פורים האם החובה לשתות בפורים תדחה את חשש עבודת המקדש?

[התורה]

יש לעורר, אי מותר לכהן לשתות יין בפורים, דהלא מדברי אביי (תענית יז., וסנהדרין כב:) מבואר דלדעת רבנן לכהן אסור לשתות יין, שמא יבנה ביהמ"ק ויצטרך לעבוד, ושיכור פסול בעבודה, עיי' מאורות נתן (עמ' רע"ד),

 

[חד מבתראי]

יש לעורר, אי מותר לכהן לשתות יין בפורים, דהלא מדברי אביי (תענית יז., וסנהדרין כב:) מבואר דלדעת רבנן לכהן אסור לשתות יין, שמא יבנה ביהמ"ק ויצטרך לעבוד, ושיכור פסול בעבודה, עיי' מאורות נתן (עמ' רע"ד),

לחץ כדי לכווץ...

ואביי עצמו היה כהן...
אך גם לטעמי' המנהג כרבי.
ואם תניח שאביי ס"ל כרבנן, אז גם רבה היה כהן, ומהא דשחטי' לר"ז מוכח דהשתכר.
ולא מצינו למאן דקאמר דאביי פליג על רבה רביה בזה.

 

[התורה]

ואביי עצמו היה כהן...
אך גם לטעמי' המנהג כרבי.
ואם תניח שאביי ס"ל כרבנן, אז גם רבה היה כהן, ומהא דשחטי' לר"ז מוכח דהשתכר.
ולא מצינו למאן דקאמר דאביי פליג על רבה רביה בזה.

לחץ כדי לכווץ...

אכן בס' אבני שוהם (פורים קע"ג סקי"א) עמד בזה ע"ד רבה,
איך רבה השתכר, הרי מבואר בתוס' בכ"ד (חולין קלג., ר"ה יח.) דהיה כהן מבית עלי,
והן אמת דיש הגורסים רבא,

 

[חד מבתראי]

הן אמת דיש הגורסים רבא,

לחץ כדי לכווץ...

למרות שיתכן שגם רבא כהן.
(אבל ככה"נ זה לא נכון).
אתה מצטט מהיכן-שהוא, או שזה מהזיכרון?
(מה לעשות... לא תחמוד)

 

[התורה]

למרות שיתכן שגם רבא כהן.
(אבל ככה"נ זה לא נכון).

לחץ כדי לכווץ...

הוא מתלי תלי במחלו' גירסאות בר"ה יח., ובמגילה ז., והן זה מוכרח שבב' המקורות הוא אותו א',
עיין תוס' יבמות קה. דנקטו שרבא לא היה כהן, ובפשוטו כן מפורש בב"ב יב:, ברכות ח:, ואכמל"ב

אתה מצטט מהיכן-שהוא, או שזה מהזיכרון?
(מה לעשות... לא תחמוד)

לחץ כדי לכווץ...

על מה כוונתו דמר

 

[חד מבתראי]

ואכמל"ב

לחץ כדי לכווץ...

בהחלט.

על מה כוונתו דמר

לחץ כדי לכווץ...

שאני מתחיל לקנא..

 

[התורה]

שאני מתחיל לקנא..

לחץ כדי לכווץ...

ממה כבר כבודו התלהב...
התורה ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים...
לוואי ואזכה לידע את ה'

 

[דוד בן ישי]

אתה מצטט מהיכן-שהוא, או שזה מהזיכרון?
(מה לעשות... לא תחמוד)

לחץ כדי לכווץ...

על מה כוונתו דמר

לחץ כדי לכווץ...

שאני מתחיל לקנא..

לחץ כדי לכווץ...

ממה כבר כבודו התלהב...
התורה ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים...
לוואי ואזכה לידע את ה'

לחץ כדי לכווץ...

שיחה של ענוותנים!!!

 

[חד מבתראי]

שיחה של ענוותנים!!!

לחץ כדי לכווץ...

אחד בצדק..
התורה פחות...
אולי תסביר לו מה מיוחד בו?

 

[זרח לווין]

יש לעורר, אי מותר לכהן לשתות יין בפורים, דהלא מדברי אביי (תענית יז., וסנהדרין כב:) מבואר דלדעת רבנן לכהן אסור לשתות יין, שמא יבנה ביהמ"ק ויצטרך לעבוד, ושיכור פסול בעבודה, עיי' מאורות נתן (עמ' רע"ד),

לחץ כדי לכווץ...

אפ' ליישב לשיטת המחזור ויטרי שעיקר השמחה - השתייה זה בלילה
ואף להשיטות של יותר מלימודו אכתי ניחא דאפ' שהוא פחות מרביעית

 

[התורה]

אפ' ליישב לשיטת המחזור ויטרי שעיקר השמחה - השתייה זה בלילה​

לחץ כדי לכווץ...

