פסחים סליקא לה פסח ראשון, שני. (1 צופה)

[דוד בן ישי]

מהו הענין שמדפיסי הש"ס סידרו בסוף פרק מקום שנהגו סליקא פסח ראשון,
ובסוף פרק מי שהיה סליקא פסח שני,
מה שלא מצאנו כן בשאר מסכתות???

 

[התורה]

מהו הענין שמדפיסי הש"ס סידרו בסוף פרק מקום שנהגו סליקא פסח ראשון,
ובסוף פרק מי שהיה סליקא פסח שני,
מה שלא מצאנו כן בשאר מסכתות???

לחץ כדי לכווץ...

אגב כבר מראה כן בדברי הראשונים.
ובפשוטו הוא מובן אף בסברא

 

[דוד בן ישי]

אגב כבר מראה כן בדברי הראשונים.
ובפשוטו הוא מובן אף בסברא

לחץ כדי לכווץ...

עיקר השאלה היא מה החילוק בין מסכת זו לבין מסכת אחרת.

 

[אנשיל]

ידוע שמסכת זו היתה בזמן הגאונים מחולקת לשני מסכתות, ומכאן שמה 'פסחים' בלשון רבים.
החלק הראשון נקרא 'פסח ראשון' וכלל את פרקים א-ד ו-י', העוסקים בדיני חמץ ומצה, וליל הסדר.
החלק השני נקרא 'פסח שני' וכלל את פרקים ה-ט, העוסקים בדיני הקרבת פסח ראשון ושני.
ופשוט שהשם הוא כלשון מליצה, ע"ש הקרבת קרבן פסח - ראשון ושני.
והא לך לשון המאירי בהדמתו למסכת פסחים:
בית הבחירה למאירי מסכת פסחים פתיחה
מסכת פסח ראשון בע"ה:
אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר, י"א זאת המסכתא, ר"ל מסכת פסח ראשון, היא מסדר מועד, והורגלנו בלמודה אחר מסכת סוכה, לסבה אשר הזכרנו בפתיחת החבור. וכבר ביארנו שם שזאת המסכתא עם המסכתא הבאה אחריה ר"ל פסח שני, היו מתחלה בסדור רבינו הקדוש מסכתא אחת נקראת פסחים, ובימי הגאונים חלקוה לשתים וקראו הראשונה פסח ראשון והשניה פסח שני, וגם העתיקו פרק ערבי פסחים ממקומו שהיה אחרון לכל הפרקים ושמוהו אחרון לזה החלק הראשון שאנו מבארים עכשו בע"ה ר"ל מסכת פסח ראשון. ועל זה הסדר זאת המסכתא כוללת חמשה פרקים לפי שיטתנו, א' אור לארבעה עשר, ב' כל שעה, ג' אלו עוברין, ד' מקום שנהגו, ה' ערבי פסחים. וענין המסכתא כלו אמנם הוא בא לבאר עניני הפסח בכל ענינים הצריכים בביאורו, הן בבדיקת החמץ וביעורו בזמן איסורו והפלטתו מן הכלים המובלעים ממנו וידיעת הדברים שהם צריכים לבער ושאין צריכים לבער, הן בעניני איסור מלאכה בערב הפסח וביאור עניני סדר הפסח על השלמות וכו'.
וזה לשונו בהקדמה לפרק ה' תמיד נשחט:
מסכת פסח שני בעזר הצור ובישועתו:
אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר, י"א זאת המסכתא, ר"ל מסכת פסח שני היא מסדר מועד, וכבר ביארנו בפתיחת החבור שבסדור רבינו הקדוש ע"ה היו מסכת פסח ראשון וזאת המסכתא חוברות אשה אל אחותה נכללות במסכתא אחת נקראת פסחים, ופרק ערבי פסחים היה אחרון לכל פרקיה, ובימי הגאונים ז"ל חלקוה לשתים וקראו הראשונה פסח ראשון, והעתיקו פרק ערבי פסחים ממקומו וסדרוהו בסוף פסח ראשון, וקראו שם המסכתא הזאת פסח שני, ועל זה הצד הורגלנו בלמודה אחר מסכת פסח ראשון, על הדרך שסדרנו בפתיחת החבור. והיא כוללת חמשה פרקים, וסדרם לפי שיטתנו א' תמיד נשחט, ב' אלו דברים, ג' כיצד צולין, ד' האשה, ה' מי שהיה טמא. וענין המסכתא אמנם הוא סובב בביאור הלכות קרבן הפסח על תכלית שלמות עניניו, ועל זה הצד יחלקו עניני המסכתא לששה חלקים וכו'.

 

[התורה]

ידוע שמסכת זו היתה בזמן הגאונים מחולקת לשני מסכתות, ומכאן שמה 'פסחים' בלשון רבים.
החלק הראשון נקרא 'פסח ראשון' וכלל את פרקים א-ד ו-י', העוסקים בדיני חמץ ומצה, וליל הסדר.
החלק השני נקרא 'פסח שני' וכלל את פרקים ה-ט, העוסקים בדיני הקרבת פסח ראשון ושני.
ופשוט שהשם הוא כלשון מליצה, ע"ש הקרבת קרבן פסח - ראשון ושני.
והא לך לשון המאירי בהדמתו למסכת פסחים:
בית הבחירה למאירי מסכת פסחים פתיחה
מסכת פסח ראשון בע"ה:
אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר, י"א זאת המסכתא, ר"ל מסכת פסח ראשון, היא מסדר מועד, והורגלנו בלמודה אחר מסכת סוכה, לסבה אשר הזכרנו בפתיחת החבור. וכבר ביארנו שם שזאת המסכתא עם המסכתא הבאה אחריה ר"ל פסח שני, היו מתחלה בסדור רבינו הקדוש מסכתא אחת נקראת פסחים, ובימי הגאונים חלקוה לשתים וקראו הראשונה פסח ראשון והשניה פסח שני, וגם העתיקו פרק ערבי פסחים ממקומו שהיה אחרון לכל הפרקים ושמוהו אחרון לזה החלק הראשון שאנו מבארים עכשו בע"ה ר"ל מסכת פסח ראשון. ועל זה הסדר זאת המסכתא כוללת חמשה פרקים לפי שיטתנו, א' אור לארבעה עשר, ב' כל שעה, ג' אלו עוברין, ד' מקום שנהגו, ה' ערבי פסחים. וענין המסכתא כלו אמנם הוא בא לבאר עניני הפסח בכל ענינים הצריכים בביאורו, הן בבדיקת החמץ וביעורו בזמן איסורו והפלטתו מן הכלים המובלעים ממנו וידיעת הדברים שהם צריכים לבער ושאין צריכים לבער, הן בעניני איסור מלאכה בערב הפסח וביאור עניני סדר הפסח על השלמות וכו'.
וזה לשונו בהקדמה לפרק ה' תמיד נשחט:
מסכת פסח שני בעזר הצור ובישועתו:
אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר, י"א זאת המסכתא, ר"ל מסכת פסח שני היא מסדר מועד, וכבר ביארנו בפתיחת החבור שבסדור רבינו הקדוש ע"ה היו מסכת פסח ראשון וזאת המסכתא חוברות אשה אל אחותה נכללות במסכתא אחת נקראת פסחים, ופרק ערבי פסחים היה אחרון לכל פרקיה, ובימי הגאונים ז"ל חלקוה לשתים וקראו הראשונה פסח ראשון, והעתיקו פרק ערבי פסחים ממקומו וסדרוהו בסוף פסח ראשון, וקראו שם המסכתא הזאת פסח שני, ועל זה הצד הורגלנו בלמודה אחר מסכת פסח ראשון, על הדרך שסדרנו בפתיחת החבור. והיא כוללת חמשה פרקים, וסדרם לפי שיטתנו א' תמיד נשחט, ב' אלו דברים, ג' כיצד צולין, ד' האשה, ה' מי שהיה טמא. וענין המסכתא אמנם הוא סובב בביאור הלכות קרבן הפסח על תכלית שלמות עניניו, ועל זה הצד יחלקו עניני המסכתא לששה חלקים וכו'.

לחץ כדי לכווץ...

אכן ישר הרב @אנשיל וזה הטמון בדברי לעיל:

אגב כבר מראה כן בדברי הראשונים.
ובפשוטו הוא מובן אף בסברא

לחץ כדי לכווץ...

אכן הרב הנזכר פירט תושח"ח ע"כ

 

[דוד בן ישי]

טוב,
אז השאלה על הגאונים למה חילקו דווקא פה.

 

[דוד בן ישי]

ונראה דפה יותר ניכר ההבדל שחצי נוהג רק בזמן הבית והוי כקדשים,
משא"כ חלק נוהג אף בזמננו.

 

[פנחס ע]

אחר תירוצו של @אנשיל עדיין אנסה להבין האם פרק ערבי פסחים נפלט מחוץ לשתי המסכתות? ונ"ל יותר שהטעם שכך נקטו המדפיסים, כיון שהם סידרו בסוף ענין פסח ראשון ובסוף ענין פסח שני קיצור הלכות (ובאמת אשמח לדעת מי היה הכתב של ההלכות הללו)

 

[אברך מישיבת מיר]

באמת במאירי ערבי פסחים נכתב לאחר פ"ד כפי שכתבו המדפיסים בסוף פ"ד, אלא שהדפיסו המדפיסים של המאירי את ערבי פסחים בסוף המסכת כפי הנדפס בגמ' שלנו.

 

[אברך מישיבת מיר]

אכן ישר הרב @אנשיל וזה הטמון בדברי לעיל:

אכן הרב הנזכר פירט תושח"ח ע"כ

לחץ כדי לכווץ...

יש להוסיף שכ"כ המאירי בהקדמה לבית הבחירה וז"ל: ואחר הגאונים חדשו האחרונים עוד בזה לחלק מסכת פסחים לב' חלקים הראשון קראוהו פסח ראשון והשני קראו לו פסח שני והעתיקו פרק ערבי פסחים מסוף המסכתא וכללוהו עם החלק הראשון בסופו ר"ל מסכת פסח ראשון

 

[אברך מישיבת מיר]

באמת במאירי ערבי פסחים נכתב לאחר פ"ד כפי שכתבו המדפיסים בסוף פ"ד, אלא שהדפיסו המדפיסים של המאירי את ערבי פסחים בסוף המסכת כפי הנדפס בגמ' שלנו.

לחץ כדי לכווץ...

ובאמת כ"כ המאירי הנ"ל וכ"כ בהקדמה לבית הבחירה במה שציטתי בשמו

 

[דוד בן ישי]

ונראה דפה יותר ניכר ההבדל שחצי נוהג רק בזמן הבית והוי כקדשים,
משא"כ חלק נוהג אף בזמננו.

לחץ כדי לכווץ...

מצאתי שכן כתב הלאכת שלמה ריש פסחים.