סיפור מרטיט על רשב"י זיע"א (א)

בספר הזוהר הקדוש (השמטות ח"א), נחשף אחד המעמדות המרעישים ביותר בהיסטוריה של הנהגת העולם: הרגע בו עמדה הבריאה כולה על פי תהום, ורק כוחו של ה"תנא האלוקי" מנע את חורבנה.


חשיכה יורדת לעולם
באחד הימים, ראה רבי שמעון בר יוחאי בעיני קודשו חשיכה ואפילה גדולה היורדת לעולם. הוא פנה לבנו, רבי אלעזר, ואמר: "בא עמי ונראה מה רוצה הקדוש ברוך הוא לעשות כעת בעולמו". בדרכם, נגלה לפניהם מלאך עצום כהר, שמפיו יוצאות שלושים להבות אש.
לשאלת רשב"י על פשר שליחותו, השיב המלאך תשובה מצמררת: "להחריב את העולם כולו!". הנימוק השמימי היה ברור – חסר המניין המינימלי של שלושים צדיקים, עליהם נרמז בפסוק "ואברהם היו יהיה" (יהיה בגימטריה 30), ובלעדיהם אין לעולם זכות קיום.


התייצבותו של בר יוחאי
אל מול מידת הדין המתוחה, לא נרתע רשב"י. הוא פנה למלאך בתקיפות של קדושה: "חזור נא אל הקדוש ברוך הוא ואמור לו: בר יוחאי שכיח בארעא!".
גם כאשר חזר המלאך בשנית בשליחות הבורא להחריב את העולם, עמד רשב"י בפרץ וגזר על המלאך בכוח תורתו: "אם לא תסתלק, אגזור עליך שלא תוכל שוב לעלות למרומים!".

מהכמות אל האיכות: סוד "צדיק יסוד עולם"
בשיח נשגב מול הנהגת השמיים, החל רשב"י לזקק את זכות הקיום של הבריאה:​

רצון יראיו יעשה
באותה שעה, יצאה בת קול מהשמים והכריזה: "זכאה חולקך רבי שמעון!". הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה למעלה, ואתה מבטל אותה למטה. עליך נאמר הפסוק: "רצון יראיו יעשה".

הארה לדורות:
הסיפור הנורא הזה מלמדנו שגם בשעות של חשיכה רוחנית, אורו של רשב"י אינו פוסק. כוחו של הצדיק הוא הכוח המקשר בין שמיים לארץ, כוח המסוגל להפוך מידת הדין לרחמים. בזכות דבקותנו באור התורה ובזכות צדיקי האמת, נזכה שיתבטלו מעלינו כל גזירות קשות ורעות, ונזכה לישועה קרובה.​