תוכן מומלץ | פורום אוצר התורה תוכן מומלץ | פורום אוצר התורה

תוכן מומלץ

מאמר 'קנאותו של פנחס -ביאור נפלא'
פרשת פנחס "פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן וכו' לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" רש"י: לפי שהיו השבטים מבזין אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרון. והקשה הגרי״צ סלנט זצוק״ל בבאר יוסף כמה קושיות, ונביא את דבריו בתוספת קושיות וביאורים. מלשון רש"י שהיו "השבטים" מבזין אותו משמע שאין מדובר על העמך הפשוטים אלא על האנשים החשובים "השבטים" וא"כ יש להבין מה טענתם בכך שהוא נכדו של יתרו. אם באמת יש טענה בדבריהם שהוא לא ראוי מפני שהוא...
מאמר 'האשה שנפלו לה נכסים'
האשה שנפלו לה נכסים כתובות עח. מתני' האשה שנפלו לה נכסים וכו'. א. המתבאר מתוך הסוגיא דאיכא כמה חילוקי דינים בכמה אופנים עם סברות רבות וצריך לבארם, א' נפלו לה נכסים עד שלא נתארסה ונתארסה -דלכו"ע תמכור לכתחילה.[ולרש"י בכתיבת ידו בפי' ראשון - האמרו לפני ר"ג רצו לומר שלא תמכור אפי' בדיעבד, והיה צד בהו"א (זהו גם לר"ת) דלא רצו לומר אלא דלא תמכור לכתחילה], ב' נפלו לה משנתארסה - דלב"ש תמכור לכתחילה [ולרש"י דידן היה צד בהו"א דהאמרו לפני ר"ג רצו לומר שלא תמכור לכתחילה],ולב"ה לא תמכור לכתחילה ואם...
מאמר 'זכור את אשר עשה לך עמלק – בירור שורש המאבק הרוחני'
אחת הפרשיות המרכזיות והטעונות בתורה היא פרשת עמלק , שנזכרת לראשונה בסוף פרשת בשלח ונשנית בציווי המפורש בפרשת כי תצא: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים... תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" (דברים כ״ה, י״ז–י״ט). חז"ל תלו במלחמה בעמלק לא רק עניין היסטורי אלא שורש רוחני ומוסרי, קשור למאבק המתמשך בין הקדושה לכוחות הטומאה והספק. במאמר זה נבקש על משמעות הציווי, על דרכיולתו של עמלק ועל המסר לדורות. מה עשה עמלק? קרירות מול התלהבות התורה מתארת את מעשה עמלק כפגיעה בעם ישראל החלש והעייף...
מאמר 'רוצח שנתאמץ והרג את גואל הדם - נתהפך זמרי והרגו'
במשנה למלך (פ"א מהל' רוצח הל' ט"ו) הסתפק בזה"ל: נסתפקתי ברוצח בשגגה שיש רשות לגואל הדם להרגו אם נתאמץ הרוצח והרג לגואל הדם אם נהרג עליו. ומסתברא דאינו נהרג עליו וסמך לדבר, זמרי מדאמרינן סנהדרין פב. נהפך זמרי והרג לפנחס אין נהרג עליו. ועדיין אין בידי ראיה מכרחת לזה. ובסו"ד כתב המל"מ לחלק בין היכן שביד הרודף מצוה להרוג וכגון ברודף אחר אחר הערוה ובין מקרה כזמרי שאין ביד פנחס מצוה כי אם רשות דבכה"ג אם נתאמץ זמרי והרגו לפנחס אין נהרג עליו וכתב לדקדק מד' רבינו ירוחם [במשירים נתיב לא ח"ב] שכתב ואם...
מאמר 'תפילה בציבור - חלק א''
מעלת התפילה בציבור איתא בגמרא ברכות דף ו' ע"ב, וז"ל: היינו שמבואר בגמרא שיש ענין שיהיו עשרה אנשים בבית הכנסת – לכאורה משמע בזמן התפילה, ואם אין עשרה הקב"ה כועס. ועוד איתא שם בגמרא (ברכות דף ז: - ח.), וז"ל: מבואר בגמרא שיש ג' דרגות בתפילה. א' – להתפלל בבית הכנסת. ב' – להתפלל עם עשרה אנשים. ג' להתפלל ביחידות בזמן שהציבור מתפללים. ומכל מקום חזינן שעיקר התפילה הוא בציבור, וכמו שמוכיחה הגמרא מכמה וכמה פסוקים. ומסתבר שאין מעליותא בבית הכנסת לבד, אלא אך ורק כשיש שם עשרה שמתפללים. ומבואר...
