גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,366
תודות
11,054
נקודות
885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח (כז א)

הקשה בהעמק דבר למה לי קרא ד״רבוע יהיה המזבח", הא כיון דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממילא הוי ליה רבוע. וכן קשה לקמן בפרשת תצוה לגבי מזבח הזהב.

והנה בזבחים סב. איתא דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת גובהו של המזבח אינם מעכבים, ובראבי״ה סי׳ אלף וק״מ בתשובת בעל הרוקח שם מבואר דגם במזבח של משה אין מעכב אם הוסיפו על המדות, אלא דמ״מ למצוה בעינן חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו כדכתיב בקרא [ועי״ש דלכתחילה אין להקריב אם המזבח אינו כמדתו, ואם הקריבו עליו אין הקרבנות פסולים, והוי כמו סמיכה שאינה מעכבת. ולולי דבריו היה מקום לומר דהוי דין לכתחילה רק במצות עשית הכלים, אבל מצד הקרבת הקרבן אין זה דיעבד, דכיון שהוקרב על מזבח כשר אין בזה חסרון].
ולפי זה ניחא היטב, דשפיר איצטריך קרא דמ״מ אם הוסיף על מדות המזבח, אינו רשאי אלא להוסיף על האורך והרוחב בשוה, משום דאית ביה דין "רבוע".
וגם במזבח הזהב מיושב, לפי מש״כ במנ״ח במצוה ק״ג אות א׳ דגם במזבח הזהב מדת ארכו ורחבו אינם מעכבים.​
 
הקשה בהעמק דבר למה לי קרא ד״רבוע יהיה המזבח", הא כיון דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממילא הוי ליה רבוע.
והוא תמוה, דבגמ' איצטריך למילף מינה.

והא למר לשון המדרש
במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא
אמר לו ר' יוסי ממשמע שנאמר (שם /שמות/ כז) חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב איני יודע שהוא רבוע מה תלמוד לומר רבוע יהיה אלא מופנה להקיש לדון ממנו גזירה שוה נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה רבוע האמור להלן גבהו שנים ברחבו אף כאן גבהו שנים ברחבו​
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח (כז א)

הקשה בהעמק דבר למה לי קרא ד״רבוע יהיה המזבח", הא כיון דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממילא הוי ליה רבוע. וכן קשה לקמן בפרשת תצוה לגבי מזבח הזהב.

והנה בזבחים סב. איתא דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת גובהו של המזבח אינם מעכבים, ובראבי״ה סי׳ אלף וק״מ בתשובת בעל הרוקח שם מבואר דגם במזבח של משה אין מעכב אם הוסיפו על המדות, אלא דמ״מ למצוה בעינן חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו כדכתיב בקרא [ועי״ש דלכתחילה אין להקריב אם המזבח אינו כמדתו, ואם הקריבו עליו אין הקרבנות פסולים, והוי כמו סמיכה שאינה מעכבת. ולולי דבריו היה מקום לומר דהוי דין לכתחילה רק במצות עשית הכלים, אבל מצד הקרבת הקרבן אין זה דיעבד, דכיון שהוקרב על מזבח כשר אין בזה חסרון].
ולפי זה ניחא היטב, דשפיר איצטריך קרא דמ״מ אם הוסיף על מדות המזבח, אינו רשאי אלא להוסיף על האורך והרוחב בשוה, משום דאית ביה דין "רבוע".
וגם במזבח הזהב מיושב, לפי מש״כ במנ״ח במצוה ק״ג אות א׳ דגם במזבח הזהב מדת ארכו ורחבו אינם מעכבים.​
וז"ל תוס' חולין פג:
קא מוסיף אבנין. והא דאמרינן בפ' קדשי קדשים (זבחים דף סא:) שכשעלו בני גולה הוסיפו על המזבח ד' אמות מן הדרום התם קרא אשכח ודריש מה בית ששים אף מזבח ששים ור"ת מפרש קא מוסיף אבנין ולא הוה מרובע והתם יליף דריבוע מזבח מעכב ואין נראה דאכתי כשבא לכסות ידביק עפר גם סביב המזבח עד שיהא מרובע ועוד דקרא דרבוע יהיה הוה ליה לאתויי ולא קרא דהכל בכתב וגו':
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח (כז א)

הקשה בהעמק דבר למה לי קרא ד״רבוע יהיה המזבח", הא כיון דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממילא הוי ליה רבוע. וכן קשה לקמן בפרשת תצוה לגבי מזבח הזהב.​

והנה בזבחים סב: אמרינן דכתיב במזבח "סביב" ו"רבוע", ואיצטריך למכתב תרוייהו, דאי כתב רחמנא סביב הוה אמינא דעגיל מעגל כתב רחמנא רבוע, ואי כתב רחמנא רבוע הוה אמינא דאריך וקטין כתב רחמנא סביב. מפורש בגמ' דלולי הך קרא ס"ד שיכול לעשות את המזבח עגול, ולכאורה צ"ל דזה ג"כ נקרא אמה ארכו ואמה רחבו, כיון שבמקום הרחב שבעיגול יש חמש אמות, ואי"צ שבכל האורך יהיה רוחב חמש אמות. וזה קמ"ל קרא ד"רבוע", שצריך להיות לו זויות.

אך עדיין קשה למה לי קרא ד"סביב", דבגמ' אמרינן דאי לא כתב רחמנא סביב הוה אמינא דאריך וקטין, היינו שיהיה ארכו יותר על רחבו, ואיך ס"ד לומר כן, הרי מפורש בכתוב חמש ארכו וחמש רחבו.

ונראה לומר דבזבחים סב. איתא דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת גובהו של המזבח אינם מעכבים, ויכולים להוסיף עליהם. [ובראבי"ה סי' אלף וק"מ בתשובת בעל הרוקח שם מבואר דגם במזבח של משה אין מעכב אם הוסיפו על המדות, אלא דמ"מ למצוה בעינן חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו כדכתיב בקרא]. ולפי זה ניחא היטב, דאיצטריך קרא דמ"מ אם הוסיף על מדות המזבח, אינו רשאי להוסיף אלא באופן שישאר ארכו ורחבו, משום דאית ביה דין "סביב". ומעתה נראה דגם הס"ד שיהיה עגיל מיעגל היינו רק במוסיף על המזבח, דבאמת מצד מידות המזבח ודאי בעינן ג"כ שיהיו מלאות שלכל האורך יהיה רחבו חמש אמות, אלא דבמוסיף על מידות אלו ס"ד שיהיה יכול לעשותו עגול, וקמ"ל קרא ד"רבוע" שיהיה לו זויות.
◆ ◆ ◆

והנה קושיית העמק דבר הנ"ל קשה גם לקמן בפרשת תצוה לגבי מזבח הזהב, דכתיב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע, ולמה לי קרא ד"רבוע" הא כתיב אמה ארכו ואמה רחבו. ונראה דגם במזבח הזהב איצטריך להנ"ל היכא שמוסיף על המידות, דמ"מ יהיה מרובע, וכמו שכתב במנ"ח במצוה ק"ג אות א' דגם במזבח הזהב מדת ארכו ורחבו אינם מעכבים ויכולים להוסיף עליהם.​
 
[ובראבי"ה סי' אלף וק"מ בתשובת בעל הרוקח שם מבואר דגם במזבח של משה אין מעכב אם הוסיפו על המדות, אלא דמ"מ למצוה בעינן חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו כדכתיב בקרא].​
והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ועי"ש דלכתחילה אין להקריב אם המזבח אינו כמדתו, ואם הקריבו עליו אין הקרבנות פסולים, והוי כמו סמיכה שאינה מעכבת. ולולי דבריו היה מקום לומר דהוי דין לכתחילה רק במצות עשית הכלים, אבל מצד הקרבת הקרבן אין זה דיעבד, דכיון שהוקרב על מזבח כשר אין בזה חסרון.​
 
ונראה לומר דבזבחים סב. איתא דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת גובהו של המזבח אינם מעכבים, ויכולים להוסיף עליהם. [ובראבי"ה סי' אלף וק"מ בתשובת בעל הרוקח שם מבואר דגם במזבח של משה אין מעכב אם הוסיפו על המדות, אלא דמ"מ למצוה בעינן חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו כדכתיב בקרא]. ולפי זה ניחא היטב, דאיצטריך קרא דמ"מ אם הוסיף על מדות המזבח, אינו רשאי להוסיף אלא באופן שישאר ארכו ורחבו, משום דאית ביה דין "סביב". ומעתה נראה דגם הס"ד שיהיה עגיל מיעגל היינו רק במוסיף על המזבח, דבאמת מצד מידות המזבח ודאי בעינן ג"כ שיהיו מלאות שלכל האורך יהיה רחבו חמש אמות, אלא דבמוסיף על מידות אלו ס"ד שיהיה יכול לעשותו עגול, וקמ"ל קרא ד"רבוע" שיהיה לו זויות.​
והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
שוב ראיתי במשנת חיים שמות סי' ע"ז שהקשה בקרא דלקמן (לח א) ויעש את מזבח העולה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע, ושם אין לומר דנפק"מ היכא דמוסיף על המידות, דהא מיירי בעשיה דמשה שלא הוסיף אלא עשה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו, וצ"ל דרבוע אתי לאפוקי עגיל מיעגל, וחזינן דגם בלא שהוסיף על השיעור ס"ד דסגי בעגיל מיעגל.​
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון