גם בברכות מובא ש'כימה' יש בו כמאה כוכבים. ולכן נקרא כימה - כמאה.
וגם זה דבר שנגלה רק בשנים האחרונות.
וחז"ל ידעו את זה לפני עידן הטלסקופ.

וכן בברכות יש איזשהי מספר כמה כוכבים יש (משהו כמו 100000X12X30X30 וכו')
וזה מאוד קרוב להערכה כיום, מה שחכמי אומות העולם חשבו אז שיש עשרות אלפים בלבד!!
(בעין חופשית אפשר לראות לא יותר מ 9,000. 4,500 בכל צד).

מצטער, אבל אני לא זוכר מ"מ מדויקים.
 
בגמ' בשבת מבואר את שיעור יניקת הזרעים (בסוגי' של ערוגה בדף פ"ה בערך)
ושם שואלת הגמ' את שאלת השאלות
מנ"ל לרבנן הא? - מאיפה ידעו רבנן את שיעור היניקה?
והתי' - כמה מפתיע - לא רוח הקודש - לא מהר סיני - לא 'הפוך בה והפוך בה' - אלא
קבלה בידם מ-
החוים (לדעת רש"י) או האדומים (לדעת התוס') שהיו בקיאים מאד בחכמת הבוטניקה והגיעו למסקנא זו
על דברי אומות העולם הללו דורשת הגמ' את הפסוק "אל תסג גבול עולם אשר גבלו ראשונים".
(עד כדי שלדעת התוס' לא לוקים על לאו זה רק כיון שהוא 'לאו שבכללות')
 
בגמ' בשבת מבואר את שיעור יניקת הזרעים (בסוגי' של ערוגה בדף פ"ה בערך)
ושם שואלת הגמ' את שאלת השאלות
מנ"ל לרבנן הא? - מאיפה ידעו רבנן את שיעור היניקה?
והתי' - כמה מפתיע - לא רוח הקודש - לא מהר סיני - לא 'הפוך בה והפוך בה' - אלא
קבלה בידם מ-
החוים (לדעת רש"י) או האדומים (לדעת התוס') שהיו בקיאים מאד בחכמת הבוטניקה והגיעו למסקנא זו
על דברי אומות העולם הללו דורשת הגמ' את הפסוק "אל תסג גבול עולם אשר גבלו ראשונים".
(עד כדי שלדעת התוס' לא לוקים על לאו זה רק כיון שהוא 'לאו שבכללות')
ומעי"ז יש לציין למח' חכמי ישראל וחכמי או"ה בעניין הקפת השמש את הארץ (פסחים צד:), וביחוד לדברי רבי שם.
וכתב הרמב"ם (מו"נ ח"ב פ"ח) "ונצחו חכמי אומות העולם חכמי ישראל".
יודעני שיש שפירשו אחרת את הסוגי' שם, אין צורך להשיבני מדבריהם.
 
תענית ט' ע"ב
"ליכא מידי דלא רמיזא באוריתא"
אבות פ"ה מכ"ב
הפוך בה והפוך בה דכולא בה.
ויותר מבואר מן הכל הוא בהקדמת הרמב"ן לפירושו על התורה.
הודיענו תחילה ענין בריאת השמים והארץ וכל צבאם, כלומר בריאת כל נברא העליונים והתחתונים, וגם כן כל הנאמר בנבואה ממעשה מרכבה ומעשה בראשית, והמקובל בהם לחכמים, עם תולדת ארבע הכוחות שבתחתונים: כח המחצבים, וכח צמחי האדמה, ונפש התנועה, ונפש המדבר - בכולם נאמר למשה רבינו בריאתם ומהותם וכחותם ומעשיהם ואפיסת הנפסדים מהם, והכל נכתב בתורה בפירוש או ברמז. וכבר אמרו רבותינו (ראש השנה כא, ב): "חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכולם נמסרו למשה, חוץ מאחד, שנאמר (תהלים ח, ו): "ותחסרהו מעט מאלהים".
יאמרו, כי בבריאת העולם חמשים שערים של בינה, כאלו נאמר שיהיה בבריאת המחצב שער בינה אחד בכחו ותולדותיו, ובבריאת צמח האדמה שער בינה אחד, ובבריאת האילנות שער אחד, ובבריאת החיות שער אחד, ובבריאת העופות שער אחד, וכן בבריאת השרצים ובבריאת הדגים. ויעלה אחר זה לבריאת בעלי נפש המדברת, שיתבונן סוד הנפש וידע מהותה וכוחה בהיכלה יגיע למה שאמרו: גנב אדם - יודע ומכיר בו, נואף אדם - יודע ומכיר בו, נחשד על הנדה - יודע ומכיר בו. גדולה מכולן - שמכיר בכל בעלי כשפים. ומשם יעלה לגלגלים ולשמים וצבאיהם, כי בכל אחד מהם שער חכמה אחד שלא כחכמתו של חברו, ומספרם ומקובל להם על הקבלה שהם חמישים חוץ מאחד. ואפשר שיהיה השער הזה בידיעת הבורא יתברך, שלא נמסר לנברא, ואל תסתכל באמרם 'נבראו בעולם', כי על הרוב ידבר, והשער האחד לא נברא. והמספר הזה רמוז בתורה בספירת העומר ובספירות היובל, כאשר אגיד בו סוד בהגיעי שם ברצון הקב"ה.
וכל הנמסר למשה רבנו בשערי הבינה הכל נכתב בתורה בפירוש או ברמיזה בתיבות, או בגימטריאות, או בצורת האותיות, בכתובות כהלכתן, או המשתנות בצורתן, כגון הלפופות והעקומות וזולתן, או בקוצי האותיות ובכתריהן.
 
בגמ' בשבת מבואר את שיעור יניקת הזרעים (בסוגי' של ערוגה בדף פ"ה בערך)
ושם שואלת הגמ' את שאלת השאלות
מנ"ל לרבנן הא? - מאיפה ידעו רבנן את שיעור היניקה?
והתי' - כמה מפתיע - לא רוח הקודש - לא מהר סיני - לא 'הפוך בה והפוך בה' - אלא
קבלה בידם מ-
החוים (לדעת רש"י) או האדומים (לדעת התוס') שהיו בקיאים מאד בחכמת הבוטניקה והגיעו למסקנא זו
על דברי אומות העולם הללו דורשת הגמ' את הפסוק "אל תסג גבול עולם אשר גבלו ראשונים".
(עד כדי שלדעת התוס' לא לוקים על לאו זה רק כיון שהוא 'לאו שבכללות')
חכמה בגויים תאמין.
וכמה דברים הודו חכמי ישראל לחכמי אוה"ע.
 
לחובבי פיזיקה.
מרומז בתורה איך השמש מאירה.

"ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א' ט"ו).
וידוע המדרש שרש"י מביא, דבתחילה נאמר "שני המאורות הגדולים", שהיו שווים.
אך כשטענה הלבנה 'אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד', מיעטה ללבנה.
ולעתיד לבוא יהיה אור הלבנה כאו החמה.

כשאנחנו מתבוננים, אנו רואים ב' חילוקים בין השמש ללבנה.
א. הגודל, השמש גדול יותר מהלבנה פי 400, וזה החילוק כתוב בפס' "המאור הגדול המאור הקטן".
ב. שלשמש יש אור עצמי, וללבנה אין, אלא שמקבל מאור השמש.
ולכאורה זה השני לא מרומז בפסוק, ומה"ת שהיו שווים?

זה אפשר להסביר ע"פ מה שגילו בערך בשנת ה'תרפ"ה (לפני כמאה שנה), ובשנים שלאחמ"כ.
זה בנוי על תורת היחסות, שיש יחס בין מסה לאנרגיה, אבל אכהמ"ל.
שאור השמש אינו אש בוערת רגילה, אלא מסה (חומר) עצום שגורם לכח כבידה חזק ביותר, שהכוח מפרק אטומים של מימן שיש בשמש, ומשלב אותם ונהיים אטומי הליום, ע"י היתוך גרעיני. ממש כמו שקורה בפצצת מימן.
וזה נהיה ע"י כוח הכבידה החזק שיש בשמש, (פי 28 מכדוה"א).
וכח המשיכה, זה כפי המסה שיש, שככל שיש יותר מסה, כך יש יותר כוח משיכה.
(והדברים מוכחים מחקרית, שככל שכוכב גדול יותר במסה, כך יגדל כוח הכבידה, מה שאומר שאם נוכל -לצורך משל- להגדיל את כדוה"א ונכפיל אותו במסה כמה פעמים, כח הכבידה יהיה כ"כ חזק עד שגם הוא יתחיל להתיך גרעיני אטום).

ועכשיו, ברגע שהשי"ת מקטין את גודלו של הלבנה, אוטמטית היא תאבד את האור העצמי, כי האור העצמי שהיה לה, הינה תוצאה מופלאה מסך המסה שהיה בה לפנ"כ.
כי המסה (היינו סך החומר כמה יש) גרם לכח משיכה חזק יותר,
וכח המשיכה גרם ללחץ ודוחק מרובים עד שהיתך גרעיני אטום. וכנ"ל.

וכשכתוב בתורה 'המאור הקטן', נכללו בזה שני המיעוטים של הלבנה.
כי אחד תוצאת השני.
מקוה שהסברתי מספיק טוב.

ויעזור השי"ת, שנזכה במהרה שאור הלבנה יהיה כאור החמה בביאת גוא"צ בב"א.
 
תענית ט' ע"ב
"ליכא מידי דלא רמיזא באוריתא"
אבות פ"ה מכ"ב
הפוך בה והפוך בה דכולא בה.
ויותר מבואר מן הכל הוא בהקדמת הרמב"ן לפירושו על התורה.
הודיענו תחילה ענין בריאת השמים והארץ וכל צבאם, כלומר בריאת כל נברא העליונים והתחתונים, וגם כן כל הנאמר בנבואה ממעשה מרכבה ומעשה בראשית, והמקובל בהם לחכמים, עם תולדת ארבע הכוחות שבתחתונים: כח המחצבים, וכח צמחי האדמה, ונפש התנועה, ונפש המדבר - בכולם נאמר למשה רבינו בריאתם ומהותם וכחותם ומעשיהם ואפיסת הנפסדים מהם, והכל נכתב בתורה בפירוש או ברמז. וכבר אמרו רבותינו (ראש השנה כא, ב): "חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכולם נמסרו למשה, חוץ מאחד, שנאמר (תהלים ח, ו): "ותחסרהו מעט מאלהים".
יאמרו, כי בבריאת העולם חמשים שערים של בינה, כאלו נאמר שיהיה בבריאת המחצב שער בינה אחד בכחו ותולדותיו, ובבריאת צמח האדמה שער בינה אחד, ובבריאת האילנות שער אחד, ובבריאת החיות שער אחד, ובבריאת העופות שער אחד, וכן בבריאת השרצים ובבריאת הדגים. ויעלה אחר זה לבריאת בעלי נפש המדברת, שיתבונן סוד הנפש וידע מהותה וכוחה בהיכלה יגיע למה שאמרו: גנב אדם - יודע ומכיר בו, נואף אדם - יודע ומכיר בו, נחשד על הנדה - יודע ומכיר בו. גדולה מכולן - שמכיר בכל בעלי כשפים. ומשם יעלה לגלגלים ולשמים וצבאיהם, כי בכל אחד מהם שער חכמה אחד שלא כחכמתו של חברו, ומספרם ומקובל להם על הקבלה שהם חמישים חוץ מאחד. ואפשר שיהיה השער הזה בידיעת הבורא יתברך, שלא נמסר לנברא, ואל תסתכל באמרם 'נבראו בעולם', כי על הרוב ידבר, והשער האחד לא נברא. והמספר הזה רמוז בתורה בספירת העומר ובספירות היובל, כאשר אגיד בו סוד בהגיעי שם ברצון הקב"ה.
וכל הנמסר למשה רבנו בשערי הבינה הכל נכתב בתורה בפירוש או ברמיזה בתיבות, או בגימטריאות, או בצורת האותיות, בכתובות כהלכתן, או המשתנות בצורתן, כגון הלפופות והעקומות וזולתן, או בקוצי האותיות ובכתריהן.
אז אין ענין לחפש,
כי אולי הי' שבצדיק היא מרמזת על כח המשיכה
והו' של חגון מרמזת על החיסון
 
לחובבי פיזיקה.
מרומז בתורה איך השמש מאירה.

"ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א' ט"ו).
וידוע המדרש שרש"י מביא, דבתחילה נאמר "שני המאורות הגדולים", שהיו שווים.
אך כשטענה הלבנה 'אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד', מיעטה ללבנה.
ולעתיד לבוא יהיה אור הלבנה כאו החמה.

כשאנחנו מתבוננים, אנו רואים ב' חילוקים בין השמש ללבנה.
א. הגודל, השמש גדול יותר מהלבנה פי 400, וזה החילוק כתוב בפס' "המאור הגדול המאור הקטן".
ב. שלשמש יש אור עצמי, וללבנה אין, אלא שמקבל מאור השמש.
ולכאורה זה השני לא מרומז בפסוק, ומה"ת שהיו שווים?

זה אפשר להסביר ע"פ מה שגילו בערך בשנת ה'תרפ"ה (לפני כמאה שנה), ובשנים שלאחמ"כ.
זה בנוי על תורת היחסות, שיש יחס בין מסה לאנרגיה, אבל אכהמ"ל.
שאור השמש אינו אש בוערת רגילה, אלא מסה (חומר) עצום שגורם לכח כבידה חזק ביותר, שהכוח מפרק אטומים של מימן שיש בשמש, ומשלב אותם ונהיים אטומי הליום, ע"י היתוך גרעיני. ממש כמו שקורה בפצצת מימן.
וזה נהיה ע"י כוח הכבידה החזק שיש בשמש, (פי 28 מכדוה"א).
וכח המשיכה, זה כפי המסה שיש, שככל שיש יותר מסה, כך יש יותר כוח משיכה.
(והדברים מוכחים מחקרית, שככל שכוכב גדול יותר במסה, כך יגדל כוח הכבידה, מה שאומר שאם נוכל -לצורך משל- להגדיל את כדוה"א ונכפיל אותו במסה כמה פעמים, כח הכבידה יהיה כ"כ חזק עד שגם הוא יתחיל להתיך גרעיני אטום).

ועכשיו, ברגע שהשי"ת מקטין את גודלו של הלבנה, אוטמטית היא תאבד את האור העצמי, כי האור העצמי שהיה לה, הינה תוצאה מופלאה מסך המסה שהיה בה לפנ"כ.
כי המסה (היינו סך החומר כמה יש) גרם לכח משיכה חזק יותר,
וכח המשיכה גרם ללחץ ודוחק מרובים עד שהיתך גרעיני אטום. וכנ"ל.

וכשכתוב בתורה 'המאור הקטן', נכללו בזה שני המיעוטים של הלבנה.
כי אחד תוצאת השני.
מקוה שהסברתי מספיק טוב.

ויעזור השי"ת, שנזכה במהרה שאור הלבנה יהיה כאור החמה בביאת גוא"צ בב"א.
אז למעשה ללבנה אין שום אור עצמי?
אז איך היא גרמת לאור?
היא כמו מראה?
או שהיא משמשת בתור קיר שהאור זה אור החוזר של השמש
 
מבין ריסי כתביך נשמע זלזול בדברי רז"ל. חבל שכך אתה מתיחס לדברי רבותינו. במיוחד אחר שהוכח שהכל נרמז.
חס וחלילה
באתי לומר שזה חבל שאנשים מבססים את האמונה שלהם בה' על פי דברים כאלה,
יש אנשים שהתחזקו ע"י סיפורים כאלה, אבל אז מראים להם דברים שלא מובנים בחז"ל וזה מפיל אותם
אותו דבר עם מופתים וסיפורי השגחה פרטית.
יש אלוקים, והוא ברא הכל והוא כל יכול, הוא משגיח בפרטות על כל אחד ואחד, וזה גם אם למרות שויתרת בתור הפסדת והסניף בנק כבר נסגר ולכן לא קיבלת הלוואה וגרת בצריף כל ימי חייך.
אותו דבר בנוגע לאמונה בתורה שבעל פה,
אין צורך להוכיח לעצמינו שהתורה צודקת או לא. היא האמת. לא מנשה ולא צריך למצוא הוכחות
לפעמים משתמשים בתירוצים והסברים פטטיים שמלעיגים את התורה ואת המאמינים בה.
אין צורך
מיוצר
 
אז למעשה ללבנה אין שום אור עצמי?
אז איך היא גרמת לאור?
היא כמו מראה?
חשבתי שזה פשוט.
ככה לומדים מסכת ר"ה או הל' קידוה"ח.
ממש כמו שכתבת -
היא משמשת בתור קיר שהאור זה אור החוזר של השמש

ועוד דבר יפה.
כדוה"א מאיר לירח, כמו שהירח מאיר לכדוה"א.
אבל בדיוק הפוך.
שבתחילת החודש -אם תהיה על הירח- תראה את כדור הארץ מלא.
ובאמצע החודש, כדוה"א מאיר בכיוון ההפוך לירח, ולא רואים מהירח, כי אם קצת אור, כדרך שרואים אנו את הירח בסביבות המולד.
כי הכל תלוי במיקום הירח וכדוה"א לעומת השמש. ודו"ק.