מאמר 'היא עוד תבוא - הגאולה!'
בס"ד ישבנו שם, אני ואבי, בינות ליהודים רבים - על הקרקע למרגלות ה"כותל", כותל האוצר בתוכו ים דמעות של בנים המתגעגים לאביהם, הזועקים ממעמקי ליבם "אם תמצאו את דודי מה תגידו לו, שחולת אהבה אני!!!" ושוב בכינו את הגלות, את הריחוק, את הכמיהה והכיסופים לימים אשר היה בהם חפץ, ימים בהם יפו פעמינו בהעלותנו אל בית ה', אל הימים בהם שמענו את ניחומי הנביאים ושירת הלווים, הימים בהם העלינו ביכורים והקרבנו קורבנות בבית חיינו, את הימים בהם חשנו את ה"אני לדודי ודודי לי, ועלי תשוקתו"... ושוב שאלתי אותו, האכן...
מאמר 'בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב''
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב' פירוט מנהגי "בין המצרים" איסור ריקודים ומחולות: כתב המ"א בסימן תקנ"א סק"י ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, והובא במשנה ברורה שם ס"ק ט"ז. ובכלל זה האיסור הוא גם לנגן בכלי זמר כמו שנראה מדברי הפמ"ג באשל אברהם סק"י, או לשמוע נגינה מנגן או טייפ וכדומה[1]. אין נושאין נשים: כתב הרמ"א סימן תקנ"א סעי' ב' ונוהגין להחמיר שאין נושאים נשים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ט' באב. ב' טעמים הביא הב"ח לזה, חדא לפי שאין זה סימן טוב, ועוד שלא יהא נראה...
מאמר 'בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק א''
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק א' כבר אמרו בגמ' תענית ל' ב' "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה", מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה... חלילה וחס! ואנו מצפים ומקוים ומתפללים כי צום הרביעי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים! * כתב החיי אדם כלל קל"ג יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה. ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה...
מאמר 'להתחבר רגשית לחורבן'
להתחבר רגשית לאבל על החורבן על מה מתענים בתשעה באב? ואיך מתחברים רגשית לתוכן האבל והצער על חורבן בית המקדש (מאמר שנכתב בגישה רכה לאנשים מסורתיים) מעגל השנה מסתובב על צירו, והחודש הקודר הלא הוא חודש אב -שממעטים בו בשמחה, שוב הגיע לפתחנו. חודש אב שבו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, הוא למעשה המשך ישיר לחורבן העולמי שאירע באותה שנה לפני אלפים שנה. אז צרות רבות סובבו את עם ישראל, רעב, מגיפות, טבח כפי שמתארים לנו חז"ל, אבל השיא השלילי היה בחודש אב, שאז גם אירע חורבן בית המקדש וסילוק השכינה...
מאמר 'ברי וחזקה - ביאורים'
סתירות וקושיות בדין ברי וחזקה א. כתובות יב: א"נ עד כאן לא קאמר ר"ג התם אלא דאמרי' אוקמה אחזקה אבל הכא מאי חזקה אית ליה להאי, ומבואר בגמ' דהגם דנח' אמוראי בהאי דינא דברי ושמא, מ"מ היכא דאיכא חזקה בהדי הברי מהני לכו"ע. והקשה בתורי"ד על תי' הגמ' דהא בב"ק (מו.) בהא דניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא לכאו' איכא חזקה דגופא שלא נולד עד אחר הנגיחה דבחזקת מעוברת קיימא, ותי' דלא אמרי' דבברי וחזקה אפשר להוציא ממון אלא הכא דהבעל כבר מחויב ועומד בכתובת האשה ואיכא חזקת חיוב דמרעא לחזקת ממון אפשר להוציא ע"י...
