תוכן מומלץ

מאמר 'אונס בגיטין - חלק ב' - תולה בדעת אחרים'
התחלנו ביישוב דעת רבא דס"ל דאיכא טענת אונס מעיקר הדין בכל תנאים [ורק בגט גזרו משום צו"פ], והבאנו בזה כמה פירושים. והארכנו בדעת החמד"ש שדן מצד דאונס לאו כמאן דעביד. אונס בגיטין - תולה בדעת אחרים א. וברא"ה כאן נראה פי' אחר באונס דתנאים בטעם דאפשר לטעון טענת אונס ולא נתקיים המעשה, דהנה כתב הרא"ה דלא אמרי' יש אונס אלא בתולה בדעת עצמו כגון אם לא באתי אם לא עשיתי כך וכך או אם באתי או אם עשיתי כך וכך וכן בתולה בדעתה דלגבי הא מילתא כחד נינהו אבל בתולה בדעת אחרים כגון אם יבא פלוני אם לא יבא לא אלא...
מאמר 'חלק ד' - שבעים ושניים הזקנים ותרגומם'
חיבור התרגום איתא בגמ' מגילה דף ט. וזה לשון הגמרא: הגמרא מביאה את סיפור חיבור תרגום התורה ליוונית. תלמי המלך הביא שבעים ושניים מזקני ישראל, וציווה על כל אחד בנפרד לתרגם את חמישה חומשי התורה ליוונית. ונעשה נס, וכולם שינו את אותם שינויים שהיו עלולים לעורר 'בעיות', למרות שלא היו בקשר אחד עם השני. הגמרא אינה מתייחסת לתרגום כדבר חיובי, אבל מכיוון שכבר תורגמה בעל כרחם של ישראל, התירו לתרגם את התורה ליוונית, וכך אומרת הגמרא שם: מלשון הברייתא משמע שאין זה דבר רצוי כלל, אך מכיוון שכבר נעשה מעשה...
מאמר 'בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק א''
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק א' א. ברכות כ"ז א' רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה. שמע מינה תלת, שמע מינה מתפלל אדם של שבת בערב שבת, ושמע מינה מתפלל תלמיד אחורי רבו, ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין. מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי אסור לעבור כנגד המתפללין, איני והא רבי אמי ורבי אסי חלפי, רבי אמי ורבי אסי חוץ לארבע אמות הוא דחלפי, ע"כ. למדנו אם כן שאסור לעבור כנגד המתפללים...
מאמר 'כמה מכוערת היא המחלוקת!'
כמה קשה מכוערת וסוערת היא המחלוקת וכמה רך שליו וענוג הוא השלום. ליבת המחלוקת לא פורצת בין רגע, היא עוברת תהליך הדרגתי מתמשך ומתפתח עם נקודות יציאה רבות, וככל שממשיכים לעסוק ולהפוך בה- או אז היא מתפרצת כהר געש, מוחקת גבולות ושואבת פנימה את בעליה, והשלכותיה המסוכנות הם מעבר למה ששיער 'החולק' בראשית דרכו... אז צא החוצה בן אדם, כבר בנקודת היציאה הראשונה... ארבעה הדגשים מהותיים בעניין המחלוקת. א. כגודל 'הלשם שמיים' שמעורב בה, כך גובה להבותיה. ב. אם בראשיתה היא פרצה בגלל סיבה עקרונית, אבל אט...
מאמר 'הנישואין בראי היהדות'
הנישואין בראי היהדות. מסופר במדרש [בראשית סח, ד] שמטרונה [אשת אצולה] אחת שאלה את ר' יוסי בן חלפתא מה עושה הקב"ה, ענה לה רבי יוסי שהקב"ה יושב ומזווג זיווגים, הוא זלזלה בו וניסתה לשדך אלף מעבדיה עם אלף משפחותיה וסוף הסיפור הוא שהם חזרו מוכים וחבולים מהנישואין שלא הצליחו והמטרונה הסכימה עם רבי יוסי שזה באמת דבר גדול ומורכב. צריך להבין מה העסק הגדול שיש סביב מוסד הנישואין שלשמו כביכול מתפנה הקב"ה מכל עיסוק ומתעסק רק בדבר הספציפי הזה, ובכלל, ביהדות יש התייחסות לנושא הזה כאחד הדברים – אם לא...
אונס ביום אחרון א. נחלקו האחרונים מה דין אונס ביום אחרון, כגון אם התנה על דבר מסויים אם לא יעשנו עד יום פלוני, וכל הזמן היה יכול לעשותו ורק דחהו לאח"כ וביום האחרון נאנס מלעשותו, אי נימא דיכול לטעון דאנוס היה או דאמרי' ליה דהו"ל לעשותו קודם. הנה שי' האגודה (הובא בב"י חו"מ סי' ר"ז) דאונס ביום אחרון לא מיקרי אונס והיינו משום דלא היה לו להמתין עד יום אחרון דהו"ל למיחש שיהא אונס, וראייתו מהא דגיטין (עג:) גבי בתי ערי חומה דמעיקרא היה נטמן יום י"ב חדש התקין הלל וכו' והא אונס הוא כיון דהיה בעה"ב...
מאמר 'מעלין בקודש'
מעלין בקודש דאורייתא או אסמכתא??? >>> מה ההבדל בין קדשי בדק הבית וקדשי מזבח??? >>> האם ציצית קודם או תפילין??? >>> האם מותר לקנות תשמיש קדושה באותו קדושה??? >>> מה סדר קרשי הסוכה??? >>> האם צריך לסמן את כיוון לבישת הטלית??? >>> האם יכול לשנות עצי חיים מצד ימין לשמאל??? >>> האם מותר לשנות את מקום הבימה וארון הקודש??? >>> האם אפשר לשנות תפילין רבינו תם??? >>> מדוע בית המקדש השלישי הוא משום מעלין בקודש??? וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיָרֵם אֶת...
מאמר 'בדיני פסוקי דזמרה – חלק ב''
ליקוט מקצת מדיני פסוקי דזמרה ח. כתב השו"ע סימן נ"א סעי' ד' צריך ליזהר מלהפסיק בדיבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף שמונה עשרה, והטעם ביאר המ"ב הואיל וברכת ברוך שאמר הוה ברכה שלפני פסוקי דזמרה וברכת ישתבח הוי ברכה שלאחריה פשוט שאסור להפסיק ביניהן, וכן בין ישתבח ליוצר אסור להפסיק, ומברכת יוצר והלאה הוי ברכות קריאת שמע. וכשיש תחנון לאחר שמונה עשרה: כתב המ"ב בסק"ט שהא"ר וחיי אדם בשם השיטה מקובצת דלא ידבר עד אחר נפילת אפים, ע"כ. ולכאורה אין הפרש בין נפילת אפים שלאחר שמו"ע של שחרית לבין נפילת...
מאמר 'חלק ב' - יונתן בן עוזיאל ותרגומו'
לדמותו של יונתן בן עוזיאל איתא בגמרא (סוכה דף כח:), וז"ל הגמרא: מדברי הגמרא אנו מבינים את עוצם גדלותו של התנא האלוקי יונתן בן עוזיאל. אין לשער ולתאר עוצם קדושתו – אם רבן יוחנן בן זכאי שאמרו עליו שהוא הקטן מבין תלמידיו של הלל הזקן הגיע לדרגות נשגבות כאלו, יונתן בן עוזיאל שהוא הגדול מבין התלמידים על אחת כמה וכמה. ובביאור הענין שכל עוף הפורח עליו נשרף, כתב רש"י וז"ל: ובתוס' שם כתבו בדרך אחר, וזה לשונם: וברבינו חננאל שם ביאר באופן אחר, וז"ל: מכל הדברים שהבאנו אנו מבינים שאין לנו כל השגה...
מאמר 'מסירת דין לשמים'
איסור מסירת דין חברו לשמים מקורות האיסור איתא בגמ' (ב"ק צג.) 'אמר רב חנן המוסר דין על חברו הוא נענש תחלה שנאמר ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך (בראשית טז ה) וכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה, והני מילי דאית ליה דינא בארעא'. היינו שלאחר שהרתה מאברהם זלזלה הגר בשרה שטרם התעברה, ובאה שרה לאברהם והטילה את תביעתה ע"כ שנתנה לו שפחתה והנה הוקל כבודה בעיניה, אזי מסרה שרה דינה לשמים ע"כ שאברהם רואה בזיונה ושותק או ע"ז שלא התפלל גם עבורה שלא תהיה ערירית (רש"י עה"ת שם). והובא במדרש (ב"ר פ' מה ה) ששרה...
