דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
1) שמע כל הקידוש אך כלל לא שם לב כשאמרו "זכר ליציאת מצרים" האם יצא?
2) שמע זכור וראשו היה טרוד בדיקדוקי הקריאה ולא נזכר כלל במעשה עמלק האם יצא?
3) כשאמר ק"ש והברכה שלאחריה לא נזכר כלל ביציא"מ האם יצא?
העולה לדינא
שיש מקום גדול לומר שלא יוצאים כלל בכל דיני הזכירות אם לא נזכר בלבו (אך בקידוש יש שדנו שבדיעבד לא מעכב מלהזכיר בו יציא"מ וגם אפשר שהיא שונה משאר הזכירות שאינו אלא דין בנוסח הקידוש)
וכן דעת הגרי"ש אלישיב שלא יצא (דרור יקרא עמ' שנ"ו פניני תפילה עמ' ע"ג)
וכן דעת הגרח"פ שיינברג (הליכות ישראל ח"א)
ודעת הגרח"ק שיצא (לגבי זכירת יציא"מ דולה ומשקה - שציגל עמ' 71)
מתוך מאמרי שפורסם אמש
 
4) הסרת נימי עור מדולדלין בשבת, [אם דרכו בכך הוי דאוריי'].
5) יציאה מחוץ לתחום בשבת [יכול להיות גם 10 דק' הליכה].
6) קריאת עתונים\ספרי מתח וכדו' בשבת [עי' שו"ע 'ספרי מלחמות משלים ומליצות', ולא מצאתי מי שיתיר לבד ממקצת מהאחרונים שהמ"ב לא פוסק כמותם].
7) תוספת שבת. [לפחות רבע שעה [מ"ב] [להגר"נ קרליץ 10 דק' לכתחילה ו5 בשע' הדחק, והגר"מ פיינשטיין 3 דק', מעניין מדוע בזה לא הולכים אחרי פסק המ"ב?]
 
נערך לאחרונה:
ק"ש בלי תפילין וציצית אולי ידוע אך רבים מקילים בחוסר ידיעה.
כפי הידוע יש צדדים להקל במקום קוראה שוב עם תפילין וציצית אך אי"ז פשוט.
אלא א"כ עובר הזמן.

יש"כ על העלאת נושא חשוב ומחכים זה.
 
מצוי מאוד ששותלים עם הילדים קטניות ע"ג מצע של צמר גפן, ורבים לא יודעים שצריך להרחיק בין ב' מינים (וכגו' חומוס ושעועית) מדין כלאים.
בין תבואה או קטנית לבין מין אחר של תבואה או קטנית המרחק הנצרך– 6.12 מטר.
(ואמנם יש לציין שבעציץ שאינו נקוב יש הסוברים שהדינים שונים.)
 
מקורו באו"ח קנט סקי"ג אך כמדומה שאין הכוונה שצריך כוונה כשנוטל את ידיו אלא שעושה זאת בדרך אגב ולא שעושה מעשה כדי ליטול את ידיו עיין בסוף המאמר כאן את הדין ממקורו
 
6) קריאת עתונים\ספרי מתח וכדו' בשבת [עי' שו"ע 'ספרי מלחמות משלים ומליצות', ולא מצאתי מי שיתיר לבד ממקצת מהאחרונים שהמ"ב לא פוסק כמותם].
אם כבר, אף קריאת כיתוב תחת התמונות וכיוצ"ב, יש הטועים וקוראים לכתחילה כל הכיתובים בכל התמונות, ולעומתם יש הטועים ולא קוראים כל הכיתובים בכל התמונות.
אולם הדבר מתחלק בין ספרים בהם מותר לעיין שבכה"ג אף בכיתוב שתחת התמונות מותר לעיין, משא"כ בספרים שיש איסור לקרוא בהם אף בכיתוב אשר תחת התמונות יש איסור לעיין. [אורחו"ש, והלכות שבת בשבת להגרמ"מ קארפ שליט"א]
 
ללמוד הפרשה ב' מקרא עם תרגום או עם רש"י, [ויר"ש יצא ידי שניהם]
[ומי שקורא בעלמא לכאו' לא יצא יד"ח],
לדאבוננו מצויים היום בחורים שס"ל שכיון שאין להם זמן לעי' בכל דקדוק ברש"י לא לומדים בכלל רש"י. ה"י.
 
אגב יש לציין שלרוב הראשונים זמן שנים מקרא נגמר בקריאת התורה במנחה (ומה שפסק השו"ע כמדומה שזה לחומרא שאם לא קרה עד אז יחשוש לשיטות שעוד יכול לקרוא)
 
אם כבר, אף קריאת כיתוב תחת התמונות וכיוצ"ב, יש הטועים וקוראים לכתחילה כל הכיתובים בכל התמונות, ולעומתם יש הטועים ולא קוראים כל הכיתובים בכל התמונות.
אולם הדבר מתחלק בין ספרים בהם מותר לעיין שבכה"ג אף בכיתוב שתחת התמונות מותר לעיין, משא"כ בספרים שיש איסור לקרוא בהם אף בכיתוב אשר תחת התמונות יש איסור לעיין. [אורחו"ש, והלכות שבת בשבת להגרמ"מ קארפ שליט"א]
נכון, והביאור בזה הוא, שמה שנאמר על 'כתב ע"ג צורה' הוא רק משל לדבר שאין בו תועלת רוחנית שאסור לקרוא בשבת..
 
חלה שהוצאה מהמקפיא, ויש עליה קצת קרח שנפשר ונספג בה,
המנחת יצחק מסיק שאין לחממה על הפלטה, כי המים שספוגים בה לא נתבשלו.
(ותולה זו בפלוגתת הראשונים בענין "סיכתא לאתונא", אם הבישול הוא מצד היתד או משום המים שבתוכה, שחושש לדברי היראים שמשמע כצד הב').
 
לבני ע"מ אין להחזיר מצקת לכלי ראשון לכאו' כיון שאף מים שנשארו רותחים לדעת השו"ע הוי מבשל. (ושמא יש לצדד שאין זה דרך בישול אלא דרך של הגשה וצ"ע אם נאמרה סברא זו)
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון