תוכן מומלץ

משנה קידושין דף ב. האשה נקנית בשלושה דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה וכו' והנה בראשית המסכת קודם שניגשים לבאר את עצם ענייני המסכת חובה לבאר מהו מהות הקנין באשה מהו ומה תוכנו ואיזה דברים נובעים מכוחו הנה ברמב"ם פרק א' מהלכות אישות הלכה א' כתב וז"ל: קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו וכו'.עכ"ל. ומשמע מלשון הרמ' שגם קודם מתן תורה היתה מערכת של אישות בין איש לאשתו אלא שהיא היתה בצורה שונה ממה שקיים לאחר מתן תורה והדרך והנישואין...

כיצד נהגו הגאונים לתקוע בתעניות בשופר??? >>> מדוע לא תוקעים בזמן הזה בעת צרה??? >>> האם המצוה לתקוע דוקא בחצוצרות שהיו במקדש??? >>> האם יש כהנים מיחסים בזמן הזה??? >>> מה הדין בכהן שנטל ידים לרבינו תם??? >>> האם מצות תקיעה בעת צרה כדין תקיעה ביובל??? >>> האם בכל עת צרה או רק בגוג ומגוג??? >>> מדוע תוקעים בעת צרה??? >>> הישועה במלחמת גוג ומגוג ע"י התורה. וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל...

ראשי פרקים כוחי ועוצם ידי - כח התורה המצוות והתפילה - עם כלביא?! תפיסה רוחנית לעומת תפיסה גשמית כוחנית סגולה וכח התורה והמצוות בשעת מלחמה - עידן הסגולות פורח "בשם ה' אלוקינו נזכיר" - מה מיוחד בלימוד התורה? מתקפת הפתע על תשתיות הגרעין והטילים באיראן זכתה לשם המבצעי "עם כלביא". ככל הנראה על שם הפסוק בפרשת בלק - "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה". במחשבה ראשונה, זה דבר ראוי ומתקבל לקבוע את שם המבצע על שם פסוק בתורה. אבל לא! הנימה שקברניטי המדינה - נסכו...

בגמ׳ שבועות מג. "אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל כו', אמר אביי לא שנו אלא דא"ל בית סתם אבל אמר ליה בית זה מלא ידיעא טענתיה, א"ל רבא אי הכי אדתני סיפא זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון חייב ליפלוג וליתני בדידה בד"א בבית מלא אבל בית זה מלא חייב, אלא אמר רבא לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה שבמשקל ושבמנין ויודה לו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין". בפשטות מבואר בגמ' דרבא נחלק על אביי במקרה שאמר לו בית זה מלא וא"ל מה שהנחת אתה נוטל, דלאביי חייב דכיון דא"ל בית זה מלא ידיעא טענתיה ורבא סובר...

"ויאמר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת: והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם: למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם: אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני ה' אלהיכם" (במדבר טו' לז' – מא') הנה בפרשת ציצית יש הרבה מה להאריך ולבאר אבל רציתי לברר נקודה שהאבן עזרא מתייחס אליה בפרשה וז"ל: "והנה מצוה על כל מי שיש...

הרבו בתפילה ובחיזוק לנוכח המצב | מידע מתעדכן מגדו"י | אשכול מרכזי שו"ת מלחמה מבצע עם כלביא!? סגולת הרמב"ן במיוחד לימי מלחמה ולתקופות של סכנה בית כנסת לא ממוגנת מצוות מעשיות עכשוויות שדרו להם רוגע תרגיעו אותם! - מצב מלחמה חובת הכניסה למרחב מוגן רבינו דב לנדו - הוראות והנהגות - מבצע עם כלביא טילים בבני ברק - הבטחת החזון איש וכי תבואו מלחמה על הצורר...

בהלכות תפילה – חלק א' בכונת תפילת שמונה עשרה ובפרט ב"ברכת אבות" שמעכבת! נוסח תפילת שמו"ע אנשי כנסת הגדולה תיקנוה על הסדר א. מגילה י"ז ב' אמר רבי יוחנן ואמרי לה דבמתניתא תנא מאה ועשרים זקנים של אנשי כנסת הגדולה ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות – על הסדר. איתא בנפש החיים להגר"ח מוואלז'ין ז"ל שער ב' פרק י' והמשכיל יבין מדעתו שלא לחינם הוצרכו לתיקון תחנה קטנה ותפלה קצרה כזו מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים, אלא שהמה השיגו ברוח קדשם והשגת נבואתם העליונה ונהירא להו שבילין דכל סדרי...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"ג 'האם מותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה - חלק שני' הנה במאמר הקודם נתבאר, שלדעת התוס' מותר להניח תפילין בין גאולה לתפילה. ועדיין יש לדון, האם לדעת תוס' והראשונים שסוברים כמותו שמותר להניח תפילין בין גאולה לתפילה ולא הוי הפסק, האם סבירא ליה שגם מותר לברך על התפילין, או שרק יניחם ואחר שמונה עשרה ימשמש בהם ויברך עליהם. והנה, מזה שתוס' פליג על ר' ממשה מקוצי שאומר שאין ראיה ממעשה דרב כי יכול להיות שרק הניח ולא בירך – על כרחך שתוס' סובר שמותר...

"מצות תלמוד תורה" מצות עשה מן התורה ללמוד תורה וללמדה שנאמר [דברים ו' ז'] "ושננתם לבניך" מצוה שיהיו מחודדים בפיו של אדם שלא יגמגם בהם, ובין עני ובין עשיר בחור וזקן ובעל יסורים ועני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים חייב לקבוע לו זמן לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א' ח'] "והגית בו יומם ולילה וחייב ללמוד עד יום מותו שנאמר [דברים ד' ט'] ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וכו" [ספר המצוות לח"ח מצווה יד']. טעמי ושורשי המצווה החינוך [פרשת ואתחנן מצוה תיט] כתב וז"ל: "שורש מצוה זו ידוע, כי בלמוד ידע...

האם נבנה בעבר בית המקדש השלישי ועל ידי מי? ע"י בר כוכבא; יש טענה של החוקרים אשר בית המקדש נבנה בפעם השלישית ע"י שמעון בן כוזיבא מלך ישראל בזמן חורבן ביתר. הראיות שלהם הן. א) המבואר בש"ס בג' מקומות על ר"י כה"ג. ומאידך יוסיפון לא מזכירו כלל. כדי לתרץ קו' זו מניחים הן שישמש בכה"ג בזמן בית המקדש השלישי. על ראיה גדולה זו לכאו' לא צריכה תשובה. א. כיון דיוסיפון לא מנה עוד ב' כה"ג. אפשר דר"י כה"ג הינו ר"י בן פאבי אשר מוזכר פעמיים ברשימה של יוסיפון. ב. מדוע ר"י התמנה לכה"ג ולא ר"א בן עזריה אשר...

כוח הפועל בנפעל! - מהו המושג זה? מה זה בכלל קשור אלי? ומה זה דורש ממני? מאיפה זה מתחיל? הכול מתחיל בבריאת העולם. ביום השישי, ברא ה' את האדם. בתחילת בריאתו היה האדם גוש עפר דומם, חסר כל חיות – כפסל חסר תנועה, ללא יכולת ללכת, לזוז ואפילו לחשוב. כלום. קשה לדמיין זאת, אה? אך ה' רצה יצור חי, פעיל, בעל תכלית. לא יצור חסר מעש, אלא אדם שיפעל, יעבוד וימלא את יומו במשמעות. מה הוא עשה? נפח בו רוח חיים – משלו ממש! נתאר לעצמנו את הרגע הזה: רגע אחד שה' נופח בגוש עפר, ומה קורה? מן האין, הופך האדם ליצור...

מצינו שע"פ חסידות נקרא יצר הרע בשמות רבים, וכל אומה ששלטה בישראל המשילו אותה ליצר הרע, וכן כל אומה שהתעסקה עם ישראל. [מצרים, עמלק, כנעני וכו', יוון, עשיו ועוד...] וא"כ צריכים אנו לבאר מה השינוי ביניהם. ומדוע גדולה קליפת עמלק עד שישנה חובה למחותה לגמרי, יותר מכל חלק אחר הקיים ביצר הרע. במאמר זה אנו נתעסק אי"ה בשלושה קליפות: מצרים, עמלק, כנען ושאר האומות. א. מוח שליט על הלב. ידוע הפתגם החב"די "מוח שליט על הלב" ובעולם התקבל משפט זה כביטוי לשיטת חב"ד שעבודת השי"ת צריכה להיות על ידי שליטת...

מגיל אפס יודע כל זאטוט כי ישנה מלחמה בין היצר הרע ליצר הטוב, ועליו לבחור בטוב- ולגבור על הרעה. כל חייל לוחם יודע שישנם מספר כללים חשובים לניהול טקטיקת מלחמה, הראשון, דע את האויב: מה חזקותיו ומה חולשותיו, השני, מה החוזקות שלך ומה חולשותיך, והשלישי, מה היא מטרת המלחמה, היכן יש צורך להתאמץ יותר, ואיפה פחות. בעז"ה במאמר זה נעסוק בכוחות היצר הטוב והיצר הרע, במטרת הלחימה ומה הקב"ה רוצה מכל חייל הלוחם בשורותיו. א. נשמה, הנפש האלוקית והנפש הבהמית: ישנם מספר עניינים שחשוב לדעת עוד טרם הכל. העניין...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"ב 'האם מותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה - חלק ראשון' איתא בגמרא ברכות דף י"ד:, וז"ל הגמרא: הגמרא מביאה מעשה על רב שהניח תפילין אחר קריאת שמע, ורק אחר כך התפלל. ובתחילה סברה הגמרא שעשה רב כן בכוונה, ולבסוף מסיקה הגמרא שבאותו היום איחר השליח להביא לו את התפילין. והנה תוס' שם אומר שלכאורה משמע מכאן שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה כדי להניח תפילין, וז"ל התוס': תוס' עצמו סובר שיש ראיה מהא דרב רק שמותר להניח תפילין, אבל לא שמותר להתעטף בציצית...

ירידת הדורות, מושג שכה הרבה נרעשו ממנו, יראו ממנו, נשתמשו בו הלוך וחזור, להסביר, לאיים, ולהפחיד, אך לשווא, אין אנו באים כעת לדבר על עצמותו של מושג רק על אחד מהשפעותיו הקשות יותר, השפעה שמתחוללת כל העת וגורמת לעיוות מהתפיסה הנכונה, רובינו איננו שמים לב כלל שהרגשתינו שגויה היא, המעטים ששמים לב משתדלים להרחיק מליבם מחשבות פסול אלו בחושבם שאלו מחשבות של כפירה, אבל אני לא אמנע מלכפור, כי לכפור אין זו כפירה, לכפור שהוא כפירה הוא לכפור במטרה להישאר כופר, אך לכפור בכדי להאמין אין לך מאמין גדול מזה...

פרק ב' היאך תשכונה היראה והאהבה יחדיו?! הקונוטציה של פחד ויראה משתקת רבים מאנשי החומר השקועים בהבלי העולם, הם חשים כאילו מביאים לפיתחם דרך חיים שרק תפחיד אותם, תצמצם את חייהם עד שיהיו פוחדים ויראים תמיד. החשש ה[לא] מוצדק הוא - שהלוא תדר שכזה פוגע באיכות החיים החופשיים, בריאות הנפש והנאותיה. בהבינם רק את שפת הדיבור האנושית מקשרים רבים את מושג 'יראת' שמים ו'יראת' חטא לכלל ההבנה הפשוטה של אדם והרגשתו הטבעית מול כל גילוי של פחד גשמי וחומרי. והרי הכול יודעים כי פחד אינו טוב, כי פחד, ובמיוחד זה...

ו. כתב השל"ה במסכת תמיד ראה ראיתי מהחרדים את דבר ד' שמשימין סידור פתוח לפניהם בשעת חזרת שליח צבור התפילה, ויהיה עיניהם ולבם שם, ולא יראו חוצה, ואז מכוונים על כל מלה ומלה ועונים קדושה ואמן ומודים בשבח ותהילה, היא העולה למעלה עד רום מעלה, ופותח המקור העליון ומקשר את השתלשלות של העולמות כולה. ז. בספר ילקוט מעם לועז פרשת וירא כתוב יש להזהר הרבה בעניית אמן, ובפרט כשהחזן אומר ברכת עמידה שיש לשמוע יפה כל ברכה כדי לענות אמן, וא"צ לומר שאסור לדבר בעת חזרת הש"ץ, שאילו ידעו כמה צער וכמה נזק גורמים...

יש לחקור טובא מה הגדרת האיסור של אכילת מאכלות אסורות אפש"ל שהתורה אסרה לאכול רק את העיקר של המאכלות כלומר שהתורה אסרה על האדם להכניס לגופו את החומר הפיזי של הדבר האסור, ואפש"ל צד שני שהאיסור הוא על חווית טעם האיסור דהתורה אסרה על האדם ליהנות ולהרגיש את טעמו של המאכל האסור, ויש להביא ראיות לב' הצדדים עי' גמ' ביומא פב. מעוברת שהריחה בשר חזיר עי"ש ועי' ר"ח ועי' מאירי ומשמע מדבריהם שיש עדיפות באכילת הרוטב לעומת הבשר מפני שהבשר פה הוא העיקר והוא מוגדר כאיסור עצמו וכגוף האיסור,צא"כ יוצא לפי"ד כמו...

ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים פרק א' "אותות האהבה באלהים מן האוהב, מהם עזיבת כל מה שיטרידהו מעבודת הבורא יתברך מעניני המותרים. ומהם הראות אותות יראתו ואימתו על פניו" (חובת הלבבות) דבר ברור הוא וידוע, כי אין לייחס לאל המופשט מכל גשם כל צד של תכונות אנושיות, וכיון שכך, למשל לומר: "אלוקים אוהב", לכאורה, היא אמירה שגויה, אך בעינינו ראינו את הכתובים מדברים אודותיו בהאנשה גמורה, וכבר אמרו חכמים, ושנו ושלשו, שאין זה אלא כדי לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע, משום שאין במושגי ההבנה האנושיים שום משהו...

בפרשת בהעלותך (במדבר ט, י) כותב רש"י ז"ל בזה הלשון: "פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יום טוב. ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו". ובפשוטו כתוב כאן בדברי רש"י שאסור לאכול חמץ יחד עם בשר הפסח של פסח שני. וזהו מה שכותב רש"י "ואין איסור חמץ" - היינו, אין איסור לאכול חמץ בפסח שני, "אלא עמו באכילתו" - היינו, רק שאסור שיהיה חמץ יחד עמו באכילתו את הפסח. המנחת חינוך (פרשת בהעלותך, מצוה שפ"א אות ג) תמה על דברי רש"י וכותב: "והוא אצלי דבר חדש מאוד ולא ידעתי מהיכן יצא לרבינו זה דנראה דאין איסור כלל. ולא...