יש הבדל בין מה שהיה אצלו והוא בידיו גרם שלא יהיה שלו, לבין מה שהיה שלו ונלקח ממנו, לבין מה שרק היה מיועד לו ומעולם לא הגיע אליו.
בראשון זה היה שלו והוא היה השליח משמים להפסיד.
בשני זה היה שלו משמים לתקופה מסוימת.
ובשלישי נגזר משמים שלא יגיע אליו - וכיון שהקב"ה יודע מה יהיה, הרי שהקב"ה ידע ששידוך זה אינו השידוך שלו.