הערב נא

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
254
תודות
521
נקודות
86
מצד שעיקר הצורך להקפיא הוא כדי לשמר את הטריות למהלך השבוע, והווי מכין?
ומה הדין בליל שבת, שאז יש ענין לשמור על הטריות ולהקפיא לצורך שבת לסעודה שלישית, גם במקרה שלא באמת ישתמש בזה בסעודה שלישית?
 
בעקרון מכין לא מונע שמירת מצב קיים.
ולכן אם עד"מ ילד מוציא קרטיב או איגלו ונמלך , אין סיבה לאסור עליו.
כן דנים על החזרת קערת נט,י למדקדקים על דברי השו"ע [ולא על ההיתר הרעוע שביתא כד' אמות דמי]
לעניין החזרת הקערה למיטה בבוקר.
 
מצד שעיקר הצורך להקפיא הוא כדי לשמר את הטריות למהלך השבוע, והווי מכין?
ומה הדין בליל שבת, שאז יש ענין לשמור על הטריות ולהקפיא לצורך שבת לסעודה שלישית, גם במקרה שלא באמת ישתמש בזה בסעודה שלישית?
לכאורה כל שהוא לא בטוח זה לא יהיה אסור מצד פ"ר.
ולכן אם יהיה הו"א שהיה אפשר לשמור על טריותו בשקית בלבד.
או שהוא צריך את זה לשבת אז מותר.
 
הראשונים כתבו שמותר להחזיר לתנור שאין היס"ב,
לומדים מכאן הגדרה שתנור הוא גם ארון! ,אלא שכשהוא רותח אז צד התנור שבו גובר על צד ה'ארון' שבו ואז אסור
כל מקרר\מקפיא יש בו את הצווי דינים הנ"ל שהוא מקום הפועל פעולה, וחוצמי"ז הוא 'מקום' ולכן להחזיר החלב אחרי הקפה של של"ס
יהא מותר,כי זה הארון שלו
בעבר שמעתי ממו"ץ אחד שהתיר אפי' משבת ליו"ט לקחת בקבוק שתיה מהשישיה ולתת במקרר,כי אני רק שם במקום ואי"ז פעולה
(ההיתר הנ"ל הקפיץ את זעמי ונתווכחתי עמו, ולא הסכים לדברי)
 
הראשונים כתבו שמותר להחזיר לתנור שאין היס"ב,
לומדים מכאן הגדרה שתנור הוא גם ארון! ,אלא שכשהוא רותח אז צד התנור שבו גובר על צד ה'ארון' שבו ואז אסור
כל מקרר\מקפיא יש בו את הצווי דינים הנ"ל שהוא מקום הפועל פעולה, וחוצמי"ז הוא 'מקום' ולכן להחזיר החלב אחרי הקפה של של"ס
יהא מותר,כי זה הארון שלו
בעבר שמעתי ממו"ץ אחד שהתיר אפי' משבת ליו"ט לקחת בקבוק שתיה מהשישיה ולתת במקרר,כי אני רק שם במקום ואי"ז פעולה
(ההיתר הנ"ל הקפיץ את זעמי ונתווכחתי עמו, ולא הסכים לדברי)
תוכל להוסיף לי בענין, עד עתה חשבתי, ולא למדתי את הסוגיא הזו, שכל טירחא מיותרת שיעודה הוא לא לשבת היא אסורה משום זילות השבת, אתה מחדש שאין איסור בכל פעולה אלא רק בפעולות מסוימות, מה הגדר שלהם?
הרי ברור שלא התכוונת מלאכות שהם אסורות לא מצד מכין
 
תוכל להוסיף לי בענין, עד עתה חשבתי, ולא למדתי את הסוגיא הזו, שכל טירחא מיותרת שיעודה הוא לא לשבת היא אסורה משום זילות השבת, אתה מחדש שאין איסור בכל פעולה אלא רק בפעולות מסוימות, מה הגדר שלהם?
הרי ברור שלא התכוונת מלאכות שהם אסורות לא מצד מכין
מודה שאיני בסוגיה כעת
זכור לי ביאה"ל כזה לגבי הזזת הספסלים מחדר לחדר בש"ע לש"ת (בחו"ל)
שדן שאי"ז פעולה בגוף החפץ אלא במקומו (וכעין הוצאה-מלאכה גרועה)
אמנם הגמ' בביצה מבינה שהכנה זה אפי' בהטלת ביצה וגמירתה במעי אמה
אבל שם אין הכוונה להכנה הקלאסית אלא כעין נולד
וצ"ע ואחפש בלנ"ד
 

תוכל להוסיף לי בענין, עד עתה חשבתי, ולא למדתי את הסוגיא הזו, שכל טירחא מיותרת שיעודה הוא לא לשבת היא אסורה משום זילות השבת, אתה מחדש שאין איסור בכל פעולה אלא רק בפעולות מסוימות, מה הגדר שלהם?
הרי ברור שלא התכוונת מלאכות שהם אסורות לא מצד מכין
​
כמדו' מהזכרון שהאיסור הוא לא בעשיית פעולות שאין לשבת בהם צורך, אלא ההתעסקות להכין בשבת ליום חול היא הבעיה.

ולגוש"ד כפי שהובא סידור הבית בוודאי שמותר הוא בשבת.
ועל כן חבילת פיתות שהוצאה וברצוני להחזירה למקומה אף מחמת הסדר הטוב, הרי זה שמקומה במקפיא מבחינתי לא יגרע.
ולכך לכאו' 'להחזיר' חבילת פיתות למקפיא אין נר' לאסור.

אלא שאכתי יש לדון כשחבילת הפיתות נשארה בארון, ובשבת מעוניין לשומרה במקפיא בשביל שלא תתקלקל, האם נתיר לו אף בכה"ג?

ושמעתי בעבר ראי' גדולה לזה, שהרי התירו בכלי שמלאכתו להיתר 'מחמה לצל' והיינו שלא ייפסד, ואסרו ב'כלי שמלאכתו לאיסור' מחמת מוקצה. ומה עם מכין? הרי בוודאי שאין ההיתר מוגבל לכלי שיצטרך לו בשבת, ושמע מינה ששמירת החפץ מהפסד אינה חשובה 'הכנה לחול' אף אם אין דעתי אלא להשתמש בו בחול.
כ"ז נכתב מהזכרון, ושלא בעיון במקורות ההלכה, ואם שגיתי, אנא העמידוני על האמת.​
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