנו בתשובה שלימה לפניך.
ובעזרת ה' נראה נפלאות......
כעת אני רואה שיסוד הדברים כבר נכתבו ע"י רבי ישראל באגרת הידועה, אגרת י"ד.
ואנו תוהים ומבולבלים איך באמת עושים תשובה...
שמא להתעמק בחשבון הנפש...
פשוט להתבודד עם עצמנו על עצמנו...
לקבל קבלות גדולות או קטנות...
באמונה ובטחון או שמא בלימוד התורה...
יכול להיות שנדרש בעיקר בעניני בן אדם לחבירו...
אולי עם לימוד שערי תשובה או אגרות ר' ישראל....
אך יתכן ששיחות של הרב פנקוס או צדיק אחר יחזק אותנו דווקא...
או ללכת לשמוע שיחת התעוררות ממשגיח או מרב ומרביץ תורה...
יכול להיות שדווקא דיון מעמיק עם ידיד וחבר יואיל...
בקיצור אנו רוצים להשתנות...
להתקרב את השי"ת כל כך...
ואנו לא יודעים איך...
איננו מוצאים ידינו ורגלנו בפרשה עמוקה זו...
לא יודעים מאיפה להתחיל...
מה לעשות ומה לא לעשות...
זה גורם תיסכול ועצבים...
ופעמים עצב ודכאון...
עד הדחקה של האלול למקום עמוק ובלתי נראה...
שחס ושלום לא יצוץ ויתראה...
נו ו...
שמעתי לפני כמה שנים הערה וזה תפס אותי מאוד!
אם אנו כל כך רוצים...
כל כל משתוקקים...
הנה הפתרון נמצא כל כך קרוב אלינו
והוא במילים ספורות בתפילת השמונה עשרה
ג' תפילות ביום אנו מתפללים 'והחזירינו בתשובה שלימה לפניך'
כאן מונחת הנקודה!
לפני שאתה מתחיל לחשוב איך? מה? ולמה?
קודם כל תתבונן במילות התפילה הללו.
אנו לא מבקשים כאן שה' יקבל את התשובה שלנו..
אלא אנו פונים אל הבורא בלשון זה, לא אנחנו באים וחוזרים בתשובה, אלא אתה ה' תחזיר אותנו בתשובה...
אנחנו לא נחפש דרך לשוב.. אתה תיתן לנו את הדרך אליך.. אתה תבנה לנו את המסלול... אתה הוא שתנווט אתנו באיזה אופן נתרצה לפניך.
ועתה בע"ה בתפילה הקרובה נעצור חצי שניה לפני שנומר את הברכה הזו,
ואז נפנה את השי"ת מכל הלב, ובכל התשוקה והרצון החזירנו בתשובה שלימה לפניך.
ובעזרת ה' נראה נפלאות......
כעת אני רואה שיסוד הדברים כבר נכתבו ע"י רבי ישראל באגרת הידועה, אגרת י"ד.