מאמר 'בהלכות ציצית – חלק ג''
בהלכות ציצית – חלק ג' בדין תליית הציצית בבגד ע"י אשה או קטן ט. שו"ע הל' ציצית סימן י"ד סעי' א' ציצית שעשאן אינו יהודי פסול דכתיב דבר אל בני ישראל לאפוקי אינו יהודי, והאשה כשרה לעשותן. הגה: ויש מחמירים להעריך אנשים שיעשו אותן, וטוב לעשות כן לכתחילה. וטעם הרמ"א שמחמיר להעריך אנשים שיעשו אותם, הוא עפ"י הגה' מיימ' בשם מהר"ם מהא דכתיב בפרשת ציצית "בני ישראל" משמע גם למעט בנות ישראל, אך מרן המחבר הכריע להכשיר עפ"י רוב הראשונים דלא ממעטינן מבני ישראל אלא עכו"ם ולא אשה. ולמעשה נוהגים גם בני...
מאמר 'האם מותר לשנות כספי צדקה'
איתא בגמרא (בבא בתרא דף ח ע"ב), וז"ל הגמרא: היינו שמבואר בגמרא שמותר לאנשי העיר לקחת כסף שניתן לקופה ולתת אותו לתמחוי, וכן להיפך, וכן לשנות את שימוש הכסף לכל מה שירצו. ור"ת שם מבאר, שלכל מה שירצו כולל גם דברי הרשות – כגון נר לבית הכנסת או שומרים לעיר. וז"ל ר"ת (בתוס' שם ד"ה ולשנותה): ר"ת מביא את הגמרא בערכין דף ו' ע"ב, וז"ל הגמרא שם: ושם בעמוד א', מובא בגמרא בזה"ל: והנה משתי הברייתות האלו מוכח לכאורה, שאסור לשנות כלל את הייעוד של הצדקה – אלא רק לדבר מצווה. אבל ר"ת דוחה, שכאן כיוון...
מאמר 'טרחא דצבורא וכבוד הצבור'
מה יעשה ש"צ ששכח יעלה ויבוא??? >>> האם אשה יכולה לעלות לתורה??? >>> האם גוללים ס"ת לפרשה אחרת??? >>> אם מותר לקרוא בתורה מתוך חומש??? >>> האם מועילה מחילת הציבור בשליח צבור??? >>> כבוד הצבור משום כבוד שמים??? >>> אם צריך להמתין לכהן לקריאת התורה??? >>> למי צריך להמתין לחזרת הש"צ??? >>> אם צריך לגלול את הס"ת בשעת ברכות התורה??? אֵ-ל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ. (במדבר כג, כב) כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר. (במדבר כד...
מאמר 'ברי ושמא עם חזקה - טעמו'
הטעם דמהני ברי וחזקה לכו"ע א. כתובות יב: א"נ עד כאן לא קאמר ר"ג התם אלא דאמרי' אוקמה אחזקה אבל הכא מאי חזקה אית ליה להאי, ומבואר בגמ' דהגם דנח' אמוראי בהאי דינא דברי ושמא, מ"מ היכא דאיכא חזקה בהדי הברי מהני לכו"ע. והנה בשלמא כאן גבי ספק מתי נבעלה אם תחתיו או לאו תחתיו הוי חזקת בתולה אמנם גבי היא אומרת מוכ"ע אני מאי חזקה איכא, ולר"ח דס"ל דמוכ"ע פתחה סתום ניחא דחזקה דלא נפתח פתחה אבל לרש"י דלא ס"ל כן צ"ב מאי חזקה איכא דהלא ודאי נפתח פתחה ורק הנידון איך אם ע"י עץ או ע"י בעילה, וכתב הרא"ה דאף...
מאמר 'בהלכות ציצית – חלק ב''
בהלכות ציצית – חלק ב' מהו ללבוש בגד של ארבע כנפות בלא ציצית בזמן שאסור לו לעשות בהן ציצית? ד. המרדכי בהלכות קטנות רמז תתקמ"ד הביא בזה מחלוקת ראשונים האם יש איסור ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציצית בשעה שאסור לו לעשות בהן ציצית. דעת ה"ר שלמה מדרוש שהלובש בגד של ארבע כנפות ואינו מטיל בו ציצית עובר על איסור שמבטל מצות עשה של ציצית, ולכן אם נפסקו חוטי הציצית בשבת אף שמצד איסור שבת אינו יכול לתקן את הציצית אסור לו ללבוש את הבגד ויש להפשיטו ממנו. אבל דעת ר"י שאינו עובר באיסור, שהרי לא אמרה...
מאמר 'ברי גרוע ושמא טוב'
ברי גרוע ושמא טוב א. כתובות יב ע''ב אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה, והקשו התוס' (ד"ה רב) תימה דרב יהודה גופיה אית ליה בריש הפרה (ב''ק מו. ושם) אפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא המע''ה וכו' וי''ל דהתם ברי גרוע ושמא טוב דלפי שהמזיק לא היה שם טוען זה ברי ושמא דמזיק טוב דלא הוה ליה למידע אבל מנה לי בידך הברי טוב והשמא גרוע דהוה ליה...
מאמר 'בהלכות ציצית – חלק א''
בהלכות ציצית – חלק א' הקדמה קצרה: על איזה מצוה חביבה וגדולה נאמר בה וראיתם אותו... וזכרתם את כל מצוות השם... מצות ציצית חיובה מן התורה גם בזמן הזה אע"פ שאין לו פתיל תכלת, כמסקנת הטור ושו"ע ושאר פוסקים בהלכות ציצית סימן י"ג סעי' ב' דקי"ל דתכלת ולבן אין מעכבין זה את זה, ומצוה יקרה היא וחשובה עד מאוד ששקולה כנגד כל המצות כמבואר בגמ' נדרים דף כ"ה א'. ואע"פ שמצות ציצית אינה מצוה חיובית אלא קיומית, כלומר דרק כשיש לו בגד עם ארבע כנפות אסור ללבשו מבלי להטיל ציצית בכנפותיו אבל אינו מחויב כלל...
מאמר 'בארה של מרים - חלק ג''
מקום גניזת הבאר כפי שנתבאר לעיל, לאחר מיתת מרים חזרה הבאר בזכות משה ואהרן, והגמרא בתענית (דף ט.) אומרת שלאחר שמת אהרן המשיכה הבאר רק בזכות משה, וכשמת משה פסקה הבאר מלנבוע. וז"ל הגמרא: אבל מה קרה עם הבאר מאז שהפסיק לנבוע – אין בידינו מקור, אבל כפי שנראה בהמשך הבאר הגיעה לארץ ישראל ביחד עם עם ישראל, ונגנזה שם. והיכן נגנזה? מצאנו בזה כמה שיטות, ונפרטם כאן. הירושלמי סובר, וכך מפורסם ומקובל בכלל ישראל, שהבאר נגנזה במימי הכינרת. וז"ל הירושלמי: היינו שהבאר נגנזה בימה של טבריה – שזו היא...
מאמר 'ברי גרוע שלא במקום מוחזק'
א. כתובות יב: אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה. הנה סברת ר"נ ור"י הוא דאמרי' אוקי ממונא בחזקת מריה, ומבואר דמה דלא ס"ל ברי עדיף היינו נגד חזקת ממון אבל בלא"ה נאמן. והנה בתוס' כתבו (ד"ה רב הונא) דכל סוגיין איירי דוקא בברי טוב ושמא גרוע, אבל בברי גרוע לכו"ע לאו ברי עדיף, ויש לדון אם הטעם בזה הוא גם רק משום החזקת ממון דהאיך ושלא במקום...
מאמר 'גניבה אחת נשמה אחת - המסע של גבריאל'
את הסיפור שמעתי מרב באחת הקהילות שם מכלי שני אם כי מטבע הדברים הוספתי לו נופך, דמויות משנה ועיבוד ספרותי - שישרת את העלילה. פרק 1 שתיים לאחר חצות, דרום אמריקה רעש מנוע עוצמתי קרע את דממת הלילה ששררה עד לאותו רגע בשכונה היוקרתית. רכב מפואר דהר במהירות על פני הרחובות המצוחצחים ונעצר בסמוך לבית דו קומתי מהודר, די אופייני בשכונה של עשירים. הנהג בחור צעיר שזה עתה חוזר ממקום בילוי, החנה את הרכב סמוך לבית הוריו, דומם את המנוע ויצא לכיוון הבית בפסיעות חרישיות, בלאט סגר אחריו את הדלת ושמר על שקט...
חזור
חלק עליון