התורה

לאחר למעלה ממאה שנים של שהייה בגלות במוסקבה, נחשף לאחרונה אוצר של ממש המעניק הצצה נדירה אל עולמו הפנימי של הרבי הרש"ב. בלב ספריית ליובאוויטש במוסקבה, בין אלפי ספרים שנותרו ארוזים, התגלה עותק כיס אישי של הספר 'כף החיים', חיבורו ההלכתי של הפוסק הספרדי הנודע רבי חיים פאלאג'י. על גליונותיו של הספר...

אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש [יח א] וברש''י מיהו בית אביך הם בני קהת אבי עמרם, ובהמשך כתיב וגם את אחריך מטה לוי שבט אביך הקרב איתך וילוו עליך [יח ב] וברש''י וגם את אחיך בני גרשון ובני מררי ולכאורה היה במשמע שבני קהת הם מעיקר חיוב השמירה, משא''כ בני גרשון ומררי הם רק בתורת ליווי...

הביטוי "זאת חוקת התורה" (ולא "זאת חוקת הפרה") רומז שמצוות פרה אדומה היא "התורה", היא מסמלת ומייצגת את כל מצוות התורה. שכן כל המצוות, ובכלל זה המצוות השכליות, הן בעצם "חוקים", היינו רצון אלוקי שלמעלה מחכמה וטעם (אלא שבמצוות השכליות רצון זה מתלבש בחכמה). וכנוסח ברכת המצוות: "אשר קדשנו במצוותיו...

בשב"ק האחרונה נכנסתי לבית הכנסת אחזו באמצע הקריאה הראשונה כיון שזה לא היה בב"ב ולא היו עוד מנינים לקה"ת נכנסתי לשמוע מה שיש ואח"כ נסתפקתי האם צריך שבוע הבא להשלים את תחילת הפרשה משום שקריאה זו עד שני כבר שמעתי בשני וחמישי וגם אי נימא שצריך דוקא בשבת הלא גם במנחה בשבת שעברה קראו את הקריאה הזאת

מצורף ספר אמרי עובדיה חלק ב - דרשות וסיפורים על התורה נכתב ע"י הרב ינון עובדיה ברכה https://www.kolhalashon.com/PDF/Shiurim/42566/42566477.pdf

עלון נפשי חמדה לדעת מאת הרה"ג אברהם ברוך גודמן שליט"א מח"ס 'לדעת' על זיכרון וידיעת התורה ומח"ס מראי מקומות רבים על הש"ס

ראיתי היום מדרש מחודש [צירפתי למטה] שדעת ר' מאיר שבנ''י היה אחד בלב ואחד בפה וכשאמרו נעשה ונשמע לא נתכוונו בליבם למה שאמרו באמת, ומעתה תמוה למה כשחזר לאומות העולם אם רוצים לקבל התורה ואמרו מה כתוב בה ולא רצו, אז לא נתן להם, ולמה בבנ''י שרק אמרו נעשה ונשמע בפה, אבל בלבם לא נתכוונו לזה שפיר נתן...

ביום הזה באו מדבר סיני (יתרו יט, א). וברש"י לא היה צריך לכתוב ביום הזה אלא שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנם. דברים נפלאים בפסוק זה כתב הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע בספרו עבודת ישראל (לשבועות): יש לרמוז בדברי קדשו, כי באמת בכל שנה ושנה כל ימי עולם נתגלה הדבר ההוא שהיה בימים ההם, כגון בימי...

למה מברכים ב' ברכות על התורה אמאי לא סגי בברכה א'? וביאר הלבוש (או"ח מ"ז ו') דברכה א' הוה ברכה אחרונה על מה שלמד אתמול, והברכה השניה היא ברכה ראשונה על מה שילמד היום. ואיתא בהגהה על הלבוש דמברכים ב' ברכות שהאחת היא ברכת הנהנין כי הלימוד הוא הנאה, ואחת היא ברכת המצוות, וכמו שמברכין שתי ברכות...

הלא זה פשוט שכל ישראל כולם עמדו במתן תורה וקיבלו התורה, ואני קצת מתקשה לגבי שבט דן שהיה להם פסל מיכה ופלטם הענן ועבדו ע''ז, האיך זה מתאים במה שקיבלו את התורה, למה לא זרקו הפסל? האיך אפשר שפלטם הענן והיו עובדי ע''ז ומצד שני היה כאיש אחד ולב אחד ואמרו כולם נעשה ונשמע?

כתב האור החיים במדבר פרק כא, יז: אז ישיר ישראל וגו'. צריך לדעת שירה זו מה טיבה, גם למה לא אמרו שירה על המן כמו שאמרו שירה על המים, גם כל הפרשה צריכה ביאור. ואפשר כי שירה זו על התורה אמרוה. ובזה גם כן לא נקרא תגר על הדור ההוא למה לא שוררו שירה חדשה כשנתנה להם תורה מורשה אשר לה נאוה תהלה. כי...

כשמסר הרב מפוניבז' זצ"ל 'שיחה' לציבור בליל שבועות, התבטא ב'דרך מליצה' בהאי לישנא: "תופעה כזאת לישון לפני קבלת התורה, למרות שציפו ליום זה בגעגועים, לא היתה עלולה להתרחש כי אם בעת ההיא, כשעדיין לא קיבלנו את התורה... לא כן העידנא, שזכינו כבר לטעום מתיקות התורה, אין מציאות בכלל לחשוב על רפיון מסוג...

משה קיבל תורה ולא סירב כפי שסירב בסנה מסיני, משראה שדוקא הר נמוך נבחר - הבין שבשביל שפלותו נבחר ולא סירב. (צפנת פענח)

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ (כו, ג), שתהיו עמלים בתורה (רש"י) גם כשאתם עמלים ביגיע כפיים על המחיה ועל הכלכלה, יהיה העמל - 'בתורה', כלומר, בשביל התורה, במטרה שתוכלו ללמוד תורה, וכך יהפוך גם עמל הפרנסה למצוה. (מאור ושמש)

אם בחקותי תלכו וגו' (כו, ג). עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (ברכות יד.) שאסור לאדם לשום לדרך פעמיו עד שיקדים דברי תורה דכתיב (תהלים פה יד) צדק לפניו יהלך וישם לדרך וגו', וצא ולמד מה שאמרו בזוהר (ח"א סט:) על ההולכים בדרך ואין ביניהם דברי תורה שמתחייבים בנפשם, והוא מאמר הכתוב אם בחקתי תלכו, פירוש כשיש...

בפרשת בחוקותי נאמר (כו, ח) וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה, ופירש רש"י: 'וכי כך הוא החשבון? והלא לא היה צריך לומר אלא מאה מכם שני אלפים ירדופו, אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה'. ויש להקשות, שהרי בפרשת האזינו נאמר (דברים לב, ל) אֵיכָה יִרְדֹּף...

את שבתתי תשמרו וגו' (כו, ב). צריך לדעת למה חזר הכתוב וצוה כאן על השבת, ונראה שנתכוון להסמיך מצות שבת למצוה שלפניה דכתיב לא תעשו לכם אלילים וגו', לומר כשם שעבודה זרה שקולה ככל התורה (חולין ה), גם מצות שבת שקולה ככל התורה כולה. אור החיים הק' - בפרשתנו

בשו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים (סי' ט) מבואר (עכ"פ בשיטת הרמב"ם), שעיקר החומרא שיש בביזוי תלמיד חכם הוא משום שמבזה את התורה, ולכן זה דווקא בע"ה שמבזה ת"ח, שאמרינן שמסתמא מכוון לבזות התורה, אבל מת"ח לת"ח לא. ואף שמצינו שמנדים גם לת"ח שביזה ת"ח, אין זה אלא מצד קנס עכ"ד. ולכאו' יל"ע בזה, שיש שדנו...

העלתי שאלה זו בפני חברי ונחלקו בה וזה הדבר שאותו אנו עושים כל היום כל החיים, וחסר ידיעה ברורה בזה ונפק"מ למעשה ללימוד ללא חזרה וללימוד רק לעצם הידיעה

שלום לכולם, לכבוד שבועות אני צריך להעביר שיעור בישיבה תיכונית לילדים מבתים פחות חזקים, אני מחפש קובץ של ליקוט שבחי חזל במעלת לימוד התורה וחלומדיה,אמנם הדברים פשוטים וידועים, אני רק מחפש קובץ מסודר במקום להתחיל להביא בעצמי מהמון מקורות שונים, בפרט אם קיים כזה באוצר החכמה שולח לדוגמא , אני מחפש...