לענ''ד הבורח מן הקללה שנאמרה לתיקונו בורח מקרבת ה' וסופו שיענש בכפליים
את זה אמרה עניות דעתך, ועשירותה מה תאמר?
כבר נגמר הכח לענות על דברים כה אטומים, ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר, מערב דיני חינוך עם דיני צער גידול בנים, טוען שמי שבורח מקלל ייענש בכפליים.
בנות שקל להם בלידה מעיד שהן רחוקות מהשם, אתה לא מציאותי נקודה, תנחת בבקשה
ורק נסיים:
ג"א מצטרף להנ"ל כידוע בני חם באפריקה שזו יבשת שסועה וקרועה לגזרים "עבדא בהיפקירא ניחא לי" שם העבדות לא נגמרה, ילדים מלבנים לבנים ומגבלים קש תבן ומספא וכו' כך שבאופן כללי הוא עדין עבד עבדים, כמו שישמעאל ידו בכל ויד כל בו
לגבי הנחש, שוב אותה נקודה, חז"ל דרשו שחלק מקללתו היא שעיבורו שבע שנים, כיום זו לא המציאות,
בקשתי הוכחה לזה או מקור ולא קבלתי
פלא עליך מורינו החשוב פוסה"ד! בכורות ח.
 
נערך לאחרונה:
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
פלא עליך שמרוב תקיפות וגידופים בתת רמה לא הבנת שכונתי היתה למקור שנשתנתה המציאות ולא למקור לדברי חז''ל
אין משיבים על הקלקלה
אם הייתי יודע להיכן יובילו תשובותי לכל תמיהותיך על כל דבר שבקדושה - כביכול במסווה של געוואלד יהודי, לא הייתי משיב בכלל!
הייתי מעדיף להמשיך לכבדך בנושאים ריאליים יותר
 
סליחה על השאלה, כשמגי אליך נחש אתה מקפיד לשוף אותו דווקא בראש?
(וכמובן לברך לפני"ז אקב"ו 'לקצוץ ראש הנחש'..

פלא עליך שמרוב תקיפות וגידופים בתת רמה לא הבנת שכונתי היתה למקור שנשתנתה המציאות ולא למקור לדברי חז''ל
כבודו משיב לאפיקורסים ועליו לידע חכמת הטבע שאין נחש מוליד כיום ל7 שנים.
 
לכבוד בעל הנחלת דן
שאלתי מאחר שמחלת המפונקות נכנסה עמוק עמוק לתוך כלל ישראל האם בהסרת האפידורל חוזר וניעור המצב המתוקן ?
הרי זה רק יעורר את הבעיה ביתר שאת ויתר עוז
יש קודם להסיר את המפונקות בדברים קלים כגון להפסיק לקחת אקמול אופטלגין איבופן ולהתנהג כמו בעל אילת השחר זצ"ל שלא לקח זריקת הרדמה אצל הרופא שיניים ולאט לאט יכלו גם להתמודד עם צער הלידה (רק אז ממילא היסורים תהיו פחות כי כבר יודעים איך להתמודד וחוזר חלילה) ותיקון חטא עץ הדעת יבוא לסיומה ואז יבוא משיח והלידות תהיו בלי צער כקודם החטא,
אבל אתה טוען שיש לקפוץ מההר תיכף ומיד ממש ולהתרסק לגמרי פיזית ונפשית
לענ"ד ככה לא תצליח להעמיד הדת על תילה.
לא בהכרח נכון
כבר העדתי שיש נשים שלא לוקחות כעקרון ולא התרסקו לא פיזית ולא נפשית
ההבדל בין אפידורל לאקמול וכדו' שזה פעם בתקופה ומלווה בציפיה וסיפוק אדיר וזה מצוי מאוד וללא סיפוק כלל
 
האם כת"ר אוסר גם להדליק מזגן במשרד משום בזיעת אפך?!
וצ"ע איך הותר לחלל שבת לייתובי דעתה, הרי אולי גם זה ממעיט בקללה...
רק לציין לדברים האלה את דברי המגן אברהם או''ח סי' קע סקי''ט וזה לשונו
האר"י היה אוכל עשבי המדבריות שאין נזרעים ע"י אדם לקיים ואכלת עשב השד'
נראה מה יאמרו כעת
 
רק לציין לדברים האלה את דברי המגן אברהם או''ח סי' קע סקי''ט וזה לשונו
האר"י היה אוכל עשבי המדבריות שאין נזרעים ע"י אדם לקיים ואכלת עשב השד'
נראה מה יאמרו כעת
כשנשותינו יהיו בדרגת האר"י, ואנו נאכל עשבים, נשקול את הנושא שוב.
לא כל מידת חסידות מתאימה לכולם
בינתיים אנו מחכים ל"עתידה הארץ שתוציא גלוסקאות".
ומכירים טובה לאדם הראשון שתמה "אני וחמורי נאכל באבוס אחד?"
נ. ב. אולי מדובר בחסה וברוקולי?
 
