באותה ענין יש להביא כך מה שמובא בספרא: "'ובחמישה עשר יום לחודש הזה חג המצות' – יום זה טעון מצה, ואין חג הסוכות טעון מצה. והלא דין הוא: ומה אם זה שאין טעון סוכה טעון מצה, זה שטעון סוכה אינו דין שטעון מצה? תלמוד לומר: 'זה' – חג המצות זה טעון מצה, ואין חג הסוכות טעון מצה" (ספרא אמור י"א, א).
ספרא:
"ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות"-- יום זה טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה.
והלא דין הוא! ומה אם זה --שאין טעון סוכה-- טעון מצה, זה --שטעון סוכה-- אינו דין שטעון מצה?!
תלמוד לומר "הזה"-- 'זה' טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה.