מצינו כמה הקבלות בין מעשה דמגילת אסתר למעשה דיוסף. בין יוסף הצדיק למרדכי ואסתר מרדכי ואסתר בני בנימין, מושווים על ידי מגילת אסתר לאביהם הגדול יוסף, בחצר המלך.
ויש לעמוד על פשר הדבר, ואלו הן ההקבלות.
"ופרעה חולם" "נדדה שנת המלך".
"ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה" "ויאמר המלך יבא".
"ויפקד פקידים על הארץ" "ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו".
"ויקבצו את כל אוכל" "ויקבצו את כל נערה בתולה".
"ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה ליוסף" "ויתנה למרדכי".
"ולא יכול יוסף להתאפק" "ויתאפק המן".
ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה. ויעש משתה לכל בשנת שלש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו עבדיו
ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה. והנערה יפת תאר וטובת מראה
גנב גנבתי מארץ העברים. איש ימיני אשר הגלה מירושלים... ותלקח אסתר
יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ. ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו
ויהי כדברה אל יוסף יום ויום ולא שמע אליה... ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם....
ותאמר... הביא לנו איש עברי. כי הגיד להם אשר הוא יהודי
ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם... ויתאפק. ויתאפק... ויבא אל ביתו... ויספר להם
בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול. הגם לכבוש את המלכה עמי בבית
ויתן חנו בעיני שר בית הסהר. ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו
ויקצף פרעה על שני סריסיו קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך
בשנת שלש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו. ויהי ביום השלישי יום הולדת... ויעש משתה לכל עבדיו
כי כן ימלאו ימי החנוטים. כי כן ימלאו ימי מרוקיהן
אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך... וצומו עלי... שלשת ימים... ובכן אבא אל המלך / בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך... והזכרתני אל פרעה והוצאני מן הבית הזה
ופרעה חולם... ותפעם רוחו. בלילה ההוא נדדה שנת המלך
ויסר פרעה את טבעתו... ויתן אותה על יד יוסף... וילבש ויסר המלך את טבעתו... ויתנה למרדכי... בלבוש מלכות אותו בגדי שש...
וירכב אותו... ויקראו לפניו... ונתון הלבוש והסוס וקראו לפניו...
פן אראה ברע אשר ימצא את אבי. כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי
כי למחיה שלחני אלהים אליכם. מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות
כל חיל פרעה... לא נשאר עד אחד... יצאו ברכוש גדול. להשמיד להרוג את כל חיל עם ומדינה ושללם לבוז
וישם אחשורוש מס על הארץ... כי מרדכי היהודי משנה למלך / וישם אותה יוסף לחוק... על אדמת מצרים... לפרעה היתה לחומש... וירכב אתו במרכבת המשנה... רק הכסא אגדל ממך.
הדמיון אינו רק במלים, אלא בעיקר בתוכן: כח האיפוק של יוסף, הוויתור של בני רחל, הליכתו בחכמה ובצפיה למרחוק, מבלי לוותר במאומה על חובתו הרוחנית, ומבלי לשכוח את דמות דיוקנו של אביו הקדוש, הם שהביאו את הישועה על ידי בית יוסף. יש לציין שלפי חלק מהתיאוריות ההיסטוריות הקושרות בין מלכי העאמו/חיקסוס במצרים לבין עמלק, הרי כנראה שפרעה זה היה גם הוא מזרע עמלק, שאינו נופל אלא לפני בני רחל.
ויש לעמוד על פשר הדבר, ואלו הן ההקבלות.
"ופרעה חולם" "נדדה שנת המלך".
"ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה" "ויאמר המלך יבא".
"ויפקד פקידים על הארץ" "ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו".
"ויקבצו את כל אוכל" "ויקבצו את כל נערה בתולה".
"ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה ליוסף" "ויתנה למרדכי".
"ולא יכול יוסף להתאפק" "ויתאפק המן".
ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה. ויעש משתה לכל בשנת שלש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו עבדיו
ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה. והנערה יפת תאר וטובת מראה
גנב גנבתי מארץ העברים. איש ימיני אשר הגלה מירושלים... ותלקח אסתר
יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ. ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו
ויהי כדברה אל יוסף יום ויום ולא שמע אליה... ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם....
ותאמר... הביא לנו איש עברי. כי הגיד להם אשר הוא יהודי
ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם... ויתאפק. ויתאפק... ויבא אל ביתו... ויספר להם
בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול. הגם לכבוש את המלכה עמי בבית
ויתן חנו בעיני שר בית הסהר. ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו
ויקצף פרעה על שני סריסיו קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך
בשנת שלש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו. ויהי ביום השלישי יום הולדת... ויעש משתה לכל עבדיו
כי כן ימלאו ימי החנוטים. כי כן ימלאו ימי מרוקיהן
אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך... וצומו עלי... שלשת ימים... ובכן אבא אל המלך / בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך... והזכרתני אל פרעה והוצאני מן הבית הזה
ופרעה חולם... ותפעם רוחו. בלילה ההוא נדדה שנת המלך
ויסר פרעה את טבעתו... ויתן אותה על יד יוסף... וילבש ויסר המלך את טבעתו... ויתנה למרדכי... בלבוש מלכות אותו בגדי שש...
וירכב אותו... ויקראו לפניו... ונתון הלבוש והסוס וקראו לפניו...
פן אראה ברע אשר ימצא את אבי. כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי
כי למחיה שלחני אלהים אליכם. מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות
כל חיל פרעה... לא נשאר עד אחד... יצאו ברכוש גדול. להשמיד להרוג את כל חיל עם ומדינה ושללם לבוז
וישם אחשורוש מס על הארץ... כי מרדכי היהודי משנה למלך / וישם אותה יוסף לחוק... על אדמת מצרים... לפרעה היתה לחומש... וירכב אתו במרכבת המשנה... רק הכסא אגדל ממך.
הדמיון אינו רק במלים, אלא בעיקר בתוכן: כח האיפוק של יוסף, הוויתור של בני רחל, הליכתו בחכמה ובצפיה למרחוק, מבלי לוותר במאומה על חובתו הרוחנית, ומבלי לשכוח את דמות דיוקנו של אביו הקדוש, הם שהביאו את הישועה על ידי בית יוסף. יש לציין שלפי חלק מהתיאוריות ההיסטוריות הקושרות בין מלכי העאמו/חיקסוס במצרים לבין עמלק, הרי כנראה שפרעה זה היה גם הוא מזרע עמלק, שאינו נופל אלא לפני בני רחל.