ד' תעניות בין המצרים ת"ב מנהג איסור אכילת בשר ושתית יין (1 צופה)

[הרב מרודוש]

צ''ע מה מקורו ובזכרוני שיש שגרסו בירושלמי פסחים על משנת מקום שנהגו שמביא המנהגים שחשובים מנהג ''נשי דנהיגי שלא למשתי חמרא משנכנס אב מנהגא'' ואם זה מקור המנהג ברור שהוא ט''ס והגי' הנכונה היא כפי שהיא לפנינו נשי דמנהגי שלא למשתי עמרא וע' התחלף בח' כי זה קרוב במבטא, והראיה לזה מהמשך הירושלמי שם ע''ש שבטלה אבן השתיה שנאמר כי השתות יהרסון והכונה לעשיית צמר מל' שתי וערב ובזה מבואר שהוא דוקא נשים שזה משבע מלאכות שלהם ואילו בשתית יין אינם רגילות כלל כידוע

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי שהרמב"ן כתב ואינני יודע מקורו
שככל שנחלש האבלות הרגשית על החורבן
כל דור ראו לתקן עוד יותר דיני אבלות

 

[ישעיהו מנחלת דן]

שמעתי שהרמב"ן כתב ואינני יודע מקורו
שככל שנחלש האבלות הרגשית על החורבן
כל דור ראו לתקן עוד יותר דיני אבלות

לחץ כדי לכווץ...

צ''ע שאם זה היה המהלך לשחזר את הרגש הא קמן שהוא כשל לפחות אצל רוב הציבור וצ''ע

 

[הרב מרודוש]

צ''ע שאם זה היה המהלך לשחזר את הרגש הא קמן שהוא כשל לפחות אצל רוב הציבור וצ''ע

לחץ כדי לכווץ...

לא
המטרה היתה שיתאבלו יותר על החורבן

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לא
המטרה היתה שיתאבלו יותר על החורבן

לחץ כדי לכווץ...

איך מתאבלים ?

אבלות הרגשית

לחץ כדי לכווץ...

וזה לא הושג

 

[יצחק א]

צ''ע מה מקורו ובזכרוני שיש שגרסו בירושלמי פסחים על משנת מקום שנהגו שמביא המנהגים שחשובים מנהג ''נשי דנהיגי שלא למשתי חמרא משנכנס אב מנהגא'' ואם זה מקור המנהג ברור שהוא ט''ס והגי' הנכונה היא כפי שהיא לפנינו נשי דמנהגי שלא למשתי עמרא וע' התחלף בח' כי זה קרוב במבטא, והראיה לזה מהמשך הירושלמי שם ע''ש שבטלה אבן השתיה שנאמר כי השתות יהרסון והכונה לעשיית צמר מל' שתי וערב ובזה מבואר שהוא דוקא נשים שזה משבע מלאכות שלהם ואילו בשתית יין אינם רגילות כלל כידוע

לחץ כדי לכווץ...

המנהג כלל לא מבוסס על הירושלמי, ותדע, שגם לפי הגירסא "חמרא" הירושלמי מדבר רק על יין ולא על בשר, ורק על נשים ולא על גברים.
כך שאין נפ"מ בגירסת הירושלמי לענייננו.
אלא המנהג מבואר בראשונים שנהגו כן לחומרא, ויש לזה תוקף כשאר מנהגי איסור שפשטו בישראל.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

המנהג כלל לא מבוסס על הירושלמי, ותדע, שגם לפי הגירסא "חמרא" הירושלמי מדבר רק על יין ולא על בשר,

לחץ כדי לכווץ...

שומע, אם כי ניתן לומר ששורש המנהג בזה והורחב אח''כ

ורק על נשים ולא על גברים.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שלגבי המנהג הנוסף שמיוחס שם לנשים שלא לעשות מלאכה עד קדושה דסידרא הפוסקים ראו בזה מנהג כוללני

כך שאין נפ"מ בגירסת הירושלמי לענייננו.

לחץ כדי לכווץ...

ע' לעיל שהאו''ז הביא את הירושלמי כמקור

אלא המנהג מבואר בראשונים שנהגו כן לחומרא, ויש לזה תוקף כשאר מנהגי איסור שפשטו בישראל.

לחץ כדי לכווץ...

וכבר כתבתי שיש מקום לומר שהמנהג למעט בתענוגות ולאו דוקא ב''ו וזה לא מתקיים בזמננו אז להמחמירים צריכים ליזהר שלא לאכול דג ולא לשתות קולה וכדו' אא''כ נאמר שהמנהג הוא זכר לביטול הקרבנות והנסכים וא''כ יהיו מותרים ביין מתוק שפסול לנסכים וצ''ע וכבר דנו בזה הפוסקים כמדומני

 

[עוזי ומגני]

אא''כ נאמר שענין המנהג אינו להצטער אלא זכר לקרבנות והנסכים שבטלו

לחץ כדי לכווץ...

פשיטא שכן הוא,
דהא אבל מותר בבשר ויין,
וכדכתיב תנו יין לאבל,
ומקורו הוא ממה שרצו לאסור כל השנה, ורק משום גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה,
אולם ט' ימים יכול לעמוד בה,
וזה הסיבה שסיום מסכת הותר רק בשר ויין, ולא שאר דברים, שלא התירו דיני אבילות, אלא רק זכר לחורבן,
ומה שאסור מדינא בסעודת מפסקת, ביאר כבר הגרי"ז שהוא מדינא דאונן שמתו מוטל לפניו שאסור בבשר ביין מדינא,
ומה שאסור כל יין, ולא רק מה שכשר לנסכים, אפשר דהמנהג הרחיב כדי שיורגש שיש משהו שאסור ושם יין חד ושם בשר חד.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לא בהכרח
אפשר שהרחיבו את דיני האנינות לתשעת הימים מאחר ואבלות ישנה היא ולא מרגישים את הצער בלאה''כ ולכן לא דמי לאבילות דיחיד

 

[מכנדבי]

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שדרכו של רס''ג ליתן טעמים מקוריים שונים מהמקובל במסורת הגאונית וכעין הטיעון שלו שמעולם קדשו ע''פ חשבון

 

[מכנדבי]

כמדומה שדרכו של רס''ג ליתן טעמים מקוריים שונים מהמקובל במסורת הגאונית וכעין הטיעון שלו שמעולם קדשו ע''פ חשבון

לחץ כדי לכווץ...

בכל אופן רואים שכבר בזמנו היו שנהגו כך.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

בכל אופן רואים שכבר בזמנו היו שנהגו כך.

לחץ כדי לכווץ...

ואני שאמרתי שמקור המנהג בגי' בירושלמי זה לא סותר לזה שכך היתה גי' חלקית בזמן רס''ג