לא בהכרח נכון
כבר העדתי שיש נשים שלא לוקחות כעקרון ולא התרסקו לא פיזית ולא נפשית
ההבדל בין אפידורל לאקמול וכדו' שזה פעם בתקופה ומלווה בציפיה וסיפוק אדיר וזה מצוי מאוד וללא סיפוק כלל
האמת שאני לא יודע כי אצלינו הלידות הן בניתוח קיסרי
אבל מה שאני תמיד שומע מאחרים (אחיות שלי) שלמרות האפידורל יש צער לידה
ובזמן ההריון מותר לקחת משככי כאבים ?
 
נערך לאחרונה:
האמת שאני לא יודע כי אצלינו הלידות הן בניתוח קיסרי
אבל מה שאני תמיד שומע מאחרים (אחיות שלי) שלמרות האפידורל יש צער לידה
ברור שיש צער מסוים
ובזמן ההריון מותר לקחת משככי כאבים ?
כן
הנדון הוא על הצער העיקרי וצער ההריון העיקרי הוא סביל ולא כזה נורא ולכן משככי כאבים לא משנים כ''כ משא''כ צער הלידה שיש בו ענין מיוחד של כניעה מוחלטת לפני ה'
 
אז לדעת כת"ר השווה בגדלותו לראשונים ועולה עליהם בהצלבת ההלכה עם האגדה צריך לבטל את החיטוי שלמעשה הוא זה שב"ה ממעיט את ריבוי מקרי המוות שהיו נפוצים בעבר אצל יולדות
לא
מבואר במשנה שמתות על נדה חלה ונרות שבת ובזמננו מחמירות בנדה מאוד וחלה עיקרה מא''י ועיקר הקמח המצוי בא''י הוא מחו''ל ונר מצוי חשמל בשפע וא''כ אין סיבה שימותו
משא''כ צער שהוא ענין אחר לגמרי
 
מבואר במשנה שמתות על נדה חלה ונרות שבת ובזמננו מחמירות בנדה מאוד וחלה עיקרה מא''י ועיקר הקמח המצוי בא''י הוא מחו''ל ונר מצוי חשמל בשפע וא''כ אין סיבה שימותו
אני מבין מדבריך שאם בזמנינו הם לא היו מחמירות מאוד וכו' אז הלכה פסוקה היתה להורות לבטל החיטוי ולא לחוש לפיקוח נפש של נשות ישראל?
תתקן אותי אם אני טועה.
לענ"ד [שאולי לא מסתברת לדעתך] גם אם ידוע בודאות שאשה נכשלה בחלה, אין זה מתיר לא לתת לה חיטוי...
 
כשנשותינו יהיו בדרגת האר"י, ואנו נאכל עשבים, נשקול את הנושא שוב.
לא כל מידת חסידות מתאימה לכולם
בינתיים אנו מחכים ל"עתידה הארץ שתוציא גלוסקאות".
ומכירים טובה לאדם הראשון שתמה "אני וחמורי נאכל באבוס אחד?"
נ. ב. אולי מדובר בחסה וברוקולי?
ועוד, לענ"ד בענין אכילה היו לאר"י סברות, העלאת ניצוצות וכדו'.
 
אני מבין מדבריך שאם בזמנינו הם לא היו מחמירות מאוד וכו' אז הלכה פסוקה היתה להורות לבטל החיטוי ולא לחוש לפיקוח נפש של נשות ישראל?
תתקן אותי אם אני טועה.
לענ"ד [שאולי לא מסתברת לדעתך] גם אם ידוע בודאות שאשה נכשלה בחלה, אין זה מתיר לא לתת לה חיטוי...
אני מסכים שצריך לתת לה חיטוי אבל אם תרצה לא לקחת ולחזור בתשובה ולקבל היסורים אין מזניחים אותה
ובזה מיושב סתירת הרמב''ן בתורת האדם לרמב''ן על התורה בענין האיסור להתרפאות וכיוצא בזה כתב החזו''א לגבי מעיכת בננה לתינוק בשבת
 
בלילה נזכרתי בכמה מקורות מחז''ל לענין קבלת דין שמים שאינו מצוה מפורשת ומוחלטת
א. מעשה דיקום איש צרורות שקיבל עליו ד מיתות בי''ד והקדים את יוסי בן יועזר לגן עדן.
ב. כל ענין סיגופי התשובה של הרוקח והאר''י לכפר עוונות ונפסק מקצת מזה ברמ''א לגבי חילול שבת וידוע דומה לזה לגבי נפילת ס''ת או תפילין ר''ל.
ג. תענית חלום ותענית לתעניתיה.
ד. ועוד שכרגע נשכח ממני
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון