פסח, חודש ניסן מעלת חודש ניסן

[אברך מישיבת מיר]

הרמב"ן (שמות שם) וז"ל: וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר, ועל כן אין לחדשים שם בתורה, אלא יאמר בחדש השלישי (להלן י"ט א'), ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן (במדבר י' י"א), ובחדש השביעי באחד לחודש וגו' (שם כ"ט א'), וכן כולם: וכמו שתהיה הזכירה ביום השבת במנותינו ממנו אחד בשבת ושני בשבת, כאשר אפרש (להלן כ' ח'), כך הזכירה ביציאת מצרים במנותינו החדש הראשון והחדש השני והשלישי לגאולתינו וכו', ע"כ. נמצא דיש מצוה למנות את החודשים מחודש ניסן.

וכתב רבינו בחיי (שמות פי"ג פ"ד) לבאר כי נרמז דבר זה במה שנקרא חודש ניסן חודש האביב, דהיינו כי הוא אב י"ב, כלומר אב לי"ב חודשים. וכמו כן כתב האור החיים (פי"ב פ"ב) כי על החודש ניסן כתוב החודש ה'זה', דהייינו זה בגמטריא י"ב לומר דהוא ראש לכל החודשים.

עוד ראיתי (קונטרס בעניני חודש ניסן וחג הפסח) שהביא בשם הגר"א לבאר שלא אומרים תחנון בכל חודש ניסן שהוא כעין ראש חודש לכל החודשים, ועל אין אומרן בו תחנון כדין ראש חודש שאין אומרים בו תחנון.

ועוד עי' באור החיים (כאן) דפירש דחודש ניסן נקרא בתורה 'ראש' מלשון חשיבות, היינו שחודש זה הוא מובחר שבחודשים על דרך שנאמר 'בשמים ראש'.

ועוד עי' בקדושת לוי (שמות פרשת בא) שכתב וז"ל: והנה בתשרי אנו עושים הרבה מצות כמאמר חכמינו ז"ל (ראש השנה י"א ע"א) שכן מרובה במצות, ועל ידי המצות אנו מעוררים השפע בזה החודש, על זה נקרא תשרי בסוד תשר"ק. ובחודש ניסן השפע הנשפע הוא רק מחמת גודל טובו, לזה נקרא החודש אבי"ב, א"ב כסדר, ע"ש.

 

[פנחס ע]

עוד ראיתי (קונטרס בעניני חודש ניסן וחג הפסח) שהביא בשם הגר"א לבאר שלא אומרים תחנון בכל חודש ניסן שהוא כעין ראש חודש לכל החודשים, ועל אין אומרן בו תחנון כדין ראש חודש שאין אומרים בו תחנון.

לחץ כדי לכווץ...

פלא בעיני אם יצאו הדברים מהגרא.
כי ידוע שמרנא חזוא סבר שיש לומר בסוף החודש. (והלוא הוא נסמך רובו ככולו על תורת הגרא)

 

[אברך מישיבת מיר]

.

פלא בעיני אם יצאו הדברים מהגרא.
כי ידוע שמרנא חזוא סבר שיש לומר בסוף החודש. (והלוא הוא נסמך רובו ככולו על תורת הגרא)

לחץ כדי לכווץ...

טעיתי
האמת שהוא כותב על תענית שאין מתענים בראש חודש ואני בטעות כתבתי את זה על תחנון.

 

[אברך מישיבת מיר]

העמק דבר (שמות פל"ד פי"ח) כתב על מאי דכתיב התם, כי בחדש האביב יצאת ממצרים. כאן הוסיף דהחודש בכללו גרם שבו יצאת ממצרים, למען ללמדנו כי כל החודש מסוגל להשריש בו יסודי האמונה ועבודת ה'. ומכאן למדנו לעסוק בעניני פסח מראש חדש כדי שיהיה זה העסק מועיל להשריש אמונה, וכדמסיק בפסחים ד"ו בהא דפסח מדבר שהזהיר משה לישראל מראש חדש, ואפילו לחכמים דרשב"ג דשלשים יום לפני הפסח שואלין ודורשין בהלכות פסח, מכמ מר"ח יש לעסוק יותר, והיינו דאמרינן בהגדה יכול מראש חדש כו', הרי דס"ד דמצות ספור ממש בא מראש חדש, [וכיב"ז אי' בירושל' מגילה פ"א דמדכתיב והחודש אשר נהפך שמע מינה דכל החודש כשר לקריאת מגילה], ע"ש.