- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,454
- נקודות
- 1,280
ב'דברים ערבים' מסופר שכאשר תלמידי ישיבת מיר היו בשנחאי בשנות המלחמה, היתה עמהם גם קבוצת תלמידים מישיבת חכמי לובלין שברחה ליפן יחד עמהם. לפני פסח עמדה על הפרק שאלה קשה, ונחצו לשתי קבוצות שהתלבטו איזה מצות לאכול בפסח. מארה"ב הגיעו חבילות של מצות מכונה מהודרות מבית החרושת המפורסם של מנישביץ והיו גם מצות יד שנאפו בשנחאי, שלא ידעו במדויק מי השתתף באפייתן.
הרה"ק רבי שמעון שלום מאמשינוב זצ"ל הצליח להימלט יחד עם בנו רבי מאיר ואחיינו רבי יצחק לקובנה ומשם ברכבת הטראנס-סיבירית לשנחאי ושהה עמהם. הוא הורה לתלמידי הישיבה לאכול כזית מצת מכונה מהודרת, והוא הסביר כי במצות מכונה יודעים אנו את הבעיה שבהם, אין הם חמץ מצד עצמם אלא מצד האיסור החמור שגדולי ישראל הגה"ק החידושי הרי"מ והגה"ק מצאנז זצ"ל אסרו אותם.
אבל מצות היד שאין אנו יודעים במדויק מי אפה אותם, הרי הם בחזקת חמץ גמור! תלמידי הישיבה סברו וקיבלו את דעת התורה ונהגו לפיה. (הרב אברהם פוקס)
הרה"ק רבי שמעון שלום מאמשינוב זצ"ל הצליח להימלט יחד עם בנו רבי מאיר ואחיינו רבי יצחק לקובנה ומשם ברכבת הטראנס-סיבירית לשנחאי ושהה עמהם. הוא הורה לתלמידי הישיבה לאכול כזית מצת מכונה מהודרת, והוא הסביר כי במצות מכונה יודעים אנו את הבעיה שבהם, אין הם חמץ מצד עצמם אלא מצד האיסור החמור שגדולי ישראל הגה"ק החידושי הרי"מ והגה"ק מצאנז זצ"ל אסרו אותם.
אבל מצות היד שאין אנו יודעים במדויק מי אפה אותם, הרי הם בחזקת חמץ גמור! תלמידי הישיבה סברו וקיבלו את דעת התורה ונהגו לפיה. (הרב אברהם פוקס)