ולקחתם לכם ביום ואפילו בשבת

כך דרשו רבותינו בויקרא רבה (אמור ל ח וע' סוכה מד)
לעומת דבריהם (שם כט יב) לגבי יום תרועה יהיה לכם
שהעמידו הפסוק בחל בחול אבל בשבת זכרון תרועה
וצריך טעם מה ראו לדרוש ב''יום'' אחד בחול ואחד בשבת
ונראה שיום תרועה ענינו מלכות וזעזוע כמו שמצינו במקרא
ובשבת המלכות גלויה וא''צ לתרועה ולא מתאים הזעזוע
אבל לקיחה של שמחה והילול מישך שייכא אפילו בשבת
אמנם עיקר השמחה ביום הראשון ולכן בשאר ימים לא דוחה
(כמבואר שם במדרש ובירושלמי סוף פ''ד שלא דוחה אלא יום א)
ואף שאינו אסור מן התורה כלל מכל מקום שבות יש בו
ויש בו חשש מלאכה או זלזול בשביתת השבת ע''י עסק בעצי היער
ולכן לא חייבה תורה ליקח בשאר ימים כשחל בשבת שלא לזלזל