ליצנות. דנתי ודנתי וניסיתי וניסיתי ומה אעשה שלא הצלחתי להבין ואני מבין ומרגיש שיש כאן חוסר הבנה עמוק, ומה שאמרו חז''ל בגמ' מסייעני.
גם אני מצטרף, וגם אני מבין ומרגיש שיש במהלך שלך חוסר הבנה עמוק של הרוח הפנימית של דברי התורה. ולדעתי דברי חז"ל מסייעים לי.
ההכרע בין חכמים לרשב''י הוא שהרוב ישכחו והמיעוט לא כמעמד רשב''י לעומת חכמים, וזה המציאות כהיום שיחידים לא שכחו ולאו דוקא אני כמובן.
ב"ה שיש לנו מכריע, וכמובן גם פוסק במחלוקת זו, ואגב בלי קשר לעובדה שאני חולק על הפרשנות שלך בסוגיא [שלדעתי מוטעית מהשורש לכל מי שלמד את הסוגיא הנ"ל בהתבוננות], אני חושב שגם לשיטתך המיעוט שלא שכחו יכולים להיות בני הישיבות לעומת שאר העולם היהודי שלצערינו שכח את התורה באמת ובתמים.
מבואר בסוגיא בשבת מה ישכח ומה לא הפסוקים והמשניות בלשונם לא ישכחו אבל הבנתם הנכונה שהיא התלמוד תשכח וזה לא ממש כדבריך.
בפסוק כתובים שני ענינים אלו, "
רוחי אשר עליך" וכן "
דברי אשר שמתי בפיך", ה'דברים' הם כמו שאתה אומר - הפסוקים והמשניות כלשונם [וכמו שבאמת מוכח שם], והרוח היא פנימיות הדברים שגם תישמר, הבעיה היא רק שגם אם מובנת רוח הדברים כאשר הרוח היא כללית ואינה עוברת במסורת מדויקת בהכרח כי יהיו לה הרבה פרשנויות, ולכן שתהיה ההלכה כדבר ה' [דבר ה' - זו הלכה - (הלכה דווקא, ולא נקטו בלשונם תלמוד וגמרא)] יחידה ומוחלטת באופן המוסכם על כולם, דבר זה בל ייראה ובל יימצא [כן, גם אצלך, לדעתם של רבנן. ואגב תהליך זה החל בין בית שמאי לבית הלל, והיום הוא פשוט מוקצן יותר ובכל דבר יש ריבוי שיטות], אבל עיקר רוח התורה תישמר בהכרח וממש לא על זה דיברו חכמים.
ולדעת רשב"י הניגוד יהיה אפילו קל יותר, שתהיה מסורת בהלכה ברורה, וגם הדרך בסוגיות תהיה ברורה [ותישאר כתורה עצמה שנמסרה בסיני, דאל"כ הרי נשתכחה התורה גם לדעתו, וזה באמת גם מציאות שאנו רואים בעינינו ששכל ההלכה, ושכל סברת הגמרא הם קצת נפרדים, אבל כיון שלדעת רשב"י שניהם אין בהם שכחה בהכרח כי לעתיד לבוא הנקודה שתיתווסף היא החוט המקשר שביניהם, ואז יתבהרו הדברים לעיני כולם].
ועכשיו אם אתה מתעקש להכריע מדעתך במחלוקת זו, אז אתה מכובד למצוא את קו האמצע במחלוקת זו [בהחלט יש, אבל עכ"פ פרשנותך לא מוכרחת כלל וכלל].
להד''מ והוא הוצאת ש''ר נלוזה, ופוק חזי ספרי איש אשר כברכתו מלא בדברי ראשונים ואחרונים בסוגיות.
דיברתי על הגישה שאתה מנסה להנחיל כאן שכל דעה שלא נראית בעיניך במבט ראשון, אז היא בהכרח טועה וכו' וכו', (מה שאגב לדעתי מעיד על צמצום שכלי שאינו מצליח להבין את מכלול ההבנות האפשריות שהם באמת רבות), ולכן אין לי ענין לדון על ספרך אלא ביחס לדעה שאתה מביע באשכול כאילו מי שעוסק בענפי התורה, ובדברי החכמים האחרונים אינו עוסק בתורת אמת כלל.
ברורים שלא לדון בסוגיות ? הלזה ברור יקרא ?
לא דיברתי על נושאים שלא נתבררו לפניך אלא דווקא על הנושאים הידועים שאתה רגיל להניח שהם מוטעים מהשורש.
מי שלא למד בעיון המקורות בתנ''ך גמ' אלא רק כמלקט מתלמידי תלמידים בודאי לא ידע כראוי.
אמת לאמיתה, וגם אני מצטרף לכך. אבל אני מסכים רק עם המילה 'כראוי' כי אין ספק שידיעת הדברים משורשם היא לעין ערוך ממי שיודע מענפי הדברים [וכבר רגיל דבר זה בפי כל צורב העוסק בתורה], אבל גם מצד שני מי שעוסק בענפים מחובר גם הוא אל הדברים עצמם ואל השורשים, כי השורשים עצמם הם שמתגלים בענפים, אם כי במעט חוסר בהירות, אבל ברור ומוכרח כי הענפים אינם מנותקים משורשי הדברים והם קשורים אליהם באופן מהותי. [מושכל פשוט הברור כאשר מתבוננים בו, ומוכח מאינספור מקומות].
כמו כן ללא ספק מי שרוצה לייסד יסודות בתורה, צריך לדעת את השורשים, ומי שמתעסק בענפים אין לו את הזכות להביע דעה ביסודות הדברים, אבל מצד שני כדי להביע דעות ביסודי הדברים צריך ללמוד את היסודות עצמם השייכים להם.
אני אקח דוגמא, אם ישנו אסטרונאוט שתחום לימודו הוא כיצד מפעילים חללית, אין ספק כי בנושא זה הוא חכם ומבין, אבל כיוון שאין לו ידע באמת בפיזיקה ובתורת המכונאות, עדיף שיעבוד עם הכללים שהוא קיבל בלבד, ולא ינסה לשנות דברים בלי שקיבל אישור ממי שמבין בחכמות השורשיות שמהם נובעות הפעלת החללית, ומאידך, אם יחפוץ להתרומם ממצבו העכשווי ויבחר ללמוד את הדברים מן השורש, לעסוק בחכמת הפיזיקה, החלל, להבין כיצד פועלים מכונות מן השורש, בודאי שתגדל מעלתו וחכמתו, ואף הבנתו בהפעלת החללית, אבל ברור לכולם שבזמן שהוא עסק בהפעלת החללית תורתו לא הייתה תורת שקר, אלא רק איננה שורשית.
ומאידך, אם ירצה לחדש דברים קודם שלמד את תורת החלל והמכונאות, בגלל טענה להבנה מעמיקה בהפעלת מכונה, יזעקו עליו כולם שלא יעשה זאת, כי לצורך שינוי דברים מהשורש נצרכת הבנה בחכמות הבסיסיות שעליהם נוסדת בניית החללית.
וכן הוא בדיוק בחכמת התורה, האדם אשר בוחר לעסוק בחכמת ההלכה, הוא חייב להיות מתואם לכללים שלה בעצמה, ואם ינסה לשנות דברים מן השורש כאשר אין לו ידע מה היא 'מסורת' מה היא תורה שבעל פה, יצעקו עליו בצדק שהוא לא רשאי לכך.
ובדיוק לכן, לדעתי כיון שאתה מניח הקדמות והנחות יסוד רבות לפני שאתה ניגש ללימוד הגמרא, ובעיקר בנושאים של יחס ה'שמים' וה'ארץ' והעולם הגשמי לעומת העולם הרוחני, [שיש להם תורה שלימה ארוכה ומפורטת בדברי החכמים, אלא שלא ברור לי בדיוק יחסך לחכמה הפנימית של התורה, שהיא היא הצורה הפשוטה בה חז"ל ראו את המציאות, הנרמזת בחכמת האגדה, ואין אפשרות להבין באמת את ההסתכלות על המציאות כפי שחז"ל ראו אותה בלי לפחות להכיר באופן בסיסי את עקרונות המחשבה דיבור ומעשה, הבנת מהות עבודת האלוקים, בריאה יצירה ועשייה, ועוד כמה דברים בסגנון שהם רמוזים בכל צעד ושעל בחכמת האגדה, והם החוט המקשר בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה, ועל פיהם ידעו חז"ל לדרוש את הפסוקים בהתאם למסורת, ובלי הבנת מהות הדברים האדם משולל כל יכולת להביע את דעתו בשורשי ההלכה, כמו מכונאי שמכח ידיעת הפעלת המכונה מנסה לשנות אותה בלי ידיעת מטרתה].
אמנם ללא ספק כי מי שדבק בענפים המקובלים, אף כי אינו מודע לכל החכמה הפנימית שהיא נושאת בתוכה, אך כל עוד הוא עוסק בכללים המקובלים ושנמסרו לו בהכרח שלא יטעה יותר מידי ויהיה קרוב למרכז האמת.
אני מקווה שהנמשל מובן, כי לדעתי הוא מסביר את הדברים היטב.
שוב ליצנות והוצאת ש''ר, אני לא חולק בדברים שהם דנו אא''כ זה מבוסס על הגישה הכללית השגויה שלא להתעסק בסוגיות במקורם כי אין אנו יודעים.
