תוכן מומלץ

בס"ד פסחים מ"ט ויקרא יעקב אל בניו ואימר קבצו וגו'. פסחים נ"ו ביקש יעקב לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה, אמר שמא ח"ו יש במיטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשיו, אמרו לו בניו שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד, באותה שעה פתח יעקב ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. יש במאמר זה כמה תמיהות. בפשוטם של דברים ידיעת הקץ אינה תלויה בגילוי שכינה, וגם כאשר נסתלקה מיעקב שכינה עדיין ידע את הקץ, אלא שסילוק שכינה רמז לו איזה דבר, ודבר זה גרם...

בס"ד לכאורה לא מובן כינוי זה, מה הפירוש אומות העולם? והוא המוצב נגד כינוי 'ישראל'. ויש להבין מעט, בהאזינו אמר [דברים לב' ח'] "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". ופרש"י, שכאשר הפיץ את דור הפלגה היה בידו לאבדם, ולא עשה כן עבור ישראל שיצאו מהם, והציב גבולות העמים למספר בני ישראל, שבעים אומות ולשונות. ושמעתי בעבר בשם רי"א ווינטרוב, שהפלגת הלשונות הייתה ירידה נוספת באיבוד הקומה של אדה"ר, שהאברים התפרדו לחלקים, ולכאורה זהו המכוון בדברי רש"י שפרוד האברים הוא סיבה לכילוי דבר לחלוטין. והציב ה'...

בס"ד מצינו בנבואות החורבן לשונות רבים כפולים, "בכו תבכה בלילה" (איכה א, ב), "חטא חטאה ירושלים" (שם, ח), "עיני עיני יורדה מים" (שם, טז), וכל לכל מהלך מגילת איכה, הלשונות כפולים, וכן בשאר נבואות ירמיה, "שבר על שבר נקרא", ומאידך בנבואות הנחמה ישעיהו מתנבא אף הוא נחמות בלשונות כפולים, "נחמו נחמו עמי" (ישעיה מ, א), "אנכי אנכי הוא מנחמכם", "שוש אשיש בה'", "התעוררי התעוררי קומי ירושלים", "עורי עורי", וצריך לתת את ליבנו על ענין זה, שהרי הדבר בולט מאוד. ואיתא במדרש איכה, "את מוצא שבדבר שחטאו בו...

א. בש"ס מבואר בכמה דוכתי דבכל גניבה וגזילה בעינן מעשה קנין ובלאו הכי לא חשיב מעשה גניבה, דהנה בכתובות (לא,א) תניא הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבוא לידי איסור סקילה, היה מגרר ויוצא מגרר ויוצא פטור שהרי איסור שבת וגניבה באין כאחד, והק' בגמ' ודאפקיה להיכא אי דאפקי לרשות הרבים איסור שבת איכא איסור גניבה ליכא, דהא משיכה לא קניא ברשות הרבים, ואוקמיה רב אשי שצירף ידו למטה משלשה וקיבלו, וקני משום דידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה ולכך קנה דחשיב הגבהה בכך [אפילו שלא הגביהו ג"ט]...

בס''ד פרשת עקב: האם מותר לסחור עם נוצרים באינטרנט ביום ראשון פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה, על משה המזהיר את בני ישראל להשמיד את הגויים אותם יפגשו בארץ ישראל, שמא יהיו הגויים להם למוקש: ''פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ''. מלשון התורה מדייקת הגמרא במסכת עבודה זרה, שיש הבדל בין עבודה זרה של גוי לבין עבודה זרה של יהודי. עבודה זרה של גוי, כבר בשעה שפסלה לשם עבודה זרה, היא נאסרת. לעומת זאת עבודה...

לפי ההצבעות https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%91-%D7%91.19963/ נתחיל בעז"ה ברכת המצוות היום נעסוק בסוגית "גדר ברכת המצוות". וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים מ"מ יעלו בעז"ה

טבע האדם להיכשל בחטא שוב ושוב ישנה תופעה מענינת, תופעה שאפשר להגדיר אותה כגלגל שלא מסתיים, שראוי לעמוד עליה ולהתבונן על המניעים שלה. פעמים רבות לאחר שאדם נכשל במידה מגונה כמו עניני שמירת העינים, קדושה, כעס, תאוות האכילה וכיו"ב, הוא עושה תשובה ומתחזק ביראת שמים, מתוך מחשבה שהגורם לחטא הוא החיסרון ביראת שמים, אבל בפועל, למעשה, הוא נופל שוב ושוב באותו החטא, וכל נסיונותיו להגביר את יראת האלוקים לא עולה בידו, והוא מוצא את עצמו חוזר שוב ושוב לפול באותם הדברים שנכשל בהם בתחילה. ועלינו להתבונן...

אשמח לכל ביקורת הערה או דירוג הבטחה לשפע בעולם הזה (פסוקים י״ב – ט״ו) משה אומר שלמרות שהשכר האמיתי לצדיקים הוא בעולם הבא, בכל אופן אם תקבלו על עצמכם, תעבדו את ה' ותקיימו גם את המצוות שאדם דש בעקביו ומתרגל אליהם, ה' יזכור אתכם ויתן לכם את ארץ ישראל ואת הטוב שנשבע לאבותיך שהוא יתן לך. ה' יאהיב אותך על כל הבריות, ה' יתן ברכה בממון שלך שלא יגמר לעולם. ה' ירבה ויברך את הילדים שלך ושתפרה ותרבה ה' ירבה ויברך את פירות האדמה – הדגן, השמן, והיין. ה' ירבה ויברך את העגלי בקר ואת עדרי הצאן ע"י כל...

הקנאות והמתינות יש אנשים הסבורים שככל שאדם קנאי לשם שמים יותר מחבירו, כך הוא ירא שמים יותר מחבירו. אמנם דבר זה הוא כשל מחשבתי. הן אמנם אדם שהוא קנאי לה' כפנחס, זה מוכיח - במידה ולא מדובר בסתם צעיר השש אלי קרב מחמת יצר המרדנות של הצעירים - שהוא ירא שמים מרבים, אך אין זה אומר שהאחר שאינו מקנא לה', ירא שמים פחות ממנו. יתכן שחבירו ירא שמים יותר ממנו, אלא שהוא סבור שלא נכון להיות קנאי בזמן ובמקום ובצורה הזו, או על כל פנים אינו בטוח שנכון להיות קנאי בדבר זה. שהרי משה רבינו שלא הלך לקנאות כפנחס...

לקראת יום הולדתי הקרב ובא בעז"ה אמרתי לחקור ולפשפש בדברי קדמונינו בעניינו של יום זה, והעליתי ע"ג גיליון מה שעלה בידי, ומסקנת הדברים היא שאין חולק כי יום גדול הוא זה, אם לתשובה וחשבון נפש, אם למעשים טובים ולריבוי זכויות, ואם לחגיגות ועשיית יו"ט, ואציין, כי לא עסקתי במאמר זה כלל בימי הולדת מסוימים וכגון גיל שישים וכדו' אלא בימי הולדת רגילים אשר לא צויינו בהם עניינים מיוחדים בש"ס. א. ביום ההולדת מזלו של אדם חזק ובריא איתא בירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ח (בעניין מלחמת עמלק), "ריב"ל אמר עמלק כושפן...

כאמור במאמרים לעיל את הסיכומים כתבתי תוך כדי שלימדתי את הפרשות האלה לתשב"ר את סוף דברים וואתחנן למדנו תוך כדי המלחמה ולא היה שייך כל כך לסכמם בארוכה ולכן הסיכום הוא בקצרה מאמצע ואתחנן הסיכום חוזר לאורכו הרגיל עד סוף חומש דברים המשך פרק ג' – משה מבקש להיכנס לארץ משה מתחנן להיכנס לארץ וה' מסרב. משה מבקש לראות את הארץ וה' מראה לו. חונים מול בית פעור. פרק ד' – משה מזהיר לקיים את המצוות ומזכיר את הר סיני. משה מסביר למה חשוב לקיים את המצוות בלי להתחכם. משה מסביר כמה המצוות חכמות וצודקות. משה...

בס"ד אבילות החורבן ליהודי פשוט אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמתה, השו"ע בתחילת או"ח, פסק הלכה שראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. ונשאלת השאלה היאך שייך לדאוג ולהצטער על חורבן בית המקדש, וביותר הא שכתוב בירושלמי ביומא, דכל דור שלא נבנה ביהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו, וק' מה התביעה על הדורות שלא היו ולא ראו את ביהמ"ק בשביל שיבינו למה הם צריכים לכוון בשביל לבנות, והרי הם ואנחנו לא היינו שם. ישנם צדיקים שבאמת עצובים ובוכים על החורבן...

בפתח הלילה הנורא והקדוש הזה, עם כניסתו של יום האבל הלאומי והפרטי שלנו, תשעה באב, אנחנו נדרשים לעצור הכל, לשבת על הארץ הנמוכה, ולהביט פנימה – עם יד על הלב. כדי להבין באמת מה אנחנו עושים כאן הלילה, מה פשר הדמעות שאנו מנסים למצות מעינינו, עלינו להסיט לרגע את המבט מספר הקינות המצהיב, ולחשוב על תמונה פשוטה ויומיומית: תחשבו רגע על ילד קטן שמשחק מחבואים. הילד הזה, בעיצומו של המשחק, סורק את הבית או את החצר ומוצא את הפינה הכי מושלמת – המקום הכי חשוך, הכי נסתר, שאף אחד לא יעלה בדעתו להגיע אליו. הוא...

חורבן בית שני על עוון שנאת חינם בשפת אמת על פרשת וארא מצאנו נקודה חדשה בהבנה של שנאת חינם שחרב הבית, איתא בגמ' יומא ט: "ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קיצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קיצם וכו' בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים" וברש"י – בני מקדש שני רשעים היו בסתר, ובביאור ענין הרשעות מבואר שם בגמ' שזה על שנאת חינם, ועי' שם בשפת אמת שכתב דברים כדורבנות וז"ל: "כי פי' שנאת חנם הוא חנם מן המצות. כי אהבת ישראל תלוי בקבלת מלכות שמים כראוי. להיות כל הרצון לעשות רצון אבינו שבשמים. ואז...

יסוד הקביעות בגמרא ובהלכה איתא במשנה (ברכות מב.) 'היו יושבין לאכול כל אחד מברך לעצמו, הסבו אחד מברך לכולן'. ופירש"י (ד"ה כל אחד) טעם ההסיבה 'דאין קבע סעודה בלא הסיבה'. ואיתא תו בגמרא שם (מב:) לתרץ הסתירה בין המשנה שמחייבת הסיבה בשביל קביעות, לברייתא שפסקה 'עשרה בני אדם שהיו הולכים בדרך ואכלו, כל אחד מברך לעצמו. ישבו לאכול, אחד מברך לכולם'. ומוקים ר"נ בר יצחק את הברייתא בכגון שאמרו 'ניזיל וניכול לחמא בדוך פלן', ופירש"י 'בדוך פלן- במקום פלוני, דקבעו להם מתחילה מקום בדיבור ועצה והזמנה, הוי...

ביאור המחלוקת בין חכמים לר' זכריה בן אבקולס איתא בגמ' בגיטין (נ"ו ע"א) במעשה דבר קמצא: אזל אמר ליה לקיסר מרדו בך יהודאי, א"ל מי יימר, א"ל שדר להו קורבנא, חזית אי מקרבין ליה. אזל שדר בידיה עגלא תלתא. בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים, ואמרי לה בדוקין שבעין, דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא הוא. סבור רבנן לקרוביה משום שלום מלכות, אמר להו רבי זכריה בן אבקולס, יאמרו בעלי מומין קריבין לגבי מזבח, סבור למיקטליה, דלא ליזיל ולימא, אמר להו רבי זכריה, יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג אמר רבי יוחנן...

בעזהשי"ת בגדר דין שכחת התורה - והסתירה ע"ד הסיפור ד"ר' זירא כי סליק לארעא דישראל" כו' בפרשתינו (ואתחנן ד,ט) עה"פ "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים" כו', אומרת הגמ' (מנחות צט,א. וכ"ה בשינוי לשון (קצת) בפרקי אבות ג,ח): "כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו" ואסמכוה אקרא דלעיל. ויש לחקור על פי זה באיזה לאו הוא עובר ובאיזה היכי תמצי הוא אכן עובר בלאו, וכדלקמן. ובהקדים דאיפליגו בזה קצת בראשונים: הרמב"ם (ועוד ראשונים) לא מנו לאו זה כלל במניין הלאווים. והרמב"ן (בהשמטות לסהמ"צ מל"ת ב')...

מי שמת לו מת, כל זמן שלא נקבר הרי הוא אונן, ומאחר שנקבר נקרא אבל. ויש חילוק בדיניהן. שהאונן אסור באכילת בשר ושתיית יין, ופטור מכל מצוות האמורות בתורה ומכפיית המיטה ועיטוף הראש, ומותר בנעילת הסנדל. אבל אסור לישב ולישן על גבי מיטה אפי' כפויה, אלא יושב וישן על גבי קרקע. כמו שכתוב במסכת שמחות (פי"א הט"ו) ״אבל כל זמן שמת מוטל לפניו אין ישן לא על גבי מטה ולא על גבי מטה כפויה״ ופי' הרמב"ן (תורת האדם ענין הסוף שער מי שמתו מוטל לפניו) אלא ישן ע"ג קרקע, וכן אמרו בבבלי מועד קטן (כ"ג ב׳) שאינו מיסב...

דברים ד, ו וּשְׁמַרְתֶּם֘ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־ הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה: רש"י: ושמרתם - זו משנה: מדוע ע"י ששומרים את התורה והמצוות, ולומדים את התורה מתפעלים כל העמים? הלוא ספריות כל ז' חכמות מלאות וגדושות יש להם, מה הייחודיות שהם רואים בתורתינו הקדושה? מיוחדת היא תורתינו מכל שאר החכמות והספרים. בכל מיני החכמות יש סוף, אולם התורה הקדושה אינסופית...

תנן (תענית פרק ד) שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת, ובגמ' (תענית דף כט עמוד ב) איתמר עלה אמר רב לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו מותר ושמואל אמר אפילו לאחריו נמי אסור, ומסיק שם אמר לך שמואל תנאי היא דתניא כו' ואסור לספר ולכבס מר"ח ועד התענית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כל החדש כולו אסור רשב"ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד ותניא אידך ונוהג אבל מראש חודש ועד התענית דברי ר' מאיר וכו' אמר ר' יוחנן ושלשתן מקרא אחד דרשו דכתיב והשבתי כל משושה חגה חדשה...