בקיאות

  1. ה

    חידה בתלמוד וחז"ל חידת בקיאות קלה: פת הבאה בכיסנין שמברכין עליו המוציא

    מפורש בגמ'! מדובר בסוג כלשהו, ולא במונח
  2. ה

    חידה תנ"ך 14 מילים רצופות בנות ד' אותיות

    יתכן ויש כמה אפשרויות, אתייג רק את מי שכוונתי בדבריו.
  3. י

    עיון בקיאות והיקף

    ידוע החלוקה של הלימוד לעיון או בקיאות אני רוצה להגדיר את החלוקה את הלימוד לשלוש, כלומר יש עוד חלק שלא מספיק מוגדר שהוא היקף הלימוד. כלומר יש את לימוד העיון, שהוא העמקה בהבנת דבר אחד. יש את לימוד הבקיאות, שהוא מטרתו לקבל ידיעות בכל חלקי התורה. ויש את היקף הלימוד, זה אומר שבכל חלק בתורה יש הרבה...
  4. ה

    "שאגת האריות": על יחידי סגולה בדורנו שהתורה 'כולה' חקוקה בקרבם בבהירות מופלאה ובסברא ישרה

    אל מעכ"ת חברי הפורום, צורבי מרבנן ואריות שבחבורה שליט"א, בהמשך לאשכול שנפתח כאן בעבר על התופעה המופלאה של "דור בני הארבעים" – אותם תלמידי חכמים צעירים שקנו שם בבשלותם ובבקיאותם – אני מבקש הפעם להעפיל קומה אחת למעלה. באשכול ההוא עסקנו בתופעה דורית רחבה, אבל כאן אני רוצה לעורר דיון על יחידי...
  5. י

    חידה תנ"ך מלאך שעשה (כעין) ניתוח?

    היכן מצינו? ומה המקור? לא מפורש בתנ"ך אבל קשור לאישיו
  6. י

    מה המקור? 7 דברים שמשיח עתיד להראות

    כגון כסא הכבוד, קרח ועדתו - מה המקור לזה?
  7. י

    משלי לא יאונה לצדיק כל און

    לפי רש"י שלא תזדמן לו עבירה בלי דעת ומשמע לאו דווקא בעניני אכילה וכן הרמב"ן בגיטין שחלק על תוס' לגבי אין ה' מביא תקלה לידי צדיקים שכתב שאין טעם וריח להגיד שקאי רק בענין אכילה. וצ"ב מה יענו לכל המקומות שמצינו שטעו ובדעת. אהרון עם חטא העגל. וכעשו שהטעה את יצחק. וירבעם את אחיה השילוני. דוד וציבא...
  8. י

    תולדות "ידו אוחזת בעקב" [שאלה שזקוקה בקיאות - עיון]

    ואם היה באוזן, היו קוראים לו אוזני או בראש - ראשי? כלומר, אטו בגלל מעשה שולי שכזה, יקרה שמו הכי?
  9. י

    תענית "שלשה שאלו שלא כהוגן"

    למה רק ליפתח השיבו שלא כהוגן, לעומת שאול אליעזר וכנסת ישראל שנענו כהוגן ?
  10. י

    ברכות דקדוק בגמ' בלשון "אוכל פתו ומברך"

    צ"ב בלשון ברכות ד: ואוכל פתו ומברך למאי נפק"מ לעצם הדין שעשו סייג כדי שיקרא ק"ש ולא ירדם?? תשובות בעיון (משכלכם) בקיאות (אם יש מי ששאל אשמח למ"מ)
  11. י

    "גיטו וידו"

    לגבי גיטו וידו באים כאחד הגם שיד עבד כיד רבו (עז:), וכמו"כ מצינו בכלי שרת שעבודתן מחנכתן. ולכן בירושלמי, ביומא (ג, ו), אמרינן, דכלי המנחות מתקדשים ע"י "באים כאחד". פירוש, שהרי כידוע הדין הוא דאין המנחה מתקדשת בקדושת הגוף אלא כשנכנסת לכלי שרת הקדוש בקדושת הגוף. ומאידך, כלי השרת אינו מתקדש בקדושת...
  12. י

    מכות האם מי שרצח בשגגה פעמיים ולא גלה - מתחייב פעמיים לגלות?

    וצ"ב אם שייך לנידון על גלות אם היא קנס או עונש? עיון ובקיאות
  13. ה

    תופעה: "הדבר הגדול של דורנו: מחזות נדירים של בקיאים עצומים בצעירותם"

    הזמן גרמא והשעה משחקת תפקיד נכבד: בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מופלאה, כמעט חסרת תקדים, המתרחשת לנגד עינינו בבית המדרש. דור שלם של תלמידי חכמים עצומים פורץ אל קדמת הבמה התורנית – לא כילדי פלא או כנערים עילויים, כי אם כבני ברית בשלים, סביב גיל הארבעים, שהגיעו לכלל 'בינה' ועמקות מסחררת. אין...
  14. ב

    מהו עיון ומהי בקיאות

    המחשבה הפשוטה שבה אנוכי צועד מאז עמדי על דעתי היא, שודאי שהתנאים והאמוראים לא למדו כמו שאנו לומדים. הדברים שבשבילינו הם חידושים, להם היה זה מושכל ראשון, והדברים בהם אנו מתקשים להם היו מיושבים. העיון שלנו זה הבקיאות שלהם, ואת העיון שלהם איננו יכולים להשיג כלל. הם אחזו כמה שלבים אחרינו. והגע...
  15. מ

    למה לא ללמוד בקיאות קודם כמו שצריך?

    איתא בגמ' ע"ז יט. כמפורסם : "ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגה שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגה ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר". כמו"כ הגר"א במשלי פ"ו פס' ח וז"ל : הבריסקר רב היה אומר ד"ברור אצלנו שאם יאמר אדם מערכה בדברי תורה מבלי שקדמה לכך...
  16. נ

    בבא בתרא אגב חורפיה לא עיין בה - בקיאות או עיון?

    ב"ב דף קטז. רמי בר חמא מסתפק בדין מסוים. רבא מביא משנה, שמדויק בה (ברור ובולט) כצד אחד. שואלת הגמרא: מדוע רמי בר חמא לא פשט מהמשנה? ומתרצת: אגב חורפיה לא עיין בה. בפשטות (וכן פירש הרשב"ם) מחמת חריפות שכלו הוא פספס דיוק פשוט. אבל רבינו גרשום מסביר אחרת: אגב חורפיה. שהיה מחזיר תלמודו. לא עיין בה...
  17. נ

    שיטת המזומנים ומה איתנו ?

    בימים אלו מתנהל מסע הפצה על לימודי מזומנים אך דא עקא שאלה שלא גדלו על השיטה רוצים לדעת אחת ולתמיד מה עמדת רבותנו שלא דגלו בשיטה זו מה הייתה עמדתם ומתחלק לשניים א' עניין זכירת הלימוד ב' בעניין היקף התורה על חשבון ההעמקה
  18. ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה

    ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה

    ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה בגמרא שבת פח: איתא אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ע"כ. ופירש שם רש"י (ד"ה...
  19. א

    לימוד ה"עיון" החסידי (או, "דער חסידישער גמרא-לערנען)

    "התחייבתי" באשכול שכן להרחיב על לימוד העיון החסידי. אני מנסה לשלם אותו כאן: שיטת הלימוד הליטאית: שמה דגש (או מתחילה ב) על ניתוח מעמיק של הסוגיות התלמודיות, תוך ניסיון להבין את הסברות וההיגיון הפנימי של הגמרא. בוודאי שהיא תחפש מקור, ובהחלט תתחבר מאוד בבירור שיטות הראשונים והאחרונים, אך בעיקר...
חזור
חלק עליון