מעמיק

משתמש רשום
gemgem
פרסם מאמר
הודעות
34
תודות
152
נקודות
70
ברצוני לשתף את הציבור בתמיהה נוראה ואשמח אם יש למשהו לימוד זכות על העניין!
הנה עם ישראל ידועים כמקפידים על הקלה כבחמורה וכשיש חשש של עבירה נמנעים מזה ובורחים מהעבירה כמו מאש, ומוספים חומרות וסייגים כדי שח"ו לא להיכשל בעבירות,
והנה הגיע חג הפסח ואנשים בביתם מקפידים על חשש רחוק של חמץ, ואילו בנוגע לעישון הסיגריות בפסח ובפרט ביום טוב אנו רואים שזה דבר שנפרץ עם השנים וידוע שזה דבר שאפשר בקלות להגיע לאיסורים דאורייתא ואיך ייתכן שאדם שבבתיו מקפיד על חשש רחוק של חמץ ואליו לעצמו מתיר לעשן בפסח ובפרט ביום טוב שזה הרבה יותר קרוב לאיסור דאורייתא!!!!!!!!!!
אשמח מאוד אם יש למשהו לימוד זכות!!
 
איך ייתכן שאדם שבבתיו מקפיד על חשש רחוק של חמץ ואליו לעצמו מתיר לעשן בפסח
לא הבנתי מה הבעיה.
ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ היה מדבר הרבה מכך שפסח זה זמן 'שבירת התאוות',
ואמר שהוא לא מעשן בפסח משום כך.
אך בעיה הלכתית מנלן???
 
ברצוני לשתף את הציבור בתמיהה נוראה ואשמח אם יש למשהו לימוד זכות על העניין!
הנה עם ישראל ידועים כמקפידים על הקלה כבחמורה וכשיש חשש של עבירה נמנעים מזה ובורחים מהעבירה כמו מאש, ומוספים חומרות וסייגים כדי שח"ו לא להיכשל בעבירות,
והנה הגיע חג הפסח ואנשים בביתם מקפידים על חשש רחוק של חמץ, ואילו בנוגע לעישון הסיגריות בפסח ובפרט ביום טוב אנו רואים שזה דבר שנפרץ עם השנים וידוע שזה דבר שאפשר בקלות להגיע לאיסורים דאורייתא ואיך ייתכן שאדם שבבתיו מקפיד על חשש רחוק של חמץ ואליו לעצמו מתיר לעשן בפסח ובפרט ביום טוב שזה הרבה יותר קרוב לאיסור דאורייתא!!!!!!!!!!
אשמח מאוד אם יש למשהו לימוד זכות!!
כי הרבה פוסקים התירו בשופי.

מתירים:
משנ"ב (אמנם בזמנו לא ידעו את סכנת העישון)
אג"מ
הגרי"י פישר
הגרב"צ אבא שאול
הגר"ע יוסף
ציץ אליעזר
שו"ת השבי"ט
אדמור"י חב"ד
הגר"מ שטרנבוך
 
כי הרבה פוסקים התירו בשופי.
הבעיה היא שאותם אנשים במקרים אחרים מחמירים גם כשיש הרבה פוסקים שמתירים ואילו בנושא זה שנוגע להם באופן אישי ויש הרבה פוסקים שמחמירים משום מה לא ראו אותם אנשים צדיקים וחסידים מקום להחמיר ומעשנים בפרהסיא
 
ברצוני לשתף את הציבור בתמיהה נוראה ואשמח אם יש למשהו לימוד זכות על העניין!
הנה עם ישראל ידועים כמקפידים על הקלה כבחמורה וכשיש חשש של עבירה נמנעים מזה ובורחים מהעבירה כמו מאש, ומוספים חומרות וסייגים כדי שח"ו לא להיכשל בעבירות,
והנה הגיע חג הפסח ואנשים בביתם מקפידים על חשש רחוק של חמץ, ואילו בנוגע לעישון הסיגריות בפסח ובפרט ביום טוב אנו רואים שזה דבר שנפרץ עם השנים וידוע שזה דבר שאפשר בקלות להגיע לאיסורים דאורייתא ואיך ייתכן שאדם שבבתיו מקפיד על חשש רחוק של חמץ ואליו לעצמו מתיר לעשן בפסח ובפרט ביום טוב שזה הרבה יותר קרוב לאיסור דאורייתא!!!!!!!!!!
אשמח מאוד אם יש למשהו לימוד זכות!!
הדוגמא הספציפית אולי לא משהו. אבל "הסתירה הפנימית" קיימת ועוד איך במגוון נושאים אחרים כמצו"ב.
 
ברצוני לשתף את הציבור בתמיהה נוראה ואשמח אם יש למשהו לימוד זכות על העניין!
הנה עם ישראל ידועים כמקפידים על הקלה כבחמורה וכשיש חשש של עבירה נמנעים מזה ובורחים מהעבירה כמו מאש, ומוספים חומרות וסייגים כדי שח"ו לא להיכשל בעבירות,
והנה הגיע חג הפסח ואנשים בביתם מקפידים על חשש רחוק של חמץ, ואילו בנוגע לעישון הסיגריות בפסח ובפרט ביום טוב אנו רואים שזה דבר שנפרץ עם השנים וידוע שזה דבר שאפשר בקלות להגיע לאיסורים דאורייתא ואיך ייתכן שאדם שבבתיו מקפיד על חשש רחוק של חמץ ואליו לעצמו מתיר לעשן בפסח ובפרט ביום טוב שזה הרבה יותר קרוב לאיסור דאורייתא!!!!!!!!!!
אשמח מאוד אם יש למשהו לימוד זכות!!
לא כל כך מבין את הטענה, ברור שבמקום תאווה קשה לאדם להקל, ועישון סיגריה לרגילים בו הוא דבר שקשה לפרוש ממנו. ועל כן במקום הדחק מקילים [וביחוד בדברים שבסופו של דבר הפוסקים הקילו]
עם זאת, במה שאין לאדם יצר גדול כל כך אין הוא צריך להוריד את יכולתו להדר, וכבר אמרו חכמים 'אין אדם חוטא ולא לו', דהיינו שטבע האדם להקפיד על מה שאין לו יצר ונגיעה בזה, ואין טעם שיחטא בגלל שיש דברים שקשה לו.
 
לא כל כך מבין את הטענה, ברור שבמקום תאווה קשה לאדם להקל, ועישון סיגריה לרגילים בו הוא דבר שקשה לפרוש ממנו. ועל כן במקום הדחק מקילים [וביחוד בדברים שבסופו של דבר הפוסקים הקילו]
עם זאת, במה שאין לאדם יצר גדול כל כך אין הוא צריך להוריד את יכולתו להדר, וכבר אמרו חכמים 'אין אדם חוטא ולא לו', דהיינו שטבע האדם להקפיד על מה שאין לו יצר ונגיעה בזה, ואין טעם שיחטא בגלל שיש דברים שקשה לו.
אין שום בעיה, אבל לפחות שלא יעשו את זה בפרהסיא כאילו זה דבר שוודאי מותר!!!
 
ברצוני לשתף את הציבור בתמיהה נוראה ואשמח אם יש למשהו לימוד זכות על העניין!
הנה עם ישראל ידועים כמקפידים על הקלה כבחמורה וכשיש חשש של עבירה נמנעים מזה ובורחים מהעבירה כמו מאש, ומוספים חומרות וסייגים כדי שח"ו לא להיכשל בעבירות,
והנה הגיע חג הפסח ואנשים בביתם מקפידים על חשש רחוק של חמץ, ואילו בנוגע לעישון הסיגריות בפסח ובפרט ביום טוב אנו רואים שזה דבר שנפרץ עם השנים וידוע שזה דבר שאפשר בקלות להגיע לאיסורים דאורייתא ואיך ייתכן שאדם שבבתיו מקפיד על חשש רחוק של חמץ ואליו לעצמו מתיר לעשן בפסח ובפרט ביום טוב שזה הרבה יותר קרוב לאיסור דאורייתא!!!!!!!!!!
אשמח מאוד אם יש למשהו לימוד זכות!!
לימוד זכות אין לי אבל הסיבה ברורה ומצערת
בעבר תמהתי מה הכלל מתי מחמירים מתי לא ואל תגידו לי שיש גבולות ברורים אין! נקודה
מה ההבדל בין התר מכירה [מח' אם זה בכלל דא' לרוב השיטות לא ופחות] משכנתא [דא'] ונטחן [דרבנן לכל הדעות]
ואני לא ימשיך להביא דוגמאות לפי שאין כאן המקום להאריך

והסיבה היא במילה אחת "רגש" מי שהיה מקפיד משכל בוודאי לא היה עושה דבר כזה היות והוא חושב למה זה עדיף מזה
אבל כיון שהרגש הו השולט ברוב אנשי העולם לכן לא מקדישים יותר משניה בהנחת תפילין אבל חמץ בפסח!!! לא יקום ולא יהיה כי... הרגש אינו שכל
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון