חכמת נשים

הגמ' דורשת עה"פ חכמת נשים בנתה ביתה – זו אשתו של און בן פלת שאמרה לו מה ייצא לך מזה, אם משה יהיה המנהיג אתה הוא תלמידו ואם קרח יהיה המנהיג תהיה תלמידו, ואיוולת בידה תהרסנה – זו אשתו של קרח, שהראתה לו כיצד משה לוקח את כל הכיבודים לעצמו.

אפשר למצוא בסיפור הזה שני עצות לחיים שוות זהב

תחילה בין נבין, איפה החכמה הגדולה של אשת און, לכאו' היא אמרה טענה פשוטה של ביזנס', פשוט אין לו מה להרוויח מכל הסיפור?

אלא שהחכמה היא כשידעה איך להוכיח, היא לא זעקה כנגדו בצעקות רמות ואמרה לו כמה הוא טועה,
ככה אדם לעולם לא יקבל צד שני, הוויכוח נהפך להיות אישי ומי יבוא ויתכופף,
כדי לשנות התנהגות של האחר העצה היא להיות דורש בטובתו, לדבר אל ליבו ולהראות לו מהמקום שלו שהדבר לא רווחי, לא לפסול את השני ולשים עליו תווית,
אלא לומר לו שזה לא מתאים לו ושיבחן את מה שעושה על משקל האמת,
להעיר בחכמה שהשני יקבל זה החכמה הגדולה ביותר לשלום בית ולחינוך הילדים,
לא היה שום ילד שנהיה מסודר כי אמרו לו - אתה מבולגן, זה כן קרה כאשר הראו לו שרוצים בטובתו ושיראה את התוצאות של מעשיו.

דבר נוסף יקר מאוד.
אם מותר לשאול – נשאל, מה היה קורה לו אשתו של קרח הייתה נישאת לאון, הרי ודאי שאם היא ידעה לכבות את הלהבות אחרי שהם בערו היא גם לא הייתה מדליקה אותם מלכתחילה,
וכן להיפך, אם אשתו של קרח הייתה אשתו של און היא וודאי לא הייתה מניעה אותו אלא רק הייתה מוסיפה שמן למדורה, א"כ מה אשם קרח שמלבד ש'זכה' לאשה איוולת עוד סופו היה עמוק באדמה, בעוד און יצא זכאי ועוד זכה באשה חכמה?

מה שרואים מכאן שה' ברא את האשה כך שתעמוד לימין האדם ותסייע לו במה שרוצה,
היא תיתן דחיפה לבעלה רק במה שמתאים למידותיו, היא שמה לב מה בעלה משדר ואת זה היא מניפה קדימה,
אשתו של קרח ראתה אותו כל הזמן מריר ע"ז שהוא לא יושב במזרח, ומשכך היא אמרה לו, קרח - תתחיל להתווכח,
ואילו אשתו של און ראתה בו שאינו מחרחר ריב, ולכן היא אמרה לו, און יקירי - תחשוב עם ראש בריא.

וכך גם מספרת הגמ' בבכורות "מעשה באשה אחת שנשאת לחבר - והיתה קומעת לו תפילין על ידו, נשאת לעם הארץ - והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו",

כל אחד היה רוצה שאשתו תהיה כמו אשת ר"ע, חושבים שהסיפור נגמר כבר בנתינת הטבעת, אבל מי שרוצה שאשתו תהיה כאשת ר"ע הנה הפתרון – אהיה אתה ר' עקיבא, אם היא תראה את בעלה שחשקה נפשו בתורה, לא רק שהיא לא תעמוד מנגד, אלא אף תהיה אבן העזר המסייעת והממריצה למלא רצונו,
נשותיהם של גדולי ישראל ראו את השאיפות של בעליהם וזה היה הסיבה שלא היה אכפת להם למסור ע"ז את נפשם,
הם פשוט לא הרגישו שמוסרים את נפשם, אלא הרגישו שככה הם נותנים את כל עצמם רק לבעלם שיהיה גדול בתורה.

ללמדנו, האשה אף פעם לא המונע אלא רק המניע, היא מהוה מרה לרצון האמיתי של בעלה, אם היא נותנת ללמוד בלי לבקש עזרה בבית זה כי היא לא רוצה לנתק אותך ממקור החיות שלך, אבל אם היא תעמוד מנגד, זה כי כנראה הלימוד אינו בראש מעיינותיך.

ראוי לציין שודאי גם לאשה יש בחירה איזה צד להעצים אצל בעלה, שלכך משבחה הכתוב, אבל מ"מ היא לא תייצר יש מאין אם בעלה לא גילה לה רצונו בכך, וכמו שיעקב אבינו נתבע שלא השיא את דינה לעשיו, כמו שראשו היה במערת המכפלה והיה יכול להיות לו עתיד מזהיר רק שבחר בצד הרע, ואם היה מתחתן עם דינה היא מראה לו את הדרך הטובה.