ע"פ הירושלמי (הובא ברשב"א י"ט א') שאפשר ליפטר משניהם.בן כרך שהגיע לעיר בבוקר י"ד [אפשר להוסיף שעל דעת לחזור] וקרא שם.
ובשקיעה שבין י"ד ל-ט"ו החליט שגר בעיר בצורה קבועה. למחר הלך לכרך וקרא שם [אחרי שהוא כבר "בן עיר".]
כמו שהדגשתיע"פ הירושלמי (הובא ברשב"א י"ט א') שאפשר ליפטר משניהם.
מיהו י"א זה רק בהיה גר בכרך, ועקר דירה בליל ט"ו לעיר.
החידה שייכת גם בזמן הזה.בזמן שקידשו עפ"י הראיה, וחל י"ד בשבת?
אבל...אולי הכוונה לחציו עבד וחציו בן חורין, למ"ד שגם במגילה אינו מוציא עצמו, וכלשון החידה "אדם קרא מגילה .. ולא יצא"?
החידה שייכת גם בזמן הזה.
עדיין שייך עקרונית כמבו' יו"ד סי' רס"ז [רק יכול להיות שטכנית יש בעיה עם חלות הקניין במדינות שהחזקת עבד הוא מחוץ לחוק].אבל...
לא הייתי אומר לא נכונותהתשובות שנכתבו כאן אינם נכונות.
ישראל גמור שקרא והשמיע לאזנו בזמן הזה.לא הייתי אומר לא נכונות
אולי המשורר לא נתכוון לזה אבל בוודאי חלק מהתשובות פה נכונות לעצם השאלה
אכןישראל גמור שקרא והשמיע לאזנו בזמן הזה.
לדעתךבן כרך שהגיע לעיר בבוקר י"ד [אפשר להוסיף שעל דעת לחזור] וקרא שם.
ובשקיעה שבין י"ד ל-ט"ו החליט שגר בעיר בצורה קבועה. למחר הלך לכרך וקרא שם [אחרי שהוא כבר "בן עיר".]
אינם נכונ(ה)ות.?
מדובר במקרה פשוט ולא מורכב.אכן
אבל למה תשובה זו:
לדעתך
לא בירך ברכה?איך ייתכן אדם קרא מגילה בי"ד ובט"ו ולא יצא ידי חובה?
מן הסתם צריך להדגיש שהשאלה (על אף שאינני יודע את התשובה) מדברת במקרה שקראה כהלכתה (דהיינו לא למפרע, ע״פ וכו׳ הדינים הבסיסים של המגילה)איך ייתכן אדם קרא מגילה בי"ד ובט"ו ולא יצא ידי חובה?
מגילה פסולה?איך ייתכן אדם קרא מגילה בי"ד ובט"ו ולא יצא ידי חובה?
בירך.לא בירך ברכה?
כשירה למהדרין. המגילה הראשונה שכתב מרדכי.מגילה פסולה?