הפורט התשיעי

משתמש חדש
gem
הודעות
10
תודות
61
נקודות
2
לא למדתי בסלבודקא, והיכרותי עם תורת ואישיות הגרד"ל מעטה מאד, ולפי מבט חיצוני על תורתו שנתפרסמה, הרי הגרד"ל יש בו שילוב נדיר [אולי מוזר] של ישיבישקייט פולישקייט [וכמו שכתב ר"י ענבל באיזהו מקומן 'אחרון גאוני פולין' (ועכ"ז רחוק עד מאד מדרך של דימויים דוגמת צ"פ או ר' יוסף ענגיל ואכמ"ל)] וחזו"א.

כמות הראיות שמביא בכל סוגיא לכל צד הוא עצום ולפעמים מטריף את הדעת, ראיות קלאסיות ומקוריות עד למאד, עם ראיות ישיבתיות מאד, כמות ה'טעיינעס' ('טענות') שאומר [בחוסר הרטוריקה דידי'] בשיעור כללי אחד, גבוהה מאד [וראש ישיבה אחר היה יכול למרוח מזה כמה שיעורים כלליים].

נקודה חשובה היא כמות הישיבישערס [דוג' ר' איתמר גרבוז ור' ישראל אדלשטיין רב"ד דיסקין ועוד, שודאי שהם תוצרת של פונצ'ערקייט (הישנה)] שמסתובבים אצלו, וחוזרים על שאלות וראיות בשמו [גם עם הראיות עצמם לא ישיבתיות לגמרי משתלבות יפה בתוך הישיבישע רייד], בקיצור שמועתי' מיבדרן בי מדרשא בהיכלי הישיבות, [בייחוד אחרי אהלי התורה שבראשותו שגם גליונות אלו עצמם הם תופעה של ראש ישיבתי של רייד ולא ראש חזו"אניק שגם לא יכיר בצורך להביא ראשים מגוונים כמו הרב באקאן וכדו'], אגב השמועות הראשונות כנראה זה מה שמופיע בחזון יחזקאל בכורות עמ' 16 ובסוטה עמ' 20 'וידי"נ הגר"ד לנדא מישיבת סלבודקה' [מדובר בספר שיצא בתשכ"ו כשהגרד"ל בן 36 והרב אברמסקי למעלה משמונים! וכמדו' שאין עוד דמות שמובא שמועה בשמה בחזון יחזקאל (כמובן לא כולל ר' חיים בריסקער וכיוב"ז)].

גם יחס כמו ר' אברהם גניחובסקי לא נכון ממש, ר' אברהם גניחובסקי מיבדרן שמועתתי' בי מדרשא בעיקר מ'הפירורים' ורק מי שמכיר לעומק יותר מספריו תאיר נרי ובר אלמוגים רואה חשבונות נוראים וכו', ופחות מתאימים לשיעור של ר"מ בישיבה גדולה רגיל, [י"ג תירוצים על קושיית החי' הרי"ם] ואין ספק שמדובר גם בעוצמה אדירה, אבל הגרד"ל שגם לפני 15 שנה ידעו הציבור [הישיבתי] שבכל סוגיא רגילה וישיבתית תמיד יהיה לו מה להוסיף בחשבון ובראיות מתוך הסוגיא וכל שטיקל הוא יוכל 'לתקוע' עם שאלה ולהוסיף ידיעה וכל מיני ראשונים ['תוס' תלמיד ר"ת ור"א מטוך'], ואיך זה יסתדר עם...

להגדיר את סגנון לימודו של הגרד"ל כסגנון חזו"א אם הכונה לכיוון 'חו"ב' זה פשוט חוסר הכרה משוע עם תורתו, הגרד"ל בקי נורא ומבהיל בספרי האחרונים שלא כחזו"אניק הקלאס, בלא לדבר על קצות נתיבות מחנ"א [שעוד עובר אצל 'הקהילה'] ותומים [שנו... עוד עובר], ידיעתו בישיבישע רייד היא בלתי נתפסת כמעט, לדוג' בעלמא ספרי האו"ש [אשר הערותיו נד' בשוה"ג (במהדו"ח ובמהדו"י בסופו)] כולל או"ש מש"ח וחי' רמ"ש, חי' הגרי"ז בספר ובסטנסיל (כולל עה"ת) ואצ"ל חי' הגר"ח, שמובאים מאות פעמים בספריו הנדפסים, גם ספרים פחות קלאסיים דוג' נחל יצחק וחי' הרי"ם וספרי ר' שיעל'ה קוטנער (ישועות מלכו, ישועות ישראל וכו') בקיאותו עצומה [ובאמת שדבריהם מלאים בסברות ישיבתיות כנודע לכל מעיין ולו מעט בדבריהם], וגם מהדור האחרון דוג' אבן האזל רגיל בו [מביאו כ"פ אבל בעיקר את הגהותיו לרמב"ן], משנת ר' אהרן [כשגמר ללמוד 'שכנים' למדו כולו], על ר' שמואל מדבר בהערצה גלויה ובספר על הגרש"ר מובא כי קרע קריעה בהלוייתו [הוא גם היחיד לידיעתי שכתב עליו 'מו"ר' בהערות עסה"ד ב"מ לג.], גם על ר' דוד פוברסקי ושיעוריו מדבר בהפלגה גדולה [זכורני מהספדו בלויית ר' שלום פוברסקי].

הגרד"ל יודע להינות היטב מבריסקע ווארט, וגם מווארט של האוסטראווצער, הערכתו לבית בריסק ידועה וכמה מנכדיו ותלמידיו שלמדו שם, ותמיד היה שואל מה אמרו ומה חדשו, הגרד"ל סקרן עצום מטבעו וכלל אינו מצטמצם לסגנון מסויים, גם מעלה ייחודית לו כידען אגדי בתולדות עם ישראל דברי הימים מחלוקות ופולמוסים 'חסידישע מעשיות' ועוד שלל ידע נרחב ומעניין, שלא כהחז"אניק הקלאסי שיעמוד עם פה פתוח מול 'סקווערער חסיד' בלא להבין מאיפה נחת זה.

גם הערצתו את הרב דסלר לא תכון עם המבט החזו"אניק הקלאסי, [אף שאינו אוהד בעלמא סגנון 'מחשבה' כשאר בני עדת חזו"א (מעניינת העובדה שבבחרותו היה נהנה לקרא בספרי הרמח"ל כפי מה שנשמע מפיו וגם בשנים האחרונות היה מעיין בדעת תבונות לפעמים)], גם הערכתו לידענים גדולים [כמובן לא כולם ואכמ"ל] חרף עידודו התמידי ללימוד 'רמב"ן במלחמות', גם יכולתו לשבת וליהנות מ'גוטע ניגון' כל זה ועוד לא מסתדר עם הגדרתו כחזו"אניק בהסתכלותו בדרך לימודו ואורח חייו.
בקיצור בודאי מדובר באישיות מענינת מרתקת וייחודית בנוף ה'גדולים'.
 
מקורו בפוניבז' וחברון (הרייד הישיבתי)
אח"כ בקרב תלמידי החזו"א (חזונישניק)
ניחון בטבע סקרנות נורא שניצל אותו לתורה עד תומו
שמתבטא בלימוד כל ספר של ראשון ואחרון של כל מהדורה מכריכה לכריכה (כפשוטו) כולל כל תולדותיו וכו' וכו'

שמעתי מהגר"ח ברטלר שעד גיל חמישים הוא השקיע המון בידיעות
ומגיל חמישים בערך הוא התחיל להשקיע בעומק ודיקוק הסברות
 
אולי אפשר להביא דוגמא קטנה לווארט לא סטנדרטי לא בסגנון החזו"א ולא בסגנון הישיבתי מכבשונו של 'אחרון גאוני פולין' הגרד"ל שליט"א:

בקידושין ה. אמר רב הונא דחופה קונה, ופריך עלי' רבא דא"כ אמאי לא קתני לה במתני', ומשני עלה אביי דמילתא דלא כתיבא בהדיא לא קתני, וכתב הרא"ש (סי' א') דלא קיי"ל כר"ה דהא אתותב מהא דלא קתני לה במתני', ואע"ג דמשני עלה אביי הלכתא כרבא, והוסיף להוכיח דלא קיי"ל כשינויא דאביי דהא קתני במתני' דהיבמה במיתת היבם ואמרי' לקמן דאתיא לן בק"ו מא"א, הרי דאף מלתא דאינה מפורשת בקרא קתני במתני'.
ולכאו' הוא קושיא ע"ד אביי איך אמר מלתא דלא כתיבא בהדיא לא קתני והרי תני יציאת יבמה במיתת היבם? [ועיי"ש בקרב"נ (אות ח')].

ואמר הגרד"ל דלכאו' כל מה דבעי' קרא דמיתת היבם מוציאה ק"ו מא"א, אינו אלא למ"ד יש זיקה אבל למ"ד אין זיקה י"ל דלא הוצרכנו להק"ו כלל דאין טעם לאסרה כיון שמת הוא, והוי כמילתא הכתובה בהדיא, והרי רב הונא גופי' ס"ל דאין זיקה (יבמות יז.) וא"כ לדידי' אי"צ להק"ו כלל, והוי כמלתא דכתיבא בהדיא, ושפיר משני אביי לטעמי' דר"ה, אבל לדידן דיש זיקה ובעי' לק"ו ע"כ דמלתא דלא כתיבא בהדיא לא קתני ע"כ דחופה אינה קונה [והוא הוכחת הרא"ש].

[כמובן שבפועל זה היה נשמע ככה 'חופה קונה... יש את הרא"ש שמוכיח שלא סוברים כמו רב הונא ממה שמובא מיתת היבם..., ואולי (ואני אומר רק אולי...) לפי רב הונא עצמו שסובר שאין זיקה לא צריך ללמוד את זה מק"ו, ורק לדידן שיש זיקה יש ראיה ממש"כ ממיתת היבם'...].

כמובן שהוא מסייג את זה ב'ע"ד חידוד, וגם צ"ע אם ניתן ליאמר' או משהו כזה אבל זה כבר מה שנקרא 'קפץ לו החזו"אניק' [מי שזוכר את החמשה מי יודע שהתפרסם באהלי מועד פסח תשפ"ד על א) הכהנים ב) שפגלו ג) במקדש ד) במזיד ה) חייבים כל מילה שטיקל גדול בפלפול עצום (שלפי התאריך כ"ז ניסן תש"י כתבו ר' דב בגיל 20) ומשם אתה למד כמה בהמשך דרכו הרחיק מעליו דרך זו, אבל סו"ס...].

אין לי הכח והזמן להביא עוד ווארטים בסגנון הפולישע שטיקלאך [שכמובן מסוייגים אצלו וכנ"ל] שלא היו מביישים את הקוז'יקלובער ור' מנחם זעמבא.
ועכ"פ אפשר לראות בכתביו [יש לי את החוברות (במהדורא אחרונה) ולא את הספרים המכורכים (חוץ מהג' בבות) והציונים לפי"ז] בשביעית [מהדו"ק] סוס"י ל"ג, שבת סי' ז' אות א', סי' ח' אות ג', סי' כ"א אות ב', גליונות הגמ' צא:, שם קלו., וגליונות חזו"א סי' מ"א ס"ק ט"ז, גליונות ספר שביתת השבת דיני בורר ס"ק כ"ג, סוכה סי' י"ד אות א', גליונות הגמ' לה:, שם נה:, שם נו:, גליונות משנ"ב סי' תרנ"א ס"ג שעה"צ ס"ק כ"ג, יבמות סי' ח' אות ב', שם סי' ל"א לדף קב., שם סי' ל"ב סמ"ג בסוה"ד, עסה"ד ד., שם יב:, שם יט., כתובות עסה"ד צא:, נדרים סי' ה' אות א', שם אות ג', סי' כ"ה אות א', גליונות הגמ' מג:, שם מח., שם עה:, גיטין גליונות הגמ' יח., שם מ: תוד"ה וכתב, קידושין סי' ד' אות ה', שם יט., שם לח., גליונות הגמ' יח., שם כז:, ב"ק סי' ל"ה אות ה', ב"מ סי' ח' הע' י"ז, ב"ב עסה"ד קכז:, מכות עסה"ד טז., גליונות הגמ' ו., שם כב:, שבועות גליונות הגמ' מה:, זבחים סי' כ"ט, גליונות הגמ' יד., שם עא:, חולין סי' כ"ח אות א', שם סי' מ"ח לדף קלב. ברד"ה ואם, נדה גליונות הגמ' טז. בענין טומאה בלועה, שם כג., שם לו., גליונות סדרי טהרה סי' ק"צ ס"ק ס"א, וסי' קצ"ד סק"ה, גליונות חכמת אדם כלל קי"ח ס"ה, ועוד הרבה מקומות.

ונשמח אם יש ביד מי להאריך בעוד דוגמאות ומאפיינים לדרכי לימודו של הגאון שליט"א.​
 


 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון