על התרבות העסק בענייני אגדה [מחשבה] בציבור התורני

[אספקט]

וכל מה שיברו לשלול דין 'תורה' ממוסר היינו מהתבוננות מוסרית באימת ויראת ה' וכיו"ב ולא בלמידת חכמתה.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן.
אך מדברי המהרח"ו בשערי קדושה נראה שכל עניין תיקון המידות אינו מן התורה הוא רק דרך ארץ שקדמה לתורה.

ומסתמא התכוונת לכלול את 'חכמת המוסר' בגדר 'אגדה'.

לחץ כדי לכווץ...

דוקא לא.
אגדה הכוונה לפנימיות התורה על כל רבדיה.

 

[אספקט]

מי שפיתח את השיטה והנגישה הוא ללא ספק [ופלא שלא שמים עליו מספיק דגש] הוא ר' יצחק הוטנר זצ"ל בעל הפחד יצחק,

לחץ כדי לכווץ...

אכן הוזכר לעיל.
אך יש לשים לב שכיום כמעט אף אחד לא לומד בדרכם היחודית של פחד יצחק.

גם לר' דוד כהן יש מה לומר במחשבה

לחץ כדי לכווץ...

בסגנון מסוים, יותר הגדרות בדברי הגר"א והרמח"ל.

הזכירו את ר' יצחק שלמה זילברמן, זה נראה לי יותר שייך לקבלה ולא להפשטת המושגים מבית מדרשו של הרב הוטנר.

לחץ כדי לכווץ...

ממש לא.
מגדולי תלמידיו הוא הגר"נ רוטמן שהוזכר בדבריך.
תלמידים נוספים: הגר"א שפירא, הגר"א שלנגר, הגר"ר קוק ועוד שכולם משפיעים היום המון.
נ.ב. אכן הגרי"ש זילברמן יותר השפיע בדרך עקיפה.

 

[אברך מעמיק]

יתכן.
אך מדברי המהרח"ו בשערי קדושה נראה שכל עניין תיקון המידות אינו מן התורה הוא רק דרך ארץ שקדמה לתורה.

לחץ כדי לכווץ...

אם כוונתך לדברי המהרח"ו בריש פ"ב, ששם כותב כי המידות הם הקדמה לתרי"ג מצוות, נראה לי שכוונתו על פעולות התיקון, ולא על לימוד חכמתם, שבודאי כלול בתורת האגדה, כמו שכל עניני העולם הם חלק מחכמת האגדה.

ואגב הנידון הזה תלוי גם בהרהור במקומות שאסור להרהר בד"ת, וכמדומני שאף אחד לא מעלה בדעתו להכניס לשם מס"י...

 

[אספקט]

חסרונות השיטה. בעוד המהר"ל [רבה דרבה] עסק בכך אחר שסיים מסתמא מאות ואלפי פעמים את הש"ס והפוסקים כפי שיעידו ספריו בהלכה, ועסק בכך בתור קבלה שכתב השו"ע שאין ראוי לעסוק בהם אלא למי שמילא כריסו בש"ס ופוסקים, ועי' בסוגייא של ארבעה שנכנסו לפרדס, במצב זה יכול להיות בחור שאינו מי יוע מה בהתמדה וירא"ש וכדו', ועוסק כעת בהשתלשלותו של אדם קדמון לעץ הדעת, רח"ל.

לחץ כדי לכווץ...

לא דובר על סתרי תורה גמורים.

ומלבד מה שבית מדרש זה יכול להוציא מהצורה הנורמילת של לשבת וללמוד כמו שצריך, וזה תירוץ טוב של היצה"ר, וכבר ידוע שהרב שך מנע מהגרמ"ש למסור שיעורים בבני ברק.

לחץ כדי לכווץ...

ולאחר מכן נתן את ברכתו ואף הזמינו לדבר בישיבה בירחי כלה.

יש שטוענים [כך היה משמעות מדברי הגרד"ל לאחרונה] כי אי"ז בגדר עסק התורה, אלא דוגמת חסידות וכדו' שעושים עסק מהבנה בוכן דברי המצוות וכו' וכו' והחיבור והדביקות אליהם, וראשי הישיבות דליטא סבורים היו שאין לנו אלא תורה.

לחץ כדי לכווץ...

ח"ו.
איך ניתן לומר על חלק מחלקי התורה שאינו תורה.
תצלנה אוזניים משמוע ועיניים מראות.
הלא כל הבבלי מלא מזה וכל המדרשים.

 

[נראה לפשוט]

אך יש לשים לב שכיום כמעט אף אחד לא לומד בדרכם היחודית של פחד יצחק.

לחץ כדי לכווץ...

אני לא מספיק בקיא, אבל מה בין דרכם הייחודית של פחד יצחק לר' משה שפירא???

בסגנון מסוים, יותר הגדרות בדברי הגר"א והרמח"ל.

לחץ כדי לכווץ...

בצורה עדינה יותר. אכן.
ואתעניין הוא שמע דיעורים מרמ"ש? או מאיפה הוא קיבל את זה?

ממש לא.

לחץ כדי לכווץ...

טעות.

מגדולי תלמידיו הוא הגר"נ רוטמן שהוזכר בדבריך.

לחץ כדי לכווץ...

זה עוד נושא, חלקו המחשבתי של ר' נתן הינו אך ורק מר' משה, מריש"ז הוא קיבל את האהבת הציונות.

תלמידים נוספים: הגר"א שפירא, הגר"ר קוק ועוד שכולם משפיעים היום המון.

לחץ כדי לכווץ...

כיוונתי עליהם בתוך דברי.

הגר"א שלנגר,

לחץ כדי לכווץ...

מיהו?

נ.ב. אכן הגרי"ש זילברמן יותר השפיע בדרך עקיפה.

לחץ כדי לכווץ...

מה כוונתך?
לכל המחקרים שמסתובבים היום בעיר העתיקה?

 

[אספקט]

לדעתי הוא ענף מחכמת האגדה.

לחץ כדי לכווץ...

אך לא לדעת המדרש...
אגדה היא לימוד דרכי הנהגת ה' בעולם - וזהו ג"כ כל יסוד חכמת האמת.

 

[נראה לפשוט]

לא דובר על סתרי תורה גמורים.

לחץ כדי לכווץ...

ואת הגבולות מי יקבע???
כשמתחילים ---
קשה מאוד לעצור----

ולאחר מכן נתן את ברכתו ואף הזמינו לדבר בישיבה בירחי כלה.

לחץ כדי לכווץ...

מעניין, מנין לך?

ח"ו.
איך ניתן לומר על חלק מחלקי התורה שאינו תורה.
תצלנה אוזניים משמוע ועיניים מראות.
הלא כל הבבלי מלא מזה וכל המדרשים.

לחץ כדי לכווץ...

לא התכוונתי מאודי שזה לא בכלל התוה"ק, אלא כיוונתי שזה לא מה שנדרש מבחור בשנותיו הצעירות, שבמקום ללמוד בעיון איזה סוגייא בנשים נזיקין יושב וחושב וחושב וחושב וחושב...

 

[אברך מעמיק]

אך לא לדעת המדרש...
אגדה היא לימוד דרכי הנהגת ה' בעולם - וזהו ג"כ כל יסוד חכמת האמת.

לחץ כדי לכווץ...

האדם הוא עולם קטן, העמדת האדם על שלימותו המתדמית לבורא, הם הם גופי תורה והדרך להשגת ה'.
אגב אני משער שגם לך ברור שאגדה לא מוגבלת רק לנושאי האלוקות, אלא עוסקת בענינים רבים שכולם חלק מהשגת העולם בצורה המביאה לאהבת האלוקים.

 

[אספקט]

אני לא מספיק בקיא, אבל מה בין דרכם הייחודית של פחד יצחק לר' משה שפירא???

לחץ כדי לכווץ...

בפח"י מאוד עסקו בלהסביר כל מיני פרטים וזוויות מסויימות של נושאים פחות בעיקר ומהות העניין [ניתן לראות בספרי פח"י - כל מאמר עוסק בנקודה מאוד מסויימת] הגרמ"ש יותר ביאר את לב העניין.
ישנם חילוקים נוספים, אך לדעתי זה המרכזי, ואדרבה, נשמע את דעת הרבנים בעניין.

ואתעניין הוא שמע דיעורים מרמ"ש?

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שממש מעט.

טעות.

לחץ כדי לכווץ...

מה טעות?
בודאי שהיה עוסק הרבה בקבלה, אך הייתה לו השפעה רבה מאוד על העניין.

מריש"ז הוא קיבל את האהבת הציונות.

לחץ כדי לכווץ...

חולקני עליך בהחלט, דבריו מלאים השפעות מגידתו של הגרי"ש למי שמכיר.

מיהו?

לחץ כדי לכווץ...

ת"ח גדול.
באמת יותר קבלה.

מה כוונתך?
לכל המחקרים שמסתובבים היום בעיר העתיקה?

לחץ כדי לכווץ...

לא, אלא לכל תלמידיו ממשיכי דרכו שצויינו.

 

[אספקט]

האדם הוא עולם קטן, העמדת האדם על שלימותו המתדמית לבורא, הם הם גופי תורה והדרך להשגת ה'.
אגב אני משער שגם לך ברור שאגדה לא מוגבלת רק לנושאי האלוקות, אלא עוסקת בענינים רבים שכולם חלק מהשגת העולם בצורה המביאה לאהבת האלוקים.

לחץ כדי לכווץ...

אמת.
אך המוסר הוא התבוננות באדם עצמו, העיסוק באדם שדרך הסוד הוא הפוך - דרך הכרת יסודות המרכבה והמציאות.

 

[נראה לפשוט]

בפח"י מאוד עסקו בלהסביר כל מיני פרטים וזוויות מסויימות של נושאים פחות בעיקר ומהות העניין [ניתן לראות בספרי פח"י - כל מאמר עוסק בנקודה מאוד מסויימת] הגרמ"ש יותר ביאר את לב העניין.

לחץ כדי לכווץ...

תוכל לתת דוגמאות?
את הספר פחד יצחק ניסית כמה פעמים לפתוח ולא הבנתי מילה...

כמדומני שממש מעט.

לחץ כדי לכווץ...

אז ממי הוא כן קיבל את זה??

מה טעות?
בודאי שהיה עוסק הרבה בקבלה, אך הייתה לו השפעה רבה מאוד על העניין.

לחץ כדי לכווץ...

קבלה ומחשבה תרוויהו נינהו.
מלבד שר' יצחק שלמה לא היה לו ענין כל שהוא לדבר זה או אחר, אלא כל דבר מהגר"א הוא לקח אותו מאוד חזק, בשונה משאר בעלי המחשבה שהוזכרו...

חולקני עליך בהחלט, דבריו מלאים השפעות מגידתו של הגרי"ש למי שמכיר.

לחץ כדי לכווץ...

אינני מכיר כפה"צ, אבל לפי התרשמותי זה לא נכון.

ת"ח גדול.
באמת יותר קבלה.

לחץ כדי לכווץ...

מה מעשיו?

לא, אלא לכל תלמידיו ממשיכי דרכו שצויינו.

לחץ כדי לכווץ...

שהם?

 

[אספקט]

ואת הגבולות מי יקבע???
כשמתחילים ---
קשה מאוד לעצור----

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי את הטענה.
לכן לא ללמוד??.
[כ"ז בהנחה שיש צדק בדברים]

מעניין, מנין לך?

לחץ כדי לכווץ...

כך התפרסם [שמעתי מכמה מקורות

לא התכוונתי מאודי שזה לא בכלל התוה"ק, אלא כיוונתי שזה לא מה שנדרש מבחור בשנותיו הצעירות, שבמקום ללמוד בעיון איזה סוגייא בנשים נזיקין יושב וחושב וחושב וחושב וחושב...

לחץ כדי לכווץ...

אכן, לכל דבר צריך להיות גבול.
אבל בגלל זה מה?
אולי לא נתפלל שמא נתפלל כל היום?

 

[אספקט]

תוכל לתת דוגמאות?
את הספר פחד יצחק ניסית כמה פעמים לפתוח ולא הבנתי מילה...

לחץ כדי לכווץ...

לדוגמא: הפח"י מבאר בשבת מדוע יש איסור הוצאה ומנתח את פרטי הדין [אפילו ההלכתיים] עד דק - ובזה מסתכם אותו מאמר.
הגרמ"ש יותר יבאר את יסוד המושג שבת - ואם יכנס לפרטים זה יותר בשביל ההסבר הכללי.

אז ממי הוא כן קיבל את זה??

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע.

אינני מכיר כפה"צ, אבל לפי התרשמותי זה לא נכון.

לחץ כדי לכווץ...

נישאר חלוקים.

שהם?

לחץ כדי לכווץ...

ר' אריה שפירא, הגר"נ רוטמן [לדעתי], הגר"ר קוק, וישנם עוד שאיני זוכר, ואדרבה אולי הציבור יזכיר.

 

[ליבי בתורתך]

ראשית ישנם מספר סוגי "מחשבה" האחד בגישה של לדון בהבנת הדברים לעומק ע"מ להבין מהותם (מכתב מאליהו שפתי חיים ר' שמשון פינקוס) ב. מחשבה יותר תאורטית על עניים שונים על דרך הפילפול אמנם איני נכנס בין הררים אלו וענין החיבור להנל תלוי איש איש ע"פ סגנונו אמנם נראה לי שבדרך הב' גדולי עולם שעסקו בזה אכן הגיעו לפסגות אמנם ראינו הרבה מחשולות בדברים אלו של אנשים קטנים שעסקו בדברים שלו ע"פ השגתם (עיין בית מדרש הגר"א שהם מתלמידי הגר"מ שפירא שצ"ל) אמנם כפי הידוע לי ר' חצקאל היה מאוד נגד שיטות אילו אלא יותר בשיטת המוסר הישנה של תוכחות ותביעה אם אמונה פשוטה בבורא וכפי ששמעתי כך גם דעת מרנא הגרא"מ שך שצ"ל

 

[רצון]

ואתעניין הוא שמע דיעורים מרמ"ש? או מאיפה הוא קיבל את זה?

לחץ כדי לכווץ...

הוא שמע ממנו, והיה אצלו אף בכולל מיוחד לתקופה.
אבל את העיקר קיבל מהרב הוטנר. והוא שחיברו ג"כ לתורת הגר"א.

 

[אספקט]

העיקר קיבל מהרב הוטנר.

לחץ כדי לכווץ...

מתי?
כלומר היכן?

 

[משתוקק לקרבתך]

תלמידו המשפיע ביותר היה ללא ספק ר' משה שפירא, רבה דרבה דר' נתן רוטמן, ר' יחזקאל הרטמן ועוד, מי שהיום נותן מחשבה בתוך הישיבות הם ר"נ רוטמן ור' חיים יצחק קפלן [תלמיד ר' יונתן דיויד], גם לר' דוד כהן יש מה לומר במחשבה, ולעוד כמה משגיחים וראשי ישיבות [הזכרתי את הבולטים שביניהם].

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שר"נ רוטמן איננו תלמידו של ר' משה שפירא ולא תלמיד דתלמיד אלא הוא תלמידו דר' יצחק שלמה שגם לו יש הרבה תלמידים שהכניסו לישיבות את המחשבה והוא ממש לא רק קבלה אלא בעיקר תורת הגר"א והרמח"ל

 

[נפש שוקקה]

פחד יצחק אגרות וכתבים, מכתב נ"ד.

 

[אספקט]

ראשית ישנם מספר סוגי "מחשבה" האחד בגישה של לדון בהבנת הדברים לעומק ע"מ להבין מהותם (מכתב מאליהו שפתי חיים ר' שמשון פינקוס) ב. מחשבה יותר תאורטית על עניים שונים על דרך הפילפול

לחץ כדי לכווץ...

אתה מתכוון מן הסתם למתחילים ולמיטיבי לכת...

(עיין בית מדרש הגר"א שהם מתלמידי הגר"מ שפירא שצ"ל)

לחץ כדי לכווץ...

רק חלקם, ואינם מיצגים את דעתו כלל, ואין קשר בין מה שהם עשו למה שעושים הם, זאת אפילו לא טעות בכוונתו אלא דרך אחרת שיש לדון במקום אחר על המקום הראוי לה.

 

[משתוקק לקרבתך]

ושלא כדברי המדרש.
לפי דעתי אין השוואה בכלל לחיבור שניתן להתחבר על ידי ידיעת דרכי ההנהגה האלוקית, לחיבור סגולי שנעשה על ידי עיסוק בשנים אוחזין [וידוק כ"א בעצמו אם אכן מתחבר דרך זה להיכן שהוא, או שרק נהנה מן החכמה המופלאה שבתורה כאשר היה נהנה מעיסוק בחכמות אחרות.]

לחץ כדי לכווץ...

אי"ז נכון דיסוד החיבור לתורה חוץ מהחלק הסגולי הוא ההתרגלות לחשיבה תורתית והשקיעה בה שהיא מוציאתו מהחיים הפשוטים לחיים אחרים ומשנה את כל ההסתכלות של האדם לחיים ולצורת הנהגתו וד"ז הוא עניין מציאותי ובעיננו ראינו שההרגש והחשיבה של האנשים השקועים בתורה שונה ועמוק הרבה יותר מאלו שלא זכו לכך וזה בנוסף לחלק הסגולי שקיים וראיה לדבר שרואים הבדל בין תפילה לאחר לימוד לבין תפילה אחרת וד"ז א"א לקנותו גם ע"י ריבוי התעסקות במחשבה ובעצמי הרגשתי זה
(ד"ז שמעתי מא' מבעלי המחשבה הגדולים והדברים נכונים למתבונן)