יש לזכור לכוון להוציא ולצאת בקריאת התורה לצאת יד"ח פרשת זכור
כתב הפעולת שכיר (עח המעשה רב סי' קל"ג) ונראה לי שצריך לקרא פרשת זכור פעם א' בשנה בעינן, מדכתיב גביה ההיא זכירה לא תשכח, ושכחה היא לאחר יב"ח. מהא דאמרינן (ברכות דף נח) אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר י"ב חודש שנאמר נשכחתי כמת מלב הייתי...
התעוררתי למחשבה אחרי שאמי תליט"א היתה מאושפזת בבי"ח היות והיא חלתה בלוקמיה.
וב"ה עברה השתלת מח עצם והיא די השתקמה מזה.
והרופאים שטיפלו בה היו חילונים גמורים.
אשתי תחי' עברה כ4 ניתוחים קיסריים והרופאים שעשו את הניתוח היו חילוניים.
האם כשהמדינה תהיה עם רוב חרדי מוחלט כבר לא יהיה בי"ח הדסה עין כרם...
שאלתי פעם מישהו שבעל קורא קורא בתורה מצוי שזוכר הקריאה בע"פ ושמסתיימת שורה וצריך לעבור לשורה הבאה קורא בע"פ והוא חלק עלי בהנחנה שקוראים בע"פ ועכ"פ הוא אמר לי שאם קוראים ורואים בכתב תוכ"ד זה בסדר האם יש למישהו מידע בענין זה תודה רבה עצומה
מאמרי חז"ל סותרים בתכלית הבריאה
כאשר מתבוננים במאמרי חז"ל על תכלית ומטרת הבריאה, אנו מוצאים כמה מאמרים שראוי לתת עליהם את הדעת, מאחר שנראים כסותרים זה לזה.
סתירתם היא בשני בחינות שונות, האחד - סתירה יסודית ומהותית, האם התכלית היא למען הבורא או למען הנבראים, והשנית - שמצאנו טעמים רבים שנאמר...
שלום וברכה לכל החברים החשובים
אם מישהו יכול להסביר, מה נקרא עמל התורה בפנימיות, כמו קבלה ספרי חסידות, כמובן שהתכלית של לימוד פנימיות התורה הוא להגיע להשגה שבו ולא סתם חשבונות ולומדעס, השאלה הוא איך מגיעים לההשגה שבו?
אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש [יח א] וברש''י מיהו בית אביך הם בני קהת אבי עמרם,
ובהמשך כתיב וגם את אחריך מטה לוי שבט אביך הקרב איתך וילוו עליך [יח ב] וברש''י וגם את אחיך בני גרשון ובני מררי
ולכאורה היה במשמע שבני קהת הם מעיקר חיוב השמירה, משא''כ בני גרשון ומררי הם רק בתורת ליווי...
הביטוי "זאת חוקת התורה" (ולא "זאת חוקת הפרה") רומז שמצוות פרה אדומה היא "התורה", היא מסמלת ומייצגת את כל מצוות התורה.
שכן כל המצוות, ובכלל זה המצוות השכליות, הן בעצם "חוקים", היינו רצון אלוקי שלמעלה מחכמה וטעם (אלא שבמצוות השכליות רצון זה מתלבש בחכמה). וכנוסח ברכת המצוות: "אשר קדשנו במצוותיו...
בשב"ק האחרונה נכנסתי לבית הכנסת
אחזו באמצע הקריאה הראשונה
כיון שזה לא היה בב"ב ולא היו עוד מנינים לקה"ת נכנסתי לשמוע מה שיש
ואח"כ נסתפקתי האם צריך שבוע הבא להשלים את תחילת הפרשה
משום שקריאה זו עד שני כבר שמעתי בשני וחמישי
וגם אי נימא שצריך דוקא בשבת
הלא גם במנחה בשבת שעברה קראו את הקריאה הזאת
ראיתי היום מדרש מחודש [צירפתי למטה] שדעת ר' מאיר שבנ''י היה אחד בלב ואחד בפה וכשאמרו נעשה ונשמע לא נתכוונו בליבם למה שאמרו באמת,
ומעתה תמוה למה כשחזר לאומות העולם אם רוצים לקבל התורה ואמרו מה כתוב בה ולא רצו, אז לא נתן להם, ולמה בבנ''י שרק אמרו נעשה ונשמע בפה, אבל בלבם לא נתכוונו לזה שפיר נתן...
ביום הזה באו מדבר סיני (יתרו יט, א). וברש"י לא היה צריך לכתוב ביום הזה אלא שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנם.
דברים נפלאים בפסוק זה כתב הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע בספרו עבודת ישראל (לשבועות):
יש לרמוז בדברי קדשו, כי באמת בכל שנה ושנה כל ימי עולם נתגלה הדבר ההוא שהיה בימים ההם, כגון בימי...
למה מברכים ב' ברכות על התורה אמאי לא סגי בברכה א'?
וביאר הלבוש (או"ח מ"ז ו') דברכה א' הוה ברכה אחרונה על מה שלמד אתמול, והברכה השניה היא ברכה ראשונה על מה שילמד היום.
ואיתא בהגהה על הלבוש דמברכים ב' ברכות שהאחת היא ברכת הנהנין כי הלימוד הוא הנאה, ואחת היא ברכת המצוות, וכמו שמברכין שתי ברכות...
הלא זה פשוט שכל ישראל כולם עמדו במתן תורה וקיבלו התורה, ואני קצת מתקשה לגבי שבט דן שהיה להם פסל מיכה ופלטם הענן ועבדו ע''ז, האיך זה מתאים במה שקיבלו את התורה, למה לא זרקו הפסל? האיך אפשר שפלטם הענן והיו עובדי ע''ז ומצד שני היה כאיש אחד ולב אחד ואמרו כולם נעשה ונשמע?
כתב האור החיים במדבר פרק כא, יז:
אז ישיר ישראל וגו'. צריך לדעת שירה זו מה טיבה, גם למה לא אמרו שירה על המן כמו שאמרו שירה על המים, גם כל הפרשה צריכה ביאור.
ואפשר כי שירה זו על התורה אמרוה.
ובזה גם כן לא נקרא תגר על הדור ההוא למה לא שוררו שירה חדשה כשנתנה להם תורה מורשה אשר לה נאוה תהלה.
כי...
כשמסר הרב מפוניבז' זצ"ל 'שיחה' לציבור בליל שבועות, התבטא ב'דרך מליצה' בהאי לישנא: "תופעה כזאת לישון לפני קבלת התורה, למרות שציפו ליום זה בגעגועים, לא היתה עלולה להתרחש כי אם בעת ההיא, כשעדיין לא קיבלנו את התורה... לא כן העידנא, שזכינו כבר לטעום מתיקות התורה, אין מציאות בכלל לחשוב על רפיון מסוג...
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ (כו, ג), שתהיו עמלים בתורה (רש"י)
גם כשאתם עמלים ביגיע כפיים על המחיה ועל הכלכלה, יהיה העמל - 'בתורה', כלומר, בשביל התורה, במטרה שתוכלו ללמוד תורה, וכך יהפוך גם עמל הפרנסה למצוה.
(מאור ושמש)
אם בחקותי תלכו וגו' (כו, ג).
עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (ברכות יד.) שאסור לאדם לשום לדרך פעמיו עד שיקדים דברי תורה דכתיב (תהלים פה יד) צדק לפניו יהלך וישם לדרך וגו', וצא ולמד מה שאמרו בזוהר (ח"א סט:) על ההולכים בדרך ואין ביניהם דברי תורה שמתחייבים בנפשם, והוא מאמר הכתוב אם בחקתי תלכו, פירוש כשיש...