ואפשר להווכח בזה,
ע"י שנסתכל בירח בתחילת החודש, שאז נראה אותה מאיר מאור השמש קצת, כצורת בננה.
אבל ניתן יהיה לראות את כל עיגול הירח באור חלש, שמואר ע"י כדוה"א, שהוא אז במילואו.

את כל זה הוספתי לסניף בעלמא, אע"פ שאין זה נושא האשכול.
 
מצאתי בחת"ס מבואר שכל החכמות רמוזות בתורה, והוכיח משלמה שכל האומות למדו ממנו, ושלמה העיד על עצמו שלא עיין מעולם בספרי חכמות חיצוניות. וז"ל (חי' חת"ס ע"ז סה א) "בנות מלכים ביקרותיך פירש"י לכבוד לך בישראל קמבשר נבי' עכ"ל דהוה סד"א אמלך קאי קמ"ל אכללית אומה קדושה קאי שהם כולם ממלכת כהנים ובני מלכים הם וקרא קאי אתורה ושארי חכמות שהם פלגשים לתורה לרקחות וטבחות והנה כתי' בשהע"ה ויחכם מכל אדם שהי' בקי בכל חכמו' שבעולם וחכמי אומות באו לשמוע חכמתו כדכתי' בקרא והנה העיד על עצמו בספר חכמת שלמה רבתי ומייתי לי' ג"כ רמב"ן בהקדמה על התורה שמימיו לא עיי' בספרי חכמי האומות אך מהתורה בעצמה בעוסקו ומעמיק בה מצא כל החכמות ההמה ע"ש ע"ד כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברי' הרבה והיינו בנות מלכים היינו כל החכמות בעולם המה ביקרותיך בכבודך כי ישמעו כל האומות עולם חכמתך"

וכן הוכיח בתורת משה להחת"ס בשמות, שהרי ישנם הרבה דינים שאנו צריכים לדעת חכמתם (כגון מוזיקה לשירת הלויים, או כישוף לאיסור כישוף ואריגה ותפירה לדיני שבת, חלוקת ארץ ישראל צריך לדעת גאוגרפיה, לכלאים בוטניקה, הלכות טרפות- חכמת הניתוח (אניטימיה) לקידוש החודש אסטרולוגיה וכו'), ואיך נדע אם אסור ללמוד חכמת יונית? והוכיח מזה שרחבה מיני ים והכל מושרש בהץ
 
"המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון". איוב ט' ו'.
מדבר על המבול.
וכן יש חז"ל שבמבול הטיל הקב"ה ב' כוכבים של כימה לעולם.
אולי מרומז בזה מה שהגיאולוגים טוענים על 'הארץ הבראשיתי' שהתחלקה עם השנים לז' יבשות.
ניסיתי לחפש בגוגל איור של זה, אבל לא הצלחתי.
לציין, מה שהגיאולוגים טוענים זה כפירה ממש. (כאילו שהעולם עבר תהליך ארוך של מאות מליוני שנים, ועוד כ"מ שטויות, עפ"ל).
אבל לפי הנ"ל אפשר כן להסביר שהדבר נגרם במבול.
ואיתא בזו"ח עה"פ "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" - לשון יחיד.
'תנא מתחילה נברא ארץ אחד וחילקם לשבעה'.
 
לציין, מה שהגיאולוגים טוענים זה כפירה ממש. (כאילו שהעולם עבר תהליך ארוך של מאות מליוני שנים, ועוד כ"מ שטויות, עפ"ל).
יש סבורים שאין זה בהכרח כפירה,
ראה בהרחבה רד"צ הופמן לבראשית פרק ב' שמרחיב בזה הרבה, ומביא גם קטע קצר שהוא מצטט מדברי רש"ר הירש וז"ל:

"גם הרב שמשון ב"ר הירש מסכים עם תפישתנו, ומן הנכון להביא כאן את הדברים כפי שהוא נסח אותם בתוכנית של בית הספר הריאלי בפרנקפורט ענ"מ בשנת תרל"ג (1873): אפילו מאות האלפים ומליונים השנים, שבהן נדיבת לב כל כך הגיאולוגיה באשר להתפתחותו של כדור הארץ, אפילו הן לא הבהילו את היהדות... גם חכמי היהדות, הרבנים, מדברים בעולמות שקדמו לעולמנו זה והם חרבו, עולמות שהבורא בראם והחריבם, לפני שברא עולמנו זה בדמותו הנוכחית ובסדר שלפנינו. אולם חכמינו ז"ל אף פעם לא קבעו בין עיקרי האמונה את קבלתן או שלילתן של דעות כאלה או מעין אלה. הם ז"ל הניחו לכל השערה, כל עוד לא נגעה באמת היסוד של "בראשית ברא אלהים".