הגישה איננה לא לעסוק בדברים במקורם כי אינינו יודעים, אלא שלא משנים [לדוגמא את זמן קריאת ק"ש], שהוא הלכה פסוקה וברורה וחכמים לא תלו אותו במנהג המדינה [כמו שהם ידעו לעשות בדיני פועלים ועוד], ואף אם אינינו מבינים, כי יודעים אנו שצריכים להכיר את החוכמות הפנימיות שעליהם נוסדו דברי חכמים.
כמובן, כי החלטת שרק אתה יודע את דרך חכמי התלמוד, ומבלעדיך נשתכחה תורה מישראל, ועם טענה כזו אי אפשר להתווכח ברציונליות, כי היא בעצמה לא כזו, אז ממילא מתווכחים בצורה המתואמת מהותית לסוג הטענה הזו.
כל (או רוב) השינויים היו נראים בתחילה הלכה רווחת ומוסכמת להיפך, וכך גם הסתכלו בתחילה על הגר''א והחזו''א ודומיהם, שהם מוזרים ולא ישרים.
זה לא נכון, לא כך הסתכלו על הגר"א והחזו"א בתחילה, הם הוכיחו קודם כל את ידיעתם בתורה הכתובה והמסורה כולה, והתקבלו בציבור מתוכו, ואחר כך בדברים מסוימים כמו כל ת"ח הביעו דעתם ושינו מעט דברים, אבל לא התפרצו לעולם עם הטענה שיש להרוס את כל היסודות המוקדמים, כי את זה עשו דווקא משה מדעסוי וכיו"ב [שאגב גם הם היו תלמידי חכמים, אלא פשוט היסודות הפנימיים של היהדות שלהם היתה קצת בעייתית].
מציאות א''א להכחיש, אבל באמת קשה להתוכח לבנתיים, כשאף צד לא מסוגל לדון בשרשי הדברים כראוי.
מה המציאות? שהחלטת שאיך שלומדים היום היא בגדר שכחת התורה, ואינה קשורה לתורה המקורית? לדעתי כל אדם משכיל מבין שזו פרשנות ולא מציאות, וכנ"ל בעוד הרבה מהנחות היסוד שלך.
בכל מקרה אני שומע בדבריך הודאת בעל דין שאינך יכול לדון בשורשי הדברים כראוי, לגבי עצמי בכל אופן אני לא מצטרף למשפט הזה.
בהחלט, אלא שכמובן לדעתי התפיסה שלך בכל המושגים הללו מוטעית ומדומינת ועליה אני דן.
מצוין, אני שמח לשמוע שלפחות על דבר אחד אנחנו מסכימים... אז אולי באמת נפתח את הדברים האלו משורשם, מאיך בכלל אמור להיות המבט על החיים, ואיך הוא המבט של התורה על המציאות, הבנת החיבור בין 'שמים' ל'ארץ' וכל המסתעף, במקום להסתובב סחור סחור, אני מוכן לכך (רק שעליך אני מסופק אחרי דבריך לעיל).
אגב, כעת בנימה קצת יותר ידידותית, אני חייב לציין שבאמת יש לך ידע רב, יש לך גם משנה שלימה, ואתה באמת מוכשר ביחס לרבים שפגשתי, אבל עם כל זה ודווקא בגלל זה, עדיין ברור לי כי יסודות משנתך נעוצים עמוק עמוק בתפיסת עולמך, וכיון שהם מהדברים העומדים ברומו של עולם, בהבנת המושגים שעליהם כל התורה עומדת, הבנת יחס עולם הרוח לעומת עולם החומר, הבנת מהות התורה, מה הוא בכלל האדם, השכל והרגש, הנשמה והגוף, ועוד כמה סוגיות מרתקות בסגנון הנובעות כולם משורש אחד [ובדיוק לכן גם הדרך שלך מתנגשת במקומות רבים בדרכה של עולם התורה והישיבות, ולכל דבר יש לך פרשנות שונה מהפרשנות המקובלת בעולם התורה, היוצאת ממילא בתפיסתך השורשית על המציאות, וכיון שבעיני ברור שלנושאים אלו ישנה תורה שלימה, תורה השייכת לעולם פנימיות התורה, תורה ומשנה ברורה ומסודרת, (ושם המסורת של יסודות הדברים נשמרה בטהרתה לדעתי)], אז אולי כדאי פשוט לפתוח את הנושאים האלו, שעומדים ביסודה של תורה, וביסוד הבנת המציאות, דבר שלדעתי יוכל גם לברר לך את עקרונות שיטתך, [וכידוע לכל מי שרגיל בענינים אלו שבפנימיות הדברים קל יותר למצוא את הנקודה המאחדת].
אשמח מאוד לפתוח את הנושאים האלו בהרחבה, וכמדומני שרבים [כולל אני בעצמי ואולי אף אתה] יוכלו להפיק מכל תועלת.