תוכן מומלץ

מאמר 'אם מוחזקות בעלמא מתבצעת מעצמה או בעינן לדינא דבי"ד'
בתוס' בב"מ לכאו' מתבאר דהחלוקה נעשית מחמת עצמה - מכוח התפיסה, שתפיסה מהווה סיבה וזיקה להיות מוחזק כבעלים על כל הממון, ובשניים אוחזין שסיבתו וכחו של זה לא יותר מן חבירו שוב מחזקינן שני הכוחות בשווה, וע"כ דינא הוא שכ"א מוחזק בחצי. ויש לדון אם מועלת התפיסה לבדה ממש לנפעלות החלוקה או בעינן ל'טענה', ולדינא דבי"ד[א], ונפק"מ, אי בא אחד תפוס לבי"ד בטלית, ושכנגדו ב' עדים הטוענים שכל תפיסתו היא לאחר תקיפה מהתפיסה המשותפת עם התובע, דאי נימא שהמוחזקות נפעלת מעצמה, שוב יהיה דינא דשניהים מוחזקים כ"א...
מאמר 'מהותו של חג הסוכות'
מהותו של חג הסוכות- חג ההשגחה וחג הדביקות א מהותו של חג הסוכות צריכה ביאור באשר לכאורה בדברי המקרא נדרשים בה ב' תכנים שונים במהותם בהשקפה ראשונה בפרשת משפטים [כ''ג ,ט''ז] מבואר שמו של החג ''וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה'' וכן בפרשת כי תשא [ל''ד ,כ''ב] ''וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙ הָֽאָסִ֔יף תְּקוּפַ֖ת הַשָּׁנָֽה'' הרי לפנינו שמהותו של החג שהוא בתקופת השנה הוא לחוג ולשמוח על האסיף...
מאמר 'הציניות של הריבית: עולם שבו העני משלם על היותו עני'
הנורמה הבסיסית המקובלת בכל העולם, שבכל סיטואציה שאדם או חברה נזקקים להלוואה, עליהם לשלם ריבית - תשלום שנתי/חודשי/יומי, על כל רגע ורגע שהכסף נמצא אצלו למלווה. ואילו בתורתנו הקדושה הדבר נאסר באיסור חמור כמה פעמים. דברים חמורים מאוד נאמרו על המלווה בריבית, כאילו כפר ביציאת מצרים ובאלוקי ישראל, נכסיו מתמוטטים, אינו קם לתחיית המתים, ועוד דברים. השאלה הנשאלת בכל בית מדרש שלומדים בו ריבית - מה הבעיה? יש לי כסף. אינני חייב להלוות אותו לאיש. אני יכול להשתמש בו כרצוני, ואני מוכן להעמיד אותו לרשות...
מאמר 'האם מותר ללבוש נעל מגומי ביום כיפור'
בס''ד יום כיפור: האם מותר ללבוש נעל מגומי ביום כיפור פתיחה המשנה במסכת יומא (עג ע''ב) מונה חמישה איסורים מרכזיים החלים ביום כיפור, אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. כפי שמציינת הגמרא אף אחד מהאיסורים אינו כתוב בפירוש במקרא, אך הם נלמדים מדרשות שונות. בעוד שהראשונים הסכימו שאכילה ושתייה אסורים מהתורה ויש בהם איסור כרת, הרי שלגבי שאר האיסרים ישנה מחלוקת: א. הרא''ש (ח, א) סבר ששאר האיסורים הם מדרבנן בלבד, ולמרות שהגמרא דורשת אותם מפסוקים, פסוקים אלו מהווים אסמכתא בלבד...
מאמר 'עיונים ע''ס הרמב''ם הלכות תשובה'
עיונים ע''ס הרמב''ם הלכות תשובה פרק א' ה''א כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַּעֲשֶׂה אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה ו) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ" וְגוֹ' (במדבר ה ז) "וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" זֶה וִדּוּי דְּבָרִים. וִדּוּי זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה.וכו' ידוע קושית האחרונים בדעת הרמב''ם דסו''ס לא כתב...
מאמר 'אכל ביוה"כ חצי שיעור בהיתר וחזר ואכל ח"ש באיסור'
בענין אכל ביוה"כ חצי שיעור בהיתר וחזר ואכל חצי שיעור באיסור ילה"ק, הנה נאמר בגמ' בכ"ד (כריתות יג:, שבת קב., ובשבועות כד:, ויבמות לד.): "יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם אחד. הטמא שאכל חלב, והוא נותר מן המוקדשין ביום הכיפורים". ופרש"י (ד"ה אכילה אחת) וז"ל: זית אחד. ולכאורה צ"ע, הרי ביום הכיפורים אין חייבים אלא אם כן אוכלים ככותבת, ואם אוכלים כזית הוי חצי שעור ולא חייבים על כך חטאת. ובפשוטו התירוץ בזה, דיעוין בחכמת שלמה בשבת שכתב על דברי רש"י, דמה שכתב רש"י כזית הוא לאו דוקא, דהא...
מאמר 'איפה היינו ואיפה אנחנו היום?'
איפה היינו ואיפה אנחנו היום? למה תמיד, שבועות ספורים אחרי שתמה תפילת 'נעילה' ונעלמו קולות השופר, האור הגדול דועך? איך קורה שמי שעמד ביום הכיפורים כמלאך ה', מנותק מן החומר, מרומם מעם ומלא בכיסופים ודמעות, מוצא את עצמו ביום חול רגיל של שגרה נאבק על שורה בגמרא, מתמודד עם עייפות קיומית, ומרגיש ריקנות ואדישות? האם כל התפילות, הדמעות והקבלות של חודש אלול היו אשליה או העמדת פנים? השאלה הזו מלווה כל בן תורה בכל שנה מחדש, והיא רלוונטית במיוחד להיום, לימים אלו שבהם השגרה כבר היכתה בנו, והמרחק מאותם...
מאמר 'הזנים והמסורות השונות של האתרוגים'
מי שמסתובב בשוק ארבעת המינים בערב סוכות מגלה עד מהרה שלא כל האתרוגים דומים זה לזה. יש אתרוגים קטנים ועדינים, ויש המגיעים לממדים גדולים מאוד; יש בעלי פיטם ויש שהפיטם נושר מהם כבר בתחילת הגידול; יש עסיסיים ויש שכמעט כל תוכם קליפה לבנה עבה. לצד ההבדלים החיצוניים יש גם שמות רבים: מרוקאי, תימני, קלבריה, יאנובה, חזון איש, אורדנג ועוד. אולם השאלה המרכזית איננה איזה אתרוג נאה יותר, אלא מהי המסורת העומדת מאחוריו. מאחר שלדעת רוב הפוסקים אתרוג מורכב פסול, במשך הדורות ביקשו אתרוגים שידוע כי מקורם בעצים...
מאמר 'האם מותר לעזוב את הסעודה לפני הזימון'
ס''ד פרשת האזינו: האם מותר לעזוב את הסעודה לפני הזימון פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה את הפסוק ''כִּ֛י שֵׁ֥ם יְקֹוָ֖ק אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵא-לֹהֵֽינוּ'', פסוק ממנו נדרשים הלכות רבות. כפי שראינו שנה שעברה (האזינו שנה ז'), הגמרא במסכת ברכות (מה ע''א) לומדת מפסוק זה גם את החובה לזמן לפני ברכת המזון, ונחלקו המפרשים, האם ניתן להבין מכך שהחובה לזמן מדאורייתא: א. הראב''ד (על הרי''ף מד ע''א) הבין שהזימון נחשב כברכה נוספת, שגם היא מדאורייתא, כמו ברכת המזון. הסיבה שבברכה זו אין שם ה' ומלכות...
מאמר 'זמן בניית הסוכה'
כתב המחבר (או"ח סי' תרכ"ה): בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש: ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר י"כ. מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה [מהרי"ל], ע"כ. וכתב על זה הפרי מגדים: "לתקן. עיין מג"א ועיין דרכי משה אפילו בערב שבת עיין עטרת זקנים". ואבאר בס"ד דבריו הקצרים כדרכו בקודש. דהנה, כתב הרמ"א בסו"ס תרכ"ד וז"ל: והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יוהכ"פ בעשיית הסוכה כדי לצאת ממצוה אל מצוה, ע"כ. וכאן כתב: ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כיפור מצוה הבאה...
מאמר 'חתימת המחוקק'
בינ"ו עמ"י עש"ו חתימת המחוקק - בין אמת משפטית לצדק אלוהי מעשה שהיה, כך מספר רש"י במסכת סנהדרין (מ"ד:), במוכס יהודי רשע ובאדם גדול בתורה שמתו באותו היום. תושבי העיר כולה יצאו לחלוק כבוד אחרון לחכם, בעוד קרובי המוכס השתרכו מאחור עם מיטת יקירם. לפתע, פשטו אויבים על העיר; המלווים כולם נסו על נפשם והותירו את המיטות מוטלות בשדה, מלבד תלמיד אחד של החכם שלא מש ממיטת רבו. כששקטה המהומה וחזרו בני העיר לקבור את המתים, אירעה טעות טרגית: המיטות התחלפו. המוכס הרשע זכה ללוויה מפוארת ולקבורה מכובדת...
מאמר 'לבקש גדולות מול מלך שומע'
עשרת ימי תשובה אינם עוד תאריך בלוח השנה. הם מרחב זמן שבו היקום כולו עוצר את נשימתו, ימים שבהם המלך נמצא בשדה, קרוב, מקשיב, וממתין לפסיעותינו. ברקע הימים הנוראים הללו, מהדהדים דברי חז"ל על הפסוק המכונן בתהילים: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב". הגמרא במסכת ראש השנה מעוררת שאלה פשוטה לכאורה: מהו אותו חג שבו הלבנה מתכסה ומסתתרת מעין כל? התשובה הברורה היא ראש השנה, היום שבו נפתחים ספרי חיים וספרי מתים. אולם, ההד של אותו משפט ראשוני אינו נבלם בצאת החג; הוא...
מאמר 'צום גדליה - היום שבו כבתה הגחלת האחרונה'
כאשר אנו חושבים על חורבן בית המקדש, עולים בדעתנו להבות האש שאחזו בהיכל, חומות ירושלים שנפרצו ואלפי היהודים שהובלו לגלות. נדמה כי הכול הסתיים בתשעה באב. אולם למעשה, גם לאחר החורבן נותר בארץ ישראל שריד קטן של חיים יהודיים. על אותה גחלת אחרונה הופקד גדליה בן אחיקם, וברציחתו היא כמעט כבתה לחלוטין. על המאורע הזה נקבע צום גדליה, החל בג' בתשרי, מיד לאחר ראש השנה ובתוך עשרת ימי תשובה. האיש שהופקד על שארית יהודה לאחר שנבוכדנצר מלך בבל החריב את ירושלים והגלה את מרבית העם, הוא הותיר בארץ קבוצה מן...
מאמר 'יסודות חכמת הקבלה בתורה - בין מסורת, הוכחה ורמז'
התורה אינה אוסף של עניינים נפרדים. אותם מספרים שבים ומופיעים בפרשיות שונות, אותם שמות קודש משמשים בהקשרים דומים, ומושגים כמו ימין ושמאל, אור וחושך, זכר ונקבה, משפיע ומקבל, חוזרים בה פעם אחר פעם. חכמי הקבלה לימדונו שאין אלו ביטויים מקריים, אלא פרטים השייכים לסדר אחד המקיף את הבריאה ואת הנהגת הקב"ה בעולמו. השאלה היא עד כמה אפשר לזהות את הסדר הזה מתוך הכתובים עצמם. האם מעיין במקרא, שלא הכיר תחילה את תורת הספירות והעולמות, היה יכול לגלות אותה בכוחות עצמו? או שמא רק לאחר שקיבל את הדברים מרבותיו...
מאמר 'פשרת התלמוד ופשרת הרא"ש'
בגמרא יש פלוגתא אם פשרה צריכה קנין, והק' תוס' א"כ מה כונת רשב"ג שאמר יפה כוח פשרה מכוח דין, שפשרה בשנים ודין בשלשה, הלא דין בקנין ג"כ מהני בשנים. ותי' תוס' "דמיירי כגון דאתו לבי תרי ואמרי להו דונו אותנו כמו שרגילים לעשות הדין או עשו לנו פשרה כמו שרגילין לעשותה דבכה"ג יפה". ואין כונתו דיש איזה היכי תמצי שבה פשרה עדיפה, דנפק"מ הנובעת מציור מסוים שידברו בני אדם אין בה שום משמעות. אלא הכונה דרוב בני אדם, אינם מיצרים דרכי התמודדות מעצמם, כאשר הם נתקלים בבעיה, אלא פונים אל ההסדרים הציבורים הקימים...
מאמר 'האם מותר לאכול לפני התקיעות'
בס''ד ראש השנה: האם מותר לאכול לפני התקיעות פתיחה כפי שראינו בעבר (ראש השנה שנה ד'), מדין תורה ראש השנה חל רק יום אחד, בא' בתשרי. אמנם, ומבלי להיכנס לפרטי הדין בהם עסקנו, במהלך הדורות, מכיון שראש השנה הוא היום הראשון שבחודש, הזמן בו העדים היו מגיעים להעיד עדותם על קידוש החודש, היה משפיע מיידית על השאלה האם צריך לשיר בבית המקדש שיר של חג או שיר של יום רגיל. לכן כדי למנוע מצב בו ישירו שיר של חול ולאחר מכן יבואו העדים ויעידו שלמעשה אותו יום הוא ראש השנה, תיקנו חכמים שראש השנה חל יומיים. א...
מאמר 'בענין חיוב תענית לחתן ביום חופתו'
לכבוד הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, בעמח"ס גם אני אודך ושאר ספרים, ומגדולי מזכי הרבים בדורינו. בדבר מה ששאלתם, על חתן ביום חופתו, האם יוכל להיפטר מהתענית על ידי שיעשה סיום מסכת. שלחתי שאלה זו למרן פוה"ד הגר"י זילברשטיין שליט"א, והשיב לי בכת"י: אם החתן תכנן לצום כרגיל, אך ביום החתונה היה לו סיום מסכת, אז הוא יכול להיפטר מן התענית ולאכול. אך אם הוא סיים את המסכת לפני כמה ימים, אך הוא שייר כמה שורות ליום חתונתו במיוחד בשביל להיפטר מן הסיום, הוא אינו נפטר וחייב להתענות. וארחיב בס"ד את הסוגיא...
מאמר 'פרשת האזינו'
הקדמה להסבר השירה בפרשת וילך ה' ציוה את משה ויהושע לכתוב להסביר וללמד לבני ישראל את שירת האזינו, כדי שהשירה תהיה לעדות לבני ישראל שאם חוטאים יהיו עבירות, ושידעו לחזור בתשובה. פרק ל"ב – שירת האזינו מינוי השמים והארץ לעדים (פסוק א') האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי משה ממנה את השמים והארץ לעדים שהוא מתרה בעם ישראל, הוא מבקש מכל רקיעי השמים להאזין ומהארץ לשמוע איך הוא אומר את השירה בפני עם ישראל. הוא בוחר בשמים והארץ גם בגלל שהם קיימים לעולם ותמיד יוכלו להעיד, וגם בגלל שכשמענישים יד...
מאמר 'האם יש עניין לחפש את השבטים האבודים'
בס''ד פרשות נצבים - וילך: האם יש עניין לחפש את השבטים האבודים פתיחה בפרשת השבוע מבשרת התורה: ''כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא... כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ''. נחלקו הראשונים לאיזו מצווה מתכוונת התורה. דעת הרמב''ן (ל, יא), שכוונת התורה למצוות התשובה, ויש לקיימה באמצעות הלב (החרטה) והפה (הוידוי), והיא אינה רחוקה וקשה וכפי שרבים טועים וחושבים. ובלשונו: "המצוה...
מאמר 'ברית כי תבוא נצבים - מסודר מסוכם ומבואר'
נצבים וכי תבוא הם בעצם מחוברות ושזורות אחת בשניה ולכן אני מעלה את שניהם ביחד הקדמה להסבר הברית מכיוון שעל פי דברי המפרשים פרק כ"ט הוא למעשה ההקדמה שהקדים משה לברית שכרת בין עם ישראל לה' בפרק כ"ח לכן אסביר קודם את פרק כ"ט ואחר כך אחזור להסביר את פרק כ"ח. פרק כ"ט – הקדמת משה לברית שתיכרת בין עם ישראל לה' סקירת חסדי ה' ממצרים ועד עכשיו (פסוקים א' – ז') לאחר ההסבר של משה והוראותיו בנוגע לדברים שהם מצווים לעשות ביומם הראשון בארץ ישראל, משה מכנס את כל עם ישראל על מנת להכניס אותם לברית שהוא...
חזור
חלק עליון