זה הכלל כל דבר שגידולו מן הארץ

ואינו מקבל טומאה מסככין בו
וצריך טעם מפני מה אמרה תורה כן
והנה חג הסוכות באספך מגרנך כתיב ביה
וענינו לחבר שמים וארץ בהרגשת הלב
שכל אשר אספנו במהלך השנה מה' הוא
ולזה נצטוינו ליקח שבעת ימים דוגמא
ולישב בהם תחת דבר שנתגדל בארץ
ולא נגעה בו יד אדם לשנותו מגידולו לקבלת טומאה
וניכר בו מעשה שמים בהכאת המלאך האומר גדל
והוא הוא המזכיר על מאמין בחי עולמים וזורע
ומשליך על כל ששת ימי המעשה ויום השבת
אשר כולם מיד ה' וממעשיו המה- העשיה והמנוחה
וקרא כתיב כי בסוכות הושבתי את בני ישראל
והענין נראה רחב לכל הנהגת ישראל במדבר בניסי ה'
להאכלת המן ושתית מי באר ושימור הבגדים והמנעלים
ובאשר עיקר קביעות חיי האדם הוא ביתו נקטינן ליסוד הדבר
והנה פליגי תנאי אי סוכות ממש עשו להם או ענני כבוד נעשו להם
ואלו ואלו דברי אלהים חיים בסוד אתערותא דלתתא ודלעילא
ואדם מקדש את עצמו מעט מקדשים אותו מלמעלה הרבה
ויהי רצון שנזכה להחבא צל ידו תחת כנפי השכינה - אמן !