בין אי''ש לאי''ש - לקראת יום האסף החזון

לפני שנים שלוש ושבעים
במחצית החודש המשמים
נסתלק לגנזי מרומים
האדם הגדול בענקים
וילך ערירי בלא בנים
ותלמידי תלמידיו רבים
ושפתותיו בקבר דובבים
אחד היה אברהם ישעיהו
וירא עולם בנוי חרב ובנהו
מהודו הבהיק תוהו ובוהו
וביסודות תורתו הטביעהו
ויקם אחריו דור אחר דור
וישכח יזמתו ומעלותיו ויגדור
קהילות קדושות הוקמו בעדור
והנה שוב עלטה חושך ולא אור
ויגשש כעור באפלה ולא יצליח
וילך הלך ושוב יקמל ולא יפריח
וינסה כוחו בכה ובכה ויצריח
מה לך פה הלא אתה מסית ומדיח
ויען וירא חזות קשה הוגד הוגדה
לא עת חידוש יזמות ופרצת
הנה הטוב לך חזור דורות אחורה
ואל הקודש לא תקרב פן נבלעת
וכעת הזאת חולפים עשרים וששה
כנגד דורות מלאו רחמי הוי''ה לא עולתה
ויתן תורתו באש וקולות רעם וחרדה
ויקו לחידוש תורתו ינבע כשבולת שטפתה