הלכה כללי הלכות פסוקות ומצויות שרבים אינם יודעים או נכשלים בהן - אשכול מרכזי

[דבר ה']

באשכול זה יביאו בקצרה חו"ר הפורום שליט"א הלכות המצויות שלא ידועות ורבים נכשלים בזה
נבקש שבמידה ויש, להזכיר צדדי היתר

 

[דבר ה']

1) שמע כל הקידוש אך כלל לא שם לב כשאמרו "זכר ליציאת מצרים" האם יצא?
2) שמע זכור וראשו היה טרוד בדיקדוקי הקריאה ולא נזכר כלל במעשה עמלק האם יצא?
3) כשאמר ק"ש והברכה שלאחריה לא נזכר כלל ביציא"מ האם יצא?
העולה לדינא שיש מקום גדול לומר שלא יוצאים כלל בכל דיני הזכירות אם לא נזכר בלבו (אך בקידוש יש שדנו שבדיעבד לא מעכב מלהזכיר בו יציא"מ וגם אפשר שהיא שונה משאר הזכירות שאינו אלא דין בנוסח הקידוש)
וכן דעת הגרי"ש אלישיב שלא יצא (דרור יקרא עמ' שנ"ו פניני תפילה עמ' ע"ג)
וכן דעת הגרח"פ שיינברג (הליכות ישראל ח"א)
ודעת הגרח"ק שיצא (לגבי זכירת יציא"מ דולה ומשקה - שציגל עמ' 71)

לחץ כדי לכווץ...

מתוך מאמרי שפורסם אמש

 

[לכבודי בראתיו]

4) הסרת נימי עור מדולדלין בשבת, [אם דרכו בכך הוי דאוריי'].
5) יציאה מחוץ לתחום בשבת [יכול להיות גם 10 דק' הליכה].
6) קריאת עתונים\ספרי מתח וכדו' בשבת [עי' שו"ע 'ספרי מלחמות משלים ומליצות', ולא מצאתי מי שיתיר לבד ממקצת מהאחרונים שהמ"ב לא פוסק כמותם].
7) תוספת שבת. [לפחות רבע שעה [מ"ב] [להגר"נ קרליץ 10 דק' לכתחילה ו5 בשע' הדחק, והגר"מ פיינשטיין 3 דק', מעניין מדוע בזה לא הולכים אחרי פסק המ"ב?]

 

[שיל"ת]

ק"ש בלי תפילין וציצית אולי ידוע אך רבים מקילים בחוסר ידיעה.
כפי הידוע יש צדדים להקל במקום קוראה שוב עם תפילין וציצית אך אי"ז פשוט.
אלא א"כ עובר הזמן.

יש"כ על העלאת נושא חשוב ומחכים זה.

 

[שירת העשבים]

מצוי מאוד ששותלים עם הילדים קטניות ע"ג מצע של צמר גפן, ורבים לא יודעים שצריך להרחיק בין ב' מינים (וכגו' חומוס ושעועית) מדין כלאים.
בין תבואה או קטנית לבין מין אחר של תבואה או קטנית המרחק הנצרך– 6.12 מטר.
(ואמנם יש לציין שבעציץ שאינו נקוב יש הסוברים שהדינים שונים.)

 

[שמחת דוד]

בשו"ע צריך לכוון בשעה שנוטל ידיו לשם לטהר ידיו לאכילה, ויש צד באחרונים שהוא לעיכובא.

 

[דבר ה']

מקורו באו"ח קנט סקי"ג אך כמדומה שאין הכוונה שצריך כוונה כשנוטל את ידיו אלא שעושה זאת בדרך אגב ולא שעושה מעשה כדי ליטול את ידיו עיין בסוף המאמר כאן את הדין ממקורו

 

[שיל"ת]

6) קריאת עתונים\ספרי מתח וכדו' בשבת [עי' שו"ע 'ספרי מלחמות משלים ומליצות', ולא מצאתי מי שיתיר לבד ממקצת מהאחרונים שהמ"ב לא פוסק כמותם].

לחץ כדי לכווץ...

אם כבר, אף קריאת כיתוב תחת התמונות וכיוצ"ב, יש הטועים וקוראים לכתחילה כל הכיתובים בכל התמונות, ולעומתם יש הטועים ולא קוראים כל הכיתובים בכל התמונות.
אולם הדבר מתחלק בין ספרים בהם מותר לעיין שבכה"ג אף בכיתוב שתחת התמונות מותר לעיין, משא"כ בספרים שיש איסור לקרוא בהם אף בכיתוב אשר תחת התמונות יש איסור לעיין. [אורחו"ש, והלכות שבת בשבת להגרמ"מ קארפ שליט"א]

 

[דוד בן ישי]

ללמוד הפרשה ב' מקרא עם תרגום או עם רש"י, [ויר"ש יצא ידי שניהם]
[ומי שקורא בעלמא לכאו' לא יצא יד"ח],
לדאבוננו מצויים היום בחורים שס"ל שכיון שאין להם זמן לעי' בכל דקדוק ברש"י לא לומדים בכלל רש"י. ה"י.

 

[דוד בן ישי]

דיבורים בבית כנסת ובית מדרש,
אשר המעיין במקורות מתפלא מאוד על מה סמכו 'העולם' ויש להאריך.

 

[דבר ה']

אגב יש לציין שלרוב הראשונים זמן שנים מקרא נגמר בקריאת התורה במנחה (ומה שפסק השו"ע כמדומה שזה לחומרא שאם לא קרה עד אז יחשוש לשיטות שעוד יכול לקרוא)

 

[לכבודי בראתיו]

אם כבר, אף קריאת כיתוב תחת התמונות וכיוצ"ב, יש הטועים וקוראים לכתחילה כל הכיתובים בכל התמונות, ולעומתם יש הטועים ולא קוראים כל הכיתובים בכל התמונות.
אולם הדבר מתחלק בין ספרים בהם מותר לעיין שבכה"ג אף בכיתוב שתחת התמונות מותר לעיין, משא"כ בספרים שיש איסור לקרוא בהם אף בכיתוב אשר תחת התמונות יש איסור לעיין. [אורחו"ש, והלכות שבת בשבת להגרמ"מ קארפ שליט"א]

לחץ כדי לכווץ...

נכון, והביאור בזה הוא, שמה שנאמר על 'כתב ע"ג צורה' הוא רק משל לדבר שאין בו תועלת רוחנית שאסור לקרוא בשבת..

 

[דבר ה']

בארבעס שתיבלו אותו לאחר הבישול אסור לשים אותו על הפלטה אפילו על הדוד וכדו' כיון שהתבלין אינו מבושל (ארחות שבת)

 

[הבריא]

הסרת נימי עור מדולדלין בשבת, [

לחץ כדי לכווץ...

ויש להורידם לפני שבת שלא יחצוץ בנטילת ידיים

 

[יצחק א]

חלה שהוצאה מהמקפיא, ויש עליה קצת קרח שנפשר ונספג בה,
המנחת יצחק מסיק שאין לחממה על הפלטה, כי המים שספוגים בה לא נתבשלו.
(ותולה זו בפלוגתת הראשונים בענין "סיכתא לאתונא", אם הבישול הוא מצד היתד או משום המים שבתוכה, שחושש לדברי היראים שמשמע כצד הב').

 

[פנחס ע]

לבני ע"מ אין להחזיר מצקת לכלי ראשון לכאו' כיון שאף מים שנשארו רותחים לדעת השו"ע הוי מבשל. (ושמא יש לצדד שאין זה דרך בישול אלא דרך של הגשה וצ"ע אם נאמרה סברא זו)

 

[חכם הרזים]

כריעה קלה בסוף מודים דרבנן, מובא בשו"ע ולית מאן דפליג

 

[יצחק א]

כריעה קלה בסוף מודים דרבנן, מובא בשו"ע ולית מאן דפליג

לחץ כדי לכווץ...

הגר"א חולק, ראה בביאור הלכה שם.

 

[הבריא]

מצווה לאהוב את השי‘‘ת ויש נכשלים בזה ר‘‘ל בבל תגרע

 

[מנחם שרייבער]

לנגן את מזמור לתודה בתפילה.