• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
  • דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
ר' דב היה במיטבו, הרבנים השיבו מלחמה שערה ור' דב לא ויתר, הכניס וורטים שנונים בלי הפסקה וגם נכנס בציבור כשלא התווכחו מספיק. בין השאר הוא אמר את המשפט הנ"ל. צריך לראות את התמונה המלאה.

מצער שאין תיעוד, זה היה מרשים ומענין הרבה יותר משאר מעמדי הריתחא. בערך שעה וחצי של שאלות חריפות עם דיבורים מענינים מסביב.
 
מה אתה בא להגיד שרב דוב לנדא דיבר על סלבודקא
לא, שרב דב חזר על הדרך שלו כמו שהוא חוזר 60 שנה על דרכו בדרך הלימוד בשונה מעולם הישיבות
קבל את האמת ממי שאמרה וקל וחומר בן בנו של קל וחומר כשרבי דוב לנדא אמרה
מחילה, אבל באיזו ישיבה למדת?
 
הרושם העולה מהתגובות באשכול (היכן זה נאמר, באיזה הקשר, באיזו דקה וכו' וכו'), שהחברים רואים בדברי ר' דב "אתם לומדים רק וורטים", קריאת תיגר חריפה נגד סגנון הלימוד העיוני בישיבות, ואין בזה חידוש כי כבר בדור שעבר היו גדולים אחרים (שכבר צוטטו בפורמנו דברי מרנן זצ"ל) שראו בזה "אסון תורני" בקנה מידה רחב. לדוגמא הרב שך בהקדמת אבי עזרי הפלאה זרעים ועוד רבים וטובים.

אבל מעבר לזה, טמון כאן פרדוקס לכאורה שמעצים את הביקורת. כי הלא ר' דב לנדו הוא שהתבטא בשיעור שמסר, בגודל לימוד הסוגיא כדבעי, לעומת מסיימי הש"ס ההמוניים בזה"ל:
'אברך שלומד סוגיה כדבעי עם רמב"ן בעומק העיון, יכול לעשות חגיגה גדולה כמו סיום הש"ס, ואף חגיגה גדולה יותר'. ולרעייתו של אותו אברך אמר: 'אשריך ואשרי חלקך, את המאושרת עלי אדמות, אין זכייה כזכייתך'.

הרי, מדובר באדם ש'לוז התורה' בעיניו זה עמל העיון וליבון הסוגיא, אדם שאינו חסיד של בקיאות שטחית או עיון קל אלא להיפך בעיניו דרוש ללבן כל סוגיא בצורה עמוקה. ודווקא משום כך, זעקתו על לימוד ה"וורטים" מהדהדת בעוצמה כפולה. כי במונח "וורטים" הוא בא לבטא את רמת העיון עצמו, בפרט בדור הנוכחי שהפך להיות ערטילאי, מנותק מפשט הסוגיא ומיסודות הראשונים, והפך כמעט לערמת גיבובים שאין בהם ממשות של תורה. וכמו אותו משל לא בהכרח נחמד... שכתבתי על שלמה מעיני וסדנת העצים שפתח....

באשר להתנצלות שבאה בסוף הדברים, זה נראה סך הכל הסתייגות של ר' דב מחריפות הדברים שרבים יתקשו לעכל. אבל למעשה, גם לשיטתו של מי שרואה בעומק העיון את חזות הכל, הלימוד הישיבתי הנוהג כיום הפליג למחוזות רחוקים מדי.
 
אבל מעבר לזה, טמון כאן פרדוקס לכאורה שמעצים את הביקורת. כי הלא ר' דב לנדו הוא שהתבטא בשיעור שמסר, בגודל לימוד הסוגיא כדבעי, לעומת מסיימי הש"ס ההמוניים בזה"ל:
'אברך שלומד סוגיה כדבעי עם רמב"ן בעומק העיון, יכול לעשות חגיגה גדולה כמו סיום הש"ס, ואף חגיגה גדולה יותר'. ולרעייתו של אותו אברך אמר: 'אשריך ואשרי חלקך, את המאושרת עלי אדמות, אין זכייה כזכייתך'.

הרי, מדובר באדם ש'לוז התורה' בעיניו זה עמל העיון וליבון הסוגיא, אדם שאינו חסיד של בקיאות שטחית או עיון קל אלא להיפך בעיניו דרוש ללבן כל סוגיא בצורה עמוקה. ודווקא משום כך, זעקתו על לימוד ה"וורטים" מהדהדת בעוצמה כפולה. כי במונח "וורטים" הוא בא לבטא את רמת העיון עצמו, בפרט בדור הנוכחי שהפך להיות ערטילאי, מנותק מפשט הסוגיא ומיסודות הראשונים, והפך כמעט לערמת גיבובים שאין בהם ממשות של תורה. וכמו אותו משל לא בהכרח נחמד... שכתבתי על שלמה מעיני וסדנת העצים שפתח....
אני סבור שאם תראה את עיקרי תורתו של מרן הגר"ד שליט"א, לרבותינו ראשי הישיבות מנחילי דרך הלימוד הישיבתית, הם לא ירוו נחת בלשון המעטה...

כמובן מאליו, אין הדברים הנ"ל זלזול חלילה בתורתו או דרך לימודו, כשם שאיני מזלזל ח"ו בדרך לימודם של כל גדולי פולין זצוק"ל והממשיכים בדרכם שיבדלחט"א.
 
הרושם העולה מהתגובות באשכול (היכן זה נאמר, באיזה הקשר, באיזו דקה וכו' וכו'), שהחברים רואים בדברי ר' דב "אתם לומדים רק וורטים", קריאת תיגר חריפה נגד סגנון הלימוד העיוני בישיבות, ואין בזה חידוש כי כבר בדור שעבר היו גדולים אחרים (שכבר צוטטו בפורמנו דברי מרנן זצ"ל) שראו בזה "אסון תורני" בקנה מידה רחב. לדוגמא הרב שך בהקדמת אבי עזרי הפלאה זרעים ועוד רבים וטובים.

אבל מעבר לזה, טמון כאן פרדוקס לכאורה שמעצים את הביקורת. כי הלא ר' דב לנדו הוא שהתבטא בשיעור שמסר, בגודל לימוד הסוגיא כדבעי, לעומת מסיימי הש"ס ההמוניים בזה"ל:
'אברך שלומד סוגיה כדבעי עם רמב"ן בעומק העיון, יכול לעשות חגיגה גדולה כמו סיום הש"ס, ואף חגיגה גדולה יותר'. ולרעייתו של אותו אברך אמר: 'אשריך ואשרי חלקך, את המאושרת עלי אדמות, אין זכייה כזכייתך'.

הרי, מדובר באדם ש'לוז התורה' בעיניו זה עמל העיון וליבון הסוגיא, אדם שאינו חסיד של בקיאות שטחית או עיון קל אלא להיפך בעיניו דרוש ללבן כל סוגיא בצורה עמוקה. ודווקא משום כך, זעקתו על לימוד ה"וורטים" מהדהדת בעוצמה כפולה. כי במונח "וורטים" הוא בא לבטא את רמת העיון עצמו, בפרט בדור הנוכחי שהפך להיות ערטילאי, מנותק מפשט הסוגיא ומיסודות הראשונים, והפך כמעט לערמת גיבובים שאין בהם ממשות של תורה. וכמו אותו משל לא בהכרח נחמד... שכתבתי על שלמה מעיני וסדנת העצים שפתח....

באשר להתנצלות שבאה בסוף הדברים, זה נראה סך הכל הסתייגות של ר' דב מחריפות הדברים שרבים יתקשו לעכל. אבל למעשה, גם לשיטתו של מי שרואה בעומק העיון את חזות הכל, הלימוד הישיבתי הנוהג כיום הפליג למחוזות רחוקים מדי.
יישר כח. אבל אני לא מבין דבר אחד, אם רבי דב לנדו סובר כמו אותם גדולים שיצאו בזמנו נגד הלימוד הישיבתי, מדוע הוא לא אומר את זה בצורה נחרצת, ולא באגב? האם בגלל שהוא לא מאמין שהדברים יפלו על אזנים קשובות או בגלל סיבה אחרת שמונעת ממנו לצאת באמרה נחרצת?
 
יישר כח. אבל אני לא מבין דבר אחד, אם רבי דב לנדו סובר כמו אותם גדולים שיצאו בזמנו נגד הלימוד הישיבתי, מדוע הוא לא אומר את זה בצורה נחרצת, ולא באגב? האם בגלל שהוא לא מאמין שהדברים יפלו על אזנים קשובות או בגלל סיבה אחרת שמונעת ממנו לצאת באמרה נחרצת?
נראה לי שזה נקרא תגובה נחרצת.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון