תוכן מומלץ

במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א' עיקר תקנת "חזרת הש"ץ" מתקנת אנשי כנסת הגדולה: שלאחר שסיימו הציבור את תפילתן חוזר הש"ץ ומתפלל בקול רם כל התפילה. סיבת התקנה: כתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סימן קמ"ח תיקנו חכמים ז"ל שירד ש"ץ לפני התיבה להוציא את מי שאינו בקי, ע"כ. וכן כתב הטור בסי' קכ"ד ולאחר שסיימו הציבור תפילתן יחזיר ש"ץ התפילה שאם יש מי שאינו יודע להתפלל יכוין למה שהוא אומר ויוצא בו. האם תקנת חזרת הש"ץ קיימת גם בציבור שכולם בקיאים להתפלל? גם בזה...

הנה כל האיסורים שבתורה כגון נבילות טריפות ערלה תרומה וכיו"ב, האיסור קיים על עיקר המאכל כלומר שגוף הבשר או הפרי אסור באכילה, אבל אם יש רק טעם של האיסור בתוך מאכל אחר כגון שבישל ירקות עם בשר אסור, או בכל מיני אופנים שנחשבים רק טעם כמ"ש להלן בעז"ה, [הסוגי' בפסחים מד:, וכן חולין קח.] בכה"ג נח' אמוראים אם הוא בכלל איסור תורה או שזה אסור מדרבנן, וזה מה שנקרא בפוסקים טעם כעיקר דאוריי' או לאו דאוריי', ונח' בזה הפוסקים איך נוקטים בזה להלכה והרבה נפק"מ ונבאר בהמשך. מקור הדין מבואר בגמ' בפסחים [שם]...

יא. למדנו שאם לפניו פרי העץ ופרי האדמה, ופרי האדמה חביב עליו יותר מברך על החביב תחילה ואח"כ מברך בורא פרי העץ. יל"ע מה הדין אם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם האם ג"כ יקדים החביב תחילה או שמא ברכת העץ עדיפא? כתב המ"ב בשעה"צ סי' רי"א סק"ה בשם ספר דרך החיים שאם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם יקדים לברך על השלם, כי שלם עדיף גם על מין שבעה. אך השעה"צ הניח את הדין בצ"ע דאפשר שלעולם חביב קודם בשאין ברכותיהן שוות, דכיון דקי"ל דחביב עדיף אפי' ממין שבעה א"כ כל שכן דחביב עדיף משלם דגרוע הוא ממעלת...

וְשַׁבְתֶּם֙ וּרְאִיתֶ֔ם בֵּ֥ין צַדִּ֖יק לְרָשָׁ֑ע בֵּ֚ין עֹבֵ֣ד אֱלֹהִ֔ים לַאֲשֶׁ֖ר לֹ֥א עֲבָדֽוֹ סוד עבדות ה' בטהרתה חכמינו הקדושים הפליאו מאד במאמר השגור בפי כל, וממנו תוצאות חיים, כלומר, כמה וכמה תובנות עמוקות מְשַׁנּוֹת חיים, לאחר התבוננות מקיפה בכל דבריהם, ומהם נלמד את הלימוד הנשגב – שיתאמת ויתברר אצל האדם מה חובתו בעולמו, כדברי ה'מסילת ישרים' הידועים, שהם כתמרור בוחן בכל עת, שהלוא אי ידיעת היעד והדרישה האמיתית מהאיש אשר נדבו לבו להיות מעבדי הבורא, היא אם כל הטעויות ולהיפך, המיקוד...

ספק ספיקא מדין רוב? המחלוקת בין הרשב"א לרמב"ם (לדעת הפני יהושע) הפני יהושע לומד, בדעת הרשב"א, שספק ספיקא הוא מדין רוב. כלומר, רוב האפשרויות מובילות להיתר. אם כך, עולה השאלה: מה ההבדל אם זה ספק ספיקא מ"שם אחד" או מ"שני ספקות"? וכן, אם אחד מהספקות אינו שקול (למשל, 75% להיתר ו-25% לאיסור), הרי יש עדיין רוב להיתר. אם ספק ספיקא הוא מדין רוב, מדוע שתוספות יחמיר וידרוש ששני הספקות יהיו שקולים, או שיהיו משני שמות?. כדי להבין זאת, יש להבין את המחלוקת המפורסמת בין הרשב"א לרמב"ם לגבי דין ספק...

האם יש בל תוסיף בברכת כהנים??? >>> האם יש מצוה לישראלים בברכת כהנים??? >>> האם זר יכול לברך ברכת כהנים??? >>> כיצד יעמדו הצבור בברכת כהנים??? >>> מה דין כהן שלא מברך??? >>> מה עושים בבית כנסת של כהנים??? >>> מי שעומד אחרי הכהנים האם יצא??? >>> האם מפסיק בברכות קריאת שמע לברכת כהנים??? >>> מה דין ברכת כהנים בזמן הזה??? >>> מהי החובה וההשתדלות לשמוע ברכת כהנים??? וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"א 'האם תפילה בציבור גוברת על סמיכת גאולה לתפילה' הנה יש לדון, מה יהיה הדין אם אדם נכנס לבית הכנסת ומוצא שהציבור עומד להתחיל תפילת שמונה עשרה, ולא יהיה לו אחר כך מנין אחר, אבל הוא עדיין לא קרא שמע וממילא לא אמר ברכותיה ולא הזכיר גאולה. ועכשיו – אם יתפלל עם הציבור יפסיד סמיכת גאולה לתפילה. ואם יקרא שמע וברכותיה – יפסיד תפילה בציבור. ואם כן יש לעיין מה עדיף. ומצינו בזה חילוק בין ערבית לשחרית, וזה החלי בעזר השי"ת. כתב הבית יוסף בסימן רל"ו, וז"ל: היינו שהבית...

(סיון תשפ"ה, לע"נ דודי, דוד אשר, נלב"ע כ"ט אייר תשפ"ה, דבוראי במקצועו) נשאלתי ע"י בן דודי, הדבוראי עופר אשר, האם ניתן לצרוך דבש שהדבורים נטלו את הצוף מאילנות הגדלים ממש על הקברים [ולא סתם בצידי בית העלמין] - והוא מצוי בבית עלמין שאינו פועל לפי ההלכה - ומקובל שם לנטוע אילנות ממש על הקברים. תוכן ענינים ❋ כיצד הדבש מיוצר ❋ מחלוקת מדוע דבש מותר ❋ קבר אסור בהנאה ❋ איסור הנאה מאילנות הנטועים על הקברים ❋ איסור הנאה מהעלים והפרחים ❋ הצוף השתנה לדבש ❋ בהמה שנתפטמה מאיסור ❋ זה וזה גורם ❋ האם מותר...

הצעת הסוגיא בב"ב דף כג. מתני', ניפול הנמצא בתוך חמישים אמה הרי הוא של בעל השובך, חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו, נמצא בין שני שובוכות קרוב לזה שלו קרוב לזה שלו, מחצה על מחצה שניהם יחלוקו. ובגמ' אמר רבי חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב, ואע''ג דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא עדיף, מתיב רבי זירא והיה העיר הקרובה אל החלל ואע''ג דאיכא אחריתי דנפישא מינה, בדליכא, וליזיל בתר רובא דעלמא, ביושבת בין ההרים. בקו' תוס' אמאי לא אזלינן בתר קרוב בחנויות ובתוס' הק' אמאי לא מקשינן מוהיה...

ה. מיהו כיון דמ"מ נחלקו ב' דעות בשו"ע בשאין ברכותיהן שוות האם אין דין קדימה כלל לא למין שבעה ולא לחביב אלא איזה מהן שירצה יקדים או דמ"מ צריך להקדים החביב. כתבו הפוסקים דלמעשה יתנהג כך: תחילה יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח"כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו, ואחר גמר אכילתו יחזור לאכול המין הראשון, ע"כ. עוד כתב הט"ז דגם שאנו מעדיפים לכתחילה כדברי היש אומרים בשו"ע דגם בשאין ברכותיהן שוות שייך מעלת הקדימה להקדים החביב, מ"מ המברך על מה שחביב עתה בעיניו ג"כ יש לו על מי...

בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א' הקדמה לדיני קדימה! כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'. על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה". מתי יש דין קדימה בברכות ומתי אין דין קדימה דין קדימה בברכות נאמר: רק כאשר רוצה לאכול משני המינים, אבל אם רוצה לאכול רק מין אחד מברך עליו אף שמין האחר חשוב ממנו או חביב יותר, רמ"א או"ח סי' רי"א סעי' ה' בשם התרומת הדשן...

לפני כשלשים שנה נדפסו הספרים 'מדות ומשקלות של תורה' של הרב גרשון וייס שליט"א, ו'מדות ושיעורים של תורה' של הרב חיים בניש, ובהם ביארו שהיות והרמב"ם (ביכורים ו' ט"ו) כתב ששיעור חלה הוא "משקל חמש מאות ועשרים זוז מזוזי מצרים בזמן הזה", ובפיה"מ (עדויות א' ב') כתב "וכבר עשיתי אני מדה בתכלית הדיוק שיכולתי, ומצאתי שהרביעית האמורה בכל התורה מחזקת... מן המים קרוב לעשרים ושבעה דרהם... ומצאתי שעור חלה באותה המדה חמש מאות ועשרים דרהם בקירוב מקמח החטים - וכל הדרהמים האלו מצריים", והיות והניחו שידוע בבירור...

מה מקור הדין בירושת שררה??? >>> האם יש ירושה בשליח צבור??? >>> האם הנכדים יורשים שררות??? >>> האם יש מינוי שררה ברבנות??? >>> האם ירושת שררה כירושה בנחלה??? >>> שיטת הרמב"ם שהיורש קם תחתיו. >>> האם יש חילוק בין ירושת בן לשאר קרובים??? וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהֹוָה בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם (ויקרא ג, ד) במדרש מבואר (וכן בתו"כ שמיני) שאילו היו להם בנים - קודמין לאלעזר...

לדעת להאמין אמונה מהי א. כשאנו ניגשים בחיל ורעדה לבאר, לדעת ולהכיר את אמונת ישראל בצוק העיתים, הננו צריכים לגשת תחילה אל יסודה של האמונה ושורשה. מהו המושג הנקרא אמונה ומה חילוק ישנו אם בכלל בינו אל המושג ידיעה. אם נצא לרחובה של עיר ונשאל את האדם הראשון שיקרא לפנינו מהי אמונה, יענה מיד כי זהו דבר בלתי מבורר ולא מוסבר בהגיון ובשכל אלא הסתמכות על אדם או ישות כלשהי ותלוי ברגש בלבד, כאשר הידיעה לעומת זאת, שייכת בדבר גלוי ומוכח כדבר הנראה לעין כל וכדומה. אך לזאת יתפלא כל אדם חושב ואף יחרד...

מפתח חלקי בלבד. אורח חיים לבקש פעמיים אותו דבר? איזה 5 ברכות מברכים רק פעם אחת בשנה מילה שלא נאמרת שבועיים בשנה בשמו"ע? מדוע אומרים בקדושה של מוסף "שמע ישראל"? מועיל במקום עניית אמן? היכי תמצי לומר בברכה אחת 3 פעמים את המילים ברוך אתה ד' אם אתה ישראל אז לא! היכי משכחת לה אוכל שלא נאסר בנגיעה קודם נטילת ידים...

הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר: נחזור לענייננו, האם מועיל לדעת הרמב"ם להקיף את השדה שבתוך העיר בצורות הפתח ללא עומד מרובה; מקום הספק כאן הוא כיצד להגדיר את הנושא, שהרי כל מקורות הדין של הקפת מקום בצוה"פ, הם לגבי שיירה שחנתה בבקעה (לפירוש תוס' והרשב"א), ד' קונדסין בבקעה (לא לביאור הר"ח), וצוה"פ בפתח המבוי - עוסקים רק בהיקף החיצוני שמיועד להגדיר היכן מקום רשות היחיד המותרת בטלטול; אך לא דנו במקרה שבתוך העיר ישנו שטח האסור בטלטול וממילא אוסר גם את הטלטול בעיר הפרוצה אליו בלי הפרדה - שמצד אחד...

הנה אי' בגמ' (ב"מ קז:) "והסיר ה' ממך כל חולי' וכו' רבי אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם. דבר אחר 'מחלה' ש'שמונים ושלשה' חלאים תלוין במרה, וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבבטלתן" ולאחר מכן אי' בגמ' י"ג דברים ומעלות שנאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצינה וכו' וכו' עוד האריכה הגמ' שם בחשיבות פת שחרית בכך שאף אם שישים איש ירוצו לא ישיגו את האדם שאכל פת שחרית, ועוד יעויי"ש. בטור (או"ח סי' קנ"ה) כתב שקודם שילך לביהמ"ד 'יכול' לאכול פת שחרית...

יש לדון בשבעה נושעים מן המשא ומתן שבגמ' בין רבי יצחק לרב נחמן א. יש לדקדק מה שהקדים רבי יצחק לשאול את ר"נ תחילה למה לא בא לבית הכנסת, ורק לאחר שהשיב לו שתש כחו, חזר ושאל אותו למה לא אסף לעצמו מנין לביתו, משמע דאילולא שנחלש ויכול היה לבא לבית הכנסת אין היתר להתפלל בביתו אפי' בעשרה, כן דקדק המשכנות יעקב בסי' פ"ז. ב. עוד הקשה הישועות יעקב סימן צ' סק"ו מגמ' זו לדעת רבינו יונה בשם הגאונים [הובא לעיל] דגם אם אין הציבור מתפללים בבית הכנסת עדיף להתפלל בבית הכנסת כי הוא מקום מיוחד לתפילת ציבור...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ט' 'האם מותר לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפילה' כתבו התוס' בברכות דף יג: וז"ל: היינו שתוס' אומר שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה כדי לענות לקדיש ולקדושה. ותוס' אומר שכך משמע בברכות דף לא. בפרק אין עומדין. אך זהו פלא, שאין שם שום הוכחה שאסור להפסיק בקדיש וקדושה בין גאולה לתפילה. וכבר הרגיש בזה התרומת הדשן, וז"ל (שאלה י"ב): ועוד מקשה התרומת הדשן, וז"ל: היינו שתוס' מוכיח שאין להפסיק באמצע שמונה עשרה מהא שמוכח שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה. וזהו פלא, כי...

רובא וחזקה מי עדיף תוס' הק' "וא''ת כיון דאמרינן זיל בתר חזקה כ''ש בתר רובא, דרובא וחזקה רובא עדיף, וי''ל דלרב אחא בר יעקב בעי דלא קים ליה חזקה מקרא, ולמאי דמפרש רבינו חיים דהא דרובא עדיף מחזקה לא מסברא, אלא ילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא אע''ג דאיכא חזקה כנגד הרוב, דאוקי גברא שמזין עליו בחזקת טמא אתי שפיר הכא." ע"כ. ומקושית תוס' נראה דהבין דיש סברא שאזלינן בתר רוב, וסברת חזקה היא סברא יותר טובה, דרובא וחזקה רובא עדיף, וע"כ מקשה דאי אזלינן בתר חזקה כש"כ שניזל בתר רוב, והק' הרשב"א הובא...