שיטה שלא נפסקה, עיי' מגילה (ז:): אמר רבא: סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, מאי טעמא – "ימי משתה ושמחה" כתיב. וכ"פ גם הרמב"ם (מגילה פ"ב הי"ד), כך פשטות רוב ככל הראשונים, שאין אפשרות לצאת ידי חובת סעודת פורים בסעודה בלילה (רי"ף ג: מדפיו; רא"ש מגילה א, ח; מאירי ז: ד"ה חייב; ריטב"א ז: ד"ה אמר רבא; ועוד), וכ"פ השולחן ערוך (תרצ"ה ס"א) והמ"ב (סק"ב).
אגב, טעם יפה לכך כתב בשו"ת דברי יציב (או"ח רצז, י): חלק מהותי מסעודת הפורים הוא לקיים אותה "באסיפה והתחברות", ולא כל אדם לבדו (כפי שהתבאר לעיל). הלילה איננו זמן אסיפה אלא זמן שבו אנשים נשארים בבתיהם (עיין רש"י תענית יב: ד"ה דומיא), ולכן זהו זמן שבו לא ניתן לקיים את הסעודה כתיקנה. לפיכך קבעו חכמים שסעודת פורים תהיה דווקא ביום.​

ואף להשיטות של יותר מלימודו אכתי ניחא דאפ' שהוא פחות מרביעית​

לחץ כדי לכווץ...

אכן,
ישר כח

 

[חד מבתראי]

אפ' ליישב לשיטת המחזור ויטרי שעיקר השמחה - השתייה זה בלילה

לחץ כדי לכווץ...

...
מקווה שלא נאמר ברצינות.
ככה"נ זה פשוט לץ שהחליט לעשות קצת 'צחוק' בפורים, אבל מה לעשות שה'יקים' לקחו את זה ברצינות...

 

[זרח לווין]

מקווה שלא נאמר ברצינות.

לחץ כדי לכווץ...

ז"ל המחזור ויטרי - סי' תס"ה - "ליל שיכורים הוא זה הלילה לשמוח ביין הטוב ולגילה"
ושם עוד "בליל הזה ישכרו כל יצורים... וכו'

 

[מחכה]

לכאו' זו שאלה שהיה פסק הלכה בבית שני?

 

[אברך מישיבת מיר]

והן אמת דיש הגורסים רבא,

לחץ כדי לכווץ...

זו היא גירסת השאילתות

 

[חד מבתראי]

ז"ל המחזור ויטרי - סי' תס"ה - "ליל שיכורים הוא זה הלילה לשמוח ביין הטוב ולגילה"
ושם עוד "בליל הזה ישכרו כל יצורים... וכו'

לחץ כדי לכווץ...

וכבר האריכו להתפלמס האם מערבית זו אכן עברה את שבט ביקורתו של רבינו שמחה, או שהיא 'הושתלה' לשם במהלך השנים.
כה"נ - לא.
וגם אם כן, אתה יכול לראות לבד שזה לא נאמר מי-יודע-מה ברצינות.
וגם הראייה לא ממש תקיפה, כי מה שהוא נקט "ליל", זה כי זה פרודיה למערבית לליל הסדר "ליל שימורים".

 

[פנחס ע]

למה זה שאותם אמוראים היו מורי הוראה והותרו לשתות אינו מהווה ראיה לכך שאין להוכיח לנידוד?

 

[עוזי ומגני]

יש לעורר, אי מותר לכהן לשתות יין בפורים, דהלא מדברי אביי (תענית יז., וסנהדרין כב:) מבואר דלדעת רבנן לכהן אסור לשתות יין, שמא יבנה ביהמ"ק ויצטרך לעבוד, ושיכור פסול בעבודה, עיי' מאורות נתן (עמ' רע"ד),

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי בספר הנפלא אורה ושמחה של הגרש"י בורנשטין זצ"ל [ואינו תח"י כעת]
שדייק [כמדומני שהביא זאת בשם מישהו] מהגמ' במגילה דף ג'

"משפחה ומשפחה למאי אתא אמר רבי יוסי בר חנינא להביא משפחות כהונה ולויה שמבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה דאמר רב יהודה אמר רב כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה תניא נמי הכי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה קל וחומר מעבודה ומה עבודה שהיא חמורה מבטלינן תלמוד תורה לא כל שכן ועבודה חמורה מתלמוד תורה"

לחץ כדי לכווץ...

והלא דרשו גם ממשפחה ומשפחה שיהיו סועדים יחד, וע"כ דגם מבטלים עבודה, וכש"כ תורה עבור משתה ושמחה דפורים, וא"כ קו' מעיקרא ליתא.

 

[מכנדבי]

וכבר האריכו להתפלמס האם מערבית זו אכן עברה את שבט ביקורתו של רבינו שמחה, או שהיא 'הושתלה' לשם במהלך השנים.
כה"נ - לא.
וגם אם כן, אתה יכול לראות לבד שזה לא נאמר מי-יודע-מה ברצינות.
וגם הראייה לא ממש תקיפה, כי מה שהוא נקט "ליל", זה כי זה פרודיה למערבית לליל הסדר "ליל שימורים".

לחץ כדי לכווץ...

כמבואר במצו"ב