זכירת יציאת מצרים למה? השואה כנגד שיעבוד מצרים (מפוצל) (1 צופה)

[גברא זוטרא]

כבר כמה זמן שמנקרת השאלה במוחי מה הטעם של העסק הבלתי נגמר בשואה לפרטי פרטיה ודקדוקיה, האם יש בזה איזו תועלת כלשהיא או בזבוז זמן לשמו, השואה נגמרה לפני 80 שנה, אין ספק שהיה זה אחד מהמאורעות ששינו את פני ההיסטוריה היהודית אבל זהו זה נגמר נקמנו הבהם ואנו ממשיכים לנקום בהם העיון והעסק בפרטים לא יעזור.

שח"ו לא ישמע מדברי שהנני מזלזל ברגשות אותם שעברו את השואה או דור שני להם וכן אינני מנסה להבין אותם העוסקים בנושא מתוך תחביב, אני מנסה להבין את אותם הרואים בדבר אידאולוגיה מסוימת, אשמח להבין מהי ומה תועלתה?

לחץ כדי לכווץ...

למה את יציאת מצרים צריך לזכו ר?

 

[שלמה ו.]

למה את יציאת מצרים צריך לזכור?

לחץ כדי לכווץ...

זכירת יציאת מצרים היא מצוות עשה מן התורה.

 

[גברא זוטרא]

כירת יציאת מצרים היא מצוות עשה מן התורה.

לחץ כדי לכווץ...

וזה גופא שאלתי למה נצטווינו?

 

[הרב מרודוש]

וזה גופא שאלתי למה נצטווינו?

לחץ כדי לכווץ...

יעוי' ברמב"ן סוף פרשת בא

 

[אברך מישיבת מיר]

אף כתוב אנוכי ה' אלוקך אשר הוצאתיך מארץ מצרים

 

[שירת העשבים]

ר"י בכור שור (דברים ט"ז ג)
"למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים – ותשתעבד למקום בכל לב."

 

[אברך מישיבת מיר]

ר"י בכור שור (דברים ט"ז ג)
"למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים – ותשתעבד למקום בכל לב."

לחץ כדי לכווץ...

וזה שלא כדברי הרמב"ן שכתב וז"ל: ושנזכיר זה בפינו בבקר ובערב, כמו שאמרו אמת ויציב דאורייתא, ממה שכתוב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ושנעשה סוכה בכל שנה, וכן כל כיוצא בהן מצות רבות זכר ליציאת מצרים, והכל להיות לנו בכל הדורות עדות במופתים שלא ישתכחו, ולא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת האלוקים ע"כ.

 

[שירת העשבים]

ובחינוך (כא) כתב וז"ל:
"משרשי מצוה זו מה שכתוב בקרבן הפסח. ואין מן התימה אם באו לנו מצות רבות על זה, מצות עשה ומצות לא תעשה, כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו. ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותנו ובתפלותנו "זכר ליציאת מצרים", לפי שהוא לנו אות ומופת גמור בחידוש העולם וכי יש אלוה קדמון חפץ ויכול, פועל כל הנמצאות הוא ובידו לשנותם כפי שיחפוץ בכל זמן מן הזמנים, כמו שעשה במצרים. ששינה טבעי העולם בשבילנו ועשה לנו אותות מחודשים גדולים ועצומים, הלא זה משתק כל כופר בחידוש העולם ומקיים האמונה בידיעת השם יתברך, וכי השגחתו ויכלתו בכללים ובפרטים כולם."

 

[ארנפלד]

(אבל למה לא מזכירים את יציאת מצרים שזה יסוד האמונה ?)

 

[אברך מישיבת מיר]

ובחרדים מצוות עשה פרק א כתב וז"ל:
לזכור בכל יום בלבבנו כי עבדים היינו לפרעה במצרים בעבודת פרך בחמר ובלבנים ואלו לא הוציאנו עדיין אנו ובנינו היינו עבדים שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם מארץ מצרים וכתיב ואותנו הוציא משם וכדתניא בהגדה דפסח בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאלו הוא עצמו יצא ממצרים ופרי המחשבה הזאת כדי שלא יחזיק האדם עצמו כבן חורין כדתנן באבות ואין אתה בן חורין,

 

[גברא זוטרא]

צוונו בתוה"ק לזכור את יציאת מצרים בכל יום פעמיים
קיבלנו את חג הפסח על יציאת מצריים ובו נצטוינו גם לעסוק בענין השיעבוד עשרת המכות
ובכללות עוד שפע מצוות השייכים איכשהו ליציאת מצרים
הכלל אחד הוא שהתוה"ק רואה את נושא יציאת מצרים כדבר בעל משמעות עצומה וכמו"כ את המאורעות שעברו עלינו בתוך מצרים!

השואה האיומה התרחשה לא לפני שנים רבות כ"כ, כאו"א מאיתנו נקשר לכך באופן מסוים, מי בגלל סבא או סבתא ניצולים, ומי בגלל הירצחם, או סתם איזה קרוב רחוק, או סתם איזה ספר שקרא על השואה,
כולנו יודעים שאנשים חוו על בשרם שבע מדורי גיהנום... כל אחד בצורתו הוא ה"י, רציחות ועינויים, דברים שאינם מתקבלים על הדעת!
פשוט וברור שאם השואה היתה מתרחשת לפני זמן עריכת הגמ' היה לכך התייחסות נרחבת בתלמוד!

וממילא צריך להבין, מה המשמעות של יציאת מצרים כנגד השואה וכן להיפך.
מה היה קשה יותר? כמובן שבידיעה הפשוטה הקרובה אל השכל השואה מצטיירת בראש כמאורע הרבה יותר טראגי, כמובן בגלל הקרבה לזמן השואה ומאורעותיו.
האם באמת זה כך?
חוו"ר הפורום יעלו כאן את ידיעותיהם בהקשר זה,
בין לתאר את יציאת מצרים ע"פ המקורות באופן יותר קרוב לשכל ( שכאו"א עושה זאת בליל הסדר)
ובין דברים מגדולי התורה והיראה זצוק"ל ושליט"א.

 

[פנחס ע]

צוונו בתוה"ק לזכור את יציאת מצרים בכל יום פעמיים
קיבלנו את חג הפסח על יציאת מצריים ובו נצטוינו גם לעסוק בענין השיעבוד עשרת המכות
ובכללות עוד שפע מצוות השייכים איכשהו ליציאת מצרים
הכלל אחד הוא שהתוה"ק רואה את נושא יציאת מצרים כדבר בעל משמעות עצומה וכמו"כ את המאורעות שעברו עלינו בתוך מצרים!

השואה האיומה התרחשה לא לפני שנים רבות כ"כ, כאו"א מאיתנו נקשר לכך באופן מסוים, מי בגלל סבא או סבתא ניצולים, ומי בגלל הירצחם, או סתם איזה קרוב רחוק, או סתם איזה ספר שקרא על השואה,
כולנו יודעים שאנשים חוו על בשרם שבע מדורי גיהנום... כל אחד בצורתו הוא ה"י, רציחות ועינויים, דברים שאינם מתקבלים על הדעת!
פשוט וברור שאם השואה היתה מתרחשת לפני זמן עריכת הגמ' היה לכך התייחסות נרחבת בתלמוד!

וממילא צריך להבין, מה המשמעות של יציאת מצרים כנגד השואה וכן להיפך.
מה היה קשה יותר? כמובן שבידיעה הפשוטה הקרובה אל השכל השואה מצטיירת בראש כמאורע הרבה יותר טראגי, כמובן בגלל הקרבה לזמן השואה ומאורעותיו.
האם באמת זה כך?
חוו"ר הפורום יעלו כאן את ידיעותיהם בהקשר זה,
בין לתאר את יציאת מצרים ע"פ המקורות באופן יותר קרוב לשכל ( שכאו"א עושה זאת בליל הסדר)
ובין דברים מגדולי התורה והיראה זצוק"ל ושליט"א.

לחץ כדי לכווץ...

כבר השיבו לך שאין כמעט זכרון אלא בגלל עניני דת. ובפורים כיון שקבלו מאהבה.
ובשואה יש משקל נוסף שלא לזכור בגלל הצרה שנגררה בעקבותיה...

 

[נדיב לב]

זיכרון יציאת מצרים, מעבר לחיזוק האמונה הוא פרט מהותי ברעיון הגאולה. וכמו שמבאר המהר"ל (גבורת ה', פרק לו) שעיקר עניינה של הגאולה ממצרים הוא הפיכת עם ישראל לעם ה', הדבוק בבוראו. והיינו, כיוון שהקב"ה הוא מעל הזמן, הרי שגם ישראל, בנקודת התחברותם אליו, מתעלים מעל לממד הזמן. ולפי זה עומד לבאר בעניין ה"חיפזון" ביציאת מצרים שאיננו פרט טכני או מקרי, אלא מהות הגאולה, ולכן התורה הדגישה אותו ביציאת מצרים וקבעה את מצוות אכילת המצה שמסמלת את החיפזון, מעבר לממד הזמן וכאמור. וראה כאן בהרחבה.