מקבל ומקבל ב''ה אבל לא בדברים כאלה מפחידים בפרט שמעולם לא נעשה בזה קשוט עצמך תחילה... וכמו שרמזו בהודעה שלאחר מכן ואע''פ כן אנכי על משמרתי אעמודה שאילו היה בא לידי אקימנו שלא להתערב במעשה ה' כשם שנמנעתי מלברר מין הולד אף שהיה ניתן בקל מאוד והרופא לגלג
ואיה הקללה בעצב תלדי בנים, היאך נתקיימה בכם?
ע' לעיל שנתקיים ונתקיים ובעצב אינו חוסר אפשרות להתמודד כמובן
אני שאלתי את המוהל לפני הברית של בני למה לא שמים אילחוש לתינוק
חידוש גדול, אני מאוד מקוה שהמוהל שלי לא עשה כן ללא ידיעתי, אני זוכר שהפוסקים שללו את האלחוש משום שהבכיות של התינוק חשובות
יש הבדל בין יסורים שנתנה רשות לרופא לרפא לבין מצוה של כריתת ברית שעיקרה בדם ובהקרבה
לאחר הברית הפוסקים התירו
למעשה אתה מודה שבברית עצמה לא
גבי מה שהבאת בתחילת דבריך ממרן החזו"א ההיפך הוא הנכון החזו"א כתב שאף אם יצא לנו דלא כהראשונים, אין לנו אלא דברי הראשונים.
כבר הביאו שאינו נכון וכתב בזה הלשון שלקח לעצמו חלק לעיין בגמ' עד מקום שידו מגעת ואף נגד הראשונים ז''ל ואף לקבוע כן הלכה במקום שאין הדברים מפורשים וכל הרגיל בספריו יודע שאין הדברים מפורשים הוא על דרך תרוץ בעלמא וקובע כן אף במקום שמוכח מדבריהם להפך
כמדומה שראיתי כדברי באגרות.
א' מהסיבה הראשונה
לכאו' כוונתו שעד כמה שממילא הוא אמור להצטער עדיף שזה יהיה במילה עצמה
נו?
