- הודעות
- 2,198
- תודות
- 10,184
- נקודות
- 535
יש לעייין האוכל מאכלות אסורות במקום פקוח נפש האם מטמטם
בספר משחת שמן (הגרח"ש קויפמאן רה"י דגיס'אד, מהדו"ח ח"א סי' ל"ב, ח"ב סי' קע"ד אות ג') דן בזה והביא דבמשך חכמה (דברים פ"ו פי"א) למד דאע"פ דקדלי דחזירי הותרו בשעה שנכנסו לארץ מכל מקום מטמטם את הלב ולכך הוצרכו להזהרה דהשמרו לכם, נמצא דאפילו במקום שהותרה אמרינן דהאיסור מטמטם את הלב.
עוד עי' שם במשך חכמה שפירש דעיקר הטעם דבחולה שיש בו סכנה הזקוק לאכול בשר בשבת, אין מאכילים אותו נבילה אלא שוחטים אע"פ שניבילה הוה רק איסור לאו ושחיטה בשסבת הוה איסור חמור של כרת, ממ"מ שוחטים בהמה ואין מאכילים את החולה נבילה משום שהנבילה מטמטמת, וכן כתב הנצי"ב (בהעמק דבר, דברים ו יא, מרומי שדה פ"ג ע"א) ע"ש. וכן הביא בשם הגרי"ז (ספר משולחן גבוה פר' שמיני פי"א פי"ג, עובדות והנהגות ח"ב עמ' נ').
עוד הביא דבט"ז (יו"ד סי' פ"א סקי"ב), ובש"ך (סקכ"ה) כתבו דאם האם אוכלת דבר איסור מחמת פקוח נפש לא תניק את בנה דמטמטם לב התינוק, ע"ש. משמע דאף במקום פקוח נפש מטמטם האיסור, ויש לדחות דאע"פ דהיה פקוח נפש לאם, מ"מ לתינוק אין זה פקוח נפש לפיכך יכול האיסור לטמטם שוב מצאתי דדחה כן במשחת שמן (ח"ב סי' קע"ד), ושלח לעיין בלב אליהו (שמות עמ' ח'), ע"ש. ועוד עי' בתורת היולדת
עוד הביא שם במשחת שמן את דברי הר"ן בדרושיו (דרוש י"א) דכל דבר שהתירו חז"ל אפילו בטעות אינו מטמטם, וכן הביא בשם הר"ן הנ"ל הגרח"פ שייננברג (ספר תורת היולדת פמ"ה הערה ב').
וכן כתב המהר"ל (תפארת ישראל פ"ח) דאפילו קדלי דחזירי אינם מטמטמים את אנשי המחמה מאחר שהותרו, והוא הדין חולה שיש בו סכנה אין המאכלים מטמטמים אותו מחמת שהותר בהם.
בספר משחת שמן (הגרח"ש קויפמאן רה"י דגיס'אד, מהדו"ח ח"א סי' ל"ב, ח"ב סי' קע"ד אות ג') דן בזה והביא דבמשך חכמה (דברים פ"ו פי"א) למד דאע"פ דקדלי דחזירי הותרו בשעה שנכנסו לארץ מכל מקום מטמטם את הלב ולכך הוצרכו להזהרה דהשמרו לכם, נמצא דאפילו במקום שהותרה אמרינן דהאיסור מטמטם את הלב.
עוד עי' שם במשך חכמה שפירש דעיקר הטעם דבחולה שיש בו סכנה הזקוק לאכול בשר בשבת, אין מאכילים אותו נבילה אלא שוחטים אע"פ שניבילה הוה רק איסור לאו ושחיטה בשסבת הוה איסור חמור של כרת, ממ"מ שוחטים בהמה ואין מאכילים את החולה נבילה משום שהנבילה מטמטמת, וכן כתב הנצי"ב (בהעמק דבר, דברים ו יא, מרומי שדה פ"ג ע"א) ע"ש. וכן הביא בשם הגרי"ז (ספר משולחן גבוה פר' שמיני פי"א פי"ג, עובדות והנהגות ח"ב עמ' נ').
עוד הביא דבט"ז (יו"ד סי' פ"א סקי"ב), ובש"ך (סקכ"ה) כתבו דאם האם אוכלת דבר איסור מחמת פקוח נפש לא תניק את בנה דמטמטם לב התינוק, ע"ש. משמע דאף במקום פקוח נפש מטמטם האיסור, ויש לדחות דאע"פ דהיה פקוח נפש לאם, מ"מ לתינוק אין זה פקוח נפש לפיכך יכול האיסור לטמטם שוב מצאתי דדחה כן במשחת שמן (ח"ב סי' קע"ד), ושלח לעיין בלב אליהו (שמות עמ' ח'), ע"ש. ועוד עי' בתורת היולדת
עוד הביא שם במשחת שמן את דברי הר"ן בדרושיו (דרוש י"א) דכל דבר שהתירו חז"ל אפילו בטעות אינו מטמטם, וכן הביא בשם הר"ן הנ"ל הגרח"פ שייננברג (ספר תורת היולדת פמ"ה הערה ב').
וכן כתב המהר"ל (תפארת ישראל פ"ח) דאפילו קדלי דחזירי אינם מטמטמים את אנשי המחמה מאחר שהותרו, והוא הדין חולה שיש בו סכנה אין המאכלים מטמטמים אותו מחמת שהותר בהם.