לגבי השאלה איך נולדה מחלוקת בתפילין, והרי כל אחד יכול לבדוק בתפילין של אביו, הנה הראוני ידיעה מפליאה, שבתקופות מסויימות בהיסטוריה היהודית לא כולם היו מניחים תפילין!!! נשמע מוזר? הנה מה שכותב המאירי ברכות יד,ב על דברי הגמ' שהקורא ק"ש בלי תפילין כמעיד עדות שקר:
מה שביארנו שהדברים אמורים במי שמיקל בהנחת תפלין דרך פירוק עול מצות, הוא מפני שיש נמנעים מזה מצד אחר, והוא שהתפלין צריכים גוף נקי ושצריך להזהר שלא יישן בהם ושלא יסיח דעתו מהם, וכל שכן שלא יתעסק בשום דבר לכלוך, מה שאין כל זה בציצית.
ובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא בימים ידועים בשנה, והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים את עונותיו, והיו סומכים זה למה שנ' הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים. וראה איך הפליגו בכונה כלומר שהן צריכין גוף נקי מעבירות ומהרהורים, ואין ראוי להניחם אלא לאחר התשובה.
וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין וכן הדבר נכון בעיני, עכ"ל המאירי.
ודברים יותר מזה הרחיב הרב מיכל שטרן שליט"א בילקוט הידיעות שלו (ששם הראוני את הנ"ל), ואינו תח"י.
ואם כן אולי יש בזה ליישב (בדוחק) איך נולדה מחלוקת, שאפשר שבדור מסויים באו להחזיר ההנהגה ליושנה להניח בכל יום, ולא היו לפניהם תפילין מדור קודם.
