- הודעות
- 4,735
- תודות
- 17,271
- נקודות
- 895
אל מעכ"ת חברי הפורום, צורבי מרבנן ואריות שבחבורה שליט"א,
בהמשך לאשכול שנפתח כאן בעבר על התופעה המופלאה של "דור בני הארבעים" – אותם תלמידי חכמים צעירים שקנו שם בבשלותם ובבקיאותם – אני מבקש הפעם להעפיל קומה אחת למעלה.
באשכול ההוא עסקנו בתופעה דורית רחבה, אבל כאן אני רוצה לעורר דיון על יחידי סגולה ממש. לא רק על "בקיאים" או על "עילויים", אלא על אותם דמויות נדירות בדורנו שאצלן המושג 'ידיעה' הוא כבר מזמן לא זיכרון פנומנלי גרידא, אלא ממש בחינה של 'התורה וחכמיה חד הם'.
אני לא מתכוון לבקיאות 'שטחית' של דפים ומראי מקומות (בסגנון 'מנועי חיפוש'), אלא למדרגה שהיא מעבר להשגה: שליטה אבסולוטית בכל מכמני הש"ס והפוסקים. מדובר באותם 'מארי דכולא תלמודא' שכל ה'שקלא וטריא' – מהוויות דאביי ורבא ועד לאחרוני האחרונים שבאחרונים – חקוקים אצלם בבהירות מצוחצחת, עד שנראה כי 'כל רז לא אניס להו' כנתינתה מסיני.
זו בקיאות מרהיבה, ולפעמים ממש מבהילה. כשאתה רואה איך סוגיא חמורה בזבחים או בטהרות, או פסק סבוך ב'חושן משפט', מזומנים להם ב'רגעא חדא' כאילו הם קוראים מתוך הכתב ממש. והיופי הוא שזו לא רק כמות, אלא איכות – 'סברא ישרה' המלובשת בבקיאות עצומה, באופן שכל קושיא ופירוקא מונחים אצלם כשולחן ערוך.
בהמשך לאשכול שנפתח כאן בעבר על התופעה המופלאה של "דור בני הארבעים" – אותם תלמידי חכמים צעירים שקנו שם בבשלותם ובבקיאותם – אני מבקש הפעם להעפיל קומה אחת למעלה.
באשכול ההוא עסקנו בתופעה דורית רחבה, אבל כאן אני רוצה לעורר דיון על יחידי סגולה ממש. לא רק על "בקיאים" או על "עילויים", אלא על אותם דמויות נדירות בדורנו שאצלן המושג 'ידיעה' הוא כבר מזמן לא זיכרון פנומנלי גרידא, אלא ממש בחינה של 'התורה וחכמיה חד הם'.
אני לא מתכוון לבקיאות 'שטחית' של דפים ומראי מקומות (בסגנון 'מנועי חיפוש'), אלא למדרגה שהיא מעבר להשגה: שליטה אבסולוטית בכל מכמני הש"ס והפוסקים. מדובר באותם 'מארי דכולא תלמודא' שכל ה'שקלא וטריא' – מהוויות דאביי ורבא ועד לאחרוני האחרונים שבאחרונים – חקוקים אצלם בבהירות מצוחצחת, עד שנראה כי 'כל רז לא אניס להו' כנתינתה מסיני.
זו בקיאות מרהיבה, ולפעמים ממש מבהילה. כשאתה רואה איך סוגיא חמורה בזבחים או בטהרות, או פסק סבוך ב'חושן משפט', מזומנים להם ב'רגעא חדא' כאילו הם קוראים מתוך הכתב ממש. והיופי הוא שזו לא רק כמות, אלא איכות – 'סברא ישרה' המלובשת בבקיאות עצומה, באופן שכל קושיא ופירוקא מונחים אצלם כשולחן ערוך.
חזות קשה אני חזה – במחזה אשר לא זה!
ראו נא ענקים שקמו לתחייה, שרידי דורות קדומים אשר שתלם בעל הבירה להראות כי 'לא אלמן ישראל'.
אין אלו בני דורנו השחוחין, אלא 'השבת אבידה' ממש מאותם אריות של ליטא ופולין שתורתם הייתה בשרם ודמם.
יחידי סגולה שכל רז לא אניס להו, וכל דבריהם כנתינתם מסיני – בבהירות מבהילה ובלתי נתפסת!
יהי רצון שנזכה אף אנו להעפיל אל המכורה, ולדבוק בעוז ב'כתר תורה' – עד תהיה גם בנו חקוקה ומסורה
מי הם אותם 'אריות' שבדורנו, שזכו למדרגת 'סיני ועוקר הרים' כאחד? אלו שגם בפני גדולי הוראה ומאורות הדור הם נחשבים?
אשמח אם החברים יוכלו להביא כאן דוגמאות (בין בשמם ובין בתיאור המדרגה) לאותם יחידי דורנו שהידיעה שלהם היא בבחינת 'מרהיב עין', למען נדע ונווכח כי לא אלמן ישראל.
אשמח אם החברים יוכלו להביא כאן דוגמאות (בין בשמם ובין בתיאור המדרגה) לאותם יחידי דורנו שהידיעה שלהם היא בבחינת 'מרהיב עין', למען נדע ונווכח כי לא אלמן ישראל.
