מסתמא המציאות שכל נדבן שנותן לוקחים ממנו בלי לדעת מצב עסקיו ואדרבה על בעל הגמח לברר יותר דהוא נותן ולא מקבל
עוד חשבתי אולי בכלל צריך לדון כפירעון שלא התקיים ולא כמחילה אף אם השתמש בלשון מחילה הרי ברור לכל הצדדים שלא מחל על כסף [ובפרט בעל גמח שהכספים ע"פ רוב פקדונותולא שלו] ומה שהשתמש בלשון מחילה כוונתו שהפרעון בא ע"י אחר ולא ע"י הלווה