וראה דרוש אור החיים בסוף פירוש תפא"י לסנהדרין, וכמדומני שגם המהרש"ם על התורה מביא דבריו.
 
יש סבורים שאין זה בהכרח כפירה,
ראה בהרחבה רד"צ הופמן לבראשית פרק ב' שמרחיב בזה הרבה, ומביא גם קטע קצר שהוא מצטט מדברי רש"ר הירש וז"ל:

"גם הרב שמשון ב"ר הירש מסכים עם תפישתנו, ומן הנכון להביא כאן את הדברים כפי שהוא נסח אותם בתוכנית של בית הספר הריאלי בפרנקפורט ענ"מ בשנת תרל"ג (1873): אפילו מאות האלפים ומליונים השנים, שבהן נדיבת לב כל כך הגיאולוגיה באשר להתפתחותו של כדור הארץ, אפילו הן לא הבהילו את היהדות... גם חכמי היהדות, הרבנים, מדברים בעולמות שקדמו לעולמנו זה והם חרבו, עולמות שהבורא בראם והחריבם, לפני שברא עולמנו זה בדמותו הנוכחית ובסדר שלפנינו. אולם חכמינו ז"ל אף פעם לא קבעו בין עיקרי האמונה את קבלתן או שלילתן של דעות כאלה או מעין אלה. הם ז"ל הניחו לכל השערה, כל עוד לא נגעה באמת היסוד של "בראשית ברא אלהים".

וראה דרוש אור החיים בסוף פירוש תפא"י לסנהדרין, וכמדומני שגם המהרש"ם על התורה מביא דבריו.
אני לא כ"כ מבין איך זה מסתדר עם
"בראשית . . . והארץ היתה תהו ובוהו וחושך עלך פני תהום.
(בראשונים יש אריכות על ה'כלום' שהיה לפני הבריאה, ואז ברא החומר 'היולי', ומזה ברא הכל.
עיין אור החיים ורמב"ן פרשת בראשית).
 
אני לא כ"כ מבין איך זה מסתדר עם
"בראשית . . . והארץ היתה תהו ובוהו וחושך עלך פני תהום.
(בראשונים יש אריכות על ה'כלום' שהיה לפני הבריאה, ואז ברא החומר 'היולי', ומזה ברא הכל.
עיין אור החיים ורמב"ן פרשת בראשית).
אור החיים ורמב"ן לא נוגע לעצם הענין (ואדרבה, י"א שהסבר ההיולי תואם לתיאוריית ה"מפץ הגדול"), וגם אם כן, מותר לפרש אחרת.
עיי"ש ברד"צ הופמן שמרחיב בזה הרבה, וגם התפא"י הנ"ל.
ובזמננו רבים האריכו בזה בדרכים שונות.
יש הברקה של פרופ' ג'רלד שרודר, שטוען בספרו (המדע והא-ל) שעל פי היחסות, זמן של 15 מליארד שנה שלנו, הוא בעצם חמישה ימים וחצי לפי ה"שעון הקוסמי" של היקום, (אני לא כ"כ מבין בזה).
ועוד יש דרכים שונות בענין.
 
נערך לאחרונה:
"נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ, תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה".
איוב כו ז.
במשך אלפי שנים האמינו החוקרים שהארץ יושבת על משהו, פילים, או צפה בים וכדו'
רק אלפי שנים מאוחר יותר התגלה שהכדור בחלל ריק.
 
הכלל שכל שיש לו קשקשת - יש לו סנפיר.
גם כיום, הטקסונומיה המדעית מאשרת שכל דג בעל קשקשים אמיתיים הוא דג גרמי, ולכל הדגים הגרמיים יש סנפירים המאפשרים להם תנועה ויציבות במים.
ואת זה אמרו חז"ל בלי כל היכולות שיש היום!!
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון