ל"ג בעומר הפיוט בר יוחאי-הרי בר יוחאי זה גנאי (1 צופה)

[החפץ חיים]

מדוע רבי שמעון לביא מחבר הפיוט מדגיש כל הזמן בר יוחאי הרי כידוע שמזכירים משהו בשם של אביו זה גנאי כמו שכותב רש"י בפרשת שלח לך שכלב רצה להשתיק את עם ישראל הוא קרא למשה רבינו בן עמרם וזה שיחשבו שבא לגנותו וביאר הרא"ם שזה שקרא לו בן עמרם זה הגנות אז מדוע רשב"י נקרא בפיוט בר יוחאי

 

[אברך מישיבת מיר]

יש בזה אף שבח שהרי אף דוד המלך נקרא בן ישי ומבאר השפתי חיים על התפילה בימים נוראים שאומרים ועריכת נר לבן ישי ולא אומרים דוד בן ישי, כיזה מראה על ביטול האנוכיות כאילו אינו במה שנוגע להפצת אור התורה ורצונו יתב' וא"כ ש כאן שבח גדול.

 

[חידודא]

בספר מידות רשב"י כתב שזו מעלה שלא יקראו לרבו בשמו אפי' שלא לפניו
וכן רשב"י קורא לעצמו כלפי ה' בר יוחאי מפחד ה' והדר גאונו לא קרא לעצמו בשם (זוהר וירא י) אמור קמי קוב"ה שבר יוחאי קאי בעלמא
וכן מצינו כלפי ר' יהושע בן לוי בר לואי סנהדרין צה וכ"כ בפר עטרת משולם עמ' תמג
וראיתי בביאור לב אגדות על מהרש"א ברכות יז שביאר שקדושי משעת יצירה לכן כתוב בר יוחאי בן ישי ועוד..
בבן יהוידע סנהדרין צח כתב שמרמז שהוא בן העוה"ב

 

[אורה]

אולי ע"פ דברי מדברי רבינו נחמן מברסלב [המוצגים ע"י ר' נתן בתחילת ליקו"מ] כתוב שיוחאי היה תנא
ומוהר"ן פירוש בפסוק כי לא תשכח מפי זרעו (שאמר רשב"י בכרם ביבנה לתנאים שאמרו עתידה תורה שישתכח מישראל שלא ישתכח) והוא ז"ל אומר מדברי הזוה"ק שבספר הזוהר יפקון מגלותא שע"י תורתו של רשב"י דאיהו ספר הזוהר זאת הגורמת שלא ישתכח,
וסופו תיבות של אותו פסוק שהביא רשב"י הוא יוחאי -וזה הכוונה כ'י לא תשכ'ח מפ'י זרע'ו -ע"י זרעו של יוחאי דהיינו רשב"י

 

[שלמה ו.]

מדוע רבי שמעון לביא מחבר הפיוט מדגיש כל הזמן בר יוחאי הרי כידוע שמזכירים משהו בשם של אביו זה גנאי כמו שכותב רש"י בפרשת שלח לך שכלב רצה להשתיק את עם ישראל הוא קרא למשה רבינו בן עמרם וזה שיחשבו שבא לגנותו וביאר הרא"ם שזה שקרא לו בן עמרם זה הגנות אז מדוע רשב"י נקרא בפיוט בר יוחאי

לחץ כדי לכווץ...

בן עזאי בן בג בג וכיו"ב גם תשאל.

 

[החפץ חיים]

בן עזאי בן בג בג וכיו"ב גם תשאל.

לחץ כדי לכווץ...

על תנאים אלו יש הסבר מדוע המשנה לא מכנה אותם בשמם הפרטי כי היו צעירים ולא היו ראוים לסמיכה וגן בו בג בג היה גר צדק וזה כינוי לכך שהוא בן אברהם שהתוסף הא על שמו כמבואר במפרשים
אבל רשב"י בכל מקום במשניות מוזכר רבי שמעון ולא בר יוחאי ולכן הקשיתי בדווקא על הפיוט

 

[אברך מישיבת מיר]

בן עזאי בן בג בג וכיו"ב גם תשאל.

לחץ כדי לכווץ...

על תנאים אלו יש הסבר מדוע המשנה לא מכנה אותם בשמם הפרטי כי היו צעירים ולא היו ראוים לסמיכה וגן בו בג בג היה גר צדק וזה כינוי לכך שהוא בן אברהם שהתוסף הא על שמו כמבואר במפרשים
אבל רשב"י בכל מקום במשניות מוזכר רבי שמעון ולא בר יוחאי ולכן הקשיתי בדווקא על הפיוט

לחץ כדי לכווץ...

כן הובא בתיו"ט שבן בג בג לא האריך ימים ולא נסמך ולכן הוא מכונה בשם אביו ולא בשמו הפרטי כמו בן עזאי

 

[בן תורה]

בזוהר הקדוש בעשרות - אם לא מאות - פעמים כתוב "בר יוחאי". עיין שם.

 

[אבא ביתך]

בגמ' שבת פ"ט כשבא השטן לבקש היכן התורה, אמ"ל הקב"ה לך אצל בן עמרם, ופי' מהר"ל ספר תפארת ישראל פרק כ"ג, ולכך אמר הקדוש ברוך הוא, שהוא נותן התורה, 'לך אצל בן עמרם'. וכאשר אתה מעיין מה ענינו של משה אל התורה, תמצא כי מדרגת משה שהוא אומר 'מה אני שתנתן התורה' - שהיא השכל הפשוט - 'על ידי'. ובשביל שהיה ממעט עצמו, הוא ראוי אל התורה, שהיא שכל פשוט. וכמו שאמר 'הואיל ומעטת עצמך תקרא על שמך'. כי מצד הזה יש למשה יחוס אל התורה.
ופירושו, שכיון שמשה ביטל עצמיותו - והיינו טעמא שהוא נקרא בן עמרם ושמו משה בטל - מכח זה גופא זכה לתורה.
ואפשר שהוא הדין והוא הטעם גבי רשב"י שהשיג והנחיל רזי תורה, וע"כ ראוי לקוראו בר יוחאי, ושבח הוא לו.