מאמר 'בדיני פסוקי דזמרה – חלק א''
בדיני פסוקי דזמרה – חלק א' דברים אחדים: עיקר מצות תפילה בציבור היא שיתפללו תפילת שמונה עשרה עשרה אנשים כאחד בשדה ממש, ולכן מצוה להשכים ולבא לבית הכנסת כדי שיוכל לומר בנחת את כל ברכות השחר ופסוקי דזמרה, וימנע מעצמו להגיע למצב בו הוא מחויב לדלג מקצת מברכות השחר ומקצת מפסוקי דזמרה כדי להגיע להתפלל שמונה עשרה בלחש בשוה עם הציבור. כתב הב"י בסי' נ"א מספר ארחות חיים בשם ה"ר נתן אותם בני אדם שאומרים פסוקים במרוצה כשיש שם מנין לא יאות עבדין שמקצרין שבחו של מקום בשביל שאלת צרכם, היש מושל שיתרצה...
מאמר 'וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה כְקֹ֙רַח֙ וְכַ֣עֲדָת֔וֹ'
אין כמו פרשת קורח לחדד זויות חשוכות בתפישת עולמנו המקובעת, היא גם חמקמקה למדי ואין האוחז בחבל העצמיות שלו יכול לעמוד על העיוות שבה. מהלומת אור חדשה נשפכת מדברי רש"י שפותח את פירושו לפרשתנו: "פרשה זו יפה נדרשת"… כי פרשה זו של מחלוקת, היא תמיד אקטואלית, דור דור ודורשיו, דור דור ומחלוקותיו, דור דור וטעויותיו. פרשת קרח פותחת בלשון קיחה, וכמאמרם ז"ל: 'שלקח את עצמו להיות לצד אחד', כלומר, האישיות הפרטית שלו הפכה לעיקרית בענין, שוב לא הנושא הרוחני הוא העיקר, כי אין יותר הבטה לעבר התכלית האמיתית, יש...
מאמר 'שמחה במפלת רשעים'
שמחה במפלת רשעים - יהודים וגויים יודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך... והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם (תהילים ע"ט) שמעתי דנים בבי מדרשא אם מותר לשמוח כששומע שמתו עוד כמה מחבלים ימ"ש 'ובאבוד רשעים רנה' או שמא אין לשמוח משום ש'בנפול אויבך אל תשמח' וכעין שלא רצה הקב"ה בשירת המלאכים עת טבעו המצריים בים סוף, ואמרתי לנכון לבוא ולהעלות על הכתב כל הנושא הן בדיני רשעים שבישראל שמתו והן גויים שאבדו, עד אבוא לפירות הנושרים לדינא בס"ד. מקור הנדון והסתירה בפסוקים במתני' סנהדרין (לז:) מצינו שאומרים...
מאמר 'חלק א' - אונקלוס הגר ותרגומו'
לדמותו של אונקלוס הגר איתא בגמרא גיטין דף נו:, וז"ל הגמרא: בגמרא מבואר שאונקלוס היה אחיינו של טיטוס, ורצה להתגייר והלך והעלה באוב כמה אנשים כדי לשאול לדעתם על כך. וכל אחד ענה לו לפי דרגתו, ואין זה שייך לענין שלפנינו. אבל בגמרא כאן לא מבואר מה עשה אונקלוס למעשה. את המשך הסיפור אנו מוצאים בגמרא עבודה זרה דף יא., וז"ל הגמרא: בגמרא מבואר, שאונקלוס התגייר והקיסר שלח כמה קבוצות של חיילים להביאו והוא הצליח לשכנעם בכל פעם להתגייר, עד שהקיסר התייאש. ומתוך הדברים משמע שבגלל שהתגייר ברח לארץ...
מאמר 'דבר שאין מתכוון ופסיק רישא'
בס"ד דבר שאין מתכוון ופסיק רישא מחלוקתם של רבי שמעון ורבי יהודה: מפורסמת מחלוקתם הרחבה של רבי יהודה ורבי שמעון בדין 'דבר שאין מתכוון' כלומר פעולה אסורה שאדם עושה ללא כוונה ישירה למעשה זה, אלא שהפעולה נעשית בדרך אגב לפעולה העיקרית המותרת, ומקור מח' הוא בגמ' ביצה כ"ג ע"ב מתוספתא וז"ל הגמ' שם 'מני רבי יהודה היא, דאמר: דבר שאין מתכוין אסור. דאי רבי שמעון - האמר: דבר שאין מתכוין מותר, דתניא, רבי שמעון אומר: גורר אדם מטה כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ. וכן מובא בגמ' שבת כ"ט ע"ב, ובעוד...
מאמר 'זמן חיוב מצות ציצית'
האם יש חיוב ציצית בלילה??? >>> האם נשים יכולות ללבוש ציצית??? >>> האם סדינים ושמיכות ביום חייבים בציצית??? >>> חובת גברא או חובת הבגד??? >>> האם חייב בציצית בלילה כשיש אור??? >>> האם יכול לישון עם ציצית??? >>> האם יכול לעשות מצוות במקום שאינו נקי??? >>> במעלת ושורש מצות ציצית. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל...
מאמר 'בעניין איסור דרבנן כנגד איסור דאורייתא'
ישנה הלכה נפסקה בשו"ע [או"ח רנד' ס"ו] "שאדם שנתן פת אפילו במזיד בשבת מותר לו לרדות הפת קודם שיאפה כדי שלא יבא לידי איסור סקילה", מקור הדין מבואר בגמ' בשבת [ד.] וז"ל: גופא, בעי רב ביבי בר אביי: הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת, או לא התירו? - אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא: היכי דמי, אילימא בשוגג ולא אידכר ליה - למאן התירו? ואלא לאו - דאיהדר ואידכר - מי מחייב? והתנן: כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן שגגה וסופן שגגה! אלא במזיד - קודם שיבא לידי איסור סקילה מיבעי...
מאמר 'בכוונת תפילת שמונה עשרה וברכת אבות – חלק ג''
עצה אחרת למי שעומד בתחילת אתה גבור ונזכר שלא כיוון בברכת אבות יא. והנה מחמת דברי החיי אדם שמיאן במה שצידד המ"ב להורות דכשעומד בתחילת ברכת אתה גבור יחזור להתפלל על ברכה ראשונה משום חסרון כוונה, פנה הביאור הלכה להורות עצה אחרת. וזה לשונו, ויותר נראה לי עצה אחרת באופן זה, שלא יאמר עוד עתה כלל, וימתין על הש"ץ שיאמר ברכת אבות, ויכוין לצאת, וכשיגיע הש"ץ לברכת אתה גבור יתחיל בעצמו, דהלא בתפלה קי"ל דאינו מוציא אלא דוקא מי שאינו בקי, משא"כ באבות כיון שאינו יכול לברך אותה בעצמו, ע"כ. ומכאן תצא...
מאמר 'בכוונת תפילת שמונה עשרה וברכת אבות – חלק ב''
עוד בזה מתשובת הרשב"א ח"א סימן תכ"ג – קולא גדולה בכונה בתפילה שהכל יכולין לעמוד בה! ז. וזה לשונו, ועל ענין התפלה שאמרת כי בלתי הכוונה נחשבת כמאומה לעובד באמת כי הכונה יסוד הכל, אבל הכונות רבות ונחלקות למדרגות רבות זו לפנים מזו כפי רבוי הידיעות והשגות, מן הקטן שבאישים ועד משה רבינו עליו השלום, ולפי השגת כל אחד ואחד ימצא חן. והמדרגה הראשונה שבכונות, שכל ישראל עומדים עליה היא שהכל יודעים ומודים שיש אלוק יתברך מחוייב המציאות, חידש העולם ברצונו כאשר רצה, ושנתן תורה לעמו ישראל בסיני תורת אמת...
חזור
חלק עליון