עמו אנכי בצרה
קושי הוא חלק בלתי נפרד מחיי העלייה של האדם, אך הזקנים והמנוסים יודעים לציין יסוד עמוק: יותר ממה שקשה לעבור את הקושי עצמו, קשה התחושה שאנו לבד בתוכו.
התחושה הזו, שבה נדמה כי העולם סביב ממשיך כמנהגו – אנשים לומדים, משוחחים ועסוקים בשלהם – בעוד האדם מרגיש שהוא עומד מן הצד, נושא את משאו הפנימי בלי שאף אחד ידע באמת מה עובר על ליבו, היא היא שמולידה את הייאוש. התחושה שאין מי שרואה ושותף, כואבת יותר מן המועקה עצמה.
כדי לחדד את המבט על תחושה זו, כדאי להתבונן במשל הבא:
קושי הוא חלק בלתי נפרד מחיי העלייה של האדם, אך הזקנים והמנוסים יודעים לציין יסוד עמוק: יותר ממה שקשה לעבור את הקושי עצמו, קשה התחושה שאנו לבד בתוכו.
התחושה הזו, שבה נדמה כי העולם סביב ממשיך כמנהגו – אנשים לומדים, משוחחים ועסוקים בשלהם – בעוד האדם מרגיש שהוא עומד מן הצד, נושא את משאו הפנימי בלי שאף אחד ידע באמת מה עובר על ליבו, היא היא שמולידה את הייאוש. התחושה שאין מי שרואה ושותף, כואבת יותר מן המועקה עצמה.
כדי לחדד את המבט על תחושה זו, כדאי להתבונן במשל הבא:
זהו הלימוד הגדול והמנחם ביותר עבורנו, בכל עת ובכל מצב פנימי.
האדם לעולם אינו לבד. גם ברגעים שבהם המציאות נראית חשוכה, וגם בתקופות שבהן נדמה כי אין איש בעולם שמסוגל להבין את עומק ההתמודדות או את כובד המשא – עינו של מקום פקוחה על האדם בכל רגע.
תחושת הבדידות אינה אלא "דמיון של רגע קשה". המציאות האמיתית היא שיש מנהיג לבירה, אב רחום המלווה את האדם, מאמין בכוחותיו ויודע בדיוק למה הוא מסוגל.
הידיעה הזו אינה רק מנחמת, היא מעניקה את הכוח להמשיך, לפסוע צעד אחר צעד, מתוך ביטחון שלם שבסופו של דבר האור ישוב להאיר.
האדם לעולם אינו לבד. גם ברגעים שבהם המציאות נראית חשוכה, וגם בתקופות שבהן נדמה כי אין איש בעולם שמסוגל להבין את עומק ההתמודדות או את כובד המשא – עינו של מקום פקוחה על האדם בכל רגע.
תחושת הבדידות אינה אלא "דמיון של רגע קשה". המציאות האמיתית היא שיש מנהיג לבירה, אב רחום המלווה את האדם, מאמין בכוחותיו ויודע בדיוק למה הוא מסוגל.
הידיעה הזו אינה רק מנחמת, היא מעניקה את הכוח להמשיך, לפסוע צעד אחר צעד, מתוך ביטחון שלם שבסופו של דבר האור ישוב להאיר.