אני באמת ליטאי גמור [מגזע חסידי כמובן...] ואינני מקיים ח"ו למעשה את מה שהחסידים עושים.
באמת אנסה להוסיף עוד כמה מילים [ואני כותב על דעתי בלבד], כיון שמבחינת החסידים המושג כוונה בתפילה הוא התלהבות הלב, ובמבחינתם בלי זה זה נחשבת תפילה ללא כוונה כלל, וכבר מצאנו בחז"ל בכמה מקומות שיש מושג שאם אדם יודע שהוא לא יכוון זה יכול לדחות כמה דברים [כמו בא מן הדרך וכיו"ב], לכן בנוגע לזמן תפילה, שגם מי שמתפלל אחר כך עדיין יוצא בדיעבד, הם מעדיפים את הכוונה [כפי איך שהם אוחזים] שהיא גוף צורת התפילה על פני הלכתחילה של זמן תפילה.
ולכן באמת תפילת מנחה הם לא מתפללים בלילה, לפחות עקרונית, וכן מעריב בבוקר, כי זה כבר לא שייך בכלל אפילו לא בדיעבד.
[יש עוד כמה נקודות בזה ויש עוד הרבה מה להאריך בנושא, אבל כיון שאינני מסכים לשיטתם מכמה סיבות בסיסיות אינני רוצה להוסיף, אבל זה הכיוון לדעתי ליישב את דעתם].