בל תלין - למה צריך פסוק לחייב מי שחייב לחברו כסף? (1 צופה)

[בדן]

כידוע יש איסור בל תלין פעולת שכיר ומבואר בגמ' שהוא דוקא באופן שבעל המלאכה תבע את התשלום
הדברים טעונים ביאור
וכי אנחנו צריכים פסוק כדי ללמוד לחייב מי שחייב לחברו כסף לשלם לו?
בשלמא אם בעל המלאכה לא תבע היה מקום לשוכר לדחות אותו, אבל אם השוכר מבקש שישלם פשוט שהוא חייב לשלם לו, ולמה צריך לזה פסוק?

 

[נהנה מקושיא טובה]

כידוע יש איסור בל תלין פעולת שכיר ומבואר בגמ' שהוא דוקא באופן שבעל המלאכה תבע את התשלום
הדברים טעונים ביאור
וכי אנחנו צריכים פסוק כדי ללמוד לחייב מי שחייב לחברו כסף לשלם לו?
בשלמא אם בעל המלאכה לא תבע היה מקום לשוכר לדחות אותו, אבל אם השוכר מבקש שישלם פשוט שהוא חייב לשלם לו, ולמה צריך לזה פסוק?

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי קושיא זו בקו ריתחא דאורייתא
ולא הבנתי הקושיא, הלא הפסוק אינו מחדש שצריך לשלם לו, כי אכן זה פשוט כמו שכתבתם, אבל הפסוק בא לחדש שצריך לשלם לו היום דוקא, ומסברא אולי יש מקום לומר שלשלם מחר גם טוב, וכי צריך לשלם תיכף ומיד עד השקיעה?

 

[נסכא דר' אבא]

כידוע יש איסור בל תלין פעולת שכיר ומבואר בגמ' שהוא דוקא באופן שבעל המלאכה תבע את התשלום
הדברים טעונים ביאור
וכי אנחנו צריכים פסוק כדי ללמוד לחייב מי שחייב לחברו כסף לשלם לו?
בשלמא אם בעל המלאכה לא תבע היה מקום לשוכר לדחות אותו, אבל אם השוכר מבקש שישלם פשוט שהוא חייב לשלם לו, ולמה צריך לזה פסוק?

לחץ כדי לכווץ...

כידוע יש איסור לא תגזול ואיסור לא תרצח,
והדברים טעונים ביאור,
וכי אנחנו צריכים פסוק כדי ללמוד שאסור לגזול ולרצוח?
...

 

[אור זרוע לצדיק]

כידוע יש איסור לא תגזול ואיסור לא תרצח,
והדברים טעונים ביאור,
וכי אנחנו צריכים פסוק כדי ללמוד שאסור לגזול ולרצוח?
...

לחץ כדי לכווץ...

אולי הקושיה דכבר למדנו ממ"א חיובי ממון

 

[בדן]

לבאר יותר
באהבת חסד כתוב שזה לא עובר בירושה, כלומר, יהודי עבד, מת, כעת הבנים תובעים את התשלום - האבא עבד באותו יום - יש דין ביומו תתן שכרו?
אומר האהבת חסד - לא.
ונחזור לשאלה - מדוע? את החייב כסף - תשלם, למה צריך לאו בשביל זה?

 

[הצעיר שבחבורה]

לבאר יותר
באהבת חסד כתוב שזה לא עובר בירושה, כלומר, יהודי עבד, מת, כעת הבנים תובעים את התשלום - האבא עבד באותו יום - יש דין ביומו תתן שכרו?
אומר האהבת חסד - לא.
ונחזור לשאלה - מדוע? את החייב כסף - תשלם, למה צריך לאו בשביל זה?

לחץ כדי לכווץ...

בוודאי שהוא חייב לשלם לבנים, אבל אם משום שאתה חייב כסף, מנין שהחיוב הוא דוקא באותו יום?

 

[עוזי ומגני]

כידוע יש איסור בל תלין פעולת שכיר ומבואר בגמ' שהוא דוקא באופן שבעל המלאכה תבע את התשלום
הדברים טעונים ביאור
וכי אנחנו צריכים פסוק כדי ללמוד לחייב מי שחייב לחברו כסף לשלם לו?
בשלמא אם בעל המלאכה לא תבע היה מקום לשוכר לדחות אותו, אבל אם השוכר מבקש שישלם פשוט שהוא חייב לשלם לו, ולמה צריך לזה פסוק?

לחץ כדי לכווץ...

