תוכן מומלץ

עצתו של בגירס הרשע לאנטיוכוס כאשר שמע אנטיוכוס המלך[1] את תוצאות המלחמה עם בגירס משנהו, בו נוצח בגירס על ידי יוחנן ואחיו וכל צבאו התפזר, כמובא לעיל [בפרק ח'], לא השית את לבו לדעת כי ה' נלחם לבני ישראל עם קרובו, וחשב כי אך מפלה טבעית היתה זאת, וכאילו היו בני חשמונאי מלומדי מלחמה מנעוריהם, וכוח הצבא ששלח מתחילה עם בגירס לא היה גדול דיו, ולא נותר לו אלא להרבות חיל ולהעצים את כוחם, ואז יוכל להילחם בבני חשמונאי ולהכניע את בני ישראל תחת ידו כבתחילה. וכך מסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס...

א הנה בטור ובשו"ע כ' [סימן תרעא סעיף ב] בזה"ל "כמה נרות מדליק בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה, ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר". והק' על לשונם באבי עזרי, שבדבריהם כלל לא ביאורו שישנו עיקר המצוה שהוא נר אחד וישנו הידור של הוספה לפי מנין הימים, ומדוע לא ביארו זאת כפי שביאר ברמב"ם. והוסיף שהרי יש לכך נפק"מ להלכה וא"כ הוא צ"ב ביותר מדוע העלימו זאת, שהרי אדם הנמצא ביום השני ויש לו רק נר אחד, האם ידליק את הנר האחד או לאו, שאם הוא...

הלל דחנוכה מהות ההלל בחנוכה הנה מבואר בגמ' בערכין י. דאמר ר"י משום ר"ש בר יהוצדק יח' ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה וכו', ונפסק בשו"ע סי' תרפג' ס"א "כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל", וטעם ההלל בחנוכה כתב הב"י: א) כתב השבלי הלקט (קעד) שהטעם משום דחלוק בנרותיו כל יום חלוק משלפניו הרי הוא כחג שחלוק בקורבנתיו, ב) ועוד טעם אחר לפי שהנס נתחדש בכל יום ג) ועוד שהרי קוראים בנשיאים ובכל יום נשיא שלו חלוק משל חבירו א"כ כל נשיא צריך לגמור ההלל על קורבנתיו ואין ראוי לחדש...

בדיני אכסנאי בנר חנוכה בטעם דאכסנאי חייב בנר חנוכה והנפק"מ איתא בגמ' [שבת כג.] "אמר רב ששת אכסנאי חייב בנר חנוכה, אמר ר' זירא מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא, בתר דנסיבי איתתא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא דליקי עלי בגו ביתאי עכ"ל, מבואר בגמ' שר' זירא אמר שכשלמד בישיבה בהיותו בחור והתארח באכסניא יצא יד"ח הדלקת נר חנוכה במה ששילם כמה פרוטות לבעל הבית כדי להשתתף בהדלקתו, אבל לאחר שהתחתן והיה מגיע ללמוד בישיבה חוץ לביתו לא היה צריך להשתתף עם בעל האכסניא בה לן באותו זמן כי יצא...

"נשים בנר חנוכה" כתב הרמב"ם הלכות חנוכה פ"ד ה"א וז"ל: כמה נרות הוא מדליק בחנוכה מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שלא היו אלא בן אדם אחד, והמהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד "בין אנשים ובין נשים" וכו' עיי''ש, ומבואר בדברי הרמב"ם שגם נשים חייבות במצות חנוכה, ובאמת דין זה מוזכר בגמ' שבת כה. אשה ודאי מדליקה דאמר ריב''ל נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס, ופירש''י שגזרו היוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחילה ועל יד אשה...

הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת האם מברכים על ההדלקה בבית הכנסת כתב הריב"ש בתשובותיו (סימן קי"א), וזה לשונו: היינו שס"ל שצריך לברך על ההדלקה בבית הכנסת, ואין זה ברכה לבטלה – כי מברכים על מנהג, חוץ מאשר מנהג קל. וכן פסק המחבר בשולחן ערוך שצריך לברך, וזה לשונו (סימן תרע"א סעיף ז'): ולכאורה תמוה, דהנה הראיה של הריב"ש שמברכים על המנהג הוא מהלל בראש חודש, ושם פסק המחבר כדעת הרמב"ם שאין מברכים, הרי שהמחבר אוחז שאין לברך על מנהג, ומה נשתנה מנהג הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת שכן מברכים עליו. וכך...

מלחמת אליפורני ומעשה יהודית ע"פ 'מגילת יהודית' בידי הגויים מצוי ספר בשפה היוונית ששמו 'מגילת יהודית', ובו מסופר אודות הריגתו של אליפורני השר ביד האשה 'יהודית', ויש מהראשונים שהעתיקו או ציטטו מתוך ספר זה, ונראה כי היתה קבלה בידם שסיפור זה אכן קרה, ומדובר במלחמה שהיתה בימי החשמונאים, ו'אליפורני' זה היה ממלכי היוונים[1]. וכך מסופר שם: אֶלִיפוֹרְנֵי קִבֵּץ מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה, וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בַּעֲלֵי חִצִּים, וּגְמַלִּים נָשְׂאוּ מְזוֹנוֹת עַד אֵין...

האור והחושך הפיקח והעיוור חכמת התורה דומה לאולם של תצוגת חפצים רבים ומגוונים שיובאו מרחוק מחוץ לשביל החלב, עם מערכות מושגים אחרות, ומי שמגיע לאולם כשיש אור, וגם כושר הראיה שלו טוב, אזי הוא מתקדם במהירות רבה מחפץ לחפץ ומבין את כלליהם ודרכי פעולותיהם. ומי שמגיע כשיש חושך, אזי הוא מתחיל למשש את החפץ הראשון, ומנסה להתחיל להבין מה טיבו, או שבכלל אין אפשרות להבינו בלי אור, או שלאחר יגיעה של שעות ארוכות אפשר לקבל איכשהוא רושם במאי עסקינן, מה זה? למה זה? איך ומתי זה עובד? וכך הוא עובר למשש את החפץ...

תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד בטעם שלא שנה רבינו הקדוש נס חנוכה במשנה חלק ב דרכו של הבית יוסף: 'לא ניתנה להיסדר' מצאתי דברים חדשים ממרן הבית יוסף (קטעים חדשים לספר מגיד מישרים, נדפס בצפונות גליון ו' עמ' פ"ו) דכתב: וענין חנוכה אע"פ שהראהו הקב"ה בסיני, לא ניתן ליסדה בכלל המשנה, לפי שהיה אחר שנחתם החזון, ע"כ. ולכאורה נראה ביאור כוונתו עפ"י דברי הגמ' (יומא כט.) שנס חנוכה לא ניתן להכתב, משום שהתרחש בזמן שכבר נחתמה תקופת הנביאים. אמנם התוס' במגילה (ז. בד"ה נאמרה)...

הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת מקור המנהג האזכור הראשון למנהג הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת נמצא בתשובת הגאונים ("תשובות הגאונים החדשות" סימן קע"ז). בתשובה זה מוזכר כמנהג פשוט ומקובל והתשובה דנה כמה נרות צריך להדליק. אך כפי שנראה אין זה פשוט, ויש מרבותינו הראשונים שהתנגדו למנהג זה, ומאידך יש שהסבירו ונתנו טעם למה אנו נוהגים כן. ההתנגדות למנהג השיבלי הלקט כותב בסימן קפ"ה, וז"ל: היינו שמביא המנהג להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, ואומר שכך נהגו גם הם. אך אחיו נמנע מלעשות כן מפני שלא רצה לברך...

דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות וברש"י מהמדרש למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות וברמב"ן מהמדרש אמר לו הקב"ה למשה לך אמור לאהרן אל תתירא לגדולה מזאת אתה מוכן הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגים אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם והנה דבר ידוע שכשאין...

הכלה עוררה את אחיה לצאת למלחמה במדרשי חנוכה השונים[1] מסופר סיפור זה ביתר הרחבה, ושם נאמר שכאשר נודע לחשמונאי שההגמון בא לטמאה, היה סבור שאין למסור את הנפש להילחם עמם על כך[2], אבל הכלה החליטה שלא תסכים לכך בשום אופן, ועוררה את אחיה למסור נפשם עליה, וכן עשו. וכך מסופר במדרש 'מעשה חנוכה' הארוך: וְנָהֲגוּ בְּדָבָר זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּשְׁמוֹנָה חֲדָשִׁים, עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה שֶׁל בַּת מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּשֵּׂאת לְבֶן חַשְׁמוֹנַאי, וְאֶלְעָזָר הָיָה שְׁמוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ...

בס"ד הגמ' בשבת (כא:) דורשת את הפסוק "וישליכו אותו הבורה והבור ריק אין בו מים", ממשמע שנאמר והבור ריק איני יודע שאין בו מים, אלא מה תלמוד לומר אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. והזוהר בפרשת כי תצא (רעט.) כ' וז"ל, גלותא רביעאה תהום רבה חלל דאגוזא, והאי איהו (בראשית א) וחשך על פני תהום, ואתקרי בור דנפל שמה שור, דא דכתיב ביוסף (דברים לג) בכור שורו הדר לו, דאתמר ביה (בראשית לז) וישליכו אותו הבורה נוקבא בישא, והבור ריק דבורא רק בלא תורה, אבל נחשים ועקרבים יש בו, ודא גלותא רביעאה...

אחרי שהבנו היטב במאמר הקודם את הזיוף הגדול שמבצבץ מתחת לעדינותו הממכרת של "יפת" ואיך שכל מחשבותיו נתונות לדבר אחד, האדרת עצמו. רצונו אחד ויחיד, תיקון עצמו לצורך עצמו, הוא אינו רואה את המרחב המתוקן אלא את היחיד האציל. זה שחכמתו מרובה ממעשיו, וגאוותו שחקים. במאמר זה אנו נסקור את חלקו של "שם", שם שמביא לעולם את בשורת התיקון של הקב"ה], כל מהותו של שם היא ליצוק תוכן ליופי של יפת. יפת ראה רק את עצמו, ופועל בשליחות עצמו. לעומתו שם רואה את שם ה', כפי שנכדו אברהם אבינו ע"ה עתיק לקרוא בשם ה' בפי כל...

במאמר הקודם דיברנו בהרחבה על שלושת בני נח, הרחבנו בייעודם בעולם, שמנו דגש על ניתוח תכונות נפשם על ידי נח אביהם, ועתה אנו ניגשים לדובדבן שבקצפת, שם ויפת חוגגים חנוכה. כן ממש כך. הם יצרפו כמובן לסעודה החגיגית את חם אחיהם הקטן. בסיפור מעשה החנוכה אנו עדים להתנגשות שני עולמות זה בזה, ההלניזם והיהדות. מפגש מרתק בין עולמות שונים. ההלניזם בהשראת חכמי יון העתיקה מבניו של יפת, שהמציאו כמעט יש מאין את תרבות המערב התוססת, הם יצקו את ערכיה ואת תוכנה, חכמים עתיקים אלו הביאו לעולם המצאות ברי קיימא עד...

קודם שנבוא לבאר את הקושיות שנתבארו במאמר הקודם נוסיף להקשות. בגמ' גיטין (נו: נז.) איתא: "אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה, בעי לאיגיורי, אזל אסקיה לטיטוס בנגידא, אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא? אמר ליה ישראל. מהו לאידבוקי בהו? אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו, זיל איגרי בהו בההוא עלמא והוית רישא כו'. אסקיה לבלעם בנגידא, אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא? א''ל ישראל. מהו לאידבוקי בהו? א''ל {דברים כג-ז} לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים כו'. אזל אסקיה בנגידא לפושעי ישראל, א''ל מאן חשיב...

תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד בטעם שלא שנה רבינו הקדוש נס חנוכה במשנה חלק א הקושיא הנה האחרונים (שד"ח (ח"ט מערכת חנוכה אות ז'), אוהב ישראל (פר' וישב עניני חנוכה), בני יששכר (חנוכה), דברי ישראל (עניני חנוכה), פחד יצחק (חנוכה מאמר א'), ועוד) נתקשו, מפני מה לא שנה רבי במשנה דיני חנוכה, כמו שפירש דיני מגילה - שגם נתקנה ע"י אנשי כנה"ג. ולא הוזכר ענין חנוכה במשנה אלא בדרך אגב, דתנן (ב"ק פ"ו מ"ו): 'בנר חנוכה פטור'. והיינו זולת ז' מקומות שכן הזכירום במשנה בסתם...

בית דינו של חשמונאי עומדים על משמר הדת בימי מצוק אלו, כאשר הרימו רשעי ישראל ראשם לפרוץ באיסורים, ראה חשמונאי סגן הכהנים שיש מבני ישראל המקילים ראשם לבא על הנכריות שהיו מצויות ביניהם, ועמד הוא ובית דינו ותקנו, שהבא על הגויה בנידותה ייענש עליה משום איסור נדה, כיוון שביאה זו היא מיאוס וחילול לקדושת השם. ועוד גזרו עליו, שיהיה דינו כאילו בא על השפחה ועבר על לאו של 'לא יהיה קדש בבני ישראל', משום שכנסת ישראל נקראת גבירה, והנכרית הרי היא לעומתה כשפחה. וכן ייענש כאילו התחתן עמה ועבר על לאו של 'לא...

בס"ד מדוע נוח שיפיל עצמו לכבשן האש??? למי אין חלק לעולם הבא??? מה מקור האיסור??? האם איסור מדברי חכמים או מהתורה??? האם מותר לחלל שבת ולא להלבין פני חברו??? מה נקרא רבים ומבייש בפני קטן??? האם מותר למסור נפש בשאר מצוות??? איך תמר מסרה את נפשה??? מדוע מר עוקבא ברח מהעני??? מדוע יוסף לא סיפר לאביו שנמכר??? פרשת וישב מלבין פני חברו וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף. הִוא...

המצוות לעומת הצרכים ("וחי בהם") סיפוק צרכי הגוף האם הוא כעין הכשר מצוה או כעין מצוה בענין סיפוק צרכי הגוף הנה בסוגיא דתענית דף י"א נראה שיש בזה שני היבטים חיוביים. א. הכשר מצוה, ב. מצוה. הכשר מצוה- אמר רב ששת האי בר בי רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא לשירותיה כו'. אמר רבי ירמיה בר אבא אמר ריש לקיש אין תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים. מצוה- אמר רבי אלעזר לעולם ימוד אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו שנאמר בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר [ונראה דבעיר הוא לשון אכילה וכמה דאת אמר...