גם והשיב את הגזילה אשר גזל זה חיוב,
וכן פריעת בע"ח הוי מצווה,
ופעם שמעתי מת"ח שליט"א,
על אנשים שלא רוצים לשלם לפני גמר הפעולה, כדי להרויח מצוות ביומו תתן שכרו,
שמצווה זו היא מצווה לגנבים, כמו שמי שגונב יש לו מצווה והשיב את הגזילה,
כמו"כ מי שצריך לשלם לפועל, הינו שגמר הפעולה ולא שילם עדין, יש לו מצווה של בימו תתן שכרו,
אבל לא צריך לרדוף אחרי מצווה זו, כמו שלא רודפים אחרי מצוות נתינת גט לגרש.

 

[בדן]

על אנשים שלא רוצים לשלם לפני גמר הפעולה, כדי להרויח מצוות ביומו תתן שכרו,
שמצווה זו היא מצווה לגנבים, כמו שמי שגונב יש לו מצווה והשיב את הגזילה,

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי שהח"ח הקפיד בזה

 

[בדן]

בוודאי שהוא חייב לשלם לבנים, אבל אם משום שאתה חייב כסף, מנין שהחיוב הוא דוקא באותו יום?

לחץ כדי לכווץ...

אתה חייב תשלם!
מניין יש לו זכות לעכב את התשלום?

 

[נסכא דר' אבא]

הלאו דבל תלין והמצוה דביומו תתן שכרו אינם קשורים לדיני הממון ולא באו לחייב או לפטור, אלא הם מצוות נוספות רק בשכר פועל (משום ואליו הוא נושא את נפשו) לא לעכב ולהלין את שכרו עד למחר ואילו בכל חוב ממון אחר אינו עובר, ועי' ב"מ קי"א כמה הגבלות וגדרים בלאו זה, וכן אי' שם אמר רב עובר משום בל תשהא אמר רב יוסף מאי קראה אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך.

על אנשים שלא רוצים לשלם לפני גמר הפעולה, כדי להרויח מצוות ביומו תתן שכרו,
שמצווה זו היא מצווה לגנבים, כמו שמי שגונב יש לו מצווה והשיב את הגזילה,
כמו"כ מי שצריך לשלם לפועל, הינו שגמר הפעולה ולא שילם עדין, יש לו מצווה של בימו תתן שכרו,
אבל לא צריך לרדוף אחרי מצווה זו, כמו שלא רודפים אחרי מצוות נתינת גט לגרש.

לחץ כדי לכווץ...

א. קיי"ל דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף (ב"מ ס"ה. ק"י:).
ב. שמעתי על החומרא הזו, רק לא ברור לי מסברא מדוע כשמשלם קודם הזמן לא מקיים המצוה ויל"ע.

 

[עוזי ומגני]

א. קיי"ל דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף (ב"מ ס"ה. ק"י:).
ב. שמעתי על החומרא הזו, רק לא ברור לי מסברא מדוע כשמשלם קודם הזמן לא מקיים המצוה ויל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

א. אה"נ א"א לתבוע קודם שחל החיוב אבל לא אומר שאסור לשלם מרצונך קודם הזמן דומיא דפריעת חוב קודם זמנו
ב. א"א לחייב אדם לשלם קודם שחייב בפועל

 

[נסכא דר' אבא]

א. אה"נ א"א לתבוע קודם שחל החיוב אבל לא אומר שאסור לשלם מרצונך קודם הזמן דומיא דפריעת חוב קודם זמנו
ב. א"א לחייב אדם לשלם קודם שחייב בפועל

לחץ כדי לכווץ...

א. אז זה לא מצוה של גזלנים דומיא דוהשיב ונתינת גט.
ב. כמובן שא"א לחייבו אבל כשמשלם אינו נותן מתנה אלא משלם את חובו קודם זמנו

דומיא דפריעת חוב קודם זמנו

לחץ כדי לכווץ...

ומדוע לא יחשב למקיים מצות ביומו תתן שכרו.

 

[עוזי ומגני]

אז זה לא מצוה של גזלנים דומיא דוהשיב ונתינת גט.

לחץ כדי לכווץ...

אחר שגמר הפעולה, ונתחייב, המצווה של לתת עד בא השמש, היא מצווה אל תהיה גזלן, דומיא דמצוות והשיב.

ב. כמובן שא"א לחייבו אבל כשמשלם אינו נותן מתנה אלא משלם את חובו קודם זמנו ומדוע לא יחשב למקיים מצות ביומו תתן שכרו.

לחץ כדי לכווץ...

כי כל עוד שאין מחייב, אין מצווה, דהמצווה היא לא התשלום, אלא לא להשהות את התשלום המחויב, ול"ש לקיים מצווה זו לפני שמחויב.

 

[אברך מישיבת מיר]

כידוע יש איסור בל תלין פעולת שכיר ומבואר בגמ' שהוא דוקא באופן שבעל המלאכה תבע את התשלום
הדברים טעונים ביאור
וכי אנחנו צריכים פסוק כדי ללמוד לחייב מי שחייב לחברו כסף לשלם לו?
בשלמא אם בעל המלאכה לא תבע היה מקום לשוכר לדחות אותו, אבל אם השוכר מבקש שישלם פשוט שהוא חייב לשלם לו, ולמה צריך לזה פסוק?

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה י"ל דיש נפק"מ אי הוה חיוב דאורייתא דהנה יעוי' בביאור ההלכה בריש הל' שבת שמצות ביומו תתן שכרו דוחה מצוות אחרות כמו מי שיש לו מעט מעות שיכול או לקנות לסעודת שבת או ליתן לשכיר אין נדחה מצות ביומו תתן שכרו משום דהוה חיוב דאורייתא ומצות עונג שבת הוה חיוב דרבנן

 

[בדן]

לכאורה י"ל דיש נפק"מ אי הוה חיוב דאורייתא דהנה יעוי' בביאור ההלכה בריש הל' שבת שמצות ביומו תתן שכרו דוחה מצוות אחרות כמו מי שיש לו מעט מעות שיכול או לקנות לסעודת שבת או ליתן לשכיר אין נדחה מצות ביומו תתן שכרו משום דהוה חיוב דאורייתא ומצות עונג שבת הוה חיוב דרבנן

לחץ כדי לכווץ...

לכן הבאתי מהאהב"ח שנראה שבלי המצוה אין חיוב לשלם באותו יום כלל

 

[עוזי ומגני]

לכאורה י"ל דיש נפק"מ אי הוה חיוב דאורייתא דהנה יעוי' בביאור ההלכה בריש הל' שבת שמצות ביומו תתן שכרו דוחה מצוות אחרות כמו מי שיש לו מעט מעות שיכול או לקנות לסעודת שבת או ליתן לשכיר אין נדחה מצות ביומו תתן שכרו משום דהוה חיוב דאורייתא ומצות עונג שבת הוה חיוב דרבנן

לחץ כדי לכווץ...

אם לא היה מצוות והשיב
גזלן שיש לו אופציה או להשיב את הגזלה או לקנות מצרכים לשבת,
חייב לקנות מצרכים לשבת כי זה דרבנן אולם להחזיר הגזילה אין מצווה?
כיצד יכול לקנות לשבת בכסף שאינו שלו או שמגיע אותו לאחרים?

במחשבה שניה, אני חושב שס"ס הכסף הוא שלו, וכיון שיש לו ב' חובות, לשלם לאחרים וגם לענג את השבת, יכול לנהל את הכסף כרצנו,
אולם אם חיוב אחד גובר על השני אז צריך להנהל את החיובים לפי העדיפות, אין משמעות במה שחייב אותו לאדם ממה שחייב לקב"ה.

 

[נסכא דר' אבא]

כי כל עוד שאין מחייב, אין מצווה, דהמצווה היא לא התשלום, אלא לא להשהות את התשלום המחויב, ול"ש לקיים מצווה זו לפני שמחויב.

לחץ כדי לכווץ...

מנין לך?
בפשטות, המצווה היא לשלם את שכרו ביומו והלאו הוא לא לעכב את שכרו לאחר יומו, ואת זה מקיים גם כשמשלם לפני זמן חיובו.

 

[עוזי ומגני]

מנין לך?
בפשטות, המצווה היא לשלם את שכרו ביומו והלאו הוא לא לעכב את שכרו לאחר יומו, ואת זה מקיים גם כשמשלם לפני זמן חיובו.

לחץ כדי לכווץ...

דמצווה הכוונה חיוב
לא משהו ערטלאי
ואם לא שייך לומר אתה חייב [דלא הוי מצווה קיומית]
לא שייך לומר מצווה
ולא שייך לאדם לומר אתה חייב לשלם לפני גמר הפעולה
וודאי שלא שייך איסור לעכב כל עוד שלא נקרא מעכב כיון שלא חייב

 

[בדן]

דמצווה הכוונה חיוב
לא משהו ערטלאי
ואם לא שייך לומר אתה חייב [דלא הוי מצווה קיומית]
לא שייך לומר מצווה
ולא שייך לאדם לומר אתה חייב לשלם לפני גמר הפעולה
וודאי שלא שייך איסור לעכב כל עוד שלא נקרא מעכב כיון שלא חייב

לחץ כדי לכווץ...

אם הבנתי נכון את כוונת הרב @נסכא דר' אבא אזי כוונתו לקיום הלאו

 

[עוזי ומגני]

אם הבנתי נכון את כוונת הרב @נסכא דר' אבא אזי כוונתו לקיום הלאו

לחץ כדי לכווץ...

וודאי שלא שייך איסור לעכב כל עוד שלא נקרא מעכב כיון שלא חייב

לחץ כדי לכווץ...